ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, תקפה היום (א') את הרעיון שהעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הבחירות, שלפיו ישראל תוכל לעקוף סנקציות בינלאומיות באמצעות מטבעות קריפטו. "בעולם הקריפטו (התחום) היחיד שעוקף את הסנקציות, או יכול לעקוף אותן, הוא תת-עולם שחור באמת. מה שרואים שם זה אנשים שלא בדיוק רוצים להיות איתם - סוחרי סמים, סוחרי איברים וכו'", אמרה בפאנל בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים. "אז איתם אני רוצה לעשות עסקאות? לא נראה לי".
בודו-טרכטנברג השתתפה בפאנל שהנחה שי שלו, עורך שוק ההון של גלובס, ובו השתתף גם שמעון אוליאל, מנהל מחלקת השקעות ישראל באלטשולר שחם גמל ופנסיה.
● כנס לראות מעבר לטרנד | עמית גל: "רכישת סוכנויות הביטוח נכנסה לקצב מאוד גבוה. שוקלים כיצד להידרש לזה"
● כנס לראות מעבר לטרנד | יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק
● כנס לראות מעבר לטרנד | אלונה בר און, מו"ל גלובס: "משקיעי בובת הלבובו הרוויחו 700% או הפסידו 30%, מה שקבע זה התזמון בתוך הטרנד"
לדברי בודו-טרכטנברג, "דווקא הראיון הזה ספציפית (של נתניהו בערוץ 10 ערב הבחירות) עשה שם מאוד רע לקריפטו". היא הסבירה כי המטבעות הדיגיטליים שהצליחו בשנים האחרונות הם בעיקר מטבעות יציבים (סטייבל קוינס), הצמודים לדולר, ולאחרונה גם לשקל. "הם נסחרים בזירות מסחר שדורשות לבצע KYC (הכרת הלקוח) ולוודא שהכסף שנכנס אינו כסף שנמצא תחת סנקציות", אמרה. לדבריה, מטבעות שנסחרים ברשת האפלה ("דארק ווב") אכן קיימים, אך הם שוליים לתעשייה.
כשנשאלה אם לדעתה יש מאחורי ההצהרה משהו, או שהיא חלק מתעמולת הבחירות, השיבה בודו-טרכטנברג: "קודם כול, זו באמת אמירה אומללה - בשני מובנים: האחד - לחשוב שאפשר לעקוף סנקציות דרך המכשיר הזה. השני - לקבל כמובן מאליו שיהיו סנקציות. זו האמירה הכי קשה". לדבריה, "זה בידיים שלנו לעשות דברים כדי שלא יהיו סנקציות, ולא להגיד 'זהו, יהיו סנקציות, ואנחנו עם סוחרי איברים'".
"בתעשיות הביטחוניות מאיימים על חרמות - ובסוף ההזמנות מגיעות"
הביקורת על רעיון הקריפטו הגיעה על רקע אזהרה רחבה יותר שהשמיעה בודו-טרכטנברג במהלך הפאנל. "המשק הישראלי נמצא כיום בצומת", אמרה. "במשך 20 שנה נהנינו, גם במשק וגם בשוק, מההשתלבות הכמעט מדהימה של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית. כיום לא רק שתהליך הגלובליזציה הואט בעולם, אלא שמענו על חרמות - על חרמות צפויים ועל חרמות סמויים - שכבר החלו".
לדבריה, "אנחנו יודעים את זה בצורה מאוד ברורה באנגליה וגם במקומות אחרים. יש רשימה מוכנה ומדויקת של חרמות על ישראל". היא הוסיפה כי "אם אין שינוי פוליטי פנימי, אין התקדמות לגבי האופן שבו אנחנו מנהלים את המדינה ואת היחסים בקונפליקט, אנחנו עלולים לראות גל חזק מאוד של פעילויות, לא רק חרמות, שישפיעו על המשק ועל השוק הישראלי". היא הוסיפה כי מדובר בתהליך שנבנה בשנים האחרונות, ללא קשר לזהות הממשל בארה"ב או לשינויים פוליטיים באירופה.
אוליאל הציג תמונה מעט שונה בנוגע לחרמות, במיוחד בעניין התעשייה הביטחונית הישראלית. "נפגשנו עם כל החברות הביטחוניות בבורסה, ואני לא זוכר שאחת מהן אמרה לנו שיש לה בעיות מול המחרימים", אמר. "מעל הבמות אומרים דברים מסוימים, ובסופו של דבר ההזמנות מגיעות".
עם זאת, לדבריו, החשש מפני חרמות "נלקח היום בחשבון אצלנו, הגופים המוסדיים, כשאנחנו בוחנים השקעה בחברה". הוא הזכיר בהקשר זה את מכירת מניות נקסט ויז'ן על-ידי פידליטי, שהעלתה חששות כאלה, אף שלדברי החברה מדובר באירוע טכני.
