גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן
זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן

"וטור לפני סיום, סוגר כבר את השער", בפאראפרזה על שירו של שלמה ארצי. לפני כחודש, לאחר כתשע שנים של טור שבועי שהיה לחלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית שלי ומחיי, הודיעה לי העורכת של מוסף G שהוחלט להיפרד ממני ולהוריד את הטור שלי. כמעסיק, אני משלם מדי חודש 150 משכורות לעובדים שלי, ומעת לעת אני נאלץ להיפרד מעובד זה או אחר. השיחה הזו תמיד לא נעימה, ובסופה אחד הדברים היחידים שמעט מנחמים אותי הוא שאם אני כבר נקלע לשיחת פרידה, יותר עדיף להיות מהצד שלי כמעסיק, מאשר מהצד המפוטר. אז הפעם תרגלתי קצת גם את הצד השני. האמת, לא משהו.

לא נולדתי עיתונאי וזו לא הייתה משאת נפשי. לפני עשר שנים, בעוד החלטה גרועה וחסרת אחריות שעלתה יפה, כינסתי את כל העובדים שלי בביתי, סיפרתי להם שהחלטתי לצאת למסע בחו"ל (ממש בלעדיהם), והסברתי להם שאני פוחד משני דברים. האחד - שהם לא יצליחו להסתדר בלעדיי, והשני - שהם כן יצליחו להסתדר בלעדיי. אחר כך עמסתי את יעלי ואת שלושת הילדים היחידים שנולדו לנו עד אז על קרוואן, ויצאנו להקיף את העולם במשך שבעה חודשים. במהלך הטיול, מדי שבוע-שבועיים, בכל עת בה נקלענו לאזור עם קליטה, כתבתי לחברים פרק בסיפור המסע בדף הפייסבוק שלי (היה חשוב לי שקצת יקנאו).

כעבור שישה חודשים, לקראת המעבר בין קנדה לאלסקה, יצר איתי קשר עורך מוסף G, שהסיפורים שלי התגלגלו עד אליו, וביקש לפרסם את הסיפור על המשפחה המטיילת ועל עורך הדין שעזב את החיים בעיתוי לא נכון (תמיד העיתוי הוא כזה) כדי להגשים חלום נכון. שוחחתי איתו וקבענו לקבוע כשאשוב.

כששבתי ארצה הוזמנתי למערכת העיתון והוצע לי לכתוב מאמר גדול וחגיגי במוסף החג, שכדרכם של חגים, בדיוק פרץ באותה עת. מאוד התרגשתי ונעתרתי להצעה. אחר כך התחרטתי. בהרצאות שאני מעביר על עשרת העקרונות שלי לחשיבה יצירתית, אני מדבר, בין היתר, על כך שבכל סיטואציה חשוב לעצור, לפני שמחליטים אם "כן" או "לא" ולחשוב לרגע, מה באמת היינו רוצים להפיק מהסיטואציה, ומה הדבר שלו היינו יכולים לבחור (אם הכול היה רק בידיים שלנו), היה הדבר הכי רצוי ומרגש שהיינו מפיקים מהמצב. אחרי גיבוש התשובה, שווה לנסות להתפשר על המקסימום.

ואז, אחרי שגמרתי להתחיל לחלום לכתוב טור בעיתון, לא שלחתי את המאמר המדובר ובמקומו שלחתי כ-15 טורים. המאמר שלא כתבתי לא פורסם במוסף החג, אולם כמה ימים לאחר מכן, כשצלצלתי לברר מה המצב, הזכירו לי שלא ביצעתי את המטלה שסוכמה, אבל סיפרו לי שעלה להם רעיון חדש: לפרסם את המסע שלנו כקובץ של טורים שבועיים. נטיתי להסכים לרעיון.

בני האדם מחולקים דיכוטומית לשתי קבוצות: אלה שמנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם ואלה שלא מנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם. הקבוצה השלישית כוללת את אלה שיוצרים את ההזדמנויות שלהם בעצמם, ושם, מעת לעת, הרבה יותר מעניין. כתום 15 טורים קראו לי מהמערכת ושאלו האם אני מוכן לנסוע לטייל פעם נוספת כדי לייצר עוד טורים.

הסברתי שהחיים קורים גם פה בסביבה, ואפשר לנסות לכתוב אותם. ביקשתי הזדמנות לכתוב בצורה מיוחדת על הדברים הרגילים. הם אמרו לי שאני אשבר תוך שבועיים-שלושה. מאז ועד היום כתבתי מעל 400 טורים שבועיים. כמעט מדי שבוע הייתי בטוח שזה אכן הטור האחרון ושוב לא יהיה לי מה להציע, ומדי שבוע, בכל יום שני בשש בבוקר, השעון המעורר צלצל וקמתי לכתוב טור (בכל זאת בשמונה כבר הייתי צריך לצאת לעבודה האמיתית, כזו שמתפרנסים ממנה). כך עשיתי מדי שבוע במשך תשע שנים. זו הייתה חוויה מרתקת.

