לקראת סוף אפריל העריך גלובס כי מכתב חריף ששלח מנכ"ל דיסקונט, אבי לוי, לעובד הבנק, עשוי להתברר כמהלך לקראת מיזוג עם בנק מרכנתיל הנמצא בבעלותו המלאה.
באותה עת דחו בדיסקונט את ההערכה וטענו כי הנושא לא עומד על הפרק. אלא שהיום (ב') עדכן הבנק כי הדיקטוריון הסמיך את הנהלת דיסקונט לבחון את האפשרות של מיזוג מרכנתיל, מהלך ש"צפוי לחזק את כושר התחרות של הקבוצה ולהתאים את מבנה הפעילות שלה לאתגרים העסקיים, הטכנולוגיים והתפעוליים של המערכת הבנקאית. כמו כן לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית ולאפשר הקצאה מיטבית של משאבים והשקעות, תוך יצירת ערך לכל בעלי העניין בקבוצה".
● שליש מהכסף שגייסו שתי חברות אג"ח זרות שהסתבכו - מבית השקעות אחד
● רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים
לדברי סמנכ"ל לידר שוקי הון, אנליסט הבנקים הבכיר אלון גלזר, מדובר במהלך מתבקש: "זה אמור לחסוך עלויות, ונשמע צעד הגיוני. מה שמעניין זה למה לא עשו זאת קודם". גורם מוסדי נשמע מסופק לגבי השלכות המהלך, כשלדבריו, "אני לא חושב שזה מהותי במונחי חיסכון בטווח הקצר".
בנק מרכנתיל נחשב לעתיר בעובדים וסניפים, ובשוק יש מי שמעריך שמיזוגו יכול להוביל למהלך התייעלות משמעותי שעשוי אף להגיע, בכפוף להסכמות עם הוועדים, לצמצום של מאות משרות וסגירת עשרות סניפים. על-פי ההערכות, במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים (מתוך 6,700 עובדי קבוצת דיסקונט בישראל), והוא מפעיל 74 סניפים ברחבי הארץ. מרכנתיל ממוקד באשראי לאוכלוסייה הערבית, החרדית וכן לעסקים קטנים ובינוניים.
יחסוך עלויות כפולות?
מיזוגו של מרכנתיל לתוך דיסקונט עשוי לחסוך בעתיד עלויות כפולות שבהן נושא כיום הבנק, גם אם יהיו מגובות בתוכניות פרישה נדיבות. בדיסקונט אמרו לגלובס כי תהליך בחינת המיזוג נמצא בתחילתו, וכי אין עדיין הערכות בנוגע להתייעלות ולחיסכון הצפוי כתוצאה ממנו.
לקבוצת דיסקונט יש את יחס היעילות הפחות טוב במערכת הבנקאית (48.3% נכון לסוף הרבעון הראשון). ככל שהיחס שמודד את ההוצאות התפעוליות כשיעור מההכנסות גבוה יותר, כך הוא פחות חיובי לבנק, ולדיסקונט יש יחס מהגבוהים במערכת. המצטיין בין הבנקים הגדולים הוא לאומי עם יחס של פחות מ-30%.
יש לציין כי היחסים בין מנכ"ל הבנק לוי לוועדי העובדים בדיסקונט היו רעועים עד לאחרונה, אך בהמשך ניכר כי הושג שקט תעשייתי שמנע הגעה לכדי פיצוץ (כמו בסכסוך המתמשך בהפועלים בין העובדים להנהלה).
במכתב ששלח המנכ"ל לשני הוועדים (הארצי וועד המנהלים) בחודש אפריל, הודיע לוי על כוונתו להקפיא את תשלומי הבונוסים בגין השנה שעברה, לעצור תוכניות לפרישה מרצון בפיצויים מוגדלים, ואף רמז על צמצום משמעותי שנשקל במספר עובדי הבנק, לנוכח אתגרי הבינה המלאכותית (AI). "קבוצת דיסקונט נמצאת בתהליך מתמשך של שינוי עמוק… אנו נחושים להמשיך ולנהוג באחריות למימוש המטרה", כתב אז לוי.
דירקטוריון דיסקונט ציין בהודעתו ביחס לבחינה של המיזוג כי זו "תיעשה מתוך כוונה לשמר את המותג מרכנתיל ואת תחומי הפעילות שבהם יש לו מומחיות ויתרון אסטרטגי. כמו כן, הבחינה תתמקד באפשרות לשלב בין החוזקות של שני הבנקים, מתוך מטרה שהחיבור לדיסקונט יאפשר להרחיב את פעילות מרכנתיל, ולהציע ללקוחות שילוב מועצם בין ההתמחות של מרכנתיל למגוון המוצרים, הטכנולוגיות והתשתיות של דיסקונט".
חולשה בביצועי הרבעון
ברבעון הראשון הציג מרכנתיל ירידה בהכנסות וברווחים, כשלפי דוחות דיסקונט, הכנסות הריבית (נטו) הסתכמו ב-504 מיליון שקל, ירידה של 6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, שנבעה מירידה בפערי הריביות (התחרות בין הבנקים על הפיקדונות וההלוואות גברה, ח"ש) וכן ירידה במדד המחירים לצרכן שאליו צמודות חלק מההלוואות. כתוצאה מכך הרווח הנקי ירד ברבעון ב-13% ל-179 מיליון שקל, והוא היווה כחמישית מהרווח הנקי הכללי של הקבוצה (930 מיליון שקל).
יצוין כי ביצועי מניית דיסקונט היו חלשים בשנה החולפת ביחס למניות הבנקים הגדולים האחרים. בעוד שמניות לאומי והפועלים עלו ב-13% כל אחת, מניית דיסקונט ירדה בכ-6%. דיסקונט נסחר כיום בשווי שוק של 37 מיליארד שקל, הממקם אותו במקום הרביעי מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל.
בנוסף למרכנתיל מחזיק דיסקונט גם בזרוע ההשקעות הריאליות דיסקונט קפיטל, שלה גם פעילות חיתום ענפה. כמו כן, ברשותו 85% ממניות דיסקונט ניו יורק, שבאמצעותו מתבצעת הפעילות הבינלאומית של הקבוצה, וכן החזקה באפליקציית התשלומים פייבוקס. בימים אלה ממתינים בבנק להכרעת הממונה על התחרות בעניין מכירת מניות חברת כרטיסי האשראי כאל (בה הוא מחזיק 72%) לידי קבוצת יוניון של משפחת חורש וחברת הראל.
