5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
09:32
בשוק המט"ח השקל נחלש הבוקר ביותר מ-1% לעומת השער היציג ונסחר בכ-3.15 שקל, וזאת בהתאם להחזקות הדולר בעולם, בעיקר מול הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי.
מדד ה-DXY נסחר סביב 99.80 בשעות האחרונות, כשהוא משלים יומיים רצופים של עליות. השוק נמצא במתח שיא, והדולר מתפקד כרגע כ"חוף המבטחים" האולטימטיבי מול חוסר הוודאות במיצרי הורמוז.
העלייה משקפת את החשש של המשקיעים מהסלמה צבאית הלילה. כפי שציינת, האקונומיסט והאנליסטים רואים בדולר החזק עדות לכך שהשוק מתמחר "פרמיית סיכון גיאופוליטית". אם טראמפ אכן יממש את האיום ויתקוף את תשתיות האנרגיה של איראן, האנליסטים צופים שה-DXY עשוי לפרוץ את רף ה-101 תוך שעות.
השקל התחזק מול הדולר בשבוע החולף בכ־1.1% ושערו האחרון עמד על 3.10 שקלים. מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי השקל התחזק בשבוע החולף בכ־1% נגד סל המטבעות, וכי הוא למעשה "המטבע 'החזק ביותר' בעולם מאז פרוץ המלחמה".
מחיר הנפט מטפס הבוקר, חבית ברנט נסחרת תמורת 113 דולר, ונפט אמריקאי תמורת קצת יותר מ-100 דולר.
08:13
חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה
1. שוק המניות
שבוע המלחמה הרביעי בבורסה יפתח הבוקר כשכל העיניים והאוזניים מופנות אל מצר ימי אחד (הורמוז) לקראת סיום האולטימטום בן ה-48 שעות של טראמפ הלילה. טראמפ מאיים ל"מחוק" תחנות כוח באיראן אם זו לא תפתח את מצר הורמוז, מנגד, איראן הזהירה כי תתקוף תשתיות הקשורות לארה״ב, כולל מתקני אנרגיה והתפלה במפרץ.
המיליארדר ריי דליו אומר ש"הכל מתמצה במי שולט במצר הורמוז", לפי דליו, הניצחון עבור טראמפ לא יימדד בכמות המטרות שיושמדו באיראן, אלא במבחן אחד פשוט: האם ספינות סוחר יכולות לעבור במצר ללא הפרעה.
באקונומיסט מזכירים שטראמפ הוא אחד שלא יודע להפסיד בכבוד. הניתוח באקונומיסט גורס שהאופי של טראמפ - זה שלא מאפשר לו להודות בטעות או בנסיגה - הוא כרגע הסיכון הגיאופוליטי הגדול ביותר. הם רואים באולטימטום של 48 השעות ביטוי ללחץ אישי שלו לסגור את האירוע "כמנצח" לפני שהשווקים והבוחרים בבית יתהפכו עליו.
הבוקר באסיה הבורסות רושמות ירידות חדות ובניו יורק ירידות בחוזים העתידיים. מחירי הנפט ממשיכים לטפס ומחירי המתכות היקרות ממשיכים ליפול בגלל התחזקות לחצי האינפלציה, הדולר מתחזק הבוקר בעיקר מול הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי. השקל נחלש ב-0.3%, 3.13 שקלים לדולר.
נזכיר שיחסית, בינתיים הבורסה המקומית עמידה - מדד ת"א 125 עומד כעת במרחק של 2% בלבד משיאו. לעומת זאת בוול סטריט הדברים שונים, S&P 500 רחוק כ-7% משיאו ונאסד"ק שמתקרב לטריטוריית תיקון רחוק כ-10% משיאו.
המניות הדואליות שחוזרות להיסחר בת"א יעיבו על פתיחת המסחר - בעיקר מניות השבבים, טאואר, נובה וקמטק בפער ארביטרז' שלילי של כ-4%, טבע בפער שלילי של 3%, בדומה לאיי.סי.אל, אורמת וקנון.
● כלכלנים מעריכים: זה הדד ליין של השווקים למלחמה
את השבוע החולף סיימה הבורסה בת"א סיימה בעליות, מדדי ת"א 35 ו־125 עלו בכ־3%, בהובלת מניית השבבים הדואלית טאואר שזינקה בקרוב ל־40% בשבוע שעבר. העלייה הזו, יחד עם עליות של יותר מ־10% בשבוע שעבר במניות הציוד לתעשיית השבבים נובה וקמטק הובילו את מדד הטכנולוגיה הישראלי להיות המצטיין של השבוע בתל אביב.
המנייה שהובילה את הירידות בשעשע הייתה ריטיילורס שהתרסקה בכ-11%. זאת לאחר שהשבוע רשמה החברה עליות של יותר מ-40% ביומיים והחברה הוסיפה לשוויה 570 מיליון שקל.
גם מיטב בלטה בירידות כשאיבדה כ-9%. זאת, בעקבות פרסום דוחות כספיים.
מנגד, מניית אינרום קפצה בכ-10.5%, גם היא בעקבות דוחות כספיים שפרסמה החברה,
מניית בזן זינקה לאחר שדיווחה מספר דקות לפני פתיחת המסחר על הפגיעה שהתרחשה אתמול בבתי הזיקוק בחיפה. החברה עדכנה כי התרחשו פגיעות נקודתיות בלבד, וצפי החזרה שלה לפעילות הוא מספר ימים.
הבורסה בת"א נכנסת לשבוע עמוס בדוחות, עם פרסומים של חברות הביטוח הגדולות מגדל, הראל והפניקס, לצד שחקניות מרכזיות בתחום הנדל"ן, כמו דמרי, אשטרום וישראל קנדה.
● הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%
באסיה הבוקר ירידות חדות. בדרום קוריאה מדד הקוספי נחתך ביותר מ-5%. גם ביפן המגמה השלילית נמשכת, כשמדד הניקיי מאבד מעל 3%. מתחילת החודש, נחלשו שני המדדים הללו בשיעור דו ספרתי של יותר מ-10%.
החוזים על וול סטריט מצביעים כעת על ירידות של עד 0.4%.
בשישי בניו יורק, הבורסה סגרה שבוע רביעי רצוף של ירידות. בסיכום שבועי, מדד S&P 500 ירד בכ־2.8% ונמצא במרחק של כ-7% משיאו, מדד הנאסד"ק איבד מערכו כ־3.4% ועומד על כ-9% פחות משיאו ונושק לטריטוריית תיקון, הדאו ג'ונס נחלש בכ־3.3%. מדד המניות הקטנות ראסל 2000, נחלש בקרוב ל־3% וירד באופן רשמי לטריטוריה של תיקון - כלומר, רשם ירידה של 10% משיאו האחרון.
למרות רעש הרקע הגיאופוליטי, תחום ה־AI ממשיך לייצר כותרות - אך השוק כבר מגיב אחרת. מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג הצהיר בכנס GTC כי החברה צפויה להגיע להכנסות של טריליון דולר משבבי Grace Blackwell ו־Vera Rubin בלבד - נתון שלא הצליח למנוע ירידה של כ־4.1% במניה השבוע. גם מדד מניות התוכנה iShares Expanded Tech-Software Sector ETF ירד בכ־1.4% בשבוע והעמיק ירידה של מעל 20% מתחילת השנה.
התופעה חזרה גם אצל מיקרון טכנולוג'י , שאמנם הודיעה על הגדלת השקעות (CapEx) ב־5 מיליארד דולר ל־2026, מהלך שמעיד על ביקוש חזק ל־AI, אך המניה דווקא ירדה בכ־5%, על רקע חששות לשחיקת רווחיות.שוב דוחות מצוינים נתקלים בתגובה של "sell the news", כלומר, המשקיעים מנצלים חדשות טובות כדי לממש רווחים במקום להמשיך לקנות.
