מדינות אירופה אמנם מבקרות את ישראל בחלקן הבלתי מבוטל, אבל ישנן חברות באיחוד האירופי שממשיכות להדק קשרים עם התעשיות הביטחוניות הישראליות. בה בעת, מדינות אחרות שמפעילות מערכות ישראליות, בוחרות לשלב לצידן מערכות אחרות ממדינות שלא בטוח שבירושלים יהיו שבעי רצון מזהותן. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● טיל כתף ישראלי בדרך לכוחות אמריקאים
● ארה"ב אישרה מכירת אמל"ח גדולה למדינות האזור, כולל למצרים
העסקה של חברת המל"טים המתאבדים הישראלית בגבול רוסיה
חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן (Uvision), חתמה על הסכם עם חברת לנדוראי האסטונית להטמעת מערכות האוטונומיה מבוססות ה־AI של החברה מהמדינה הסמוכה לרוסיה, במערכות מתוצרת החברה הישראלית. במסגרת ההסכם, לנדוראי תפתח תוכנת אוטונומיה, יוויז'ן תספק את הפלטפורמות - והתוצר יסייע לצבא של אחת מחברות נאט"ו.
הטכנולוגיה שמייצרת החברה האסטונית משתמשת בראייה ממוחשבת ובלמידת מכונה, במטרה לסייע בניווט, ולהפחית את העומס שמוטל על המפעיל במתארים מורכבים. התוצרים של לנדוראי מאפשרים לכטב"מים לפעול עם תלות נמוכה בניווט לוויני ותשדורת רדיו רציפה. המערכת משתמשת במצלמות ובמערכות מחשוב שמוטמעות בכלי הטיס הבלתי מאוישים, כדי לספק תפיסה חזותית ויכולות הנחיה, על אף האתגרים.
יוויז'ן מוכרת בשוק הבינלאומי, בזכות סדרת החימושים המשוטטים הירו. המוכר מביניהם בשוק העולמי הוא הירו 120, בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ, משך הפעלה של שעה, וראש נפץ של כ־4.5 ק"ג. על אותו חימוש משוטט בדיוק אפשר להתקין ראשי נפץ שונים כמו, למשל, נגד כלי רכב משוריינים או נגד אנשים. החברה מוכרת גם דגמים אחרים שהגדול ביניהם הוא הירו 1250. שנושא ראש נפץ של 50 ק"ג, בעל טווח של כ־200 ק"מ ומשך הפעלה של 10 שעות.
אזרבייג'ן מציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות
אזרבייג'ן היא אחת הלקוחות הביטחוניות המרכזיות של ישראל ככלל ובקרב המדינות המוסלמיות בפרט. הצבא שלה משתמש, בין השאר, בחימושים משוטטים מדגם הארופ, בטילים טקטיים מסדרת ספייק, ובטילים מסדרת לורה. זה לא מסתכם רק במערכות התקפיות, כי אם גם בכאלו הגנתיות - כדוגמת מערכת ההגנה האווירית ברק MX. עם זאת, בבאקו לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות סיניות מוצבות לצד ישראליות.
את תערוכת ADEX המסורתית בבאקו, ניצלו באזרבייג'ן במטרה להציג בגאווה את מערכת ההגנה האווירית שרכשו מסין: HQ-9BE, שנועדה להתמודדות עם טילים לטווחים רחוקים. זוהי למעשה המקבילה הסינית למערכת פטריוט האמריקאית. המערכת משתמשת במיירטים דו־שלביים שמונעים עם דלק מוצק, ליירוט איומים בטווחים של עד כ־260 ק"מ, והתווספה לברק MX, וכן ל"בוק" ול־S-300 מתוצרת רוסיה, שבהן משתמשים באזרבייג'ן.
"על הנייר", המערכת מתוצרת סין מגדילה את טווח מערכות ההגנה האוויריות של אזרבייג'ן ב־30% ביחס ל־S-300 הקיים, אולם טווח הפעולה של HQ-9BE עומד על כ־100 ק"מ בלבד מול טילי אוויר-קרקע, וכ־25 ק"מ מול טילי שיוט וטילי קרקע־קרקע. כל סוללת HQ-9BE כוללת ארבעה משגרים, שבהם טעונים מיירטים שגובהם כשבעה מטרים ומשקלם קרוב לשתי טונות. הטיל שנע במהירות של 4.2-4 מאך, נושא ראש קרב במשקל כ־180 ק"ג.
שר ההגנה האוקראיני לשעבר רוצה ליצור צבא רובוטים
שר ההגנה האוקראיני לשעבר מיכאילו פדורוב השיק לאחרונה פרויקט ששואף ליצור צבא רובוטים, כולל חיילים הומנואידים, שאמורים להחליף לוחמים אנושיים בשדה הקרב. ההצהרה של האיש שאותו החליט נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לפטר רק לפני כשלושה חודשיים, עוררה תגובות מעורבות בקהילה הבינלאומית. "ב־2022, השקנו צבא כטב"מים", ציין פדורוב. "היום, כלים בלתי מאוישים מבצעים יותר מ־95% מהתקיפות... ההימור שאנחנו מתכננים הוא על ביצוע של רובוטיזציה של שדה הקרב".
זהו השלב השני במהלכים שמבצע שר ההגנה האוקראיני בחודשים האחרונים, לאחר שבאוגוסט הכריז על הקמת החברה הביטחונית שלו, לצד מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ. לוחות הזמנים שמציב פדורוב לצבא ההומנואידים שאפתניים למדי: השגת "תוצאה מאומתת בשדה הקרב בתוך חצי שנה, וביצוע פעולה התקפית בתוך 12 חודשים". באתר ברייקינג דיפנס מציינים כי העניין הבינלאומי בהומנואידים ניכר מתחרות xTechHumanoid שקיים צבא ארה"ב, אולם השוק עדיין סקפטי ביחס להיתכנות קרובה של הומנואידים בעתיד הקרוב.
מייסד חברת כלי הרכב הבלתי מאוישים (כרב"מים) האוקראינית רוברטק, בוריס דרוז'אק, הטיל ספק בפרקטיות של רובוטים אנושיים. "המטרה העיקרית שלנו ברוברטק אינה לייצר את כלי הרכב הבלתי מאוישים הטובים ביותר אי פעם, אלא להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור ארצנו", אמר דרוז'אק לברייקינג דיפנס. "זה דורש ליצור טכנולוגיות פשוטה להתרחבות ומהירה, שצריכה להיות זולה ולהחזיק מעמק בשדה הקרב".
