סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:05
1. שוק המניות
המסחר בבורסה המקומית צפוי להיפתח ברקע גל מימושים נרחב בסקטור הטכנולוגיה העולמי, יחד עם חזרתן של המניות הדואליות לתל אביב כשהן נושאות פערי ארביטראז' שליליים. המפולת, שהוצתה בעקבות נתוני אינפלציה חמים בארה"ב והזניקה את תשואות האג"ח, הפילה אמש את וול סטריט והבוקר ממשיכה להתרחב ולרסק את בורסות אסיה ואת החוזים העתיידים בוול סטריט. כעת, הסערה עושה את דרכה לאחוזת בית, כאשר נציגות הטכנולוגיה והפארמה הישראליות שבות ארצה באדום, וצפויות להכביד כמשקולת על הבורסה המקומית ולגרור את השוק המקומי לפתיחה שלילית.
● האינפלציה בארה"ב מפתיעה לרעה: האם גם בנק ישראל ייאלץ להמתין עם הריבית?
המניות הדואליות צפויות להכביד הבוקר על פתיחת המסחר בבורסה בתל אביב, כשהן חוזרות מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי משוקלל המפעיל לחץ של כ-0.95% כלפי מטה על מדד הדגל ת"א 35. המגמה השלילית מובלת על ידי מניות מפתח בסקטור הטכנולוגיה והפארמה: יצרנית השבבים טאואר חוזרת עם פער שלילי עמוק של 4.1%, טבע עם 2.5%, אורמת טכנולוגיות עם 2.5%, וכן פאלו אלטו ונובה עם פערי ארביטראז' שליליים של 1.9% ו-1.6% בהתאמה. מנגד, השפעה חיובית מסוימת, אם כי מינורית ביחס למגמה הכללית, תגיע מכיוונה של חברת ציוד הבדיקה לשבבים קמטק שחוזרת עם פער חיובי של 2%, ואיי.סי.אל. גרופ עם פער חיובי קל של 0.4%.
אתמול, הבורסה בתל אביב סגרה יום שלישי רצוף של עליות וזאת למרות התנודתיות מעבר לים. מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ומדד ת"א 90 ב-0.4%.
בין המדדים הענפיים בלטו, אתמול, מדדי המניות הביטחוניות (2.4%) ומדד הבנייה (1.3%).
אלביט מערכות ובזן זינקו - אלביט בעקבות הקמת מרכז ייצור ראשון באירופה למערכות התרעת לייזר. לגבי בזן, היום פורסם שג'רמי בלאנק רכש ב־12 באוקטובר 2026 כ־12 מיליון מניות של החברה בעסקה שבוצעה בבורסה במחיר של 1.90 שקלים למניה, ובתמורה כוללת של כ־22.8 מיליון שקל. בלאנק מנצל כנראה את הירידות לאחרונה במנייה.
יצרניות מערכות הבדיקה לייצור שבבים, קמטק , מעלה את התחזיות שלה, למרות זאת המניה יורדת בנאסד"ק ובתל אביב. החברה, בניהולו של רפי עמית, פרסמה אתמול (ד') נתונים ראשונים מדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו בתחילת נובמבר, לצד העלאת התחזית השנתית וכן תחזית ראשונית לשנת 2027.
קמטק, שצפתה קודם לכן הכנסות של 158-160 מיליון דולר ברבעון השלישי, מעדכנת שתדווח על הכנסות של 160-161 מיליון דולר. השנה כולה תסתיים עם הכנסות של כ-595 מיליון דולר - צמיחה של כ-20% לעומת 2025; קודם החברה צפתה שבמחצית השנייה ההכנסות יצמחו ביותר מ-30% ביחס למחצית הראשונה, מה שגזר הכנסות שנתיות של סביב 586 מיליון דולר.