המשמעות הרחבה יותר, לפי בנק אוף אמריקה, היא שתחום ה־AI נכנס לשלב חדש, "show me": המשקיעים כבר לא מסתפקים בהבטחות וצמיחה תיאורטית, אלא דורשים לראות תרגום אמיתי לרווחים, תוך שקלול גם של העלויות וההשפעות השליליות של ההשקעות הכבדות, ובשורה התחתונה - אפילו מספרים "מדהימים" כבר לא מספיקים, כשהתמחור גבוה, השוק הופך הרבה יותר ביקורתי.
2. שוק האג"ח
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי מציין שמתחילת החודש, התשואה על האג"ח הממשלתית הבריטית ל-10 שנים עלתה ב-0.63%, התשואות הצרפתיות הוסיפו 0.47%, אג"ח האוצר האמריקאי עלו ב-0.22%, והאג"ח הגרמניות עלו ב-0.18%. לעומת זאת, בישראל נרשמה עלייה של 0.29% בלבד - נתון המציב אותה ברף הנמוך של ספקטרום התנודתיות. מכיוון שהתשואות עולות כאשר מחירי האג"ח יורדים (בדרך כלל בשל היצע מוגבר), הביצועים של ישראל מצביעים על ביקוש בסיסי חזק.
לדבריו התופעה הזאת לא מקרית. "ביצועי היתר הנוכחיים לא החלו עם המלחמה. הם נטועים במגמה אופטימית שהחלה הרבה קודם לכן, בתדלוק הישגים דיפלומטיים פורצי דרך: הסכם הגבול הימי בצפון, הצלחת מבצע 'אריה עולה', והשלמת השלב הראשון של ההסדר המדיני בדרום".
● ניתוח | האם שוק האג"ח שוב יכופף את טראמפ ויוביל לקיצור המלחמה באיראן?
שוק האג״ח האמריקאי עבר טלטלה חדה, כאשר אג״ח ממשלת ארה״ב ירדו והתשואות זינקו ב־12-15 נקודות בסיס לכל אורך העקום, על רקע חשש גובר שהמלחמה המתמשכת במזרח התיכון תוביל ללחצי אינפלציה עולמיים. השוק מאותת כי הוא מודאג מלחצי אינפלציה נוספים, ולכן עובר מתמחור של הורדות ריבית לתמחור של אפשרות להעלאות.
הזינוק בתשואות מגיע ככל שהמלחמה מתארכת, כאשר האג״ח הקצרות - הרגישות יותר לשינויים בריבית של הפד - הובילו את העליות. תשואת האג״ח ל־5 שנים חצתה את רף ה־4% לראשונה מאז יולי, בעוד שהתשואה ל־10 שנים טיפסה ב־14 נקודות בסיס ל־4.39% - הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשוק המט"ח השקל נחלש הבוקר בכ-1% לעומת השער היציג ונסחר מעט מעל 3.14 שקלי.
השקל התחזק מול הדולר בשבוע החולף בכ־1.1% ושערו האחרון עמד על 3.10 שקלים. מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי השקל התחזק בשבוע החולף בכ־1% נגד סל המטבעות, וכי הוא למעשה "המטבע 'החזק ביותר' בעולם מאז פרוץ המלחמה".
מחיר הנפט מטפס קלות הבוקר, חבית ברנט נסחרת תמורת 112 דולר, ונפט אמריקאי תמורת קצת פחות מ-100 דולר.
ביום שישי, נפט מסוג ברנט זינק ל־112.19 דולר לחבית - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 - בעוד נפט אמריקאי נסגר סביב 98.32 דולר. בשבוע כולו, ברנט עלה בכ־8.8%, כאשר הפער בין WTI לברנט התרחב לשיא של 11 שנים.
לפי אנליסטים, כל הסלמה נוספת עלולה להקפיץ את המחירים כבר בפתיחת המסחר. במקביל, התקיפות ההדדיות כבר פגעו בנמלים ובבתי זיקוק במדינות המפרץ, והובילו לאובדן של כ־440 מיליון חביות אספקה מאז תחילת המלחמה - שיבוש חסר תקדים בהיקפו.
