אתמול (א') יצאו ברשות שדות התעופה בהודעה חריגה: "חניוני נתב"ג נמצאים כעת בתפוסה מלאה, ואין בהם מקומות חניה פנויים עד להודעה חדשה". כמה ההודעה הזו החריגה? אומנם במהלך יולי-אוגוסט רש"ת הודיעה על תפוסה מלאה בחניונים לטווח קצר (כרם ופרדס), אך זו הפעם הראשונה הקיץ בה לא ניתן למצוא חניה בחניונים לטווח ארוך.
● הפנייה החריגה של מנכ"ל רש"ת לחיל האוויר ולסגן הרמטכ"ל
● סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות
● שאלה של 180 מיליון שקל: מי ינהל את החניה שלכם בטיסה הבאה מנתב"ג?
מאז הספיקו ברש"ת להודיע שהחניונים כבר נפתחו, אבל איך בעצם הגענו למצב הזה דווקא עכשיו? מערך החניה בנתב"ג הוא הגדול בישראל וכולל כ-20 אלף מקומות חניה הפרוסים ב-27 חניונים (קצרים וארוכי-טווח). אומנם במהלך חג הסוכות יעברו בנתב"ג מדי יום כ-90 אלף נוסעים, אך ניתן להניח שרבים מגיעים יחד כמשפחות, ויותר מזה: רבים מהנוסעים מגיעים בתחבורה ציבורית, רכבות, מוניות או שמישהו מסיע אותם, כך שהם לא משאירים את הרכב בשדה.
כדי לחדד את החידה, די להביט במצב החניונים מסביב לעולם: בשדה התעופה בפרנקפורט למשל יש כ-15 אלף מקומות חניה, כאשר בשדה עוברים יותר מ-60 מיליון נוסעים בשנה (כ-240 מקומות חניה על כל מיליון נוסעים); בסכיפהול שבהולנד יש 24.3 אלף מקומות חניה, וב-2025 עברו בשדה כ-69 מיליון נוסעים (כ-350 מקומות חניה על כל מיליון נוסעים); בהית'רו שבלונדון יש כ-21 אלף מקומות על יותר מ-80 מיליון נוסעים בשנה (כ-250 לכל מיליון). בנתב"ג, כאמור, יש כ-20 אלף מקומות חניה, וב-2025 עברו בשדה כ-18.4 מיליון נוסעים - יותר מאלף מקומות חניה לכל מיליון איש.
במילים אחרות, מספר מקומות החניה בנתב"ג כמעט זהה לשדות תעופה בעולם, בהם עוברים פי 4-3 נוסעים בשנה. אין ספק שהתחבורה הציבורית בישראל לא טובה כמו המקומות האחרים שצוינו, אך עדיין נשאלת השאלה - איך נתב"ג מגיע לשיא הקיבולת שלו?
התחלופה בחניונים
כדי להבין זאת יש לחדד מה מיוחד דווקא בחגים, שמביא את החניונים למצב הזה. בחודש אוגוסט, על-פי נתוני רש"ת, עברו בנתב"ג בטיסות בינלאומיות כ-2.65 מיליון נוסעים, אך מדובר בנוסעים שנכנסים ויוצאים. למעשה, בחודשים יולי-אוגוסט כמעט ואין "פיקים" משמעותיים וארוכי-טווח (למעט ימים ספציפיים). אנשים באים והולכים כל הזמן, וכך גם המקומות בחניונים ארוכי-הטווח מתמלאים ומתרוקנים בהתאמה.
גם תקופת החגים, כידוע, מביאה איתה גל של נוסעים. מצאת יום כיפור (22 בספטמבר) ועד היום האחרון של סוכות (4 באוקטובר) צפויים לעבור בנתב"ג כ-1.13 מיליון נוסעים. במהלך חג הסוכות כאמור יעברו בנתב"ג יותר מ-90 אלף נוסעים מדי יום, כאשר ביום חמישי הקרוב מספרם אף יגיע ל-100 אלף. אגב, ביום בו הודיעו בנתב"ג על סגירת החניונים, עברו בשדה כ-96 אלף.