● הנפקה, נפילה וקאמבק: נאבן הישראלית מצטיידת בקו אשראי של כרבע מיליארד דולר
באסיה, גל המימושים בסקטור הטכנולוגיה שהחל בוול סטריט שוטף הבוקר את בורסות היבשת וצובע את המסכים באדום. המכה הקשה ביותר מורגשת בדרום קוריאה, שם מדד הקוספי מתרסק בכ-7.1% בהובלת קריסת ענקיות השבבים. גם ביפן נרשמת מפולת עם צלילה של כ-4.5% במדד הניקיי, בעוד מדד שנגחאי בסין יורד בכ-2% ומדד ההאנג סנג בהונג קונג משיל כ-1.5% מערכו.
החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים במגמה שלילית, בהובלת חוזי הנאסד"ק שיורדים ב-0.7%, בעוד החוזים על ה-S&P 500 מאבדים 0.3% וחוזי הדאו ג'ונס נסחרים סביב רמות הבסיס.
אתמול, יום המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים חדות, שהובילו את המדדים ליום הגרוע ביותר שלהם מזה כשלושה חודשים. מדד הנאסד"ק צלל בכ-1.9%, בעוד מדד ה-S&P 500 איבד 1.2% מערכו - ירידה שקטעה רצף חריג של 53 ימי מסחר רצופים ללא נסיגה של מעל לאחוז. מדד הדאו ג'ונס רשם ירידה מתונה יותר וננעל בירידה של 0.2%.
הטלטלה בשווקים נבעה בעיקר מנתוני המאקרו המדאיגים, לאחר שמדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב הפתיע לרעה והצביע על אינפלציה שנתית של 3.7%. הנתון הקטין את הסיכויים להורדות ריבית והגביר את החשש מפני הידוק מוניטרי נוסף מצד הפדרל ריזרב, מה שהזניק את תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים לשיא יומי של 5.33% לפני שנסוגה מעט, ואת תשואת השנתיים ל-4.93%.
בגזרת המניות, המשקיעים ביצעו מעבר חד מחברות טכנולוגיה ממונפות אל עבר סקטורים בטוחים יותר. החשש מהלוואות עתק למימון תשתיות בינה מלאכותית הפיל את מניית קורוויב ואת אורקל , לצד ירידות בדל טכנולוג'יס ו-HPE שספגו הורדות המלצה.
מנגד, סקטור הפארמה ריכז ביקושים כחוף מבטחים עם עליות בולטות של אסטרה זנקה ואיליי לילי . מניית ברקשייר האת'וויי בלטה גם היא, כשהשלימה רצף נדיר של עשרה ימי עליות. בסקטור הפיננסים, בנק אוף אמריקה צלל לאחר שספג קנס של 1.2 מיליארד דולר על מחדלי הלבנת הון ופספס את תחזיות ההכנסות ממסחר באג"ח.
במסחר המאוחר, מניית רוקט לאב צללה בכ-10% (לאחר שכבר ירדה בכ-7.8% במסחר הרגיל) בעקבות הודעת החברה על דחיית שיגור רקטת ה-Neutron לשנת 2027, בשל תקלה שהתגלתה בתהליך הייצור של אחד ממכלי הדלק. מניית קורוויב המשיכה לרדת קלות (כ-0.6% נוספים) לאחר קריסה של 15.5% במסחר הסדיר, ברקע החששות מבועת החובות ב-AI; המנכ"ל מייק אינטרטור ניסה להרגיע במזכר פנימי וכתב כי השוק "פועל בחוסר היגיון" והדגיש כי צבר ההזמנות של החברה תומך באופן מלא בהתחייבויות החוב שלה.
2. שוקי האג"ח
בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי נרשמה אתמול מגמה מעורבת. בעוד שבאיגרות לטווח הקצר והבינוני נרשמות ירידות בתשואות - בראשן בולטת תשואת האג"ח לשנתיים שמשילה כ-1.6% ויורדת לרמה של 3.42%, בטווחים הארוכים נרשמת עליית תשואות מתונה. תשואת האג"ח ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.17%, והתשואה ל-30 שנה עולה ל-4.76%.
בארה"ב, עלייה מפתיעה בנתוני האינפלציה יחד עם זינוק מחודש בתשואות אגרות החוב של ארה"ב מותירים את הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) בפני דילמה של ממש. לאחר רגיעה קצרה בשוק האג"ח, המגלגל 32 טריליון דולר, אתמול פורסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר שהפתיע לרעה והצביע על אינפלציה שנתית של 3.7%, הרחק מעל יעד ה-2% של הפד.
בתגובה לנתונים, שוק האג"ח חזר לטלטלה, תשואת האג"ח לשנתיים - הרגישה במיוחד למדיניות הריבית, זינקה במהלך היום ל-4.95% (לפני שנסוגה חזרה הבוקר, ל-4.7%), בעוד תשואת האג"ח ל-10 שנים, המשמשת כעוגן לשוק המשכנתאות והאשראי, קפצה ל-5.33% (לפני שנסוגה חזרה הבוקר, ל-5.1%). מומחים מזהירים כי נתוני האינפלציה אינם מותירים מקום לאופטימיות. בריאן רהלינג, ראש אסטרטגיית אג"ח גלובלית ב-Wells Fargo Investment Institute, הדגיש למרקטוואץ' כי "אי אפשר לסובב את הדו"ח הזה כנתון טוב. זה רק מחזק את העובדה שלפד יש עוד עבודה לעשות. אם הפד יגרור רגליים ולא יעלה ריבית מספיק מהר, אנחנו עלולים לראות את תשואת ה-10 שנים מגיעה גם ל-5.5% או אפילו ל-6%".
המשמעות של זינוק התשואות היא התייקרות מיידית בעלויות גיוס החוב לצרכנים, עסקים והממשל האמריקאי, ועל פי התחזית של וולס פארגו, הפד ייאלץ להעלות את הריבית עוד כארבע פעמים עד סוף 2027. עם זאת, לא כולם מסכימים שזהו הצעד הנכון. מנגד עומד ג'ון לוק טיינר, מנהל תיקים ב-Aptus Capital Advisors, שמזהיר מפני לחץ כבד מדי על הכלכלה הריאלית: "אנחנו הולכים על זכוכית שבירה עם הכלכלה, ואני לא חושב שצריך להקפיץ ריביות בסביבה הנוכחית". טיינר אף הפנה אצבע מאשימה לממשל ולחוב הלאומי שתופח מעל ל-40 טריליון דולר, וציין כי שוק האג"ח דורש מהממשלה "לסדר את פנקס הצ'קים שלה". בינתיים, הכלכלה האמריקאית מפגינה עמידות מסוימת בזכות "בום ה-AI" שמושך אליו השקעות עתק, אך ככל שהתשואות נותרות גבוהות, הלחץ על הלווים ושוק הדיור צפוי רק להתגבר.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשוק המט"ח המקומי הדולר מזנק בימים האחרונים מול השקל ומטפס כעת לרמה של יותר מ-3.1 שקלים לדולר, לראשונה מזה חצי שנה. הסיבה לכך היא הירידות החדות מסביב לעולם, כאשר שוב פועל האפקט האוטומטי בשוק הישראלי - עליות בדולר במקביל לירידות בשוק המניות האמריקאי. בזמן כזה המוסדיים, שמגדרים את הפוזיציות שלהם, רוכשים דולרים ומקטינים בפועל את ההיצע שלו, מה שמעלה את המחיר
בגזרת הסחורות, מחירי הנפט משנים כיוון ועוברים הבוקר לירידות שערים, כאשר המשקיעים משקללים את הלחימה המתמשכת במזרח התיכון מול בלמים הממתנים את האפשרות לזינוק חד במחירים. נפט מסוג ברנט יורד ב-1.63% לרמה של 104.33 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי (WTI) מאבד 1.08% ונסחר סביב 94.06 דולר לחבית.