מעבר לכך, החשש הוא מהתרחבות הפגיעה לתשתיות קריטיות יותר, כמו מתקני התפלה בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות - תרחיש שעלול להוביל למשבר הומניטרי ולקריסת תשתיות אזרחיות.
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, גם אם הלחימה תסתיים, ייתכן שייקח עד חצי שנה להחזיר את אספקת הנפט באזור לרמות רגילות - מה שמחזק את ההערכה כי התנודתיות והלחצים כלפי מעלה במחירי האנרגיה צפויים להימשך.
פאטי בירול, ראש הסוכנות, הזהיר כי המשבר "חמור מאוד" וגרוע משני המשברים שפקדו את שוק הנפט בשנות ה-70, אמברגו הנפט הערבי ב-1973 והמהפכה באיראן ב-1979, מהשפעת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על שוק הגז הטבעי גם יחד. "הפתרון החשוב ביותר לבעיה זו הוא פתיחת מצר הורמוז", סיכם.
מחירי המתכות היקרות ממשיכים לרדת - החוזים על הזהב יורדים ב-4% הבוקר ל-4,370 דולר לאונקיה, הכסף יורד ב-5.5% ל65.5 דולר.
שוק המתכות מאותת בחדות על שינוי פוקוס מצד המשקיעים, כאשר נרשמה ירידה רוחבית - זהב בכ־3.1%, כסף בכ־4.6% ונחושת בכ־4.2% - מה שנראה במבט ראשון מנוגד לסביבה הגיאופוליטית המתוחה, אך בפועל משקף דינמיקה מאקרו־כלכלית עמוקה יותר: לא ביקוש ל"חוף מבטחים", אלא לחץ מצד ריביות ריאליות עולות, התחזקות הדולר ותנאי נזילות מתהדקים.
כאשר התשואות הריאליות עולות, נכסים נושאי ריבית הופכים לאטרקטיביים יותר בהשוואה לזהב שאינו מניב, מה שמעלה את עלות ההזדמנות של החזקתו ומוביל למכירות. במקביל, דולר חזק מכביד על הביקוש הגלובלי למתכות, שכן הן מתומחרות במטבע האמריקאי, בעוד שסביבה של נזילות מצומצמת גורמת למשקיעים למכור גם נכסים "בטוחים" כדי לייצר מזומן או לעבור לאפיקים מניבי תשואה.
כך, למרות הרקע של מתיחות ביטחונית, השוק מאותת שהכוחות המוניטריים - ובעיקר ריביות ודולר - הם אלו שמובילים כרגע את הכיוון.
4. מאקרו
מודי שפריר, אטסרטג ראשי בבנק הפועלים כתב בסקירתו ש"הזינוק במחירי האנרגיה, בשילוב עם הטון 'ניצי' של יו"ר הפד במסיבת העיתונאים והעלייה החדה במדד המחירים ליצרן, הובילו ולכך שהשוק החל לתמחר העלאת ריבית השנה ארה"ב בהסתברות של 37% (חרף ההרעה הנמשכת בשוק התעסוקה)". הוא ציין שבניגוד להערכות השוק - חברי הפד הותירו השבוע את תחזיתם להורדת ריבית אחת ב- 2026 ואחת נוספת ב- 2027.
לפי בלומברג המשקיעים עדכנו במהירות את הציפיות למדיניות של הפד: ההסתברות להעלאת ריבית עד אוקטובר עלתה לכ־50%, בעוד שהשוק כבר לא מתמחר כלל הורדות ריבית השנה - שינוי חד לעומת התחזיות שקדמו להסלמה מול איראן.
בשורה התחתונה: השוק מבצע "ריסט" לציפיות, ממדיניות מרחיבה, למדיניות נוקשה יותר - מה שמוביל לעלייה חדה בתשואות ומהווה רוח נגדית לשוקי המניות והנכסים המסוכנים.
