אחרי כיבוש הקונגרס: האם וושינגטון צפויה להיכנס לעידן של שיתוק וחקירות?

דונלד טראמפ ימשיך לכהן כנשיא ארה"ב עד ינואר 2029, אבל מינואר הקרוב הוא כבר לא ייהנה מהשליטה הרפובליקנית בקונגרס. הניצחון הסוחף של הדמוקרטים בבחירות האמצע, שהעניק למפלגה את השליטה בבית הנבחרים ובסנאט, משנה את מאזן הכוחות באופן משמעותי. אחרי שנתיים שבהן הרפובליקנים שלטו בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס.

● ישראל במוקד הבחירות בארה"ב. אבל האם היא באמת הכריעה אותן?
● הבוחרים דרשו יציבות - וקיבלו טלטלות: כך איבדו הרפובליקנים את הקונגרס

המשמעות הכלכלית המיידית של המהפך היא שטראמפ יתקשה להעביר חקיקה חדשה בתחומי המסים, התקציב והרגולציה. בשנותיו הראשונות בכהונה השנייה נהנה הנשיא מרוב רפובליקני, שאפשר לו לקדם שינויים נרחבים במדיניות הפיסקאלית. עכשיו, כל חוק משמעותי ידרוש הסכמה של הדמוקרטים, שצפויים להציב דרישות משלהם.

בין הנושאים שצפויים לעמוד במרכז המאבק נמצאים ההוצאות על בריאות, סובסידיות לביטוח רפואי וקיצוצים בתוכניות רווחה. הדמוקרטים כבר הצהירו על כוונתם לפעול להשבת סובסידיות במסגרת חוק הבריאות של אובמה, ולשנות חלק מהקיצוצים בתוכנית Medicaid.

עם זאת, לא כל מדיניות כלכלית של טראמפ תלויה באישור הקונגרס. הנשיא מחזיק בסמכויות משמעותיות בתחום הסחר, וחלק מהמכסים שהטיל מבוססים על סמכויות שהוענקו לרשות המבצעת בחקיקה קודמת. הדמוקרטים יוכלו לנסות לצמצם את הסמכויות האלה באמצעות חקיקה, אבל ללא רוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס הם לא יוכלו להתגבר על וטו נשיאותי. לכן, נראה שלא צפוי ביטול מהיר של המכסים.

גל חקירות נגד הממשל

אחת ההשלכות המשמעותיות של הניצחון הדמוקרטי עשויה להיות גל חקירות נגד ממשל טראמפ. ראשי ועדות בבית הנבחרים ובסנאט יוכלו לזמן בכירים לעדות, לדרוש מסמכים ולהוציא צווים המחייבים התייצבות או מסירת מידע.

הדמוקרטים נערכו לאפשרות הזאת עוד לפני הבחירות. בין הנושאים שהוזכרו כיעדים אפשריים לחקירה נמצאים עסקיו של טראמפ ובני משפחתו, בעיקר בתחום הקריפטו, חשדות לניגודי עניינים, פעילות רשויות ההגירה, השימוש בסמכויות הממשל נגד יריבים פוליטיים והאופן שבו התקבלו החלטות במהלך המלחמה באיראן.

בכירים במערכת הביטחון עשויים למצוא את עצמם נדרשים להסביר בפני הקונגרס החלטות שהתקבלו במהלך המלחמה. שר ההגנה פיט הגסת' נמנה עם הדמויות שהדמוקרטים הביעו עניין בחקירתו.

ועדות הקונגרס יכולות לחשוף מידע, לקיים שימועים ולהפנות ממצאים לרשויות האכיפה, אבל הן לא יכולות להרשיע אדם בעבירה פלילית. גם במקרה של סירוב לשתף פעולה, אכיפת דרישות הקונגרס עשויה להוביל למאבקים משפטיים ממושכים.

הדמוקרטים יוכלו גם לפתוח בהליך הדחה נגד הנשיא בבית הנבחרים, אבל הרשעתו והדחתו מחייבות רוב של שני שלישים בסנאט. לכן, גם לאחר הניצחון הדמוקרטי, האפשרות להדיח את טראמפ מתפקידו נותרת מוגבלת מבחינה פוליטית.

השליטה הדמוקרטית בקונגרס תעניק למפלגה כלי לחץ נוסף - התקציב הפדרלי. כדי לממן את פעילות הממשל נדרשת חקיקה שהנשיא ושני בתי הקונגרס מסכימים עליה. כשהצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה בזמן, חלק מפעילות הממשל הפדרלי ייעצר.

