בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
15:55
שבוע המסחר בת"א נפתח בירידות שערים חדות, בצל ניסיון החיסול של בכירי חמאס בדוחא בשבוע שעבר, ואי־הוודאות באשר לתגובה שתגיע מכיוון קטאר. מדד ת"א 35 נפל בכ-0.9%, בעוד מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.3%. את הירידות הובילו מדדי הביטוח והבנייה, שאיבדו מערכם כ-4.1% וכ-2.3%, בהתאמה.
מניית חברת השבבים הדואלית קמטק בלטה לחיוב וקפצה בכ-5%, לאחר שחזרה עם פער ארביטראז' חיובי מוול סטריט. החברה זינקה במהלך סוף השבוע בניו יורק, לאחר שהודיעה על הנפקת אג"ח להמרה בריבית 0%, בהיקף של 425 מיליון דולר.
מניה נוספת שריכזה עניין היא של חברת הנפט נאוויטס . המניה ירדה בכ-4%, בעקבות הכרזה של הממשל הארגנטינאי שפרויקט פיתוח שדה הנפט "סי ליון" באיי פוקלנד הוא לא חוקי. איי פוקלנד מנוהלים כיום כטריטוריה מעבר לים של בריטניה, שהגנה עליהם מפני פלישה ארגנטינאית בשנות ה-80 - והמחלוקת על הטריטוריה באה לידי ביטוי גם סביב הפיתוח של שדה הנפט. עם זאת, להכרזה אין השפעה ישירה בפועל, ובנאוויטס מבהירים שהפרויקט לא יושפע מכך. ייתכן שחלק מהירידה גם נבע מגיוס ההון המשמעותי של החברה משבוע שעבר, שהשפיע על מחיר המניה.
מחזור המסחר הסתכם בכ-1.08 מיליארד שקל.
מניות שבלטו לחיוב בנעילת יום המסחר: קמטק , משק אנרגיה , תדיראן גרופ , מבטח שמיר ואל על .
מניות שבלטו לשלילה: איידיאיי ביטוח , מנורה , הראל השקעות , אקרו , אלקטרה צריכה .
15:10
הירידות החדות בתל אביב נמשכות לקראת נעילת יום המסחר: מדד ת"א 35 נופל כעת בכ-1%, בעוד מדד ת"א מאבד מערכו כ-1.2%. מדד הביטוח מאבד מערכו כ-2.8%, בעוד מדד הבנייה נופל בכ-2%. עוד בולטים לשלילה מדד ת"א־נפט וגז ומדד הפיננסים, עם ירידות של 1.6%.
14:00
בשעה זו, מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-1% ומדד ת"א 90 נופל ב-1.2%. מדד הביטוח מוביל את הירידות ונחלש בכ-2.5%, בעוד מדד הבנייה נחלש בכ-1.7%. מדד ת"א־נפט וגז נופל בכ-1.6% ומדד הבנקים נסוג בכ-1%.
12:55
הירידות החדות בבורסה המקומית נמשכות. מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, בהועד מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.5%. מדדי הביטוח והבנייה מובילים את הירידות ונחלשים בכ-2.3% ובכ-1.9%, בהתאמה. מדד הבנקים נופל בכ-1.2%.
מאזן התשלומים של ישראל לרבעון השני מצביע על ירידה דרסטית ביצוא סחורות בתקופה זו. מאזן התשלומים משקף את סך העסקאות הכלכליות בין ישראל למדינות העולם.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העודף בחשבון השוטף ברבעון השני של שנת 2025, בניכוי השפעת העונתיות, הסתכם ב-600 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ירידה זו של 4.8 מיליארד דולר בחשבון השוטף היא תוצאה של ירידה של 1.1, 0.8 ו-2.9 מיליארד דולר בחשבון הסחורות, בחשבון השירותים ובחשבון ההכנסות הראשוניות בהתאמה. חשבון ההכנסות המשניות נותר כמעט ללא שינוי. הגירעון בחשבון הסחורות - יצוא פחות יבוא - ברבעון השני של 2025, בניכוי השפעת העונתיות, הסתכם ב-8 מיליארד דולר. נתוני היצוא והיבוא של סחורות במאזן התשלומים כוללים את הסחר עם הרשות הפלסטינית והתאמות מאזן התשלומים נוספות לנתוני סחר חוץ.