במקביל, גם הבנק המרכזי של אירופה ובנק אנגליה הותירו השבוע את הריבית ללא שינוי, כאשר קובעי המדיניות מנסים להעריך את ההשפעות הלא ודאיות של הסכסוך במזרח התיכון על האינפלציה והצמיחה. עם זאת, המסר לשווקים ברור: הבנקים המרכזיים נמצאים בעמדת המתנה, אך מוכנים לפעול במהירות אם לחצי האינפלציה יחריפו - במיוחד על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים והסיכונים לשיבושים ממושכים באספקה.
לגבי ישראל, מציין שפריר שהתארכות המלחמה, והאפשרות לגיוס מילואים מורחב, צפויים להוביל להורדת תחזיות הצמיחה (של האוצר), אך העלייה המחודשת ברכישות הצרכנים בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון, סתגלנות הציבור והמגזר העסקי למצבי מלחמה וההיסטוריה (הלא רחוקה) - מצביעים על כך שהמגזר העסקי בישראל מתאושש מהר ממלחמות.
שפריר מציין את הסקר בזק של הלמ"ס שנערך בין ה- 10 ל- 12 במרץ שהצביע על כך שהפגיעה בפעילות המשק ובהיקף התעסוקה במלחמה הנוכחית מתונה מזו שנרשמה במהלך מבצע "עם כלביא". עם זאת, התארכות המלחמה עלולה להוביל לפגיעה חמורה יותר במערכה הנוכחית.
"לגבי האינלציה, אנו נותרים בהערכתנו כי המלחמה מול איראן תוביל לעלייה בסביבת האינפלציה הגלובאלית והמקומית (ראו העלייה החדה בציפיות האינפלציה בשווקים המפותחים), וככל שתתארך כך השפעתה תהיה משמעותית יותר. סיום קרוב של המלחמה ימתן אמנם את השפעתה על האינפלציה, אך לא יעלימה לחלוטין (כל עוד השלטון בטהרן לא יוחלף). עוד נציין כי עליית מחירי הטיסות בעקבות המלחמה צפויה, לכשעצמה, להוביל לעליית האינפלציה בשנה הקרובה".
"בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה, זאת על רקע התארכות המלחמה, העלייה החדה במחירי האנרגיה, הבעיות בשרשראות האספקה בעולם, צפי להעלאות ריבית בשווקים המפותחים בשנה הקרובה, ההפתעה כלפי מעלה במדד פברואר, והאפשרות לגיוס מילואים נרחב לצורך הרחבת המלחמה בלבנון".
5. תחזית
אחרי חודשים שבהם מניות ענקיות הטכנולוגיה פיגרו בעקבות חששות מהשקעות כבדות ב־AI, הקורלציה עם השוק הרחב נשברה. המשמעות: השוק כבר לא "תלוי" רק בהן, והלחץ עליהן קטן.
נתון מעניין: מתחילת השנה ירדה תעודת הסל על "שבע המופלאות" ב-11%, מדד S&P 500 במשקל שווה השיל 0.5% בלבד.
במשך רוב הראלי של שלוש השנים האחרונות, מדד S&P 500 נע כמעט יד ביד עם מניות ה־"שבע המופלאות" - כלומר, אלפאבית, אמזון, מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, מטא וטסלה. אבל מאז סוף פברואר, הקורלציה בין מניות הענק לבין הגרסה השווה־משקל של המדד (שמשקפת טוב יותר את כלל השוק) הפכה לשלילית כלומר: כשהשוק הרחב עולה מניות הטק לא בהכרח עולות, וכשהטק יורד - שאר השוק יכול דווקא לעלות.
הסיבה המרכזית היא השילוב בין זינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה, מעבר של כסף לסקטורים "ישנים" יותר (אנרגיה, תעשייה) ומימושים אחרי ראלי חד בטכנולוגיה.
אנליסטים סיפרו לבלומברג כי זה וסימן חיובי דווקא. כי היסטורית, מצבים כאלה יכולים לייצר "reset" בתמחור: מורידים לחץ מהמניות הגדולות, מאפשרים לבסיס השוק להתרחב ולעיתים מכינים את הקרקע לגל עליות נוסף בטכנולוגיה בהמשך. בבלומברג מציינים שזוהי דינמיקה דומה לזו שהיתה בתחילת 2023: מניות ה־AI זינקו הרבה לפני השוק, ורק אחר כך שאר המדד הדביק את הפער.
