ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מי שקיבל את ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עלה הבוקר (א') לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים. מנדלבליט זומן על-ידי ההגנה, שטוענת כי פעולות החקירה בתיקים החלו לפני שניתן אישורו הרשמי כפי שנדרש בחוק. נתניהו הגיע לבית המשפט ואמר: "האמת תצא לאור".
● משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד
● לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט
מנדלבליט על תרגיל החקירה לניר חפץ: "פסול"
מנדלבליט העיד כי לא ידע על תרגיל החקירה ועל הלחצים שהופעלו על ניר חפץ, דוברו לשעבר של נתניהו. "אני חושב שזה פסול ולא נכון", אמר.
היועמ"ש לשעבר הוסיף כי לאחר שנודע לו על כך, הוא קיים ישיבה בעניין. "ההתלבטות הייתה מה ניתן לעשות כעת. האם לבדוק מול החוקרים והעדים. אמרתי 'אל תפגישו בין העדים ואל תשאלו אותם, אלא תבדקו על בסיס מסמכים'. זה היה אירוע פשוט לא בסדר".
במסגרת תרגיל החקירה זימנו חוקרי המשטרה מקורבת לחפץ, שאלו אותה על יחסיהם והפגישה אותם באקראי. ההגנה טענה כי התרגיל היה המניע של חפץ לחתום על הסכם עד מדינה בתיק.
על מיצוי הדין עם מי שאחראי לתרגיל החקירה של חפץ אמר מנדלבליט: "היה צריך להחליט איזה אינטרס מעדיפים. התיק של ראש הממשלה היה החשוב ביותר, ולא רציתי שתעלה טענה של שיבוש. ההערכה שלי הייתה שאני מתעדף את הטיפול בתיק של ראש הממשלה - שלא תהיה טענה של שיבוש אחרי זה - על פני מיצוי הדין עם מי שחרג".
"ההאזנה לנתן אשל הרגיזה אותי. דרשתי להפסיק"
מנדלבליט התייחס להאזנת הסתר לנתן אשל ואמר כי היא הייתה צריכה לעבור דרכו. "אמרו לי שלא שמעו שום דבר רלוונטי למשפט. דרשתי באופן מיידי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות. כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה. זה לא מקובל עליי. אמרתי שבעתיד, ככל שיהיו דברים כאלה, צריך לבוא אליי מראש".
"לא הייתי מנהל צוות החקירה"
לגבי מעורבותו בחקירה אמר מנדלבליט: "מבחינתי זה היה שונה מכל תיק אחר, והשקעתי בו אנרגיות, מאמץ ופיקוח בגלל החשיבות שייחסתי".
מנדלבליט אמר כי הורה לבטל האזנה לנתן אשל שבוצעה ללא אישורו. "לא אישרתי כל תג ותג, ולא רציתי לאשר כל תג ותג. זה לא נכון שהייתי מנהל צוות החקירה".
לדבריו, "יש לי הרבה הערכה לכורש בר-נור (ראש צוות החקירה). קיבלתי בקשות לתוכנית חקירה דרך הפרקליטות. היינו עושים ישיבות. אלה פעולות חקירה עיקריות. זה קורה בהרבה חקירות אחרות".
מנדלבליט: "היו פעולות שלא אישרתי"
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, חקר את מנדלבליט כיצד התכונן לעדות. על כך השיב מנדלבליט: "נפגשתי עם עורך דין פעם אחת. איך זה צפוי להיות. לא על התוכן".
חדד שאל: "אתה פעם אמרת למישהו שהמשטרה פועלת מאחורי גבך בתיק הזה?", ומנדלבליט השיב: "יכול להיות".
על מעורבותו באישור פעולות החקירה השיב מנדלבליט: "רציתי שיעדכנו אותי בפעולות החקירה העיקריות. לא אישרתי כל פעולה, בוודאי שלא, וזה בסדר גמור. החוק לא מחייב, אבל רציתי שהפעולות העיקריות יאושרו על-ידי. לא רציתי להשאיר חשד שקיים כלפי ראש ממשלה, שחייבים לברר אותו.