"הבעיה עם הפסקת הסיוע הביטחוני היא הסיגנל - יותר מהכסף"
בנוגע לאפשרות הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי, אמר אוליאל כי משקלו בתוצר הישראלי כיום הוא נמוך ומהווה פחות מ-1% ממנו, וציין כי כי יש בכך גם צדדים חיוביים. "ישראל פחות תלויה ויותר עצמאית, ויכול להיות שיהיו תעשיות או מגזרים שייהנו מכך, אולי חלק מהחברות הביטחוניות", אמר.
בודו-טרכטנברג הסכימה רק חלקית עם הנושא. "הפסקה מיידית של הסיוע הביטחוני האמריקאי היא בעייתית, במיוחד אם היא מלווה במגבלות על מה שאפשר לקנות", אמרה. "רוב הסיוע נועד לקנות דברים מהאמריקאים, ויש מערכת שבנויה על סוג מסוים של יבוא". לדבריה, מדובר בכ-3% מהתקציב (הממשלתי) לכל היותר, ולכן "גמילה הדרגתית היא דבר אפשרי. זה לא קל, אבל אפשר להתמודד עם זה".
"הבעיה הכי גדולה היא שזה סיגנל מאוד חזק שאמריקה כבר לא איתנו", הוסיפה. "אנחנו בעולם מסוכן, אנחנו עדיין לא כל-כך גדולים, ואתה מאבד גב מסוים, בו-בזמן שיש גל בהרבה מקומות שלא אוהבים אותנו. זה שהאח הגדול לא מוכן לשלם עליך כלום, זה סיגנל קשה יותר מאשר הכסף עצמו".
תנודתיות, ביטחוניות ונדל"ן
הפאנל נערך כשבוע וחצי לאחר הבחירות לכנסת בישראל ולקונגרס בארה"ב, שבעקבותיהן נרשמו תנודות חדות בבורסות - ירידות ואחריהן עליות בתל אביב, ובוול סטריט עליות ואחריהן ירידות.
לדברי אוליאל, אי-הכרעה בבחירות בישראל, החשש מבחירות נוספות, האפשרות להפסקת הסיוע האמריקאי והירידות במניות ה-AI בחו"ל יצרו יחד את התנודתיות. "השוק שלנו, בניגוד לעבר, הרבה פחות תלוי בפעילות המקומית", אמר, וציין כי 40%-45% מהשוק מורכבים כיום מחברות שתמחורן נקבע בחו"ל.
בודו-טרכטנברג העריכה כי התמונה בארה"ב "תהיה מאוד מעורפלת בחודשים הקרובים", בין השאר בשל ההתנגדות בקרב חברי קונגרס ומושלים, בעיקר בטקסס, להקמת מרכזי נתונים. "כל השוק של השנתיים האחרונות בנוי על הצלחת עתיד ה-AI. אם יש האטה בזה, עולים הרבה סימני שאלה", אמרה.
לדברי אוליאל, המניות הביטחוניות, שהובילו את הירידות בחודשים האחרונים, נהנו קודם לכן מטרנד אשר "לובה בין היתר מכניסת כסף לאפיקים מחקי מדדים" ומביקושים שמעבר לביקושים הטבעיים. לדבריו, לתמחורים הגבוהים הצטרף כעת החשש שהדמוקרטים יגבילו את תקציבי הביטחון בארה"ב.
באשק למניות הנדל"ן, אוליאל העריך כי מניות המשרדים, הנסחרות ב-0.8-0.9 על ההון, כבר עברו התאמה, בעוד שבמגורים "לא נעשתה התאמה מלאה", ולדבריו יש לעקוב אחר התחום בזהירות.
בנוגע לשקל אמרה בודו-טרכטנברג כי התחזקותו נעצרה עוד לפני הבחירות, על רקע הריביות הגבוהות בעולם לעומת הריבית והציפיות לאינפלציה הנמוכות בישראל. לדבריה, "יש עוד קצת מקום" להפחתת ריבית, "אבל לא משהו דרמטי בהמשך השנה".
היא העריכה כי הממשלה הבאה תידרש לשנות את סדר העדיפויות ולבצע קיצוצים מסוימים והעלאת מסים מסוימים, אך "לא משהו כה דרמטי, בין היתר כי המשק צפוי להמשיך לצמוח".
לשאלה עד כמה היא אופטימית, השיבה בודו-טרכטנברג: "אני מאוד אופטימית, כי אני מסתכלת על ארבע השנים האחרונות, ונראה לי שאנחנו לא יכולים לעשות יותר גרוע מזה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט
