גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן
זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן

"וטור לפני סיום, סוגר כבר את השער", בפאראפרזה על שירו של שלמה ארצי. לפני כחודש, לאחר כתשע שנים של טור שבועי שהיה לחלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית שלי ומחיי, הודיעה לי העורכת של מוסף G שהוחלט להיפרד ממני ולהוריד את הטור שלי. כמעסיק, אני משלם מדי חודש 150 משכורות לעובדים שלי, ומעת לעת אני נאלץ להיפרד מעובד זה או אחר. השיחה הזו תמיד לא נעימה, ובסופה אחד הדברים היחידים שמעט מנחמים אותי הוא שאם אני כבר נקלע לשיחת פרידה, יותר עדיף להיות מהצד שלי כמעסיק, מאשר מהצד המפוטר. אז הפעם תרגלתי קצת גם את הצד השני. האמת, לא משהו.

לא נולדתי עיתונאי וזו לא הייתה משאת נפשי. לפני עשר שנים, בעוד החלטה גרועה וחסרת אחריות שעלתה יפה, כינסתי את כל העובדים שלי בביתי, סיפרתי להם שהחלטתי לצאת למסע בחו"ל (ממש בלעדיהם), והסברתי להם שאני פוחד משני דברים. האחד - שהם לא יצליחו להסתדר בלעדיי, והשני - שהם כן יצליחו להסתדר בלעדיי. אחר כך עמסתי את יעלי ואת שלושת הילדים היחידים שנולדו לנו עד אז על קרוואן, ויצאנו להקיף את העולם במשך שבעה חודשים. במהלך הטיול, מדי שבוע-שבועיים, בכל עת בה נקלענו לאזור עם קליטה, כתבתי לחברים פרק בסיפור המסע בדף הפייסבוק שלי (היה חשוב לי שקצת יקנאו).

כעבור שישה חודשים, לקראת המעבר בין קנדה לאלסקה, יצר איתי קשר עורך מוסף G, שהסיפורים שלי התגלגלו עד אליו, וביקש לפרסם את הסיפור על המשפחה המטיילת ועל עורך הדין שעזב את החיים בעיתוי לא נכון (תמיד העיתוי הוא כזה) כדי להגשים חלום נכון. שוחחתי איתו וקבענו לקבוע כשאשוב.

כששבתי ארצה הוזמנתי למערכת העיתון והוצע לי לכתוב מאמר גדול וחגיגי במוסף החג, שכדרכם של חגים, בדיוק פרץ באותה עת. מאוד התרגשתי ונעתרתי להצעה. אחר כך התחרטתי. בהרצאות שאני מעביר על עשרת העקרונות שלי לחשיבה יצירתית, אני מדבר, בין היתר, על כך שבכל סיטואציה חשוב לעצור, לפני שמחליטים אם "כן" או "לא" ולחשוב לרגע, מה באמת היינו רוצים להפיק מהסיטואציה, ומה הדבר שלו היינו יכולים לבחור (אם הכול היה רק בידיים שלנו), היה הדבר הכי רצוי ומרגש שהיינו מפיקים מהמצב. אחרי גיבוש התשובה, שווה לנסות להתפשר על המקסימום.

ואז, אחרי שגמרתי להתחיל לחלום לכתוב טור בעיתון, לא שלחתי את המאמר המדובר ובמקומו שלחתי כ-15 טורים. המאמר שלא כתבתי לא פורסם במוסף החג, אולם כמה ימים לאחר מכן, כשצלצלתי לברר מה המצב, הזכירו לי שלא ביצעתי את המטלה שסוכמה, אבל סיפרו לי שעלה להם רעיון חדש: לפרסם את המסע שלנו כקובץ של טורים שבועיים. נטיתי להסכים לרעיון.

בני האדם מחולקים דיכוטומית לשתי קבוצות: אלה שמנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם ואלה שלא מנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם. הקבוצה השלישית כוללת את אלה שיוצרים את ההזדמנויות שלהם בעצמם, ושם, מעת לעת, הרבה יותר מעניין. כתום 15 טורים קראו לי מהמערכת ושאלו האם אני מוכן לנסוע לטייל פעם נוספת כדי לייצר עוד טורים.

הסברתי שהחיים קורים גם פה בסביבה, ואפשר לנסות לכתוב אותם. ביקשתי הזדמנות לכתוב בצורה מיוחדת על הדברים הרגילים. הם אמרו לי שאני אשבר תוך שבועיים-שלושה. מאז ועד היום כתבתי מעל 400 טורים שבועיים. כמעט מדי שבוע הייתי בטוח שזה אכן הטור האחרון ושוב לא יהיה לי מה להציע, ומדי שבוע, בכל יום שני בשש בבוקר, השעון המעורר צלצל וקמתי לכתוב טור (בכל זאת בשמונה כבר הייתי צריך לצאת לעבודה האמיתית, כזו שמתפרנסים ממנה). כך עשיתי מדי שבוע במשך תשע שנים. זו הייתה חוויה מרתקת.

בהתחלה בסוף כל טור הייתה רשומה כתובת המייל של גלובס. אני ביקשתי שימירו אותה בכתובת המייל הפרטית שלי. הוסבר לי שאין טעם, שכן מנויי גלובס לא נוטים לכתוב "מכתב למערכת" ושלכל היותר, אם הכעסתי אותם נכון, מנוי יכול לכתוב למערכת מכתב איום, שאם לא יורידו את הטור שלי הוא מבטל את המנוי, ושעלי לשמוח בחלקי על כך שטרם הגיע למערכת מכתב כזה בענייני.

כעבור שנתיים הם נשברו, ושיבצו את כתובת המייל שלי בסוף הטור. מאז, מדי שבוע, במשך שנים, התרגשתי לקבל תגובות אישיות (כמעט כולן החלו במשפט "אני אף פעם לא מגיב לטורים בעיתון, אבל..") וניהלתי רומן וירטואלי מדהים עם מאות קוראים.

הבאתי לטור את יעלי שלי, את ארבעת הילדים, את הספורט (המרתונים, המשחים ואיש הברזל), את אירועי האקסטרים (הצניחות, הצלילות והמסעות), את העבודה, העסקים, החברים שמלווים אותי מגיל בית ספר, את ההגיגים והתובנות שנפלו עליי, ובעיקר את המציאות שבדרך כלל חייכה אלי ושלמדנו להישיר אליה מבט גם ברגעיה הקשים. מהטור הזה, בלי כוונה ותוך תכנון קפדני, התגלגלתי להרצאות, לתוכנית רדיו שבועית, לשיחות מנטורינג ולהרבה הרבה טוב.

ברגעי האושר הגדולים וגם בימים קשים ובלתי נסבלים, הידיעה השמחה והמצערת ש"גם זה עוד יעבור", תמיד זכרה להכניס לי קצת פרופורציות לחיים. שמחתי בטוב וידעתי שגם זה עוד יעבור, וסבלתי ברע וידעתי שגם זה עוד יעבור. כשקיבלתי את הודעת הפרידה נעצבתי לעומק, אבל נזכרתי שכשהחיים מציעים לנו חלום שהוא הרבה מעבר לצפוי. במקום להתאבל על כך שהוא נגמר, צריך לחייך על כך שהוא בכלל קרה.

ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם, חשוב להודות, היה לי מדהים. תמיד ניסיתי לחנך את העולם שלמי שיכול להיות פיראט, אין שום סיבה להתגייס לחיל הים, והנה, אחרי שנים אני מסיים את דרכי בחיל הים ועובר, קצת בלית ברירה, להיות פיראט (בבלוג שפתחתי ונושא את שמי ואת שם המדור, "ליאור טומשין- על הקצה"), ואני נפרד השבוע מהבית החם שסיפק לי העיתון בחיוך נוגה, באהבה, בתודה ובגעגוע.

אסיים במילים האהובות עלי מהשיר "את חרותי" (יורם טהר-לב תרגם את ג'ורג' מוסטקי וחווה אלברשטיין היטיבה לשיר) מילים שהיו לי למוטו וסללו רבים מנתיבי חיי לאורך השנים: "את שלימדת אותי לחייך, למראה הרפתקאה שחלפה לה, ללקק את פצעיי במסתור, ולקום וללכת לי הלאה".

אז זהו, זה נגמר, אני עומס על גבי ציפיות לעתיד ורוד וזיכרונות לעבר, קם והולך לי הלאה, ומבקש להגיד תודה גדולה לכל מי שהסכים לקרוא אותי במשך שנים. אהבתי אתכם, היו שלום, מתגעגע. ליאור טומשין.

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

היועמ"שית: רה"מ נתניהו מצוי בניגוד עניינים בהצבעה על מועצת הרשות השנייה

היועצת המשפטית לממשלה בתגובה למכתבן של חברות הכנסת קארין אלהרר ושלי טל מירון מיש עתיד: ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל התיקים הנידונים בבית המשפט ● לפי פרוטוקול הישיבה שפורסם, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה חלק מההצבעה על חברי מועצת הרשות השנייה, בהם גם היו"רית ד"ר יפעת בן חי שגב, שהייתה עדת תביעה בתיקיו

הדמיית הפרויקט ברזיאל, רמת גן. הזמן עבד נגדה / צילום: מתוך אתר קרדן נדל''ן

סדק קטן בדוחות קרדן נדל"ן מצביע על הקריסה הגדולה בשוק המגורים

משפט חריג שהתחבא בהערת שוליים בדוחות קרדן נדל"ן מספר בצורה מושלמת את סיפורו של הנדל"ן למגורים בחודשים האחרונים ● ואם בארזים נפלה שלהבת - חברה יציבה בשווי מיליארד שקל בבורסה והון עצמי של 750 מיליון שקל - מה יגידו אזובי הקיר

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

יו''ר קופת חולים מאוחדת, איל גבאי / צילום: רמי זרנגר

המפריט הלאומי איל גבאי בטוח - יש רק דבר אחד במדינה שצריך להלאים

יו"ר קופת חולים מאוחדת, איל גבאי, מאמין שהמודל שבו בתי החולים הם מרכז המערכת שייך לעבר ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה הביטוח הלאומי לא יחזיק מעמד ואיך פותרים את מצוקת כוח האדם ברפואה בלי להוריד את הרף ● במקביל, הוא מנהל 42 מיליארד שקל כיו"ר קרנות המורים: "זה גורם אדיר בכלכלה הישראלית"● וגם: איך זכה לכינוי "מר הפרטה" ומה למד מהמפגש עם מי שעשוי להיות המנהיג הבא של איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב סרן במיל' בחיל האוויר

"הנאשם נחשף באופן שוטף לידיעות רגישות וסודיות מטבען, שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד", נכתב בכתב האישום ● בעקבות אותו מידע סודי ומקדים, המליץ לנאשם נוסף להמר על מועד התקיפה באיראן - והשניים התחלקו בכספי הזכייה

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ חשף: המתנה שקיבלתי מאיראן

נשיא ארה״ב סיפר כי איראן אפשרה ל-10 מיכליות נפט לעבור במצרי הורמוז כמחווה של רצון טוב כחלק מהשיחות בין המדינות ● בכך סתר את ההכחשה המתמשכת של איראן בנוגע למגעים

אסים מוניר. מקורב לטראמפ / צילום: ap

פקיסטן היא המתווכת המפתיעה של וושינגטון מול טהרן. איך זה קרה?

