כ־90% מיתרות החוב בישראל נלקחו בריבית משתנה. מדובר לא רק בנתון חריג בהשוואה עולמית, אלא בכזה שהופך כל עלייה באינפלציה או בריבית לכואבות פי כמה עבור בעלי החוב בארץ • "הבנקים בישראל מעבירים את הסיכון אל הלקוח", תיאר זאת נגיד בנק ישראל • אבל גם לו יש חלק באנומליה המקומית
האינפלציה בישראל הגיעה ב־2022 לשיא של 20 שנה ויצרה תגובת שרשרת בשלל סעיפים הצמודים למדד המחירים לצרכן, שעודכנו כלפי מעלה • מי שנותרו בחוץ הן קרנות ההשתלמות של עובדים שכירים, אחת מהטבות המס הגדולות ביותר, שהולכת ונשחקת • עבור חלק מהעובדים מדובר בהפסדים של כמעט 500 שקל בחודש
כתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • העלייה במדד המחירים בחודש נובמבר למעל 5% תתרגם באופן ישיר לעלייה בשכר הנטו של משלמי המסים השנה • הסיבה: הצמדת מדרגות המס למדד • התוצאה: חיסכון מוערך של בין 700 ל־5,000 שקל בשנה למשק בית • בנוסף, גם נקודות הזכות יעודכנו כלפי מעלה
לגלובס נודע כי שר השיכון זאב אלקין מוביל חקיקה לשינוי הרכב מדד תשומות הבנייה - ובמוקד נטרול רכיב הקרקע והרווח היזמי מהמדד שאליו מצמידים את מחירי הדירות • המשמעות: הוזלה ניכרת למי שירכוש דירה "על הנייר" • המהלך, שנולד לאחר שאילתה של ח"כ סמוטריץ', מסעיר את הענף
מי שהשקיע בתחילת 2021 בצמודי-מדד רשם בממוצע תשואה של כ-7.5%, לעומת תשואה אפסית, במקרה הטוב, באפיק השקלי • ב-2022 תחול כנראה ירידה קלה באינפלציה, ואם מוסיפים לכך תסריט אפשרי של העלאת ריביות מהירה בארה"ב, הרי שהפעם השקעה עודפת באפיק השקלי עשויה להיות טובה יותר
62% מהיועצים השיבו כי היות שצפויה אינפלציה של כ-2%, הם ממליצים להגדיל את החלק הצמוד בתיק ■ יתר היועצים שלקחו חלק בסקר, השיבו כי הם לא יגדילו אותו בשלב זה
בוקר אחד, אחרי 10 שנות תשלום כמבוקש, התעוררת וגילית שחובך לבנק רק תפח והלך
האם הכלכלה הגלובלית בדרך להיפר אינפלציה או לעליית מחירים מתונה יחסית? אם לראשונה - המשקיעים צריכים להיערך עם רכיב צמוד מדד בתיקים. אם לשנייה - הם יכולים להעדיף על פניו את האפיק השקלי.
רוכשי דירות עטו לאחרונה על מסלולי הפריים, כעת יש לעצור רגע, לחשוב ולחשב
כלכלני האגף לניירות ערך ונכסים פיננסיים בבנק הפועלים מציעים מספר פתרונות לא רק המזומן הוא המלך