הנסיגה במחירים מתרחשת חרף הסלמה ביטחונית בנתיבי השיט במפרץ הפרסי: ספינת המכולות GFS Pride, הרשומה בסינגפור, נפגעה מעצם בלתי מזוהה, עלתה באש וטבעה במצר הורמוז - הספינה המסחרית השלישית שטובעת מאז פרוץ הלחימה מול איראן. במקביל, בטהרן הוסלמה הרטוריקה ונמסר כי איראן "סופרת את הדקות" עד לחילופי מהלומות מול ספינות מלחמה אמריקאיות, זאת בהמשך לתקיפות חות'יות נגד מבנה מנהלתי של סעודי ארמקו בעיר דהראן ותקיפות נגד של הקואליציה בתימן.
למרות הסיכונים הגבוהים, בשוק מזהים כעת מספר גורמים המונעים זינוק במחירים. לפי דיווח ברויטרס, הממשל האמריקאי בוחן הקלה בסנקציות על כלי שיט מ"צי הצללים" המובלים נפט ומוצריו ממדינות כמו רוסיה, כדי להגדיל את ההיצע בשווקים. בנוסף, הנפט הסעודי מוזרם דרך נתיבים חלופיים, וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מפעילה שחרור חירום מואץ של רזרבות נפט.
פיראס בשואטי, מנהל פיתוח עסקי בפלטפורמת המסחר ICM, הסביר ל-CNBC את הדינמיקה הנוכחית בשוק: "היעדר ההתקדמות בערוץ הדיפלומטי בין ארה"ב לאיראן מותיר סיכוי אפסי לפתיחה מלאה של מצר הורמוז בטווח הקרוב. עם זאת, הנפט הגולמי הסעודי ממשיך להגיע לרוכשים בינלאומיים דרך נתיבים חלופיים, בעוד שחרור מואץ של מלאי חירום על ידי חברות סוכנות האנרגיה הבינלאומית מספק בלם נוסף - מה שמונע זינוק חד במחירים, גם כאשר המתיחות הביטחונית נותרת ברמה גבוהה מאוד".
מנגד, בטווח הארוך יותר, חלק ממובילי הדעות בשוק שומרים על עמדה שורית. מנהל קרן הגידור וסוחר הסחורות הוותיק פול טיודור ג'ונס, מייסד Tudor Investment, העריך בראיון ל-CNBC כי המחירים עוד יטפסו בעשרות דולרים: "אני שורי על הנפט ונמצא בפוזיציית לונג... מחיר הנפט יכול לזנק בעוד 20 או 25 דולר לחבית עקב העימות מול איראן. אם היה צפוי לקרות משהו שירגיע את המצב, זה כבר היה קורה לפני בחירות האמצע בארה"ב" .
במקביל, בשווקים מתגברת הדאגה מעומק המשבר בסקטור הדיזל (סולר). בדו"ח חודש אוקטובר של IEA מזהירים הכלכלנים כי המחסור העולמי בסולר צפוי להימשך אל תוך 2027, כשהתקיפות החדשות באזור סעודיה מאיימות לפגוע בהתאוששות צד ההיצע. באנליזה של גולדמן זקס ובנק ANZ שהובאה ב-CNBC מעריכים כי גם צעדים נקודתיים לשחרור סולר רוסי לשוק לא יפתרו את המחסור המבני, וכי מחירי הזיקוק יוותרו גבוהים עקב העומס החריג על בתי הזיקוק בעולם.
4. מאקרו
מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש ספטמבר צפוי להתפרסם ביום ה' ב-18:30. לאחר מדד גבוה של 0.7% באוגוסט, ההערכות בשוק מתכנסות לכך שנראה החודש מדד שלילי שיירד ב-0.3% עד 0.4%. בחישוב שנתי, קצב האינפלציה צפוי לעלות מ-1.5% בחודש שעבר ל-1.8%-1.7%. אולם, למרות הירידה הנקודתית, האנליסטים מזהירים כי התמונה המלאה מורכבת בהרבה.
