משה בן בסט מביט מהצד על אקזיט ענק לבייבי שלו ומפרגן: "סיילספורס היא בית טוב"

חברת קליקסופטוור מפתח תקווה הגיעה אתמול, בפעם השנייה, לאקזיט מרשים, כשנמכרה ב-1.35 מיליארד דולר לחברת סיילספורס • המייסד משה בן בסט, שמכר את החברה בשנת 2015 תמורת כשליש מהמחיר: "היו שני משברים כלכליים. חשוב לי מה קורה עם האנשים שלי"

פרופ' משה בן בסט / צילום: יונתן בלום, גלובס
פרופ' משה בן בסט / צילום: יונתן בלום, גלובס

הצלחה נוספת להייטק הישראלי: חברת קליקסופטוור מפתח תקווה נמכרת לפי שווי של 1.35 מיליארד דולר לחברת סיילספורס האמריקאית. המייסד של קליקסופטוור הוא משה בן בסט שהקים אותה לפני יותר מ-20 שנה, הנפיק אותה בנאסד"ק והוביל אותה לאקזיט ראשון בשנת 2015. קליקסופטוור מפתחת מערכות לניהול לוגיסטי של מערכי שירות לקוחות בשטח.

"ההתמחות שלי בבינה מלאכותית התחילה עוד בשנות ה-80", מספר בן בסט בראיון ל"גלובס", "זה היה האביב הראשון של בינה מלאכותית, ובאופן טבעי התחיל הרבה ביקוש להרצאות ולייעוצים. התחלתי לשכור אנשים ובמשך תקופה של כעשר שנים עסקנו בעיקר בפיתוח של מערכות בינה מלאכותית לכל מיני שימושים, רבים עבור מערכת הביטחון. נוצרה בעצם קבוצה של אנשים עם המון ידע ויכולות בתחום הבינה המלאכותית".

סמנכ“ל הפיתוח עמית מונוביץ‘, המנכ“ל מארק קנטיני והמייסד משה בן בסט / צילום: יח“צ

בן בסט מוסיף כי "אחד הפרויקטים שעשינו עבור צה"ל עסק בבניית התוכנית השנתית של הפעילות של חיל האוויר, זה הצליח יפה מאוד, ומאז ועד היום, כל פעילות צה"ל מבוססת על התכנה שהתחילה אז ועוזרת לנהל מי עושה מה, למה, היכן ומתי. ראינו שיש לזה עוד הרבה שימושים וב-97' התחלנו לפתוח חברה ממוקדת בתחום ספציפי על בסיס אותה הטכנולוגיה. ראינו שבתחום השירות, חברות השתמשו בתוכנות כדי לשלוח חשבוניות ולרשום את פרטי הלקוחות שלהם, אבל לא לשם קבלת החלטות מורכבות.

"חברות חשמל או גז למשל, כל יום יש להן מאות ואלפי קריאות שירות וכל אחד רוצה הכי מהר. הבעיות שמתמודד איתן מנהל מערך השירות הן איזה טכנאי לשלוח לאיזה לקוח, באיזה טווח שעות, עם איזה ציוד, ובאיזה מסלול הוא ייסע, כדי להצליח לעשות כמה שיותר קריאות כמה שיותר מהר. זו בעיה מאוד מורכבת מבחינה מתמטית. לנו היה הבסיס לזה עם מה שעשינו לצבא, וככה קמה קליק סופטוור.

"תוך כדי העיסוק בבעיה היומיומית לשוק השירות, הבנו מהר מאוד שהטיפול בבעיה ביום השירות עצמו הוא רק ההתחלה, ושכדאי להתחיל לטפל גם בכמה אנשים לשכור, מתי להוציא אותם להשתלמויות, תכנון חופשות וכדומה. ככה התחלנו את תחום ניהול מערכות השירות, והפכנו למובילים שלו. גייסנו קצת כסף מהון סיכון, פרצנו מהר מאוד ובשנת 2000 כבר היינו חברה ציבורית בנאסד"ק" הוא מספר.

הביצועים של החברה בשוק ההון לא היו מסעירים. בן בסט אומר היום ש"היו שני משברים כלכליים וכל מיני נסיבות, אך במבט לאחור החברה גדלה בקצב יפה של כ-20% לשנה. כיום החברה משבצת כמעט מיליון טכנאי שירות, עם כ-4 קריאות שירות ביום לכל אחד. בין הלקוחות יש רבות מחברות הסלולר והחשמל הגדולות בעולם".

הוא מוסיף כי "החברה גדלה והמשיכה להוביל את השוק העולמי בתחום, וב-2015 עשינו תהליך של הפיכה לפרטיים. בתור חברה ציבורית אם אתה מקבל הצעת קנייה, אתה מחויב להביא אותה לבעלי המניות, ואם המחיר היה טוב - והוא היה טוב - אתה מחויב לקבל את ההצעה. חברות פרייבט אקוויטי רוכשות חברות כדי להשביח אותן ולהביא אותן למלוא הפוטנציאל שלהן. לנו היה כבר קשר באותה תקופה עם סיילספורס והיה להם רישיון מכירה למוצר שלנו.

"סיילספורס הבינה שהמוצר שלנו הוא טוב. הם לקוחות מרוצים וזה הוביל לעסקה שאת שומעת עליה היום. כמייסד של החברה מאוד חשוב לי מה קורה עם האנשים שלי, שעבדו איתי כ-20 שנה. האווירה בעסקה הייתה אווירה של מחויבות הדדית. אני חייב לציין שהבית של סיילספורס היא בית מצוין לבייבי שלי ואני מאוד שמח על העסקה. היום אני חבר סגל במרכז הבין תחומי בהרצליה, מלמד קורס בבינה מלאכותית, ומייעץ לסטארט-אפים על שימושים עסקיים של בינה מלאוכתית".

שיתוף פעולה ממושך

סיילספורס החזיקה, עוד לפני העסקה היום, אחוזים בודדים בקליקסופטוור ושתי החברות משתפות פעולה כבר שנים ארוכות. מי שניהל את קליקסופטוור בשנה האחרונה הוא מארק קנטיני. העסקה תבוצע במניות ובמזומן והיא תושלם בסוף חודש אוקטובר, בכפוף לקבלת אישורים מרשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב ובישראל. מקורבים לעסקה סיפרו היום כי קליקסופטוור עוררה עניין אצל גופים נוספים.

קליקסופטוור מפתחת כאמור מערכות לניהול לוגיסטי של מערכי שירות לקוחות בשטח. מדובר בקבלת קריאות תמיכה, שיגור טכנאים, מעקב אחר תוצאות הביקורים ועוד. משרדיה ממוקמים בפתח תקווה והיא מעסיקה כ-200 עובדים בישראל, מתוך 600 עובדים בעולם.

החברה נסחרה בוול סטריט משנת 2000 ועד 2015, ובאותה שנה נרכשה על ידי קרן פרנסיסקו פרטנרס, תמורת 438 מיליון דולר, מחקה אותה מהמסחר בוול סטריט ובחמש השנים האחרונות הייתה החברה פרטית. בשנת 2015 דיווחה החברה על הכנסות של 126 מיליון דולר והעריכה כי ההכנסות שלה בשנת 2016 יסתכמו ב-140 עד 145 מיליון דולר.

למרות התהפוכות והמסלול הייחודי שלה, קליקסופטוור נשארה אנונימית יחסית, ולא משכה אליה תשומת לב רבה. מי שתגזור קופון שמן היא פרנסיסקו פרטנרס, שהצליחה להשביח את הערך של קליקסופטוור בצורה משמעותית תוך זמן קצר יחסית (ראו מסגרת).

אסטרטגיית הצמיחה של סיילספורס מבוססת על רכישות והיא רכשה מאז הקמתה 60 חברות. "ככל ששירות הלקוחות ממשיך להתפתח, רכישת קליקסופטוור תיצור סינרגיות אסטרטגיות, אחדות טכנולוגית והזדמנויות חדשניות עבור סיילספורס כדי לספק מענה טוב יותר לצרכיהם של לקוחות קיימים וחדשים ברחבי העולם, על ידי מתן פתרון שירות רציף וכולל בתחום", נכתב בהודעת סיילספורס על הרכישה.

מצדה של סיילספורס, המערכת מציעה לנותני השירות יכולות חיזוי ותובנות על הלקוח על בסיס נתונים מכלל אפליקציות סיילספורס. כך, איש השטח יכול להתבסס על תובנות של אנשי המכירות, ואנשי המכירות יכולים לראות את כלל האינטראקציות של הלקוח - גם עם אנשי השירות בשטח. כדי להצליח לשרת את נותני השירות בשטח, סיילספורס פיתחה את השירות כך שיעבוד באפליקציית מובייל שאינה תלויה בחיבור לאינטרנט.

המערכת של קליקסופטוור כוללת יכולות שנועדו לאפשר לחברות לנהל את עובדי השטח. כך למשל, אם עובד שירות מתעכב בפקק בדרך, מוקדן יכול לנתב במהירות טכנאי שטח אחר לביצוע המשימה, במועד שסוכם עם הלקוח, כך שהפגישה לא תתבטל או תתעכב. אינטראקציות אלה מתעדכנות אוטומטית בכל פלטפורמת סיילספורס וזמינות בשקיפות ובזמן אמת ללקוחות, לאנשי מכירות, לנציגי שירות לקוחות ולספקי השירות בשטח.

