בג"ץ הורה לקיים בחירות חוזרת לתפקיד מבקר המדינה. חמישה שופטים קבעו פה אחד כי בסבב ההצבעה השני בבחירות למבקר המדינה, שבמהלכו תיעדו מספר חברי כנסת את הצבעתם באמצעות סרטוני וידאו - נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה, המחייב את ביטול ההצבעה ואת קיומה מחדש.
עו"ד ראבילו, ששימש כעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה אמור להיכנס לתפקיד ב-3 ביולי עם סיום כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן. ההחלטה התקבלה על-ידי הרכב של חמישה שופטים, לאחר ששופטי בג"ץ הציעו לכנסת לערוך בחירות חוזרות לתפקיד, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לכך.
● עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק
● הממונה על התחרות לבג"ץ: "מעולם לא עשיתי דבר שפגע בסמכות השר"
"אם יש ספק, אין ספק"
ביום 3.6.2026 קיימה הכנסת בחירות לתפקיד מבקר המדינה. לאחר שבהצבעה הראשונה לא זכה אף אחד מן המועמדים ברוב הנדרש, התקיים סבב הצבעה נוסף, שבסיומו הוכרז כי עו"ד ראבילו נבחר למבקר המדינה, משקיבל 61 קולות, לעומת 57 קולות שקיבל שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. לפני ההצבעה השנייה הכריז יו"ר הכנסת, על רקע מחלוקת שהתגלעה בעניין תיעוד ההצבעה, כי זכותו של כל אחד מחברי הכנסת לבחור ולהחליט לצלם את עצמו. ואכן במהלך ההצבעה השניה, תיעדו מספר חברי כנסת את הצבעתם ואף היו שהצביעו בגלוי מחוץ לפרגוד. בעתירות התבקש להורות על ביטול הבחירות, מחמת פגם שנפל בחשאיות ההצבעה.
כל חמשת השופטים שדנו - הנשיא יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן קבעו כי יש לערוך את הבחירות למבקר המדינה מחדש.
המשנה לנשיא נעם סולברג שכתב את חוות הדעת העיקרית קבע כי לשונו המפורשת של חוק-יסוד מבקר המדינה מורה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "מבקר המדינה ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית". עוד קבע סולברג, כי עיקר תכליתן של הוראות אלו - להבטיח את אפשרותם של כלל חברי הכנסת להצביע לפי רצונם הכּן וצו מצפונם, בעודם חופשיים מלחצים חיצוניים - סיעתיים ואחרים. "משכך, נקבע כי הן לשונן של הוראות החקיקה, הן תכליתן, אינן מאפשרות לקבל פרשנות שלפיה חשאיות ההצבעה נתונה לשיקול דעתו של חבר הכנסת. זאת, בין היתר, בשים לב לכך ש'ויתור' של חבר כנסת על חשאיות הצבעתו, משליך ישירות על חשאיות הצבעתם של חברי כנסת אחרים, מאפשר הפעלת לחץ עליהם, וחותר תחת מימוש התכלית של הצבעה אוטונומית העומדת בבסיס מוסד ההצבעה החשאית; כך, ביתר שאת, בהינתן שמדובר בגוף בוחר המונה 120 מצביעים בסך הכל".
נקבע כי תיעוד הצבעה באמצעות סרטון, פוגם באופן מובהק בחשאיותהּ, שכן יש בו כדי ליצור ראיה ברורה לתוכן ההצבעה 'בזמן אמת', מה שהופך אותה, מיניה וביה, לכזו שאינה חשאית. על כן, בהתחשב בכך שבפועל לפחות 6 חברי כנסת תיעדו את הצבעתם, או שהכניסו את פתק ההצבעה למעטפה מחוץ לפרגוד, ובהינתן הכרזתו של יו"ר הכנסת לפיה ניתן לצלם את ההצבעה - נקבע כי קיימת אפשרות ממשית לכך שהפגם בחשאיות ההצבעה עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות, ומשכך, דין ההצבעה השניה להתבטל, ויש לקיימה מחדש.
סולברג דחה את הטיעון כי התיעוד ופרסום ההצבעה לא נאסר באופן מפורש. הוא קבע כי ההוראה של יור הכנסת אמיר אוחנה בתחילת ההצבעה השנייה לפיה החכים רשאים לצלם את עצמם קבעה כלל חדש המנוגד להוראות החשאיות. ואשר עשוי היה להשפיע לרעה על מידת העצמאות של חברי הכנסת בעת ההצבעה ויש בכך טעם לפגם. "עיון בתוצאות ההצבעה מלמד בבירור כי קיימת למצער אפשרות ממשית ומקל וחומר, גם אפשרות גרידא - שתוצאות ההצבעה הושפעו מן הפגם" לכן הוסיף אין מנוס מביטול ההצבעה.