"מצד שני, צריך להיזהר שמהמשטרה אין סוסים דוהרים. הם (המשטרה) מנסים להגיע כמה שיותר חזק. רואים את זה כל הזמן. לכן הפיקוח חשוב, במיוחד כשמדובר בראש ממשלה. התכוונתי, למרות שהחוק לא מחייב, לעשות בקרה, ושהפעולות המרכזיות יאושרו, תוך שמירה על מעמדו ועל כבודו של ראש הממשלה. יש פעולות שלא אישרתי, ובכל זאת נעשו. גם דברים חמורים".
ראש צוות התביעה: "העדות - חריג שבחריגים"
פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד יהונתן תדמור, אמר בפתח הדיון כי עדות של יועץ משפטי לממשלה היא חריג שבחריגים, אך התביעה לא התנגדה. "עדות תובע היא חריגה ועלולה להפוך לכלי ניגוח, בשל נסיבות הייחודיות של התיק בשל שאלת אישורו לפתיחת החקירה".
לבית המשפט הגיעו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, חברת הכנסת טלי גוטליב, שר החוץ גדעון סער וגם עו"ד אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין.
התביעה: מנדלבליט נתן אישור בעל-פה
מנדלבליט שימש כמזכיר הממשלה של נתניהו בשנים 2013- 2016, לאחר שסיים את תפקידו כפרקליט הצבאי הראשי. נתניהו קידם את מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה. הוא נכנס לתפקיד בפברואר 2016 וסיים את כהונתו בתחילת 2022.
זמן קצר לאחר כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, החלה הבדיקה בתיקים 1000 ו-2000. ביולי 2016 יצאה הודעה רשמית כי החלה בדיקה בעניינו של ראש הממשלה. כיום מכהן מנדלבליט כדקאן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית רמת גן.
סנגורי נתניהו ביקשו כי מנדלבליט יעיד במשך שבעה ימים, במהלכם תנסה ההגנה להוכיח את הטענה כי היועמ"ש לשעבר לא אישר לפתוח בחקירה כנדרש בחוק. במהלך המשפט לא הייתה מחלוקת שלא ניתן אישור בכתב, אך התביעה טוענת, על בסיס מזכר של מנדלבליט, כי הוא נתן אישור בעל-פה לפתיחת החקירה, וכי כל הפעולות נעשו באישורו.
לאורך המשפט, ההגנה ביקשה להראות כי נעשו פעולות חקירה עוד לפני שמנדלבליט נתן אישור לפתיחה בחקירה.
בינואר 2021 הגישה הפרקליטות להרכב השופטים בתיק מזכר של היועמ"ש לשעבר, שלפיו לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות בשלושת תיקי החקירה כמתחייב מהחוק, אלא הוא גם אישר אישית בשלבים שונים פעולות חקירה בתיקים.
מנדלבליט פירט את התאריכים שבהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות. הוא הוסיף במזכר כי ניתן שהסכמה תהיה מתועדת בתרשומת פנימית בלבד או בכל דרך אחרת. כאשר המחוקק רוצה לקבוע דרישת "הסכמה" מסוג נוקשה יותר כמו "הסכמה בכתב", הוא עושה זאת במפורש, כתב מנדלבליט.
"בלב כבד אך בלב שלם"
כתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, הכולל שלושה אישומים, הוגש בינואר 2020. בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט על ההחלטה להגיש את כתב האישום.
הוא נשא נאום לציבור ובו אמר כי הוא קיבל את ההחלטה "בלב כבד אך בלב שלם", וכי "יום שבו היועץ המשפטי לממשלה מחליט על כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירות חמורות, הוא יום קשה ועצוב מבחינת הציבור בישראל - ומבחינתי באופן אישי".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
