בנק ישראל הוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות ל-3.25% והצליח להפתיע את השוק, שתמחר רק הבוקר הורדת ריבית בסבירות של 40%, שעה שבאירופה ובארה"ב תוואי הריבית דווקא עולה. בראיון לגלובס, הוא מספר מה הניע אותו להחלטה, האם הוא חושש ממצבו של ההייטק הישראלי והיצוא לנוכח התחזקות השקל, ומותח ביקורת על הכוונה בממשלה לשריין את תקציב ההתעצמות הצה"לית שנים קדימה.
● המגמה התהפכה: מה עשה החיסכון שלכם באוגוסט?
● זה החודש הכי גרוע בוול סטריט, אבל בתל אביב התמונה אחרת לגמרי
● מנהל ההשקעות שבטוח: זה מה שיקרה לבורסה אחרי הבחירות
בחודש יולי האחרון, פרסם בנק ישראל את תחזיתו האחרונה, בה העריך שעד יולי הבא, הריבית תעמוד על 3%, כך שההחלטה מקרבת אותה ליעד הזה. "אנחנו פועלים לפי הנתונים ובוחנים מה נכון למשק הישראלי. זה נכון שנקבנו בהערכה של 3% בתחזית האחרונה ונבוא עם תחזית חדשה בהחלטת הריבית הבאה. אין כרגע עדכון בנושא. אנחנו פועלים לפי ההתפתחויות ובהחלט יכול להיות שנגיע לשם, אבל הכל תלוי נתונים", אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון לגלובס.
הנגיד נשאל גם על פרסום אומדני התוצר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהן ברבעון השני של השנה, המשק צמח ב-15.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרבעון קודם בו התחוללה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן - צמיחה גבוהה ב-6.2% ביחס לרבעון האחרון של השנה שעברה. ואולם, הוועדה המוניטרית ציינה כי "בניכוי פעילות חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה במחצית הראשונה של השנה הייתה מתונה יותר - התוצר ברביע השני של 2026 היה גבוה ב-3.8% ביחס לרביע האחרון של 2025 (במונחים שנתיים)". בכך, הוועדה התייחסה ל"אפקט אנבידיה", במסגרתו חברות ענק רשומות בישראל, אך מייצרות ומוכרות מחוץ למדינה באופן שלא משקף את הכלכלה הריאלית.
הנגיד השיב כי "ההחלטה שהתקבלה היום משקפת ניהול סיכונים. מחד, יש את האינפלציה והפעילות, ומאידך אי־ודאות גבוהה. האינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד (2% - א"ז) וכעת היא 1.5%, ולמרות שצפויה לעלות בחודשים הבאים, אנחנו מתכללים את זה, כולל מחירי הדלק וכיוצא בזאת, והיא אמורה לשהות סביב מרכז היעד. אלמנט שני נוגע בפעילות הכלכלית, והיא היתה חזקה ברבעון השני של השנה, אבל ללא ייצור בחו"ל ממותנת יותר והאינדיקטורים מראים התמתנות של הביקושים ושל מגבלות היצע. השקל גם חזק ועדיין לא ברור האם כל ההשפעה שלו על האינפלציה באה לידי ביטוי. כשאנחנו לוקחים את אלו ביחד - הם תומכים בהורדה".
אנחנו רואים ירידה בגיוסי ההייטק וירידה ביצוא. רואים גם בדוחות כספיים של חברות בבורסה דיווחים על עלויות גידור גבוהות, מחיקת רווחים ומעבר פעילות לחו"ל. האם הורדת הריבית הזו, השלישית ברצף, נועדה כדי לסייע עם שער החליפין?
"בראש ובראשונה, אנחנו מסתכלים על האינפלציה. אם תסתכל על חוק בנק ישראל, הוא מדרג שיקולים שונים וקודם כל את האינפלציה, ויש גם סעיף שמדבר על יציבות פיננסית. אנחנו רואים את האינפלציה שמתחת למרכז היעד ואנחנו מודעים לזה שבחודשים הבאים היא תעלה, אבל אנחנו מסתכלים בראייה קצת יותר ארוכה של חצי שנה עד שנה ושם היא צפויה לשהות סביב מרכז היעד. יכולים כמובן להיות זעזועים, אבל אלו הערכותינו. מעבר לזה, אנחנו רואים שלמרות נתוני צמיחה מרשימים ברבעון השני, הפעילות ללא ייצור בחו"ל יותר ממותנת. הנתונים של הלמ"ס, שעדכן אחורנית את התוצר מתחילת 2023, מצביע על שיעור שנתי של 1.8% בצמיחה ללא ייצור בחו"ל, וכן רואים נתונים מתונים בתחום היצוא. לכן, תחת כל הדברים האלה, החלטנו להוריד הריבית".
הנגיד גם התייחס בראיון לחשיפת גלובס, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לפתוח את תקציב המדינה, כדי להוסיף מיליארדים לתקציב הביטחון, וכן כדי לעגן את תוכנית הרכש הצבאי בסך 400 מיליארד שקלים לשנים קדימה; זאת, חרף העובדה שמדובר בחודשים לפני בחירות והקמתה של ממשלה חדשה.
"אנחנו מצויים בטרילמה פיסקלית", אומר הנגיד, "כל ממשלה שתקום צריכה להנהיג מדיניות תקציבית מאוזנת: החזרת יחס חוב-תוצר למסלול יורד, ואנחנו צריכים לייצר כריות ביטחון פיסקליות. מימון צורכי הביטחון מבלי לדחוק הצידה הוצאות אזרחיות חיוניות. גם אם תקציב הביטחון יעלה, אין דבר כזה שאין מגבלת תקציב, ואין ארוחות חינם. זה יבוא לידי ביטוי בהמשך במיסוי או בהקטנת הוצאות אזרחיות אחרות או במיסוי עתידי, ריביות ואינפלציה".
לכן, מסביר הנגיד, "בתוך תקציב הביטחון בהגדלות כאלה והשפעה פוטנציאלית כזו, חייבים לנסות להתייעל ככל האפשר. הנדבך השלישי הוא סופר חשוב לישראל והוא השקעה במנועי צמיחה עיקריים בחינוך, תשתיות תחבורה, ודיור. זה האתגר עבור כל ממשלה שתיכנס ולכן, גם כרגע, צריך לנסות להיות צנועים ככל האפשר ולעשות אך ורק מה שצריך בתחום ההשקעות בביטחון - כדי שדרגות חופש יישארו לכל ממשלה שתתכנס בעתיד".
