בחברת התעופה אל על שבשליטת קני רוזנברג לא יכלו לדמיין שנה כה חלומית מבחינתה בימי ראשית מלחמת "חרבות ברזל", ששיתקה כמעט לחלוטין את תנועת הטיסות מישראל ואליה. יתרה מכך, החברה אף פרסמה באותם ימים אזהרת רווח לגבי השפעת המלחמה הצפויה על תוצאותיה ב-2024.
● הבינלאומי מסכם את 2024 עם תשואה על ההון הגבוהה מבין הבנקים
● השלב האחרון לפני אישור הדיבידנד? אל על תגדיל את חלקה בהוצאות הביטחון בעד 10 מיליון דולר בשנה
ההמשך ידוע: בריחת חברות התעופה הזרות מישראל הפכה את אל על לשליטה הכמעט בלעדית בנתב"ג, ובעיקר בקווים הרווחיים לצפון אמריקה (בהם נתח השוק שלה זינק פי שניים לרמה של 90.7%, ואפילו 97.5% ברבעון הרביעי של השנה). מחירי הטיסות קפצו, וכעת מדווחת החברה על תוצאות השנה הטובה בתולדותיה, לצד תחזית אופטימית לשנים הבאות, ומחלקת מענקים חסרי תקדים לעובדיה ובראשם טייסי החברה.
3 דברים שחשוב לדעת על דוחות אל על
90.7%
נתח החברה בטיסות לצפון אמריקה ב־2024
זינוק של פי 2, לנוכח שליטתה בטיסות מנתב"ג
1.4 מיליארד דולר
היקף המזומן של אל על בסוף רבעון 4/2024
פי 3 לעומת 453 מיליון דולר בשנת 2023
6.5 מיליון שקל
שכרה השנתי של המנכ"לית דינה בן טל-גננסיה
זינוק של 10% בעלות שכרה תוך שנה
הכנסות ורווחים בשמיים
את 2024 סיימה אל על עם רווח שיא של 545 מיליון דולר, פי 4.7 מהרווח של שנת 2023. ברבעון הרביעי לבדו הרוויחה החברה סכום של 130 מיליון דולר, אומנם ירידה ביחס לרבעון השלישי - הרבעון החזק של השנה - אך עדיין מדובר כמובן בסכום עצום.
גם שורת ההכנסות לא אכזבה, כאשר אל על רשמה בשנת 2024 הכנסות שיא של 3.4 מיליארד דולר, גידול של 37 ביחס לשנת 2023. ברבעון הרביעי ההכנסות עמדו על 851 מיליון דולר, גידול של 26% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי התזרימי של החברה (ה-EBITDAR - רווח לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ודמי חכירה) הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כפול מאשר בשנת 2023.
ההון העצמי של אל על עמד בסוף 2024 על 527 מיליון דולר, לעומת גירעון בהון העצמי של 209 מיליון דולר בסוף שנת 2023. החוב הפיננסי נטו של החברה כבר הצטמק לרמה של 75 מיליון דולר בלבד. תזרים המזומנים השנתי של אל על זינק ל-1.4 מיליארד דולר, לעומת 453 מיליון דולר בשנת 2023. ברבעון הרביעי האחרון הסתכם התזרים ב-355 מיליון דולר, לעומת 172 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
יעד שאפתני
בזכות התוצאות החזקות וההנחה בחברה שהמחסור העולמי בייצור ואספקת מטוסים חדשים יימשך גם בשנים הבאות, אל על מעדכנת כלפי מעלה את תחזיותיה ומציבה יעד לשנת 2030 של מחזור הכנסות בהיקף של יותר מ-4 מיליארד דולר, נתח שוק של 25% מתנועת הנוסעים בנתב"ג (7.6 מיליון איש) ויותר מ-4 מיליון חברים במועדון הנוסע המתמיד.
אל על צופה כי הרבעון הראשון של 2025 ימשיך להיות חזק עם תוצאות שיהיו דומות לאלה של הרבעון הראשון של 2024 (אז הרוויחה 80.5 מיליון דולר) - אך ירידה בהכנסות בטווח הקצר ל"פחות מ-3.4 מיליארד דולר" בשנת 2026.
