המשרד להגנת הסביבה שיגר מכתב חריף למנכ"ל עיריית תל אביב-יפו, מנחם לייבה, בדרישה לעצור באופן מיידי את עבודות התשתית שמבצעת העירייה בשטח תוכנית שדה דב.
לטענת המשרד, העבודות אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS ("הכימיקלים הנצחיים"), ועלולות לסכן את בריאות הציבור ואת הסביבה.
● שני המבצעים שהצילו את השפל במכירת דירות בתל אביב במאי
● גלילות, הרצליה ופתח תקווה: זיהום הקרקע שמאיים על אלפי דירות חדשות במרכז
● זיהום הקרקעות בשדה דב מסתבך: המדינה מסרבת לממן את הטיהור
במכתב נטען כי במהלך סיור שערכו אנשי המשרד להגנת הסביבה נמצאו עבודות חפירה נרחבות באזורים שטרם בוצעו בהם דיגומי קרקע, לצד ערימות של עשרות אלפי טונות של קרקע שהונחו ללא סימון, הפרדה או תיעוד.
עוד נטען כי קרקע ממקורות שונים עורבבה באתר באופן שמונע ביצוע דיגומים כנדרש, וכי קרקע החשודה כמזוהמת פוזרה לכאורה לצורכי מילוי בשטחים ציבוריים.
במשרד מציינים כי עד כה הושלמו חקירות קרקע בתשעה מגרשים בתחום התוכנית, "וברובם המוחלט נמדדו ריכוזים של מזהמים מקבוצת ה-PFAS", ולכן "קיים סיכון ממשי להימצאות מזהמים בכל שטח התוכנית".
במכתב מזהיר המשרד כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת... ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים... עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה". עוד נכתב כי פינוי הקרקע בניגוד להנחיות "עלול לגרום לזיהום מקורות מים באזור יעדי הקצה".
לאור הממצאים, המשרד להגנת הסביבה דורש מהעירייה "להפסיק את עבודות התשתית המונעות את הדיגום הנדרש", ולהסדיר את המשך העבודות רק לאחר ביצוע דיגומי קרקע וקבלת האישורים הנדרשים. במקביל הציע המשרד לקיים בהקדם ישיבת תיאום עם נציגי עיריית תל אביב.
מעיריית תל אביב נמסר כי: "עיריית תל אביב-יפו פועלת באתר שדה דב בתיאום מלא עם המשרד לאיכות הסביבה ובהתאם להנחיות המשרד. נציג הרשות לאיכות הסביבה ביצע ביקורת באתר ובמהלכה נמצא שלא בוצע פינוי עפר החשוד בזיהום אל מחוץ לשדה דב, ולא פוזר עפר כזה בשטחים הציבוריים. העירייה ממתינה להנחיות המשרד לאיכות הסביבה בנושא פינוי העפר. באשר לסוגיות השילוט, הגידור ואופן סימון ערמות העפר, העירייה תפעל בהתאם להנחיות שיגובשו על ידי המשרד להגנת הסביבה במסגרת ישיבה שנקבעה להסדרת הנושא".
עו״ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין התייחסה להתפתחויות וציינה כי: "המשרד להגנת הסביבה שוב התעורר מאוחר מדי. עד מתי נראה את אותו מחדל חוזר על עצמו? שוב ושוב מדובר בשטחים שידוע מראש כי הם בעלי פוטנציאל זיהום - שדות תעופה ובסיסים צבאיים לשעבר - אבל במקום לעצור את התוכנית ולדרוש חקירה סביבתית מקיפה עוד בשלב התכנון - היתרי בנייה ניתנים, עבודות תשתית מתחילות בשטח ורק לאחר שהקרקע כבר נחפרת ומשונעת נזכרים לבדוק את הזיהום. התוצאה היא הזנחת הציבור לסיכון הבריאותי. נוצר מצב שקרקע החשודה כמזוהמת מועברת למקומות אחרים, מזהמת קרקעות ומקורות מים חדשים, וחושפת עובדים, תושבים ואת הציבור כולו לסיכון בריאותי ממשי. מדובר בכשל מערכתי. אנחנו דורשים לעצור באופן מיידי את העבודות בכל המתחמים שחשודים וטרם נבדקו ולהבטיח שכל קרקע חשודה כמזוהמת תנוהל תחת פיקוח סביבתי הדוק".
הפרשה שהולכת ומסתבכת
המכתב שנשלח מגיע לאחר חודשים ארוכים בהם פרשת זיהום הקרקעות בשדה דב ממשיכה להסתבך ולהטיל צל על אחד ממיזמי הבנייה הגדולים בישראל. בתחילת פברואר הודיעו המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל כי בבדיקות שנערכו ברובע שדה דב נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום בתרכובות PFAS ("הכימיקלים הנצחיים") בקרקע ובמי התהום.
מאז נוצרה עננת אי-ודאות סביב היקף הזיהום, זהות הגורם שיישא בעלויות טיהור הקרקע וההשפעות האפשריות על קצב קידום הבנייה, שהובילו גם להשלכות משפטיות.
כך למשל, לפני כחודשיים פנו חלק ממנהלי הקרקעות ברובע לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה לדחות את הגרלת חלוקת הקרקעות, בטענה כי לא ניתן לקדם את ההליך כל עוד לא הושלמה תמונת המצב בנוגע לזיהום ולהשלכותיו. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה לדחות את ההגרלה עד לתאריך 11.08.2026. התאריך נבחר על-ידי בית המשפט בהתאם ללוח הזמנים בו רשות מקרקעי ישראל צפויה לסיים להגיש את העדכון לגבי בדיקת זיהום הקרקעות ברובע.
ואולם השלכות זיהום ה-PFAS אינן מוגבלות לרובע שדה דב. רק בשבוע שעבר הגישו המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים עדכון לבית המשפט העליון, שלפיו אותרו עשרות אתרים נוספים ברחבי הארץ החשודים בזיהום בתרכובות אלה. בין האתרים נמצאים שדה התעופה בהרצליה, מחנה סירקין בפתח תקווה ואזור גלילות - מתחמים שבהם מתוכננות להיבנות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות.
לפי המדינה, השלמת חקירות הקרקע והטיפול במוקדי הזיהום עשויים להימשך שנים, ובכך לעכב את שיווק הקרקעות ואת קידום הבנייה באותם מתחמים.
תשובת המדינה הוגשה במסגרת עתירה שהגישו העמותה אדם טבע ודין ופרופ' אלון טל, בדרישה להסדיר את הפיקוח על השימוש בתרכובות PFAS (Per- and polyfluoroalkyl substances) - כימיקלים שעלולים להיות באותן קרקעות ונחשבים לרעילים.