בהתחלה בסוף כל טור הייתה רשומה כתובת המייל של גלובס. אני ביקשתי שימירו אותה בכתובת המייל הפרטית שלי. הוסבר לי שאין טעם, שכן מנויי גלובס לא נוטים לכתוב "מכתב למערכת" ושלכל היותר, אם הכעסתי אותם נכון, מנוי יכול לכתוב למערכת מכתב איום, שאם לא יורידו את הטור שלי הוא מבטל את המנוי, ושעלי לשמוח בחלקי על כך שטרם הגיע למערכת מכתב כזה בענייני.

כעבור שנתיים הם נשברו, ושיבצו את כתובת המייל שלי בסוף הטור. מאז, מדי שבוע, במשך שנים, התרגשתי לקבל תגובות אישיות (כמעט כולן החלו במשפט "אני אף פעם לא מגיב לטורים בעיתון, אבל..") וניהלתי רומן וירטואלי מדהים עם מאות קוראים.

הבאתי לטור את יעלי שלי, את ארבעת הילדים, את הספורט (המרתונים, המשחים ואיש הברזל), את אירועי האקסטרים (הצניחות, הצלילות והמסעות), את העבודה, העסקים, החברים שמלווים אותי מגיל בית ספר, את ההגיגים והתובנות שנפלו עליי, ובעיקר את המציאות שבדרך כלל חייכה אלי ושלמדנו להישיר אליה מבט גם ברגעיה הקשים. מהטור הזה, בלי כוונה ותוך תכנון קפדני, התגלגלתי להרצאות, לתוכנית רדיו שבועית, לשיחות מנטורינג ולהרבה הרבה טוב.

ברגעי האושר הגדולים וגם בימים קשים ובלתי נסבלים, הידיעה השמחה והמצערת ש"גם זה עוד יעבור", תמיד זכרה להכניס לי קצת פרופורציות לחיים. שמחתי בטוב וידעתי שגם זה עוד יעבור, וסבלתי ברע וידעתי שגם זה עוד יעבור. כשקיבלתי את הודעת הפרידה נעצבתי לעומק, אבל נזכרתי שכשהחיים מציעים לנו חלום שהוא הרבה מעבר לצפוי. במקום להתאבל על כך שהוא נגמר, צריך לחייך על כך שהוא בכלל קרה.

ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם, חשוב להודות, היה לי מדהים. תמיד ניסיתי לחנך את העולם שלמי שיכול להיות פיראט, אין שום סיבה להתגייס לחיל הים, והנה, אחרי שנים אני מסיים את דרכי בחיל הים ועובר, קצת בלית ברירה, להיות פיראט (בבלוג שפתחתי ונושא את שמי ואת שם המדור, "ליאור טומשין- על הקצה"), ואני נפרד השבוע מהבית החם שסיפק לי העיתון בחיוך נוגה, באהבה, בתודה ובגעגוע.

אסיים במילים האהובות עלי מהשיר "את חרותי" (יורם טהר-לב תרגם את ג'ורג' מוסטקי וחווה אלברשטיין היטיבה לשיר) מילים שהיו לי למוטו וסללו רבים מנתיבי חיי לאורך השנים: "את שלימדת אותי לחייך, למראה הרפתקאה שחלפה לה, ללקק את פצעיי במסתור, ולקום וללכת לי הלאה".

אז זהו, זה נגמר, אני עומס על גבי ציפיות לעתיד ורוד וזיכרונות לעבר, קם והולך לי הלאה, ומבקש להגיד תודה גדולה לכל מי שהסכים לקרוא אותי במשך שנים. אהבתי אתכם, היו שלום, מתגעגע. ליאור טומשין.

עוד כתבות

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

כיצד תרומה של 45 מיליון דולר הכניסה את לארי אליסון עמוק יותר למעגל של טראמפ

החברות האישית של המיליארדר עם הנשיא סייעה לעסקיה של אורקל ולתאגיד המדיה של בנו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הסיכון הצפוי בהחלטת הריבית מחר, וההישג של המניות הביטחוניות בת"א

זרם הכותרות מהזירה הגאו-פוליטית נחלש, ומיקוד המשקיעים עובר לנתונים היסודיים של השוק ולעונת הדוחות שבפתח ● מדד הביטחוניות בת"א רשם את השבוע החזק ביותר שלו מאז "שאגת הארי" ● ריבית בנק ישראל צפויה לרדת מחר, אך איזה מסר יעביר הנגיד לגבי ההמשך? ● וגם: בעיצומה של התנודתיות בתחום ה-AI, ב-UBS מסמנים את חמש המניות שיובילו ב-2027 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לדון מחדש בפסיקת העליון משנה שעברה שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