למרות הביקורת הציבורית, הגדולה על הקפצת המחירים והמחירים הגבוהים של החברה בעקבות המלחמה, באל על ממשיכים לטעון כי עליית המחיר הממוצעת לנוסע (RRPK) בשנת 2024 עמדה על 14%, וזאת לדברי החברה עקב קביעת מחירי המקסימום לטיסות במחלקת תיירים.
מאז אמצע שנת 2024 אל על מפעילה טיסות לארבעה יעדים עם מחירים מוזלים קבועים במחלקת תיירים: לרנקה ב-199 דולר, אתונה ב-299 דולר, דובאי, וינה ופרנקפורט ב-349 דולר.
עם זאת, באל על מודים כי ההכנסה הממוצעת שלה למושב לפי ק"מ (RASK) זינקה ב-24% ביחס לשנת 2023, וזאת בעקבות התפוסה הגבוהה של 94% במטוסיה. ברבעון הקודם אמרה המנכ"לית בן טל-גננסיה בצחוק בכנס המשקיעים כי "94% ולא 100% זה כנראה כי טעינו איפשהו בספירה". על-פי דוחות נתב"ג, אל על הטיסה בשנת 2024 לא פחות מ-47.5% מהנוסעים (6.6 מיליון איש), וזאת לעומת שיעור של 26.3% בשנה שלפני כן.
שנת שיא של כל הזמנים
אחרי שנה כזו לא מיותר להיזכר בכך שעם פרוץ המלחמה אל על פרסמה כאמור אזהרת רווח כפולה, לרבעון הרביעי שרק החל אז וגם לרבעון הראשון של שנת 2024 שטרם החל באותו הזמן. אלא שחודש לאחר מכן באל על (וגם המשקיעים) כבר הבינו לאן נושבת הרוח ופרסמו תיקון לאזהרת הרווח, בו הסבירו כי התוצאות יהיו טובות יותר מהתחזית הרעה הקודמת.
אלא שגם באל על כנראה לא הבינו עד כמה גדולה תהיה ההשפעה לטובה. מאז כאמור רווחי אל על נסקו, והחברה מסכמת את 2024 כשנת שיא של כל הזמנים מבחינתה.
המשקיעים כמובן תגמלו את החברה בנדיבות,: מניית אל על זינקה ביותר מ-200% מפרוץ המלחמה (ויותר מ-330% מהשפל של תחילתה), והיא נסחרת כעת לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל - אחת הגדולות במדד ת"א 90.
לבעל השליטה קני רוזנברג יש 48% מהמניות בשווי של 2.8 מיליארד שקל - רווח של כ-2 מיליארד שקל על השקעתו באל על בתקופת הקורונה, בעת שנקלעה למשבר שאיים על המשך קיומה והוביל להערת "עסק חי" בדוחותיה הכספיים.
באל על אומנם טרם יכולים להתחיל לחלק דיבידנד, עקב המגבלות בהסכמי החילוץ מול המדינה בזמן הקורונה, אך בדוחות השנתיים החברה מציינת כי יש לה יתרת רווחים ראויים לחלוקה של 654 מיליון דולר.
שכר הבכירים זינק
מנכ"לית אל על, דינה בן טל-גננסיה, נהנתה אשתקד מזינוק של 10% בעלות שכרה, לסכום של 6.5 מיליון שקל. השכר הורכב מעלות של 2.3 מיליון שקל, מענק של 3.6 מיליון שקל ועוד 600 אלף שקל בתשלום מבוסס מניות. עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, עמיקם בן צבי, זינקה בכמעט 29%, לסכום של 5.4 מיליון שקל.
שני המנהלים כמובן לא לבד, וגם שאר בכירי אל על נהנו משכר מפנק. כך, רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, נהנה משכר מרשים בעלות של 4.1 מיליון שקל; סמנכ"ל המבצעים (תפעול אווירי), חבב בן דוד, קיבל שכר בעלות של 3.4 מיליון שקל; וסמנכ"ל המכירות, ירום ודיש, קיבל שכר בעלות של 3.3 מיליון שקל.
גם עובדי אל על, ובראשם טייסי החברה, נהנו מהרווח העצום של החברה עם "מענקי רווח" בהיקף כולל של 104 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