עוד נקבע כי נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה בסבב הבחירות השני אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. עוד נקבע כי הכנסת לא הציגה כל טיעון שיש בו להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח "הצבעה חשאית" הקבועה בחוק. עוד נקבע כי אין מקום בהצבעות מסוג זה לבחון את הגבולות או ליצור "תחומים אפורים" "ואם יש ספק, אין ספק. ואידך זיל גמור" כתב השופט סולברג.
העתירות שהוגשו
שבע עתירות הוגשו נגד מינויו של ראבילו, שנבחר למבקר המדינה בסיבוב ההצבעה השני ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות לשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון.
בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח אלרון עם 60 קולות לעומת 57 לראבילו. מאחר שאף מועמד לא השיג את הרוב הדרוש של 61 קולות, נערך סיבוב הצבעה שני, ואז חל המהפך, וראבילו נבחר.
במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי חברי כנסת מהליכוד קיבלו הנחיה להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת, בהם ח"כ חנוך מילביצקי, פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו. בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה בשל כך.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת הישראלים, יאיא פינק ועו"ד יהודה רסלר. בעתירות נטען כי הליך חשאיות הבחירה נפגעה מאחר וחברי כנסת תיעדו עצמם בסבב השני מצביעים לראבילו בעקבות הנחייה שקיבלו. טיעון נוסף התייחס לניגוד עניינים בין ראש הממשלה לעורך דינו אך טיעון זה לא התקבל.
הכרעה לא מורכבת מבחינה משפטית
השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי ההחלטה לבטל את הבחירות למבקר לא מהווה התערבות בשיקול דעתה של הכנסת אלא "שמירת הליך תקין בהתאם לחוק היסוד" וכי עריכת סבב בחירות נוסף תאפשר לחברי הכנסת להחליט, בהתאם לצו מצונם, במי הם מבקשים לבחור לתפקיד ולהוציא לפועל את בחירתם באופן נטול פניות. "הכרעתנו מכוונת לשמירה על ההליך התקין ולא לבחינת תוצאותיו".
ברק ארז הוסיפה כי ההכרעה לא היתה מורכבת מבחינה משפטית. "חשאיות היא חשאיות. לא למחצה ולא לשליש. משמעותה היא שההצבעה נעשית מבלי שהיא חשופה לעינו של אף אדם, למעט זו של המצביע עצמו. ההצבעה מאחורי פרגוד אינה עניין טקסי. היא עניין מהותי".
השופטת רות רונן כתבה כי החשש לפגיעה בחשאיות ההצבעה אינו נוגע רק להנחיה כפי שנטען אלא הוא קיים בכאשר קיימת הבנה בקרב חברי כנסת המשתתפים בהצבעה כי ליהם לפעול בהתאם למשמעת הסיעתית - ולתעד את עצמם כדי להוכיח כי כך הם אכן נהגו. "הבנה כזו - אם היא קיימת- מנוגדת כמובן באופן חזיתי לרציונל שביסוד הסדר החשאיות העומד בחוק היסוד". לטעמה של רונן יש אינדיקציות לקיומו של חשש כזה: מספר לא מבוטל של חברי כנסת צילמו את עצמם בהצבעה השנייה. התיעוד נעשה לאחר שבהצבעה הראשונה לא זכה מועמד שהקואליציה העדיפה. לכך התווספה הנחיית יו"ר הכנסת אוחנה לפיה אין איסור על תיעוד עצמי - הנחיה שמן הסתם חיזקה את האפשרות כי אכן יבוצע תיעוד אצל אותם חברי כנסת שסברו כי כך מצופה מהם.
תגובות
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר מסר כי זהו ״ניצחון לדמוקרטיה, מפלה למחריביה.
ביטול הבחירות למבקר המדינה הוא הישג ענק לשלטון החוק. שוב הוכח שהניצחון שייך למי שמתמידים בהגנה על עצמאות שומרי הסף ומחויבותם לממלכה ולא למלך״.
יאיר לפיד, מעותרי יש עתיד: ״העתירה שלנו לא הצילה רק את כבודה של הכנסת, אלא גם את מוסד מבקר המדינה. נמשיך לשמור על שלטון החוק, ולהבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית״.
ח"כ קארין אלהרר: "ניצחנו. בית המשפט קבע שעיקרון החשאיות אינו עניין של משמעת קואליציונית, אלא עיקרון יסוד שחובה לקיימו".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "אלו שבחרו את עצמם, בניגוד לחוק, פוסלים את בחירתה החוקית של כנסת ישראל. בג"ץ רומס את הכנסת, בהתנהלות אנטי דמוקרטית פרועה שכבר הפכה לשגרה. המשימה החשובה ביותר שלי בקדנציה הבאה, תהיה רפורמה משפטית מקיפה. לא אתפשר על גרם!".