מבחינתה של סיילספורס, המערכת מספקת שער כניסה לתחומים חדשים: מלבד ניהול לקוחות שעומד בבסיס המוצרים שלה, היא מתרחבת לניהול של עובדי שטח. כשהשיקה את המערכת ב-2016, התייחסה סיילספורס לפוטנציאל השוק של מערכת לניהול עובדי שטח וטכנאים, לאור שוק האינטרנט של הדברים ההולך וגדל: "היום, 6.4 מיליארד מכשירים מחוברים נמצאים בשימוש, ועד 2020 המספר יגיע ל-21 מיליארד לפי גרטנר".

סיילספורס שוב פותחת את הארנק
 סיילספורס שוב פותחת את הארנק

צמיחה באמצעות רכישות

סיילספורס רכשה בעבר חמש חברות בישראל. ב-2011 היא רכשה ב-30 מיליון דולר את Navajo Systems, שפיתחה אבטחת מידע לענן, ושהפכה למרכז המו"פ שלה בישראל. אחריה נרכשו חברות ה-AI בלוטייל ואימפליסט, שהטכנולוגיה שלהן שולבה בתוך מנוע ה-AI איינשטיין של סילספורס. בשנה שעברה היא רכשה את דאטורמה תמורת 800 מיליון דולר, ובחודש מאי האחרון רכשה את בונובו, שגייסה 4.4. מיליון דולר לפני הרכישה בסך הכול. מלבד הרכישות, זרוע ההשקעות של סיילספורס פעילה גם היא בישראל והשקיעה עד כה בשש חברות.

כאשר בוחנים את הרכישות הנוספות של סיילספורס מגלים כי היא מנסה להתרחב לתחומים חדשים. הרכישות של בלוטייל ואימפליסט תמכו בפלטפורמת ה-AI שלה, וסייעו לסיילספורס להתרחב מחברת CRM, המנהלת את קשרי הלקוחות, לחברה שמספקת גם ניתוח של הנתונים הנאספים במערכת. כל הרכישות הללו בנויות על עקרון זהה: במקום שלקוחות סיילספורס יצטרכו לפנות לשירותים חיצוניים כדי לנתח את הנתונים שהם אוספים במערכת הליבה שלה ועשות בהם שימוש, סיילספורס רוצה לספק ללקוחותיה את כל צרכיהם.

בעקבות הרכישה, כל עובדי קליק בעולם יצטרפו לסיילספורס. צוות קליקסופטוור בישראל יצטרף לאתר המקומי של סיילספורס, שימנה עם ההצטרפות כ-600 עובדים. "הכרזנו על האתר הישראלי כאתר אסטרטגי. אנחנו הולכים להגדיל את האתר בצורה משמעותית", אומר אלעד דונסקי, סמנכ"ל פיתוח בסיילספורס ישראל.

בינואר השנה פורסם כי סיילספורס החלה לנהל מגעים לרכישת חברת קליקסופטוור הישראלית, כמה חודשים לאחר שרכשה את דאטורמה תמורת 800 מיליון דולר בשנה שעברה. סיילספורס מספקת שירותי תוכנה ארגונים לניהול מערכי הפעילות של החברה, ובראשם מערכת לניהול קשרי לקוחות (CRM). סיילספורס הודיעה כי מטרת העסקה היא לתמוך בשירות שנועד לאפשר לחברות לחבר כוח עבודה נייד ולנהל אותו בפלטפורמה מרכזית אחת.

סיילספורס השיקה את השירות בשנת 2016, תוך שיתוף פעולה עם קליקסופטוור שהחל כבר אז. "ב-2016 השקנו מוצר שפותח בשיתוף מאוד הדוק עם קליק בתחום של ניהול שירותי שטח. אחרי שהשקנו את המוצר הוא זכה להצלחה מסחררת שקרב הלקוחות שלנו בעולם ותחום שירותי השטח הוא אחד מהתחומים הצומחים ביותר אצלנו בחברה. זו הייתה גדילה מאוד משמעותית אצלנו וגם עבור קליק בשוק הזה, וזו אחת הסיבות גם להחלטה לבצע את הרכישה וגם למחיר. זו הייתה שותפות מאוד הדוקה, עבדנו יחד עם צוותים שלנו ושל קליק. לכן החלטנו לאחרונה שאנחנו רוצים ללכת שלב אחד קדימה", מספר דונסקי בשיחה עם "גלובס".

את חברת סיילספורס ייצגו בעסקה עורכי הדין ברי לבנפלד, בן סנדלר, ערן למפרט ואירה אבנטל ממשרד יגאל ארנון ושות'. משרד עורכי הדין Shearman & Sterling ליווה את החברה בארה"ב. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988