מטוס אל על / צילום: יח''צ אל על
שנת 2025 הייתה רצופת טלטלות עבור ענף התעופה בישראל. נתב"ג פעל תחת איום מתמשך מצפון וממזרח, שהגיע לשיא במבצע "עם כלביא" מול איראן. מתקפות קטלניות מאיראן, לצד שיגורים תכופים מהחות'ים, אילצו את חברות התעופה הזרות לבחון שוב ושוב את המשך פעילותן בישראל ואף לעצור אותה לתקופה ממושכת.
● למדד המותגים המלא לשנת 2025
עבור הנוסעים הישראלים מדובר בסיוט מתמשך: הזמנת טיסה או תכנון חופשה מראש עם חברת תעופה זרה הפכו להימור. במקביל, גלי הביטולים הקפיצו את המחירים, האפשרויות שנשארו על השולחן צומצמו מאוד, והן מורכבות מחברות התעופה הישראליות לצד קומץ חברות זרות שהפגינו נאמנות יוצאת דופן.
אל על זינקה, ישראייר וארקיע נשארו בחוץ
חוסר הוודאות בענף הורגש ברשימת 100 המותגים המובילים במדד. חברת התעופה היחידה שנכנסה השנה לרשימה היא אל על. חברת התעופה הלאומית שיפרה את מיקומה במדד הכללי, קפצה ממקום 81 למקום 61 ושמרה על מיקומה בראש הקטגוריה.
במהלך השנה אל על הקפידה על קמפיינים ממוקדים, בהם כאלה המיועדים לאנשי המילואים ובחירת חנן בן ארי כפרזנטור כדי לחזק את המותג "הכי בבית בעולם". צעד בולט נוסף שנקטה החברה היה קיבוע מחירי מקסימום ליעדים מסוימים בשעות חירום, במיוחד כאשר חברות תעופה זרות ביטלו טיסות.
עם זאת, הדירוג של אל על בחצי התחתון של הרשימה הכללית מעיד כי החברה עדיין מתקשה לשנות את תדמיתה. אפשר לייחס לכך שתי סיבות: אחת - בקיבוע מחירי המקסימום, כרטיסי התיירים הזולים נחטפים במהירות, ולרוב נותרות לנוסעים ברגע האחרון רק מחלקות הפרימיום והביזנס, שמחירן גבוה משמעותית.
הסיבה השנייה היא שאל על פרסמה דוחות כספיים שהעידו על רווחי שיא בתקופת המלחמה. עם הכנסות של כ-3.4 מיליארד דולר בשנת 2024, גידול של כ-37% לעומת אשתקד. ברבעון הראשון של 2025 אל על רשמה הכנסות של 774 מיליון דולר, גידול של כ-5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של כ-96 מיליון דולר, עלייה של כ-19% ביחס לרבעון המקביל. ככל הנראה הדבר לא תרם לתדמיתה של אל על בעיני הציבור הרחב.
באוגוסט אשתקד שר הכלכלה ניר ברקת הזמין את מנכ"לית אל על דינה בן טל-גננסיה, לצד יתר בכירי חברות התעופה המקומיות, בשל עליות המחירים החדות במחירי הטיסות, במה שנראה כמו צעד ראשוני לפיקוח על המחירים הגבוהים ברקע המצב הביטחוני. אלא שלבסוף נקבע כי אל על תפעיל ארבעה יעדים בלבד במחירים מוזלים עד סוף 2025. בכך הגיעו להסכמה שתאפשר לישראלים גישה לחופשה וטיסות עסקים לחו"ל, מבלי שמשרד הכלכלה יתערב בתמחור של שאר טיסות אל על.
שתי חברות התעופה הישראליות הגדולות הנוספות, ישראייר וארקיע, לא נכנסו לרשימת 100 המותגים המובילים, והן מדורגות במקומות 172 ו־174 בהתאמה. עם זאת, בדירוג בתוך הקטגוריה התרחש מהפך קטן - ישראייר הצליחה לעקוף את ארקיע, והתמקמה במקום השני אחרי אל על.
השנה ארקיע השיקה קו טיסות ישיר לניו יורק, תחילה עם שלוש טיסות שבועיות שבהמשך הורחבו לחמש טיסות שבועיות. הטיסות מבוצעות במטוסים חכורים בחכירה "רטובה".
ישראייר לא נשארה מאחור והכריזה כי בשנה הבאה תשיק קו ישיר לניו יורק, שמתוכנן לכלול שש טיסות שבועיות, תוך שימוש במטוסים בחכירה "יבשה", שנחשבת לבטוחה יותר בתקופות של חוסר יציבות ביטחונית. כמו אל על, גם שתי החברות, שהואשמו בהעלאת מחירים בזמן המלחמה, ניסו למשוך את הקהל המקומי באמצעות מבצעים, בעיקר לקראת סוף עונת החורף.
אל חברות התעופה הישראליות הגדולות הצטרפה השנה שחקנית חדשה - אייר חיפה, שמדורגת במקום 13 בקטגוריית התעופה, ובמקום 326 במדד הכללי. מדובר במרחק ניכר מהמתחרות, אך נוכחותה מסמנת התחלה של שינוי. יתרונה הגדול של החברה, שמחזיקה ארבעה מטוסים, אינו במחירים, שלא רחוקים מאלה של המתחרות, אלא ביכולת להחזיר את שדה התעופה הרדום בחיפה לפעולה, ולתת מענה לישראלים שאינם גרים במרכז הארץ.
למרות מיקומה הנמוך, אייר חיפה הצליחה לעקוף את בלו בירד - החברה היוונית שבבעלות קווי חופשה הישראלית. בלו בירד דורגה במקום 14 בקטגוריה. החברה עצרה את פעילותה בישראל לתקופה קצרה באוקטובר, אך חזרה במהרה. אך נראה כי למרות שימור היקף טיסות הגבוה במלחמה ויציבות חסרת תקדים ביחס למתחרות, מותג החברה סבל.
איך לייצר שיח חיובי על המותג? תלמדו מוויזאייר
את שלושת המקומות הראשונים בקטגוריה תופסות החברות הישראליות הגדולות - אל על, ארקיע וישראייר. את המקום הרביעי תופסת ענקית התעופה הבינלאומית וויזאייר. חברת הלואו קוסט ההונגרית הקפידה לחזור לפעילות בישראל מהר יחסית, כאשר הושבתו הטיסות לארץ בעקבות אירועים ביטחוניים, והיא הפכה לחלופה אמינה בעיני נוסעים רבים. עם מודל הלואו קוסט והמחירים האטרקטיביים, היא מחליפה מקום את ריינאייר, שצנחה למקום השמיני בקטגוריה, ולמקום 278 במדד הכללי.
הירידה של ריינאייר האירית בדירוג אינה מקרית: החברה נקטה קו תקיף נגד ישראל, דרשה פתיחה מחדש של טרמינל 1 והייתה קול בולט לשינוי חוק שירותי התעופה באופן שיפגע בצרכנים הישראלים, על רקע רצונה להימנע מהחזרי פיצויים לנוסעים. בדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה החברה הצהיר המנכ"ל מייקל או'לירי כי "ריינאייר מאבדת סבלנות למצב בישראל".
לעומתה, וויזאייר ביססה את מעמדה באמצעות צעדים חיוביים, גם בעיצומה של תקופה ביטחונית מורכבת. בין היתר היא השיקה את מועדון "טוס כפי יכולתך" לקהל הישראלי, קיימה ביקור בישראל ודאגה להפגיש את סמנכ"ל השיווק שלה עם עיתונאי תעופה ישראליים. כמו כן החברה הכריזה על קו חדש מתל אביב לנאפולי. המבצעים הרציפים והשיח החיובי סביב פעילותה סייעו לה לשמור על נוכחות תדמיתית עקבית.
כלומר, למרות שריינאייר הובילה בתחילת השנה את גל הורדת מחירי הטיסות, עם כרטיסים ליעדים קרובים בפחות מ־50 דולר, הפסקת הפעילות בעקבות נפילת הטיל בנתב"ג בחודש מאי גדעה באיבו את הניסיון להשיב את אמון הצרכנים.
גם איזי ג'ט, שדורגה אשתקד במקום השישי בקטגוריית התעופה, צנחה כעת למקום התשיעי, ולמקום ה-307 בדירוג הכללי, מכיוון שהחברה לא חידשה את פעילותה בישראל בשנה האחרונה.
לופטהנזה, מצדה, ביצעה קאמבק למקום החמישי בדירוג, למרות שבמהלך השנה נקטה ביטולים רבים, לעתים ארוכי-טווח. היא נודעת כיום כסוג של "ברומטר" בענף: החלטותיה נתפסות ככאלה שמכתיבות מה יעשו חברות תעופה אחרות, שברובן התיישרו אחריה. בכל פעם שלופטהנזה חזרה לפעול בישראל, הלכו בעקבותיה גם מתחרות רבות אחרות.
לאן נעלמה טורקיש איירליינס, ומי תפסה את מקומה?
אחת החברות הבולטות שנעדרת לחלוטין מהדירוג השנה היא טורקיש איירליינס, חברה שהייתה עד ה־7 באוקטובר בין הפעילות ביותר בנתב"ג, עם למעלה מ־10 טיסות יומיות בקו תל אביב איסטנבול. עם פרוץ המלחמה, החברה הפסיקה את פעילותה בישראל בעקבות הסכסוך המתוקשר בין טורקיה לישראל, ואין צפי כי תחזור בקרוב. טורקיש אף ויתרה על הסלוטים שלה בנתב"ג, נכס תעופתי יקר־ערך שהשיגה במאמץ רב לאורך השנים.
את החלל שהותירה מנסות למלא חברות מאיחוד האמירויות, שמפגינות יציבות חסרת תקדים בישראל עבור חברות זרות. חברת פליי דובאי, למשל, תופסת את המקום העשירי ברשימת הקטגוריה, אותו המקום שטורקיש החזיקה בו בשנה שעברה.