הפעם, שבירת הקורלציה מגיעה לאחר תקופה שבה מניות ה־"שבע המופלאות" דווקא פיגרו אחרי השוק הרחב, על רקע חששות מהשקעות כבדות בבינה מלאכותית. בין סוף אוקטובר לפברואר, מדד מניות הענק ירד בכ־7.3%, בעוד מדד S&P 500 במשקל שווה עלה בכ־8.9%, בהובלת סקטורים מחזוריים כמו אנרגיה וחומרי גלם.
כעת מציינים התמונה שוב התהפכה: בעוד מניות הטכנולוגיה הגדולות נכנסו לתיקון, הירידות שלהן היו מתונות יותר מהשוק הרחב, סימן אפשרי ליציבות יחסית דווקא תחת לחץ.
עם זאת, הסביבה שונה מאוד לעומת העבר. המלחמה עם איראן עיבה על השווקים, ובמקביל מניות הטק עדיין מתמודדות עם שאלות סביב היקף ההשקעות ב־AI והתשואה עליהן. בעברהשוק פחות דאג ל־CapEx ול־ROI, אך כיום המשקיעים הרבה יותר ביקורתיים, במיוחד כשאין עוד "הפתעות חיוביות" קיצוניות כמו בתחילת גל ה־AI.
למרות זאת, יש גם סיבות לאופטימיות. בפעם האחרונה שהקורלציה הייתה שלילית ברמה דומה (תחילת 2023), מניות ה־Big Tech זינקו ביותר מ־300% בהמשך, הרבה מעל S&P 500. אמנם אנליסטים לא רבים מצפים לשחזור כזה, אך הירידות האחרונות הפכו את התמחור לאטרקטיבי יותר, מכפיל רווח של פחות מ־25, מתחת לממוצע היסטורי.
בנוסף, יש סימנים להיפוך בזרימות ההון: לאחר מעבר חד להשקעות מחוץ לארה״ב, חלק מהכסף מתחיל לחזור - ומהנהנות העיקריות עשויות להיות מניות הטכנולוגיה הגדולות.
הבעיה המרכזית לשוורים כרגע היא אנבידיה, החברה הגדולה בעולם והמשקל הכבד ביותר במדד S&P 500, שנכנסה לדשדוש. לאחר זינוק של יותר מ־1,100% מסוף 2022 ועד יולי, המניה נסחרת כבר כשבעה חודשים בתנועה צידית, על רקע חשש שהצמיחה המהירה מתקרבת לשיא וספקות לגבי היקף ההשקעות ב־AI מצד לקוחותיה הגדולים.
הסקפטיות הזו באה לידי ביטוי גם בתגובה פושרת להצהרות של המנכ״ל ג'נסן הואנג, שדיבר על פוטנציאל הכנסות של טריליון דולר עד 2027, אך למרות חדשות חיוביות נוספות, המניה ירדה בכ־4.1% בשבוע.
מעבר לכך, בעיה רחבה יותר מתחילה להכביד על כל הטכנולוגיה הגדולות: שחיקה בתזרים המזומנים החופשי (FCF) בעקבות המרוץ להשקעות בתשתיות AI. החברות הגדולות צפויות לרשום יחד ירידה חדה ל־94 מיליארד דולר בלבד ב־2026, לעומת מעל 200 מיליארד בשנים קודמות.
למרות זאת, יש גם צד שורי: הרווחים של שבע המופלאות עדיין צפויים לצמוח מהר יותר מהשוק, כ־19% ב־2026 לעומת 14% לשאר החברות במדד. בשורה התחתונה, הסיפור של הטק לא נשבר, אבל הוא עבר שלב. מהייפ וצמיחה מהירה, לשלב של בחינה, שבו השוק דורש הוכחות אמיתיות לתשואה על השקעות ה־AI.