הדמוקרטים יוכלו להשתמש במשא ומתן התקציבי כדי לדרוש שינויים במדיניות ההגירה, הבריאות וההוצאות הביטחוניות. טראמפ, מצידו, יוכל להטיל וטו על הצעות שלא מקובלות עליו. התוצאה עלולה להיות סדרה של עימותים סביב מימון הממשל, במיוחד אם שני הצדדים יעריכו שהציבור מטיל את האחריות למשבר על יריביהם.

הניצחון הדמוקרטי מגיע כאשר המלחמה באיראן הפכה לאחד הנושאים המרכזיים בפוליטיקה האמריקאית. לקונגרס סמכויות מרכזיות בתחום הכרזת המלחמה והתקצוב, בעוד שהנשיא משמש כמפקד העליון של הכוחות המזוינים. הדמוקרטים יוכלו לקיים שימועים על ניהול המלחמה, לדרוש מידע על מטרותיה ולנסות להגביל באמצעות חקיקה את השימוש בכוח צבאי או את המימון לפעולות מסוימות.

"עדיין מחזיק סמכויות"

"הנשיא טראמפ עדיין מחזיק בסמכויות ביצועיות נרחבות שמאפשרות לו לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל, להגן על חופש הפעולה שלה ולהתמודד עם האיום האיראני", אומר מארק דובוביץ, מנכ"ל הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) - מכון מחקר למדיניות חוץ ולביטחון לאומי שמושבו בוושינגטון.

 מארק דובוביץ, מנכ''ל ה־FDD / צילום: FDD

"התחזקות הדמוקרטים בקונגרס תיצור מכשולים, במיוחד בכל הנוגע להעברת נשק ולניסיונות לעצור את הפעולות הצבאיות האמריקאיות נגד איראן", הוא אומר. אבל הישראלים צריכים להבחין בין הרעש הפוליטי בוושינגטון לבין מגבלות אמיתיות על המדיניות האמריקאית. המבחן האמיתי הוא אם טראמפ ימשיך לראות בעוצמתה הצבאית של ישראל מרכיב חיוני בכוחה של ארה"ב במזרח התיכון, ואם יהיה מוכן להפעיל את מלוא סמכויותיו הנשיאותיות כדי להשלים את המשימה מול איראן.

"הסכנה הגדולה ביותר מבחינת ישראל היא שטראמפ יכריז על ניצחון מוקדם מדי, ויגיע להסכם עם משמרות המהפכה. משטר איראני שיתאפשר לו לשקם את תוכנית הגרעין שלו, את מערך הטילים הבליסטיים ואת רשתות הטרור שהוא מפעיל, יחזור כשהוא מסוכן ונחוש יותר מאי פעם.

"טראמפ מבין את המחיר הפוליטי של מלחמות ממושכות, אבל גם את המחיר האסטרטגי של מלחמות שלא הוכרעו. המטרה חייבת להיות ניצחון מכריע, ולא עוד הסכם שייתן לטהרן זמן להתארגן מחדש ולהתחמש.

"המשטר האיראני מכוון ל-2029, מתוך הימור שמחליפו של טראמפ לא יתעמת עם היכולות הצבאיות שאיראן תשקם, וגם לא יסכים לפעולה צבאית ישראלית עצמאית".

סנקציות נגד ישראל?

האם התחזקות הדמוקרטים מגדילה את הסיכוי שב-2028 ייבחר מועמד לנשיאות שיתמוך בסנקציות חריפות נגד ישראל?
"בהחלט. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמעיט בחשיבות השינוי האידיאולוגי שמתחולל במפלגה הדמוקרטית. מדיניות שבעבר הייתה נחלתם של גורמים בשוליים הפרוגרסיביים, כמו אמברגו נשק, הגבלות על הסיוע הצבאי וסנקציות נגד ישראל, הולכת ונכנסת לזרם המרכזי של המפלגה. ייתכן שהמועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-2028 לא יאמץ את כל הצעדים הללו, אבל התמיכה בישראל הופכת לעניין שגובה מחיר פוליטי הולך וגדל בתוך המפלגה".

 פרופ' טד ששון, חוקר ב־INSS / צילום: תומר אפלבאום

פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שמתמחה במדיניות ישראל-ארה"ב בדגש על פוליטיקה פנימית ויהודי ארה"ב, אומר כי "בניגוד למה שאולי נראה מהכותרות, לא הקיצוניים בשמאל יקבעו את הקו של הדמוקרטים. מי שיקבע את סדר היום הוא דווקא הפלג שנקרא 'הפרוגרסיבים המיינסטרימיים'. אלה אנשים שקרובים בערך ל-J Street. הפרוגרסיבים האלה שונים מהמבקרים הכי חריפים של ישראל בשמאל. הם לא רוצים לסיים את הברית עם ישראל, וגם לא להטיל עליה אמברגו נשק".