בזמן שהמתווכות המסורתיות במפרץ נשחקות תחת משקל האינטרסים הישנים, פקיסטן בנתה ציר עוקף ● השילוב בין הקשר האישי של מפקד הצבא עם טראמפ, לבין הצורך הביטחוני הדחוף בגבול איראן, הפך את אסלאמאבאד למי שמסוגלת לדבר עם שני הצדדים במקביל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

כריך קרואסון ב''מטרלו'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

מרמת הגולן לבודפשט ושוב ארצה: מקדש הקרואסונים חזר מטרלו

מטרלו שיגע את הפודיז אבל נסגר בחרבות ברזל, גם היעד הבא בהונגריה לא צלח: "אנשים אוכלים קרואסון בסכין ומזלג. זה לא בשבילי", אומר עדי פרץ ● השבוע הוא פתח מחדש בבנימינה: "פחד אלוהים כל ההייפ"

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מהרו לתחנות: מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הבא

בעקבות התייקרות הנפט והתחזקות שער החליפין, מחירי הדלק צפויים לזנק החודש בשיעור דו-ספרתי ● מחיר הדלק משפיע לא רק על עלות התדלוק לרכב פרטי, אלא גם על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיע בתורו על מחירי הסחורות - ובהתאם גם על האינפלציה ● האם הממשלה תפחית את מס הבלו ותמנע עליית מחיר קיצונית?

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען כי שוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; ישראכרט זינקה ב-9%, אל על ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מועדון הלקוחות של אל על עובר מכאל (כרטיסי אשראי לישראל) לחברת ישראכרט ● הפניקס על הכנסות של מעל מיליארד דולר, לראשונה בתולדותיה ● בנק הפועלים מעלה את מחיר היעד שלו למניית טאואר, מ-145 דולר ל-218 דולר, פרמיה של 15.5%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

היום הגרוע ביותר מזה שנה: המסחר בתל אביב ננעל בירידות חדות

מגמה שלילית בת"א: מדד ת"א 35 צלל ב-3.8%, ת"א 90 איבד 2.5% ● גם המדדים המרכזיים באירופה נסחרים באדום ● מנכ"ל בלקרוק סבור כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים מהמשבר, ומחיר חבית נפט יכול להגיע ל־150 דולר ● חוסר הוודאות בנוגע למלחמה משפיע על שוקי החוב בעולם ● חברת המחקר Renaissance מעריכה שהמצב הגיאופוליטי יעורר את שוק ההנפקות הביטחוניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט נצבעה אדום; נעילה שלילית באירופה

טראמפ האריך את המועד האחרון לתקיפת תשתיות האנרגיה של איראן ואמר כי יאריך את ההשהיה לתקיפת מתקני האנרגיה של איראן ל-6 באפריל ● נעילה אדומה באירופה ● מדד S&P 500 נמצא כ-7% מתחת לשיא ● נאסד"ק השלים במסחר אתמול ירידה של 10% מהשיא ונכנס לתיקון

תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

בגיל 41 תומר ראב"ד הוא לא רק יו"ר בזק, אלא גם שליח למשימות דיפלומטיות מיוחדות

היחסים עם סעודיה והאמירויות בימי המלחמה, התפקיד המרכזי במסדרון הכלכלי והמשימה הדיפלומטית הרגישה באוסלו ● תומר ראב"ד הוא מזמן לא רק יו"ר בזק: "האיום האיראני הגביר את הצורך של מדינות האזור בתשתית הישראלית" ● ראיון

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מבצעי המימון ושיעורי התפוסה: אמפא מציגה דוחות שנתיים לראשונה

חברת אמפא, שהפכה לציבורית במהלך השנה האחרונה, מציגה רווח של 208 מיליון שקל - עלייה משמעותית ביחס ל-2024 ● החברה תחלק דיבידנד של 50 מיליון שקל

חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock

פיץ': דירוג האשראי של ישראל יישאר ללא שינוי

בניגוד להערכות טרם "שאגת הארי", סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' החליטה להשאיר את הדירוג ברמה של A עם תחזית שלילית ● בפיץ' מסבירים את ההחלטה ב"צפי לעלייה מתמשכת בחוב הציבורי.. וכן סיכונים של התממשות תרחישי קיצון הקשורים למלחמה שעלולים להחליש את פוטנציאל הצמיחה של ישראל ואת המסלול הפיסקלי שלה"

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"