גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן
זה שיר פרידה / איור: עומר הופמן

"וטור לפני סיום, סוגר כבר את השער", בפאראפרזה על שירו של שלמה ארצי. לפני כחודש, לאחר כתשע שנים של טור שבועי שהיה לחלק בלתי נפרד מההגדרה העצמית שלי ומחיי, הודיעה לי העורכת של מוסף G שהוחלט להיפרד ממני ולהוריד את הטור שלי. כמעסיק, אני משלם מדי חודש 150 משכורות לעובדים שלי, ומעת לעת אני נאלץ להיפרד מעובד זה או אחר. השיחה הזו תמיד לא נעימה, ובסופה אחד הדברים היחידים שמעט מנחמים אותי הוא שאם אני כבר נקלע לשיחת פרידה, יותר עדיף להיות מהצד שלי כמעסיק, מאשר מהצד המפוטר. אז הפעם תרגלתי קצת גם את הצד השני. האמת, לא משהו.

לא נולדתי עיתונאי וזו לא הייתה משאת נפשי. לפני עשר שנים, בעוד החלטה גרועה וחסרת אחריות שעלתה יפה, כינסתי את כל העובדים שלי בביתי, סיפרתי להם שהחלטתי לצאת למסע בחו"ל (ממש בלעדיהם), והסברתי להם שאני פוחד משני דברים. האחד - שהם לא יצליחו להסתדר בלעדיי, והשני - שהם כן יצליחו להסתדר בלעדיי. אחר כך עמסתי את יעלי ואת שלושת הילדים היחידים שנולדו לנו עד אז על קרוואן, ויצאנו להקיף את העולם במשך שבעה חודשים. במהלך הטיול, מדי שבוע-שבועיים, בכל עת בה נקלענו לאזור עם קליטה, כתבתי לחברים פרק בסיפור המסע בדף הפייסבוק שלי (היה חשוב לי שקצת יקנאו).

כעבור שישה חודשים, לקראת המעבר בין קנדה לאלסקה, יצר איתי קשר עורך מוסף G, שהסיפורים שלי התגלגלו עד אליו, וביקש לפרסם את הסיפור על המשפחה המטיילת ועל עורך הדין שעזב את החיים בעיתוי לא נכון (תמיד העיתוי הוא כזה) כדי להגשים חלום נכון. שוחחתי איתו וקבענו לקבוע כשאשוב.

כששבתי ארצה הוזמנתי למערכת העיתון והוצע לי לכתוב מאמר גדול וחגיגי במוסף החג, שכדרכם של חגים, בדיוק פרץ באותה עת. מאוד התרגשתי ונעתרתי להצעה. אחר כך התחרטתי. בהרצאות שאני מעביר על עשרת העקרונות שלי לחשיבה יצירתית, אני מדבר, בין היתר, על כך שבכל סיטואציה חשוב לעצור, לפני שמחליטים אם "כן" או "לא" ולחשוב לרגע, מה באמת היינו רוצים להפיק מהסיטואציה, ומה הדבר שלו היינו יכולים לבחור (אם הכול היה רק בידיים שלנו), היה הדבר הכי רצוי ומרגש שהיינו מפיקים מהמצב. אחרי גיבוש התשובה, שווה לנסות להתפשר על המקסימום.

ואז, אחרי שגמרתי להתחיל לחלום לכתוב טור בעיתון, לא שלחתי את המאמר המדובר ובמקומו שלחתי כ-15 טורים. המאמר שלא כתבתי לא פורסם במוסף החג, אולם כמה ימים לאחר מכן, כשצלצלתי לברר מה המצב, הזכירו לי שלא ביצעתי את המטלה שסוכמה, אבל סיפרו לי שעלה להם רעיון חדש: לפרסם את המסע שלנו כקובץ של טורים שבועיים. נטיתי להסכים לרעיון.