מניית איידיאיי ביטוח נופלת כעת בכ-5%, לאחר שהחברה דיווחה כי בית המשפט אישר את בקשת ההסתלקות המוסכמת שהגישה בהקשר לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, בטענה כי על רקע השיבושים שהיו בהפעלות של מכשירים הנתמכים בשירותי איכון (GPS) שאירעו בישראל עקב מלחמת 'חרבות ברזל', המשיבה גבתה, לכאורה, סכומים שגויים מלקוחותיה המבוטחים בביטוח רכב לנהגים צעירים.
12:00
בשעה זו, מדד ת"א 35 נופל בכ-1.1%, בעוד מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.5%. המדד הענפי היחיד שנסחר כעת בטריטוריה חיובית הוא מדד הביומד, עם עלייה של כ-0.1%. מנגד, בולטים לשלילה מדדי הביטוח והבנייה, עם ירידות של מעל 2%, כמו גם מדדי הפיננסים והבנקים, עם ירידות של כ-1.5%.
11:30
מניית חברת הנפט הישראלית נאוויטס יורדת בכ-4%, בעקבות הכרזה של הממשל הארגנטינאי שפרויקט פיתוח שדה הנפט "סי ליון" באיי פוקלנד (לאס מאלבינס, בעיני ארגטינה) הוא לא חוקי. איי פוקלנד מנוהלים היום כטריטוריה מעבר לים של בריטניה, ובריטניה הגנה עליהם מפני פלישה ארגנטינאית בשנות ה-80. ארגנטינה לא ויתרה מאז על התביעה שלה לטריטוריה בדרום האוקיינוס האטלנטי, והעניינים מתחממים סביב הפיתוח של שדה הנפט. עם זאת, ההכרזה של ממשלת ארגנטינה לא בעלת השפעה ישירה בפועל, ונאוויטס מבהירים שהפרויקט לא יושפע מכך. ייתכן שחלק מהירדה גם נובעת מגיוס הון משמעותי משבוע שעבר שהשפיע על מחיר המניה.
11:00
הירידות בבורסה בתל אביב מוסיפות להתחזק: מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, בעוד מדד ת"א 90 יורד בשיעור דומה. מדד הביטוח נופל בכ-2.5%, מדד הבנקים מאבד מערכו כ-1.5%. עוד בולטים לשלילה מדד ת"א־נפט וגז ומדד הפיננסים, שנופלים בכ-2% ובכ-1.6%, בהתאמה.
10:35
הירידות בתל אביב מתחזקות: מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.9%, בעוד מדד ת"א 90 נסוג בכ-0.3%. מדד הביטוח מוביל כעת את הירידות ונחלש בכ-1.5%, כאשר אחריו בולטים לשלילה מדד ת"א־נפט וגז ומדד הבנייה, עם ירידות של 1.2% ו-1%, בהתאמה. מדד הבנקים נופל בכ-0.9%.
בשוק החוב המקומי, מדד התל בונד הקונצרניים נסחרים כעת ביציבות, כאשר מדד תל גוב־שקלי 10+ יורד בכ-0.2%.
10:05
ירידות קלות בפתיחה בתל אביב: מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4%, בעוד מדד ת"א 90 נסחר ביציבות. בקרב המדדים הענפיים, בולט לחיוב מדד ת"א־מניב חו"ל, שמתקדם בכ-0.5%. מנגד, בולט לשלילה מדד ת"א־נפט וגז, שמאבד מערכו כ-0.8%.
מניות שבולטות לחיוב בפתח יום המסחר: קמטק , פלסאון תעשיות , משק אנרגיה וארית תעשיות .
מניות שבולטות לשלילה: נאייקס , איביאי בית השקעות , נאוויטס , אנרג'יאן וקרסו מוטורס .
8:20
1. שוקי המניות
יום המסחר צפוי להיפתח בעליות שערים.
מניות הארביטראז' חוזרות לתל אביב השבוע עם פער חיובי קל, וצפויות לתת לבורסה המקומית דחיפה חיובית קטנה בפתח המסחר ביום ראשון. בולטות לחיוב במיוחד מניות השבבים הדואליות קמטק ונובה , שחוזרות עם פער חיובי של 5% ו-2%, בהתאמה. נוסף על כך, טבע חוזרת מסוף השבוע עם פער חיובי של כ-1%, בעוד אלביט מערכות חוזרת עם פער חיובי של כ-0.7%.
שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, בין היתר, בעקבות ניסיון החיסול של בכירי חמאס בדוחא - אך הסתכם בעליות חדות, כאשר מדדי ת"א-35, ת"א-125 ות"א-90 שברו שיאים חדשים.
מדד ת"א-35 טיפס ב-1.5%, לרמה של מעל 3,100 נקודות, תוך שהוא קובע שיא כל הזמנים בפעם ה-38 מתחילת השנה - מה שהופך את 2025 לשנה השלישית הטובה ביותר למדד מאז 1993, מבחינת מספר השיאים. מתחילת השנה, זינק המדד ב-29%, וב-12 החודשים האחרונים השלים קפיצה של 52% . מחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.5 מיליארד שקל ביום, והשבוע הסתיים בעליות שערים, למרות ירידה של כ-1% ביום חמישי האחרון.
בשוק המניות, גויסו השבוע בארץ כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-280 מיליון שקל גויסו על־ידי חברת מחלבות גד , מה שהפך אותה לחברה ה-15 מתחילת השנה שביצעה השנה הנפקה ראשונית לציבור. החברה זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, מה שהביא אותה לשווי של כ-1.1 מיליארד שקל. כמו כן, כ-1.2 מיליארד שקל גויסו על־ידי חברת נאוויטס פטרוליום, באחד הגיוסים הגדולים שנראו בישראל בשנים האחרונות.
בוול סטריט, שלושת המדדים המרכזיים חתמו שבוע חיובי, ונמצאים ברמות שיא חדשות. במקרה של ה-S&P 500, הוא ננעל ביום חמישי בשיא בפעם ה-24 מתחילת השנה, והדאו חצה לראשונה את רף ה־46,000 נקודות. ביום שישי, הנאסד"ק הגיע לשיא כל הזמנים, לאחר שסיכם שבוע שלם של עליות, והתקדם בכ-0.4%, בהובלת מניית טסלה , שקפצה במעל 7%. ב-CNBC מציינים כי המניה קפצה בכ-11% בשבוע החולף, על אף שהחברה לא פרסמה דיווח מהותי כלשהו, וכי ייתכן שהמשקיעים מאמינים שהורדות הריבית המסתמנות בארה"ב יקלו על לקוחות פוטנציאליים של טסלה לבצע רכישה.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בנתוני מאקרו. מחר (ב'), יפורסם מדד המחירים לצרכן בישראל, שצפוי להיות גבוה באוגוסט ולהגיע ל-0.7%, על־פי לידר שוקי הון. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקיים בסוף החודש (ב-29 בספטמבר). אבל עם כל הכבוד לאינפלציה בישראל, העיניים של השווקים בעולם השבוע יהיו מופנות כולן ליום רביעי בערב, מועד החלטת הריבית של הפד בארה"ב, כאשר הצפי הוא להורדת ריבית של 25 נ"ב (ראו הרחבה תחת סעיף 4).
הסנסציה של השבוע האחרון בוול סטריט הייתה ללא ספק אורקל . מניית החברה זינקה ב-36% ביום אחד, לשווי שעקף את ה-900 מיליארד דולר - העלייה היומית החדה ביותר מאז ימי בועת הדוט-קום (ביום שישי, המניה התממשה מעט). למרות תוצאות חלשות, השוק הופתע מאוד לחיוב מתחזית צמיחה חריגה בתחום הענן בעקבות ה-AI. אורקל צופה שהכנסות הענן יזנקו מ-10 מיליארד דולר ל-144 מיליארד דולר תוך חמש שנים, כשברקע יש לה חוזי ענק עם OpenAI, יוזמת Stargate וגם xAI של אילון מאסק, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים.
הזינוק הקפיץ את הונו של מייסד החברה לארי אליסון ב-101 מיליארד דולר ביום אחד, לשיא של 393 מיליארד דולר - מה שהפך אותו לאיש העשיר בעולם, לפני אילון מאסק. גם מנכ"לית אורקל, צפרא כץ, ילידת ישראל, נהנתה מהזינוק: שווי החזקותיה קפץ ביותר מ-100 מיליון דולר בתוך שעות, לשווי של 335 מיליון דולר.
במקביל, בשקט בשקט, מניית טאואר זינקה בכ-40% בחודש האחרון והגיעה לשיא של יותר משני עשורים, עם שווי שוק של כ-7.2 מיליארד דולר - גבוה ב-22% מהמחיר בו הייתה אמורה להימכר לאינטל בעסקה שבוטלה ב-2023.
הזינוק במניית החברה ממגדל העמק מגיע על רקע סנטימנט חיובי בשוק השבבים והחשיפה הגוברת של טאואר לתחום ה-AI. לפי אנליסטים, כ-30% מתמהיל המכירות של החברה כבר קשור לבינה מלאכותית, בעיקר בתחום התקשורת האופטית למרכזי נתונים. בנוסף, טאואר מרחיבה את קיבולת הייצור בארה"ב, מהלך שמתחזק על רקע מגבלות הסחר עם סין.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מציין כי "טאואר הייתה מתחת לרדאר, ועדיין נסחרת במכפיל EBITDA נמוך יחסית - סביב 10, לעומת 20-30 בחברות דומות". באופנהיימר ממליצים על "תשואת יתר"' עם מחיר יעד של 70 דולר, ובית ההשקעות Benchmark העלה את מחיר היעד ל-73 דולר.
בוול סטריט הדרמה השבועית הגיעה מגזרתה של אורקל , שזינקה ביום רביעי ב־36% לשווי של 922 מיליארד דולר בעקבות הפתעה חיובית משמעותית בתחזיות חברת התוכנה, המנוהלת על־ידי צפרא כץ. עם הזינוק, מייסד החברה לארי אליסון עקף את אילון מאסק והפך לאיש העשיר בעולם.
מספר דוחות כספיים של חברות בולטות יפורסמו בוול סטריט השבוע, ביניהם הדוחות של ספקית מוצרי הבנייה Ferguson , יצרנית המזון ג'נרל מילס וחברת המשלוחים פדקס .
2. שוקי האג"ח
ביום שישי האחרון, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו עליות. התשואה לעשר שנים עלתה בכ-5 נקודות בסיס, לרמה של 4.06%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה בכ-3 נקודות בסיס, לרמה של כ-3.6%.
במסחר בשוק החוב בתל אביב נטו מדדי התל גוב הממשלתיים לעליות קלות, ומנגד מדדי האג"ח הקונצרניות תל בונד נסחרו בירידות קלות.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ציין בשבוע שעבר בסקירתו תחת הכותרת "חזרה לניינטיז" את תשואות האג"ח הממשלתיות ביפן, צרפת ובריטניה - שחזרו לרמות שלא נראו מאז סוף שנות ה־90. "אינפלציה 'דביקה', משברים פוליטיים וחששות מהמשך הרחבה פיסקאלית תרמו לכך", כתב קליין.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
במסחר במטבע חוץ, השקל התחזק מעט השבוע ביחס לדולר ולאירו. עם זאת, מתחילת שנת 2025, האירו התחזק ב־2.6% בהשוואה לשקל, בעוד שהדולר נחלש בתקופה זו ב־8.5% ביחס למטבע המקומי.
בשוק הסחורות, מחירי הנפט רשמו ביום שישי האחרון עליות של עד 1%, כאשר מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי נעמד על כ-62.7 דולר, בעוד שמחיר חבית נפט מסוג ברנט נעמד על כ-67 דולר. ב-CNBC דווח כי העליות באו על רקע מתקפת כטב"מים אוקראינית, שהשהתה טעינת סחורות בנמל הגדול ביותר במערב רוסיה, אם כי אלו רוסנו מעט על־ידי חשש מביקושים חלשים בארה"ב.
מחיר הזהב, שנע בחודשים האחרונים סביב כ־3,300־3,400 דולר, עלה החודש לשיא של סביב 3,700 דולר. בלומברד אודייר העריכו בשבוע שעבר שהוא יגיע ל־3,900 דולר בתוך 12 חודשים.
4. מאקרו
כאמור, השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס בנתוני מאקרו בארץ ובעולם. בישראל, יפורסם ביום שני מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. בסקירה השבועית של לידר שוקי הון נכתב כי תחזית האינפלציה עומדת על 0.7% באוגוסט (חודשי) ו־2.1% שנה קדימה. קונצנזוס הכלכלנים צופה כי באוגוסט קצב האינפלציה השנתי ירד מתחת לרף של 3% - הרף העליון של בנק ישראל.