ראשית, צריך להגיד שמדובר במספרים שהולכים ועולים. ביולי האחרון חל גידול של 37.16% בתנועת הנוסעים הבינלאומית לעומת יולי 2025, ובאוגוסט חל גידול של 20.3%. אלה מספרים גבוהים גם ביחס לשגרה: על-פי נתוני הלמ"ס, באוגוסט האחרון יצאו מהארץ כ-1.4 מיליון ישראלים, יותר מהישראלים שיצאו לחו"ל לפני המלחמה ב-2023.
העומסים האלה כמובן משפיעים על החניונים, אלא שהגורם המרכזי שמסביר את התפוסה החריגה אינו רק מספר הנוסעים, אלא משך השהייה שלהם בחו"ל. בחודשי הקיץ הנוסעים אומנם רבים, אבל גם התחלופה בחניונים גבוהה: מי שיצא בתחילת השבוע עשוי כבר לחזור כמה ימים לאחר מכן ולפנות את מקומו לנוסע אחר. בחגים התמונה שונה: ישראלים רבים שיוצאים סביב יום כיפור נשארים בחו"ל גם במהלך סוכות. כך, מכוניות שנכנסו לחניונים ביום רביעי, שישי או ראשון עדיין תופסות את אותו מקום כמה ימים לאחר מכן - ובמקום תחלופה נוצרת הצטברות.
לכך צריך להוסיף גם את יום כיפור, בו השמיים סגורים לחלוטין, במה שמכביד על העומסים בנתב"ג, וגם על החניונים, בימים שאחריו.
הכנסות של 147 מיליון שקל בשנה
אומנם רוב הישראלים לא מגיעים ברכב לשדה, אך יש לציין כי מחירי החניונים לא בהכרח מתמרצים הגעה ברכב. כך למשל, חניה באזור לא מקורה בחניונים ארוכי-הטווח תעלה לכם 50 שקל ליום. זאת אומרת, אם תשאירו את הרכב ביום ראשון ותסעו לשבוע, תשלמו ביום ראשון שאחריו 400 שקל. החניה אינה פתרון זול אומנם, אך עבור משפחות שגם ככה מגיעות מרחוק היא עדיין עשויה להיות חלופה נוחה למונית. יש לציין כי עבור חניון מקורה המחיר הוא 90 שקל, כך שמראשון עד ראשון תשלמו 720 שקל.
אגב, אם אוספים אתכם מהשדה - בחניון ההמתנה ניתן לשהות עד 60 דקות ללא תשלום, ולאחר מכן המחיר יעמוד על חצי שקל לדקה, עד 24 שעות (בעונת השיא המחיר המקסימלי יעמוד על 135 שקל, ובשאר השנה על 100 שקל).
כך או כך, מספר הישראלים שטסים לחו"ל צפוי רק לגדול בשנים הקרובות, ולקראת 2035 נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מקסימלית של 40 מיליון נוסעים - במילים אחרות, יותר מהכפלת המצב נתון.
והחניה בנתב"ג היא לא רק כאב ראש לנוסעים, אלא גם עסק משמעותי ורווחי במיוחד. לפני כחודשיים פרסמה רש"ת מכרז להפעלת מערך החניונים בנתב"ג, ברמון, בחיפה ובמעבר בגין. המפעילה הנוכחית, מרחבים טל, רשמה ב-2025 הכנסות ברוטו של כ-147 מיליון שקל מהחניה; ב-2024 עמדו ההכנסות על כ-130 מיליון שקל; וב-2023, למרות המלחמה, הן הגיעו לכ-180 מיליון שקל.
המכרז כולל את ההפעלה המלאה של החניונים לטווח קצר ולטווח ארוך, ניהול חדר בקרה מרכזי, גביית תשלומים, שירות למנויים, סדרנות והכוונת תנועה בתקופות עומס, תוך שילוב מערכות טכנולוגיות מתקדמות לניהול, שליטה ובקרה.