בני האדם מחולקים דיכוטומית לשתי קבוצות: אלה שמנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם ואלה שלא מנצלים את ההזדמנויות שנקרות בדרכם. הקבוצה השלישית כוללת את אלה שיוצרים את ההזדמנויות שלהם בעצמם, ושם, מעת לעת, הרבה יותר מעניין. כתום 15 טורים קראו לי מהמערכת ושאלו האם אני מוכן לנסוע לטייל פעם נוספת כדי לייצר עוד טורים.

הסברתי שהחיים קורים גם פה בסביבה, ואפשר לנסות לכתוב אותם. ביקשתי הזדמנות לכתוב בצורה מיוחדת על הדברים הרגילים. הם אמרו לי שאני אשבר תוך שבועיים-שלושה. מאז ועד היום כתבתי מעל 400 טורים שבועיים. כמעט מדי שבוע הייתי בטוח שזה אכן הטור האחרון ושוב לא יהיה לי מה להציע, ומדי שבוע, בכל יום שני בשש בבוקר, השעון המעורר צלצל וקמתי לכתוב טור (בכל זאת בשמונה כבר הייתי צריך לצאת לעבודה האמיתית, כזו שמתפרנסים ממנה). כך עשיתי מדי שבוע במשך תשע שנים. זו הייתה חוויה מרתקת.

בהתחלה בסוף כל טור הייתה רשומה כתובת המייל של גלובס. אני ביקשתי שימירו אותה בכתובת המייל הפרטית שלי. הוסבר לי שאין טעם, שכן מנויי גלובס לא נוטים לכתוב "מכתב למערכת" ושלכל היותר, אם הכעסתי אותם נכון, מנוי יכול לכתוב למערכת מכתב איום, שאם לא יורידו את הטור שלי הוא מבטל את המנוי, ושעלי לשמוח בחלקי על כך שטרם הגיע למערכת מכתב כזה בענייני.

כעבור שנתיים הם נשברו, ושיבצו את כתובת המייל שלי בסוף הטור. מאז, מדי שבוע, במשך שנים, התרגשתי לקבל תגובות אישיות (כמעט כולן החלו במשפט "אני אף פעם לא מגיב לטורים בעיתון, אבל..") וניהלתי רומן וירטואלי מדהים עם מאות קוראים.

הבאתי לטור את יעלי שלי, את ארבעת הילדים, את הספורט (המרתונים, המשחים ואיש הברזל), את אירועי האקסטרים (הצניחות, הצלילות והמסעות), את העבודה, העסקים, החברים שמלווים אותי מגיל בית ספר, את ההגיגים והתובנות שנפלו עליי, ובעיקר את המציאות שבדרך כלל חייכה אלי ושלמדנו להישיר אליה מבט גם ברגעיה הקשים. מהטור הזה, בלי כוונה ותוך תכנון קפדני, התגלגלתי להרצאות, לתוכנית רדיו שבועית, לשיחות מנטורינג ולהרבה הרבה טוב.

ברגעי האושר הגדולים וגם בימים קשים ובלתי נסבלים, הידיעה השמחה והמצערת ש"גם זה עוד יעבור", תמיד זכרה להכניס לי קצת פרופורציות לחיים. שמחתי בטוב וידעתי שגם זה עוד יעבור, וסבלתי ברע וידעתי שגם זה עוד יעבור. כשקיבלתי את הודעת הפרידה נעצבתי לעומק, אבל נזכרתי שכשהחיים מציעים לנו חלום שהוא הרבה מעבר לצפוי. במקום להתאבל על כך שהוא נגמר, צריך לחייך על כך שהוא בכלל קרה.

ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם, חשוב להודות, היה לי מדהים. תמיד ניסיתי לחנך את העולם שלמי שיכול להיות פיראט, אין שום סיבה להתגייס לחיל הים, והנה, אחרי שנים אני מסיים את דרכי בחיל הים ועובר, קצת בלית ברירה, להיות פיראט (בבלוג שפתחתי ונושא את שמי ואת שם המדור, "ליאור טומשין- על הקצה"), ואני נפרד השבוע מהבית החם שסיפק לי העיתון בחיוך נוגה, באהבה, בתודה ובגעגוע.

אסיים במילים האהובות עלי מהשיר "את חרותי" (יורם טהר-לב תרגם את ג'ורג' מוסטקי וחווה אלברשטיין היטיבה לשיר) מילים שהיו לי למוטו וסללו רבים מנתיבי חיי לאורך השנים: "את שלימדת אותי לחייך, למראה הרפתקאה שחלפה לה, ללקק את פצעיי במסתור, ולקום וללכת לי הלאה".

אז זהו, זה נגמר, אני עומס על גבי ציפיות לעתיד ורוד וזיכרונות לעבר, קם והולך לי הלאה, ומבקש להגיד תודה גדולה לכל מי שהסכים לקרוא אותי במשך שנים. אהבתי אתכם, היו שלום, מתגעגע. ליאור טומשין.

עוד כתבות

חרדים חוסמים כבישים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר 4 שעות: הפגנת החרדים הסתיימה ללא עומסי תנועה חריגים

אלפי מפגינים מהציבור החרדי יצאו בשיירות מחאה איטיות ברחבי הארץ במחאה על מעצר עריקים, אך למרות החשש משיבושי תנועה נרחבים, העומסים היו מתונים יחסית וההפגנה הסתיימה ללא חסימות חריגות ● מה עמד מאחורי המחאה, מי הוביל אותה, אילו כבישים הושפעו ומה בכל זאת השתבש בדרך? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

המדדים המרכזיים ננעלו בירידות של מעל 1% ●  הירידות מגיעות על רקע היפוך מגמה בוול סטריט, שם הנאסד"ק עבר מזינוק של מעל 2% לירידה של קרוב ל-1% ● מניות השבבים הדואליות מחקו את העליות שרשמו בפתח יום המסחר וננעלו באדום ● השקל התחזק מול הדולר

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט / צילום: טל שחר

אנלייט בגיוס ענק של 2.6 מיליארד דולר עבור פרויקט באריזונה

המימון, שמגיע מ-7 גופים פיננסיים בינלאומיים, נועד להקמת מתחם אנרגיה סולארית ענק באריזונה ● ההכנסות בשנת ההפעלה המלאה הראשונה צפויות לעמוד על 255 מיליון דולר

אייל חומסקי, רון קפלן וגיא בורודה עם ישראל קטורזה / צילום: איל יצהר, תמונה פרטית, גבע טלמור

משרד הפרסום בורודה קפלן שינה את פניו. מה קרה שם?

בשקט בשקט ומתחת לרדאר, אחד ממשרדי הפרסום הוותיקים בישראל שינה את פניו. השותף גיא בורודה עזב, אייל חומסקי קנה את המניות, רון קפלן נותר להוביל את המשרד כמנכ"ל והשם הוחלף ל–KPLN ● וגם: בכירי מפעל הפיס מגיעים למרוקו, וההישג של יצרנית המטוסים החשמליים ● אירועים ומינויים

יקי פייטלסון, מנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר הישראלי? מאחורי הזינוק במניית ורוניס

חברת אבטחת הסייבר ורוניס, שנסחרת בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, עשויה להימכר לאחת מענקיות הפרייבט אקוויטי בארה"ב, ובהן קרן בלקסטון ● מניית ורוניס, שהוזכרה בעבר בגלובס כמועמדת לרכישה, עלתה ב־73% בחודשיים האחרונים, אך נסחרת בכמחצית משווייה בשיא

באיזה אזור בתל אביב יש ירידה חדה במכירת דירות?