לקראת החלטת הריבית של הפד השבוע, נתוני האינפלציה בארה"ב היו בהתאם לצפי. מדד המחירים לצרכן עלה ב־2.9% באוגוסט ברמה השנתית, לעומת קצב של 2.7% בחודש הקודם.
לאחר פרסום המדד, בשוק נותנים כעת משקל גדול יותר לנתוני דוח התעסוקה האחרון, שהפתיע משמעותית לרעה, עם תוספת של 22 אלף משרות בלבד, לעומת תחזית ל-75 אלף משרות. בעקבות כך, החוזים על ריבית הפד, כפי שמגולמים ב-CME ומחשבים את הסיכוי לשינוי בריבית, מגלמים כעת סיכוי של כ-93% להורדה של רבע אחוז בריבית לרמה של 4.25%, והסתברות קטנה של כ-7% לירידה של חצי אחוז.
עם זאת, אסף יגור, מנהל מדור היועצים הבכירים בבנק הבינלאומי, מעריך שהפד ינקוט במדיניות של הורדה מדורגת, כדי לא להכניס את השוק ללחץ. לדבריו, "דוח התעסוקה האחרון אושש את הבנת השוק. זו לא שאלה של האם תרד הריבית אלא בכמה היא תרד. יש מי שרוצים שהריבית תרד בחצי אחוז, אבל פאוול לא ירצה לשדר לחץ או הפתעות, והורדה של חצי אחוז תשדר 'אופס, איחרתי את הרכבת', כמו שטראמפ טוען כל הזמן. כמובן שהורדת ריבית של חצי אחוז תהיה טובה לשוק, אבל לא לפד".
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס למדד המחירים לצרכן בארה"ב ועל ההשפעה הצפויה שלו על מתווה הריבית של בנק ישראל. לדבריו, "קשה לתת פרשנות אופטימית" למדד שפורסם ביום חמישי, "בפרט אם זוכרים שיש פה נתון שני ברציפות שבו השפעת המכסים בולטת במיוחד".
פנינג הוסיף: "בראייה מקומית, בימים האחרונים, ראינו הסתברות בסדר גודל של 40% שבנק ישראל יוריד גם הוא את הריבית בסוף החודש. אנחנו רואים את המדד בארה"ב ככזה שמצמצם משמעותית את ההסתברות עבור הורדה בהחלטה הזו, במובן זה שהיה נדרש נתון שלילי במיוחד כדי לתמרץ את אותה הורדה של 0.5% על־ידי הפד, שהייתה יכולה להטות את הכף המקומית. אם זה יבוא, נעריך שזה יבוא בגלל מדד אוגוסט נמוך יחסית בישראל, אולי עם טיסות שלא יתנו את חלקן הצפוי, או סתם סביבה גאו־פוליטית שקטה באופן מפתיע בשבועיים הקרובים, שתביא להתחזקות השקל".
פרסומי מאקרו נוספים שצפויים השבוע: ביום שלישי, יפורסם מדד המחירים לצרכן בקנדה, ביום רביעי הוא יפורסם בגוש האירו ובבריטניה, וביום שישי ביפן. כמו כן, ביום רביעי, תתפרסם החלטת הריבית בקנדה, ביום חמישי בבריטניה, וביום שישי ביפן.
5. תחזית
הגיעה העת להגדיל את הפוזיציות במניות גדולות ולמכור מניות קטנות - כך לפי מאמר שפרסם במרקטוואץ' מארק הולברט, אנליסט ועיתונאי שכותב באופן קבוע באתר הכלכלי. הולברט טוען כי הסיבה להמלצה זו נעוצה בכך שמבחינה היסטורית, המניות הגדולות מניבות ביצועים טובים יותר מהקטנות לקראת סוף שנה; ובנוסף לכך, הוא מסמן 18 מניות גדולות שהוא מאמין שיובילו את השוק עד סוף 2025.