האם וול סטריט בדרך למפולת? האינדיקטור של וורן באפט והנתון שלא נראה 155 שנה

בעוד הבורסה האמריקאית ממשיכה לשבור שיאים, מתחת לפני השטח מצטברים איומים שמזכירים את ימי בועת הדוט קום ● עם מינוף ברמה חסרת תקדים, תמחור מנותק מהמציאות, גל אינפלציה חדש שמתודלק ע"י מהפכת ה־AI ופצצת זמן פיננסית שמגיעה מכיוון יפן - הכלכלנים מזהירים: כשהכול נראה מושלם מדי, כל זעזוע מאקרו קטן עלול להוביל לתיקון כואב

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

מה עומד מאחורי מהלך האייפונים של קניוני עופר?

קבוצת קניוני עופר יצאה בהגרלה של עשרות מכשירי אייפון 17, פירמת עורכי הדין פישר הודיעה לעובדיה בהפתעה על טיול ללונדון, והמסלול האקדמי המכללה למינהל מינה לחבר הנאמנים שישה בוגרים של המכללה ● אירועים ומינויים

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

משווי של מיליארד שקל ל־50 מיליון: חקירת FBI הקריסה את מניית אלארום

הרשויות האמריקאיות חוקרות את הקשר של חברת איסוף הנתונים הישראלית לשימוש זדוני שנעשה לכאורה ברשתות אותן היא מפעילה ● אלארום דיווחה כי נתפסו דומיינים המשויכים לחברת הבת, וכי השיבושים בפעילותה עשויים להשפיע לרעה על פעילותה ועל תוצאותיה הכספיות

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי

גלעד בר אדון / צילום: באדיבות חברת מוריה

אחרי שנה וחצי בלי: מנכ"ל חדש לחברת נגה

לגלובס נודע כי גלעד בר אדון הוא זה שיעמוד בראש החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל ● זאת, לאחר שנה וחצי ללא מנכ״ל מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין

איתי רופמן (ושימפנזה) / עיבוד: אלבום פרטי

הישראלי שחי תחת שלטון אל-קאעדה כדי להציל את השימפנזים

כנער שמע איתי רופמן שבריכת החורף של הרצליה נידונה להשמדה - וכדי להצילה יצר קשר עם לא אחרת מאשר ג'יין גודול ● כשהמדענית פורצת הדרך זיהתה את התשוקה שלו לטבע, היא בנתה עבורו תוכנית חיים שלמה בחקר השימפנזים ● את שנותיו הבאות בילה לצדם במאלי - תחת איום אל-קאעדה ● היום הוא פועל כדי להקנות להם זכויות אדם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ניסיון ההשתלטות שעלה לברק רוזן ואסי טוכמאייר רבע מיליארד שקל

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

גילון בק, אריאל כהן, דניאל בראל / צילום: תמר מצפי, אתר החברה, שלומי יוסף

פחות מ-5 שנים בניו יורק: הישראלית שנמחקת מהמסחר בנאסד"ק

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● חברת האוטוטק, REE מבקשת עיכוב הליכים לאחר שאיבדה כמעט את כל שוויה ● נאבן עוקפת לראשונה את מחיר ההנפקה עם זינוק לשיא ● וגם: סנסטאר שבשליטת קרן פימי צונחת לשפל של שנה וחצי

תחזוקה רכבי פלאג־אין נחשבת למורכבת ויקרה בהשוואה לרכב חשמלי / צילום: Shutterstock

1 מכל 4 רכבים חדשים: מה כדאי לדעת לפני שרצים לקנות דגמי פלאג־אין

רכבי הפלאג־אין, המשלבים מנוע בנזין ומנוע חשמלי, רשמו במחצית הראשונה של 2026 צמיחה של מאות אחוזים בנתח השוק ● הפלח נחשב ל"טוב שבכל העולמות", אך בטווח הארוך מחכים לקונים עלויות טיפולים גבוהות, התיישנות טכנולוגית מואצת וסיכון לשחיקת מחיר המשומשות

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

רה''מ נתניהו והנשיא טראמפ במאר־א־לאגו בדצמבר האחרון / צילום: ap, Alex Brandon

מחשש לסחבת בגיבוש הסכם הסיוע משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון תצא לוושינגטון

לגלובס נודע כי משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם תצא בשבוע הבא לוושינגטון כדי להתניע את המגעים למזכר ההבנות הבא שיחל ב־2029 ● הפעם, נראה שישראל מוותרת על רכיב הרכש ומציעה מודל של השקעה הדדית ● האם ארה"ב בכלל מעוניינת בהסכם חדש, ומה רוצה נתניהו?