צמיחת ההשקעות הביטחוניות של מדינות המזרח הרחוק מועילה לטכנולוגיה הישראלית, שמובילה בקנה מידה בינלאומי. בה בעת, החברות הבנות של התעשיות הביטחוניות הישראליות הגדולות, מגדילות עבורן את שורת הרווח. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי
● אחרי כיבוש הקונגרס: האם וושינגטון צפויה להיכנס לעידן של שיתוק וחקירות?
● המודיעין האמריקאי: סוכנות הביון הסינית גייסה אשת עסקים המקורבת למנכ"ל אנבידיה
חברה ישראלית תוביל את תכנון מערך האבטחה בשדה התעופה בווייטנאם
חברת הטכנולוגיה הישראלית "קודווליו" (CodeValue), שמהווה חלק מקבוצת ספידווליו שנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נבחרה במכרז להוביל את תכנון מערך האבטחה הפיזית של שדה התעופה הבינלאומי החדש Gia Binh, שמוקם במחוז באק נין, בסמוך לבירת וייטנאם, האנוי. כך נודע לראשונה לגלובס. העסקה, שתתבצע באמצעות חברת ליאקום הנמנית עם הקבוצה, היא בשורה בנוגע לנוכחות הישראלית במזרח הרחוק. זו הפעם הראשונה שבה חברה ישראלית נבחרת להוביל את תכנון מערך האבטחה הפיזית של שדה תעופה בינלאומי חדש בווייטנאם, לקוחה אסטרטגית של התעשיות הביטחוניות הישראליות במזרח הרחוק.
קודווליו, שהקימה ב־2010 טלי שם טוב, היא קבוצת טכנולוגיה ישראלית המתמחה בהנדסת תוכנה, בינה מלאכותית, פתרונות ענן, סייבר וטרנספורמציה דיגיטלית. הקבוצה מספקת שירותי ייעוץ, תכנון, פיתוח והטמעת מערכות טכנולוגיות עבור ארגונים וחברות בישראל ובעולם. בווייטנאם, קודווליו תשמש כיועצת המקצועית הראשית בתחום האבטחה הפיזית ותהיה אחראית לגיבוש תפיסת האבטחה הכוללת, הערכת האיומים והסיכונים, תכנון המערכות, הגדרת הדרישות הטכנולוגיות והמבצעיות וליווי המכרזים לבחירת ספקי מערכות האבטחה.
לפי התכנון, שדה התעופה החדש ישלב פעילות תעופה מסחרית, תנועת מטענים ואירוח משלחות בינלאומיות. הקיבולת המתוכננת שלו עומדת על כ-30 מיליון נוסעים ו־1.6 מיליון טונות מטען בשנה עד 2030, ובהמשך צפויה לגדול לכ־50 מיליון נוסעים בשנה עד 2050. ההשקעה הכוללת המתוכננת בהקמת שדה התעופה, על כלל מתקניו ותשתיותיו, נאמדת בכ-7.5 מיליארד דולר, על פי נתוני ממשלת וייטנאם.
"האתגר בפרויקט אינו רק לזהות איומים, אלא לתכנן מערך שיידע לחבר בין מערכות טכנולוגיות שונות, לנתח כמויות גדולות של מידע בזמן אמת ולאפשר תגובה מהירה, מבלי לפגוע בתנועה השוטפת של מיליוני נוסעים", אמרה טלי שם טוב, מנכ"לית קודווליו.
החברה הבת של רפאל תספק טילי נ"ט למדינה על גבול רוסיה
לתעשיות הביטחוניות הישראליות יש דרכים מגוונות להתמודד ולזכות בחוזים מגוונים ממקורות שונים, בהם דרך חברות בנות. אחת הבולטות בכך היא רפאל שחברת הבת הגרמנית שלה, דינמיט נובל, זכתה בחוזה בסך 84.5 מיליון אירו לפני מסים, לאספקת טילי נ"ט מדגם RGW110 לפינלנד, שגובלת ברוסיה. RGW110, כשהמספר מתאר את הקליבר - 110 מ"מ, הוא הגרסה המוגדלת של RGW90, שמוכרת בצה"ל בתור מטאדור.
מערכת היחסים הביטחונית הישראלית-פינית היא עמוקה עוד ללא קשר לחברות בנות. כך, למשל, הלסינקי רכשה בנובמבר 2023 את מערכת קלע דוד של רפאל תמורת כ־317 מיליון אירו. קלע דוד (David’s Sling באנגלית) היא מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני־ארוך, וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעה ישירה של המיירט במטרה). מעבר לכך, לפני כחודשיים נחשף בתקשורת בהלסינקי, כי פינלנד וישראל חתמו בחשאי על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, שאמור לעמוד בתוקף עד 2034.
עם זאת, יש חשיבות גוברת לעצם הנוכחות על אדמת האיחוד האירופי עבור חוזי נאט"ו וחוזים בתוך האיחוד. כך, ניתן להתמודד על השתתפות בתוכנית SAFE שמאפשרת מימון עסקאות ביטחוניות בסך של עד 150 מיליארד אירו, בכפוף לכך ש־65% מערך העסקה יירכש ממדינות האיחוד או מאוקראינה. ההסכם הפיני עם דינמיט נובל משקף את ההתחמשות הגוברת של המדינות שגובלות ברוסיה, כשבמקרה של הלסינקי - היא תחליף בדרך זו טילי נ"ט משנות ה־80.
בריטניה מציבה יעד שאפתני לתקציב הביטחון
ברית נאט"ו עמדה ביעד שלה להשקעה בביטחון מתוך התוצר של 2% ב־2025, אולם מבינים היטב כי זה לא מספיק - ובטח לא יספיק. לכן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דחף להעמדת יעד שאפתני של 5% ב־2035. כעת, מי שהעמידה לעצמה יעד ביניים של השקעת 3% מתוך התוצר בביטחון ב־2030 זו בריטניה, לאחר שאשתקד עמדה על כ־2.4%. לצורך ההשוואה, ארה"ב עמדה על כ־3.2%, ואילו ספרד וגרמניה על כ־2%.
שר האוצר הבריטי ג'ון הילי כבר הצהיר כי התקציב ימומן "באופן מלא". כלומר, יביא לקיצוצים בתקציבים מקבילים. העלייה ל־3% היא אמנם משמעותית עבור לונדון, אבל הילי ציין כי אין בכוונת מדינתו להגיע ל־5% מתוך התוצר ב־2035. לדבריו, הבריטים מעוניינים להקצות 3.5% מהתוצר בביטחון עד אותה שנה, כשבינתיים עבור יעד ה־3% ב־2030 צפויים להציג תוכנית תקצוב מסודרת בתוך כשנה.
הילי הוא שר האוצר כיום אבל בממשלה הקודמת בראשות קיר סטארמר, הוא כיהן כשר ההגנה - מה שמביא לו רקע על הצרכים של מערכת הביטחון. הוא כבר מקדם הקמת כוח משימה לניהול ההשקעה הנבונה והמועילה בתקציבי הביטחון הבריטיים; תוכנית השקעה של קרן העושר הבריטית בביטחון בסך עד 5 מיליארד ליש"ט בארבע השנים הקרובות; וכן, הקמת יחידה לניהול רחפנים.
