גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שריל סנדברג מגיעה לישראל, למה צללה פייבר וממה חושש יזם ההייטק הוותיק: השבוע שהיה בהייטק

סייבריזן העמיקה את התלות בסופטבנק, מי המרוויח הגדול מעסקת קליקסופטוור-סיילספורס, האזהרות של היזם הוותיק לגבי עתיד ההייטק הישראלי ומה שריל סנדברג תעשה בארץ ● כל מה שקרה השבוע בתעשיית ההייטק

 

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages
שריל סנדברג/ צילום: GettyImages

ביום רביעי בלילה הודיעה חברת סיילספורס על רכישה גדולה במונחים ישראלים - רכישת קליקסופטוור תמורת 1.35 מיליארד דולר.

לקבלת הסיכום השבועי במייל

לסיכום השבוע הקודם בגלובסטק

קליקסופטוור מפתחת מערכות לניהול לוגיסטי של מערכי שירות לקוחות בשטח, ובעבור סיילספורס המערכת מספקת שער כניסה לתחומים חדשים: מלבד ניהול לקוחות שעומד בבסיס המוצרים שלה, היא מתרחבת לניהול של עובדי שטח. שיתוף הפעולה של החברה קיים כבר מ-2016, אז ציינו בסיילספורס כי הפוטנציאל של השוק גדול לאור מגמה של חיבור מכשירים נוספים לאינטרנט, שיגדילו את הכמות של עובדי שטח וטכנאים.

המנצחת הגדולה של העסקה היא פרנסיסקו פרטנרס, שקיבלה תמורת החברה סכום שגבוה פי שלושה מזה ששילמה בעבורה ארבע שנים קודם לכן. קליקסופטוור הייתה חברה ציבורית, והקרן שילמה בעבורה 438 מיליון דולר, שווי ששיקף פרמיה של 45% על מחיר המניה בשלושת החודשים שקדמו לעסקה, פרמיה שנראתה בזמנו נדיבה במיוחד.

לעתים קרובות השבחת החברות כוללת תהליכי התייעלות אגרסיביים, אך נציג הקרן בארץ, ערן גורב, אמר ל"גלובס" כי הקרן בעיקר חיזקה את הפעילות הקיימת. "החברה הייתה טובה מלכתחילה, אז היה עם מה לעבוד.

"המשכנו לעבוד עם החברה על המעבר לענן וסייענו לה לחזק את כל ההיבטים הקשורים לשיווק ומכירות - איך מגיעים ללקוחות, חיזוק הקשר עימם, תמיכה בהם וכו'. כמו כן, עזרנו לחזק את שיתוף הפעולה עם סיילספורס ולקחת אותו צעד אחד קדימה".

מייסד החברה, משה בן בסט, עזב את החברה זמן קצר לאחר שנרכשה על ידי פרנסיסקו פרטנרס, אך שמר על קשר עם האנשים וביום חמישי הגיע למשרדי החברה לחגוג עמם. "סיילספורס הבינה שהמוצר שלנו הוא טוב. הם לקוחות מרוצים וזה הוביל לעסקה הנוכחית. כמייסד של החברה מאוד חשוב לי מה קורה עם האנשים שלי, שעבדו איתי כ-20 שנה. האווירה בעסקה הייתה אווירה של מחויבות הדדית. אני חייב לציין שהבית של סיילספורס היא בית מצוין לבייבי שלי ואני מאוד שמח על העסקה", אמר בשיחה עם "גלובס".

בן בסט גם סיפר איך הוקמה החברה. "ההתמחות שלי בבינה מלאכותית התחילה עוד בשנות ה-80. זה היה האביב הראשון של בינה מלאכותית, ובאופן טבעי התחיל הרבה ביקוש להרצאות ולייעוצים. התחלתי לשכור אנשים ובמשך תקופה של כעשר שנים עסקנו בעיקר בפיתוח של מערכות בינה מלאכותית לכל מיני שימושים, רבים עבור מערכת הביטחון. נוצרה בעצם קבוצה של אנשים עם המון ידע ויכולות בתחום הבינה המלאכותית".

"אחד הפרויקטים שעשינו עבור צה"ל עסק בבניית התוכנית השנתית של הפעילות של חיל האוויר, זה הצליח יפה מאוד, ומאז ועד היום, כל פעילות צה"ל מבוססת על התכנה שהתחילה אז ועוזרת לנהל מי עושה מה, למה, היכן ומתי.

"ראינו שיש לזה עוד הרבה שימושים וב-97' התחלנו לפתוח חברה ממוקדת בתחום ספציפי על בסיס אותה הטכנולוגיה. ראינו שבתחום השירות, חברות השתמשו בתוכנות כדי לשלוח חשבוניות ולרשום את פרטי הלקוחות שלהם, אבל לא לשם קבלת החלטות מורכבות".

לכתבה המלאה על הקמת החברה ומכירתה

למה מניית פייבר צללה לאחר הדוחות?

ביום הראשון לאחר ההנפקה, זינקה מניית פייבר ב-90% והחברה הגיעה לשווי של מיליארד דולר. באותם ימים היה נראה שהבנקאים פיספסו ושלחו את החברה להנפיק בשווי נמוך מדי, של 650 מיליון דולר. עדיין מוקדם להגיד - צריך לבחון את הנושא לאחר מספר חודשים או יותר. בסוף השבוע, לאחר שפירסמה דוחות ראשונים, צללה מניית פייבר ב-16% ביומיים וחזרה כמעט עד למחיר ההנפקה (22.5 דולר, לעומת 21 דולר בהנפקה).

הנפקת פייבר/ צילום:  צילום מסך מאתר בורסת ניו יורק

פייבר דווקא הציגה תוצאות טובות מתחזיות האנליסטים (את החברה מסקרים כיום 5-6 אנליסטים) - הכנסות של 26 מיליון דולר והפסד נקי מתואם (Non-GAAP) של 4.9 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא (לעומת תחזית אנליסטים להפסד של 42 סנט).לידיעה המלאה על הדוחות.

בסך הכל החברה המשיכה להציג את המגמות שעלו מהתשקיף, ואף שיפרה את היעילות שלה ואת הזמן שבו היא מחזירה את ההשקעה על רכישת לקוח חדש). אז למה המניה צנחה? בשיחת הוועידה לא העלו האנליסטים סוגיות שנראות קריטיות, ונראה כי הסיבה לכך עשויה להיות התחזיות שפירסמה החברה להמשך השנה. פייבר צופה הכנסות של 25.5-26.5 מיליון דולר לרבעון השלישי ו-101.5-103.5 מיליון דולר לשנה כולה.

המשמעות היא שהצמיחה השנתית של פייבר מאטה ויורדת ל-35%-37%.

כמובן שקשה לשמור על קצב צמיחה של מעל 40% לאורך זמן, אך זה יותר מורכב מכך - האנליסטים צופים כי הכנסות החברה יהיו נמוכות יותר ויעמדו על 100 מיליון דולר (צמיחה של 32%). זה נראה זניח, הפער עומד בסך הכל על 2.5 מיליון דולר בממוצע, אך זה מראה על פסימיות של האנליסטים, דבר שלא אמור לקרות בשלב כל כך מוקדם.

סייבריזן מעמיקה את התלות בסופטבנק

כתבנו כבר בעבר על היתרונות והחסרונות בגיוס הון מסופטבנק, שמשקיעה סכומים שלא הכירו לפני כן בתעשיית ההייטק. סופטבנק היפנית מחזיקה בקרן של 100 מיליארד דולר ובאחרונה הודיעה על הקמת קרן נוספת בהיקף דומה שתתמחה בבינה מלאכותית.

סופטבנק משקיעה סכומי כסף גדולים בחברות, ונותנת להן יתרון עצום על המתחרות. בעצם נוצר מצב שבו לסטארט-אפים קשה עד כמעט בלתי אפשרי לסרב לסופטבנק, מכיוון שאם היא סימנה את התחום - היא עלולה להשקיע באחת המתחרות. זה מה שנקרא משחק על שש נקודות.

סופטבנק השקיעה גם בלמונייד הישראלית, וב-WeWork וקומפאס שהוקמו על ידי ישראלים. אולם ההשקעה שלה בסייבריזן היא משמעותית במיוחד, לאו דווקא בגלל היקף ההשקעה. הסיבה לכך היא שסופטבנק השקיעה 350 מיליון דולר מתוך 390 מיליון דולר שהחברה גייסה בסך הכל. זה כולל את השקעה של 250 מיליון דולר עליה הודיעה החברה השבוע. גורם שמקורב לחברה ציין כי הגיוס בוצע לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

ליאור דיב, מנכ"ל סייבריזן ואחד ממייסדיה, אמר השבוע ל"גלובס" כי "סופטבנק זה המשקיע הגדול ביותר והאגרסיבי ביותר בעולם שלא מפחד מהדברים האלה, וכבר כמה שנים ברציפות גם הם הוכיחו שהם ממשיכים לתמוך בחברה וגם אנחנו הוכחנו שאנחנו ממשיכים לצמוח". דיב דואג להדגיש כי "מי ששולט בחברה זה אנחנו. המייסדים ובראשם אני שולטים גם מבחינת החזקות, גם מבחינת הדירקטוריון וגם מבחינת הניהול".

תנאי ההשקעה כמובן אינם חשופים, כך שקשה לקבוע מה בדיוק הדינמיקה בין המייסדים לסופטבנק. עם זאת, ניתן להניח כי סייבריזן הגיעה לתלות לא מבוטלת בסופטבנק, למשל בסבב הגיוס הבא. בחברה אמנם מציינים כי הם מתכננים הנפקה בקרוב, אך קשה לצפות האם בסופו של דבר החברה תלך לשוק הציבורי או שתערוך סבב פרטי נוסף. במקרה כזה - אם שוב סופטבנק תהיה המשקיעה היחידה או העיקרית בסבב - האיזון יופר. חברות בסדר גודל של סייבריזן שיש להן בעלת שליטה זה לא דבר שכיח, ויהיה מעניין לראות איך זה ישפיע עליה בהמשך.

לידיעה המלאה על הגיוס.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • שתי כתבות מעניינות שמדברות על אושר בעולם הטכנולוגי:
  1. אחרי שמיליארדים נדבקו במגפת ה־(FOMO (Fear Of Missing Out הולכת ומתפשטת בעולם תופעת ה־JOMO, ההנאה שבהחמצה - פחות שעות גלישה בפייסבוק, פחות איסוף לייקים באינסטגרם, פחות גלילה אינסופית במורד הפיד. המחמיצים מספרים על תחושה אמיתית של שחרור, וענקיות הטכנולוגיה מבינות שההתמכרות למסכים ולרשתות החברתיות עלולה להפוך לבומרנג, ומנסות למנוע את הסחף. לכתבה של ויקי אוסלנדר.
  2. המהפכה הטכנולוגית יצרה שפע: יש לנו יותר אופציות, זווית הראייה שלנו מתרחבת, הקול שלנו נשמע. ולמרות זאת, המחקרים קובעים שאנחנו מאושרים פחות. איימי בלאנקסון, חברה במועצת האושר של האו"ם, שהקימה 'חברת אושר', מסבירה בראיון ל’ליידי גלובס’ מה ייחשב כאושר בעידן החדש, מה הקשר בינו לבין הצלחה, איך להתמודד עם 'הפיצול הדיגיטלי השני' ולמה העובדים של גוגל נכנסים לדיכאון אחרי חודש בעבודה. כתבה של דורון אביגד.
  • אמנון שעשוע, מייסד חברת מובילאיי ובכיר באינטל העולמית, מצטרף לרשימת המשקיעים בבנק הדיגיטלי שבהובלת מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט ויו"ר החברה. שעשוע רכש לאחרונה 4.99% ממניות הבנק, שבעליו כבר החל השנה בהליך האישור מול בנק ישראל. לידיעה המלאה.
  • תעשיית ההייטק נמצאת על פניו בתקופה מצוינת, אך בהתאחדות התעשיינים מזהירים: ההייטק הישראלי סובל מהאטה בקצב הצמיחה. היזם צבי מרום, מייסד ומנכ"ל חברת באטם ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות: "ההייטק הישראלי לא גדל מספיק, האקזיטים חסרי משמעות ויוצרים אשליה מסוכנת, והשקל החזק פוגע בתעשייה". לכתבה של אורי ברקוביץ'.
  • קבלו הצצה לשדה הקרב העתידי של התעשיות הביטחוניות: מסכי מגע, בינה מלאכותית ושוק של מיליארדים.
  • בלי ששמנו לב: הגרמנים נכנסו חזק להייטק הישראלי - ולא נראה שהם מתכוונים ללכת. מה עומד מאחורי הרצון של הגרמנים לשתף פעולה, ואיך זה יכול לתרום לסטארט-אפים הישראליים? לכתבה המלאה.
  • גם במיקרוסופט: עובדי קבלן מאזינים להקלטות משתמשי סקייפ והעוזרת האישית קורטנה. לידיעה המלאה.
  • הצד הפחות זוהר של מחשוב הענן: כל שלוש שנים מחליפים שרתים, וכמויות הפסולת הולכות ומצטברות. מי המרוויחים מכך? לידיעה המלאה.
  • 60 שניות של תהילה: התוכנית היפנית לפיתוח מכוניות מעופפות מתחילה להתרומם. לידיעה המלאה.
  • איך הפך האתר שמקדש את חופש הביטוי למקום שבו רוצחים מצהירים על כוונותיהם. לידיעה המלאה.
  • כיצד בוצעה אחת מפריצות הסייבר הגדולות לבנקים? לידיעה המלאה.
  • האם LG בדרך להשיק טלפון עם שלושה מסכים? לידיעה המלאה.

שריל סנדברג מגיעה לארץ

השבוע מגיעה שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, לביקור בישראל. עיקר הביקור הוא פרטי, אך ביום רביעי הקרוב, 14 באוגוסט, תשתתף סנדברג בשלל אירועים מקצועיים. היא תתשתף באירוע סגור של עובדי פייסבוק, תיפגש עם מספר צמומצם של מנהלי קהילות, ותערוך פגישה עם עורכי העיתונים. מבחינת אירועים יותר המוניים - חנוכת פלייגראונד - מתחם שהקימה פייסבוק ומיועד לסטארט-אפים, יזמים וקהילות; אירוע של הסניף הישראלי שלי Lean In, עמותה לאיזון מגדרי שהקימה סנדברג. במסגרת האירוע תשוחח סנדברג עם רחל בן-שושה, מנהלת הסניף הישראלי.

לכתבת פרופיל של ציפי צ'אושו על סנדברג, שפורסמה ב"ליידי גלובס" החודש.

גיוסי הון:

  • חברת WSC Sports, שפיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ליצירה והפצה אוטומטית של תקצירי ספורט, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 23 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 39 מיליון דולר). WSC הוקמה ב-2011 על ידי דניאל שיכמן, אביב ארנון, שמואל יופה וחי גל. חברת WSC הוקמה ב-2011 על ידי דניאל שיכמן, אביב ארנון, שמואל יופה וחי גל. את סבב הגיוס הובילה O.G טק ונצ'רס, זרוע ההשקעות של איל עופר, וקרן הון סיכון של תאגיד הסלולר היפני NTT DOCOMO. בסס השתתפו גם חברת הספורט HBSE, קרן Maor Investments, קרן ISF, Go4it Capital ועוד. לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ הישראלי רוקאאוט (Rookout), המפתח תוכנה לאיסוף נתונים מתוך סביבת קוד חיה, הודיע על גיוס של 8 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 12 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי אור וייס ולירן חיימוביץ', ששירתו יחד בחיל המודיעין של צה"ל. את הסבב הובילה זרוע ההשקעות של סיסקו, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה: TLV Partners, קרן אימרג' ומנכ"ל גיטהאב נאט פרידמן. לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ הישראלי אנזו (Anzu.io), שמאפשר לשלב פרסומות בתוך משחקי מחשב מבלי לפגוע ברצף המשחק, גייסה 6.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 8 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איתמר בנאדי, מיכאל בדיחי, ובן פנסטר. את סבב הגיוס הובילה BITKRAFT eSports Ventures והשתתפו בו גם חברת הפרסום WPP והחברה הגרמנית אקסל שפינגר.

גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס".

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים