הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל?

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2026 שיתפרסם ביום חמישי (15.10) צפוי לרדת ב-0.4%- 0.3% לפי הערכות הכלכלנים. זאת, לאחר שבחודש אוגוסט עלה המדד ב-0.7%, בעיקר בעקבות התייקרות מחירי הדלק והטיסות לחו"ל. אם התחזיות יתממשו, קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות מ1.5% בחודש שעבר ל1.8%-1.7%, אך להישאר בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל העומד על 3%-1%.

● פיץ': תחזית דירוג האשראי של ישראל נותרת שלילית
● 4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?

לפי תחזית בנק הפועלים, סעיף התחבורה והתקשורת צפוי לרדת בספטמבר בכ-2.5%, ולגרוע כ-0.46% ממדד המחירים לצרכן. הגורם המרכזי לירידה הוא הוזלת הטיסות לחו"ל, שמחיריהן צפויים לרדת בכ-12% במונחים דולריים.

מחירי הדלק עלולים לזנק לאחר הבחירות

גורם נוסף לירידה הצפויה במדד הוא החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחית בספטמבר את מס הבלו על הדלק ב-50 אגורות לליטר, מהלך שהביא את מחיר הבנזין ל-7.75 שקלים לליטר. בתחילת אוקטובר אושרה הפחתה נוספת של 50 אגורות, שמנעה התייקרות במחיר הדלק. אלא ששתי ההפחתות הן זמניות, ותוקפן צפוי לפוג בסוף אוקטובר, ימים ספורים לאחר הבחירות לכנסת. אם הממשלה לא תאריך אותן, מחירי הדלק עלולים לזנק מחדש בנובמבר ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על מדד המחירים לצרכן. גובה ההתייקרות יהיה תלוי גם בהתפתחויות במחירי הנפט ובשער החליפין.

אולם, למרות הירידה הצפויה במדד, לא כל המחירים צפויים לרדת. לפי תחזית בנק הפועלים, מחירי הפירות והירקות צפויים לעלות בכ-2.8%. גם סעיף הדיור צפוי להתייקר בכ-0.2%.

במקביל, בסקירתו מצביע אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, על סימנים להתמתנות בצריכת השירותים ובביקוש לעובדים. התפתחויות אלה עשויות להעיד על היחלשות לחצי המחירים במשק גם מעבר להשפעות הנקודתיות של מחירי הטיסות והדלק.

ומה לגבי הריבית?

המדד יתפרסם פחות משבוע לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, ב-21 באוקטובר. לאחר שהריבית הופחתה בספטמבר לרמה של 3.25%, בשוק מעריכים כי הבנק המרכזי יבחר הפעם להותירה ללא שינוי.

לפי יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, פערי הריביות בין ישראל לארה"ב הם גורם שמגביל את האפשרות להפחתות נוספות בטווח הקרוב. גם בסקירת לידר שוקי הון צופים שהריבית תישאר ברמה של 3.25%, ומצביעים על המשך התרחבות הצריכה הפרטית כגורם שמפחית את הדחיפות בהורדתה.

מנגד, במיטב מעריכים כי בטווח של שנה הריבית עשויה לרדת ל-2.75%-3%, לעומת תחזית של 3.25% בלידר. הפער בין התחזיות ממחיש כי גם אם המדד הקרוב יהיה שלילי, השאלה המרכזית היא אם מדובר בהתמתנות מתמשכת באינפלציה, שתאפשר לבנק ישראל לחדש בהמשך את הפחתות הריבית.