הסיבה המרכזית למדד הצפוי נובעת משתי השפעות מהותיות: ירידה במחירי הטיסות (לאחר שיא הקיץ), ומהלכי מדיניות מצד שר האוצר להפחתת מס הבלו על הדלק, שמנעו התייקרות. מנגד, כלכלני בנק הפועלים מציינים כי עליות במחירי הפירות, הירקות ובסעיף הדיור צפויות לקזז חלק מהשפעות אלו ולמתן את הירידה. יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר עסקאות מזרחי טפחות, מסביר את הפער בין המצב בישראל לארה"ב (שם האינפלציה עלתה ל-3.7%): "מעבר להשפעה שלילית עונתית מובהקת של הטיסות, שהיא חריגה בישראל ביחס לעולם, עיקר ההפרש נובע ממדיניות הממשלה, כשהוזלת הבלו גוזרת כ-0.15% מהמדד המקומי. ועדיין, זה צפוי לדחוף מעלה את האינפלציה השנתית לכ-1.8%".
החשש המרכזי בשוק הוא שמדובר באשליה זמנית. שתי הפחתות מס הבלו צפויות לפוג בסוף אוקטובר, מיד לאחר הבחירות, מה שעלול להקפיץ מחדש את מחירי הדלק בנובמבר ולהפעיל לחצים אינפלציוניים.
המדד שיתפרסם הערב הוא נתון המאקרו המשמעותי האחרון לפני החלטת הריבית של בנק ישראל ב-21 באוקטובר, אך נראה כי הוא לא ישנה את התמונה הכללית: בנק ישראל צפוי לעצור. פנינג מציין כי "לכאורה, רמה כזו (אינפלציה של 1.8%) הייתה אמורה לאפשר המשך הורדת ריביות... אך ברקע פער הריביות מול ארה"ב והמגמה בדולר-שקל, הסיכויים בשוק הבין-בנקאי להורדה די התפוגגו לאחרונה".
תחזית זו נתמכת גם על ידי גופים נוספים. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, קבע כי: "נתוני המדד אינם משנים את הערכתנו שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי ביום רביעי הבא. הקרבה לבחירות, העלייה בפרמיית הסיכון, הפיחות בשקל מאז ההחלטה האחרונה ועליות הריבית בעולם תומכים בכך".
בלידר שוקי הון צופים כי הריבית תישאר על 3.25%, ומצביעים על המשך התרחבות הצריכה הפרטית כגורם המפחית את הדחיפות להורדתה. עינת מאיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, מזהה תמונה דומה ומעריכה כי "השווקים מגלמים הסתברות נמוכה להפחתת ריבית נוספת לאור אי ודאות גיאופוליטית גלובלית, הבחירות בישראל והיחלשות השקל. עליית התשואות בעולם מובילה לעלייה מתונה בלבד בתשואת האג"ח הממשלתי הארוך בישראל".
עם זאת, יש גם חדשות מעודדות עבור בנק ישראל בכל הנוגע ללחצי האינפלציה המקומיים. בסקירה של פסגות מצביעים על כך שנתוני השכר האחרונים מספקים 'קרקע נוחה' לבנק: "אחרי חודשים בהם השכר הממוצע עלה בקצב מהיר ועורר חששות, השכר הממוצע לאחר ניכוי עונתיות ירד חודש נוסף. בעיני בנק ישראל מדובר בנתון חיובי, אך יתר הנתונים מצביעים על המשך ההתאוששות בכלכלה המקומית. אנו מעריכים שבבנק ישראל ירגישו בנוח בשבוע הבא להחליט לא להפחית את הריבית ולהמתין להתבהרות התמונה התקציבית לאחר הבחירות".