הניתוח ההיסטורי שהציג הולברט במאמר מציג את היתרון החודשי הממוצע שרשמו המניות הקטנות על פני הגדולות לאורך שני טווחים - 1926 ועד היום, ו-1970 ועד היום - בחלוקה לרבעונים. הניתוח מראה כי המניות הקטנות מובילות על פני הגדולות בפער הגדול ביותר בחודש ינואר, כאשר בהמשך השנה, מגמה זו הולכת ונחלשת, ולבסוף מתהפכת ברבעון השלישי והרביעי של השנה. הולברט מציין כי החולשה היחסית של המניות הקטנות ברבעון הרביעי נכונה ל-95% מהמקרים שנבדקו - רמה שסטטיסטיקאים לעתים משתמשים בה כאשר הם מנסים להעריך האם מתקיים דפוס בנתונים.
לדברי הולברט, לא נכון להמר על הישנותם של דפוסים, לא משנה עד כמה הסטטיסטיקה תומכת בקיומים - אלא אם במקביל, יש להם הסבר תיאורטי מוצק. ובהתאם לכך, הולברט מספק הסבר מפתיע לתופעה, שתועד במאמר שפורסם ב-2003 בכתב העת האקדמי Journal of Business Finance & Accounting, ועודכן בכתב עת נוסף ב-2021, שם דווח כי הדפוס מוסיף להתקיים.
המחקר שבוצע מייחס את החוזקה היחסית של המניות הגדולות לעומת הקטנות ברבעון המסכם של השנה לבונוסים שמנהלי קרנות מקבלים בסוף שנה, אם הם מצליחים להכות את מדד ה-S&P 500. לפי המחקר, מנהלי קרנות שמצליחים לעקוף את מדד הדגל האמריקאי לקראת סוף השנה, נוטים "לנעול" את ההובלה שלהם, על־ידי התאמה הדרגתית של הפורטפוליו שלהם להרכב המדד - שכמובן, נשלט על־ידי מניות גדולות. כך, השאיפה של מנהלי הקרנות להתאים את תיקי ההחזקות שלהם למדד, מצריכה מהם למכור את הפוזיציות שלהם במניות קטנות ולהיכנס למניות הגדולות.
הולברט מסביר כי המסקנה מנתונים אלה היא שבחודש ינואר, בו היסטורית המניות הקטנות מובילות על פני הגדולות, הנכונות של מנהלי הקרנות לסטות מה-S&P 500 בתיקי ההחזקות שלהם היא הגדולה ביותר. לדבריו, הפרופסורים שערכו את המחקר ביצעו מספר בדיקות שמטרתן להפריך הסברים אחרים לתופעה, מה שחיזק את הביטחון שלהם שהבונוסים אכן קשורים לחוזקה היחסית של המניות הגדולות בסוף השנה.
לאור דברים אלו, הולברט בנה רשימה של 18 מניות גדולות שמומלצות על־ידי לפחות שניים מהניוזלטרים אחריהם עוקבת החברה שלו, Hulbert Ratings LLC, שמנתחת את ביצועיהם של ניוזלטרים בתחום ההשקעות. הולברט כלל ברשימה רק את המניות ששווי השוק שלהן עולה על 100 מיליארד דולר. להלן רשימת המניות, בחלוקה לסקטורים:
טכנולוגיה - אפל , אדובי , בוקינג הולדינגס .
פארמה ובריאות - ג'ונסון אנד ג'ונסון , אמג'ן , פייזר , אבוט לאבס , מרק , מדטרוניק .
בנקים - ג'יי. פי. מורגן , בנק אוף אמריקה , מורגן סטנלי , צ'ארלס שוואב , קפיטל וואן פייננשל .
שירותי תקשורת - וולט דיסני , קומקאסט .
קמעונאות - לואוס .
אנרגיה - אקסון מובייל .
לוסי אקרט, פרופסורית לכלכלה באוניבסיטת קנסאו סטייט ואחת מעורכות המחקר, אמרה בראיון למרקטוואץ' כי היא לא רואה שום סיבה שהדפוס הזה לא יימשך בשנים הקרובות. עם זאת, היא ציינה כי בשנה הנוכחית, היא חושבת שייתכן כי החוזקה היחסית של המניות הגדולות תבוא כמה שבועות מאוחר יותר מאשר בשנים קודמות - זאת, בשל הורדות הריבית המסתמנות של הפדרל ריזרב, שמטיבות במיוחד עם חברות ציבוריות קטנות.