באיזה ענף במשק יש את שיעור העובדים הגדול ביותר עם קרנות השתלמות? רמי לוי הניח השבוע תשקיף להנפקת חברה נוספת בבורסה. במה היא עוסקת? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

טנק לאופרד של KNDS / צילום: Reuters, Sven Hoppe

המרוויחים האנונימיים מרכישת הענק של ממשלת גרמניה

גרמניה מגבירה את השליטה בסקטור הביטחוני במדינה, ותרכוש מניות בענקית הביטחונית KNDS, במיליארדי אירו ● בין המרוויחים: עשרות יורשים אנונימיים של מייסדי החברה

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

צילומים: AP, reuters

במשקל 5,000 טון: הנשק החדש של קים ג'ונג און נחשף

סקר חדש בארה"ב חושף חוסר שביעות רצון מהמלחמה באיראן ● ארגון הטרור טליבאן הגיע לפגישה רשמית בבריסל - ועורר סערה ● וענקית המסחר הסינית עליבאבא תובעת את הפנטגון ● זום גלובלי

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים? דרישת התשלום של חברת החשמל נחתכה דרמטית

בעקבות חשיפת גלובס כי חברת החשמל מתכננת לגבות אלפי שקלים בדיעבד מבעלי גגות סולאריים, רשות החשמל הודיעה כי הגבייה תהיה על תקופה של עד חצי שנה ● חברת החשמל תספוג עלות של 22 מיליון שקל, והשאר יושת על הציבור

פלטפורמת ChatGPT. בעיגול: סם אלטמן / צילום: שאטרסטוק, AP-Kevin Wolf

סם אלטמן מכניס את הפרסום לתוך ChatGPT. איך זה עובד? הצצה מקרוב

בחודשים האחרונים מתנהל פיילוט סגור לשילוב מודעות בתוך ChatGPT, ובין הסוכנויות שמשתתפות בו נמנית גם דנטסו ישראל ● נכון לעכשיו ניתן לפרסם רק במדינות דוברות אנגלית, באמצעות באנרים פשוטים יחסית בתחתית השיחה, אבל קפיצת המדרגה הבאה נמצאת מעבר לפינה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

איור: Shutterstock

להזמין אותה מנה או לנסות אחת חדשה? חוקרים הוכיחו משוואה שנכתבה על מפית מסעדה

הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן הפך התלבטות קטנה בארוחת ערב לשאלה גדולה על קבלת החלטות: מתי להמשיך לחפש אפשרות טובה יותר, ומתי להסתפק במה שכבר עובד ● הפתרון שלו, ששורבט לפני כחמישים שנה, התגלה כאופטימלי, אבל חוקרים מתחומי הכלכלה ההתנהגותית מזכירים שבני אדם מסובכים יותר ממשוואה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

דיווח: משמרות המהפכה תקפו ספינת מטען ליד מצר הורמוז

ואנס חושף: קצינים אמריקאים ייפגשו עם משמרות המהפכה● באיראן ממשיכים להתעקש: נסיגה ישראלית מלבנון - תנאי להסכם סופי עם ארה"ב ● רס"ר (במיל') באסל סויד נפל בתאונה מבצעית בדרום לבנון ● מפקד כוח קודס מאיים על ישראל: "אם היא לא תיסוג מרצונה מדרום לבנון היום, היא תיאלץ לצאת משם מחר כשהיא מובסת" ● חוסל מפקד במערך הייצור של ארגון הטרור גא"פ ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר אבולעפיה / צילום: באדיבות המצולם

עוד אלוף במיל׳ מצטרף לבורסת השמות לניהול הסניף הישראלי של ענקית הדיפנס

האלוף במיל' אמיר אבולעפיה מצטרף לעמיקם נורקין ולמועמדים נוספים שייפגשו בשבוע הבא עם מייסד אנדוריל לאקי פאלמר והמנכ”ל בריאן שימפף, במסגרת המירוץ לתפקיד ניהול פעילות החברה בישראל ● בינתיים, ענקית הדיפנס־טק ממשיכה לקדם שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות המקומיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת פרסום הדוחות ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?