5. תחזית
המשקיעים המוסדיים בוול סטריט מהמרים בענק על סקטור הטכנולוגיה, אולם בבנק ההשקעות RBC Capital Markets מחליטים לשחות נגד הזרם. בסקירה שפורסמה לאחרונה, חתכה לורי קלואסינה, מנהלת אסטרטגיית מניות ארה"ב ב-RBC, את המלצתה לסקטור הטכנולוגיה מ'תשואת יתר' ל'משקל שוק', והעבירה את כובד המשקל בהמלצותיה אל עבר סקטור הבריאות והפארמה. מדובר במהלך חריג, שכן סקטורי הטכנולוגיה ושירותי התקשורת מהווים יחד קרוב למחצית (כ-48%) ממשקלו של מדד ה-S&P 500, לעומת משקל של 9% בלבד לסקטור הבריאות.
הסיבה המרכזית לחיתוך ההמלצה היא תמחור היתר שאליו הגיע סקטור הטכנולוגיה מאז אמצע יולי. "איתות התמחור של סקטור הטכנולוגיה הידרדר משמעותית", מסבירה קלואסינה למרקטוואץ'. על פי נתוני הבנק, הבוחנים את מכפילי הרווח (P/E) ההיסטוריים החל מסוף שנות ה-80, הסקטור נסחר כיום "מעט מעל הממוצע" מבחינה אבסולוטית ויחסית, ואפילו ביחס לעידן הפוסט-קורונה מניות הטכנולוגיה נראות "יקרות". במקביל, ב-RBC מזהים האטה בהזרמת כספים לקרנות טכנולוגיה גלובליות והתמתנות בשדרוגי תחזיות הרווח ליצרניות השבבים.
מעבר לתמחור, גורמי מאקרו תומכים גם הם במהלך. צוות האסטרטגיה של RBC חושש מתיקון אפשרי של 5% עד 10% במדד ה-S&P 500, ומדגיש כי מניות הטכנולוגיה נוטות להציג ביצועי חסר בזמני נסיגות המונעות ממחזורי העלאות ריבית של הפדרל ריזרב. בנוסף, מזהים בבנק הסטת כספים קלה מארה"ב לעבר מערב אירופה - מגמה שבאופן היסטורי פוגעת במניות צמיחה אמריקאיות.
מדוע דווקא סקטור הבריאות? ב-RBC מסבירים כי בשנים האחרונות ביצועי סקטור הבריאות הציגו מתאם שלילי מול סקטור הטכנולוגיה, מה שהופך אותו לגידור טבעי. אנליסטים בבנק מצביעים על זרימת כספים חיובית, מגמת עדכון תחזיות רווח כלפי מעלה, ותמחורים סבירים המעניקים רוח גבית למניות הפארמה. "יתרה מכך, ניתוחים שלנו מראים שכאשר תשואות האג"ח (בדומה ל-10 שנים שעומדת על סביב 5.5%) שוהות ברמות גבוהות לתקופה ממושכת, ההשפעה השלילית על סקטור הבריאות מתונה בהרבה בהשוואה לסקטורים אחרים", נכתב בדו"ח.
הוכחה מיידית ומובהקת לאסטרטגיה של RBC התקבלה כבר במהלך יום המסחר האחרון, כאשר סקטור הטכנולוגיה אכן פינה את הבמה לטובת מניות הבריאות. בעוד שמדד טכנולוגיית המידע צלל ב-2.9% ומדד צריכת המותרות איבד 1.6%, סקטור הבריאות ב-S&P 500 זינק בכ-2.4% והוביל את השוק. את המגמה החיובית בסקטור הובילו ענקיות הפארמה: אסטרה זנקה ואיליי לילי , לצד אמג'ן ואבווי שרשמו עליות של למעלה מ-3%. נתונים אלו ממחישים הלכה למעשה את החוסן של סקטור הבריאות כחוף מבטחים בסביבת שוק תנודתית, בדיוק כפי שזיהו בבנק ההשקעות.
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
