גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

10:05

ירידות בפתיחה בתל אביב. מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6%, בעוד מדד ת"א 90 יורד בכ-0.1%. את הירידות מוביל מדד הביטחוניות, שממשיך במומנטום השלילי שלו ונופל בכ-2.2%, ייתכן שגם על רקע הדיווח בוול סטריט ג'ורנל לפיו הנשיא טראמפ מכוון לסיום המלחמה. מדד הטכנולוגיה נופל בכ-2%, בהמשך לירידה החדה יחסית שנרשמה אמש במדד הנאסד"ק, כאשר מניות השבבים הדואליות טאואר , נובה וקמטק מובילות את הירידות במדד ת"א 125.

מנגד, את העליות מובילים מדד הבנקים, שקופץ בכ-2%, ומדד רשתות השיווק, שמטפס בכ-0.7% ונתמך על־ידי העלייה במניית שופרסל. מניית שופרסל מזנקת, לאחר שלפני שעה קלה פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2025. החברה דיווחה כי הרווח הנקי הסתכם בכ־735 מיליון שקל, בהשוואה לכ־665 מיליון שקל ב-2024 - צמיחה של כ-10%. עם זאת, היא דיווחה גם על ירידה בהכנסות, שעמדו ב-2025 על כ-14.49 מיליארד שקל, לעומת כ-15.6 מיליארד שקל ב-2024. החברה גם הודיעה כי תחלק לבעלי המניות דיבידנד בסך כולל של 396 מיליון שקל.

8:30

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

1. שוק המניות

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת. אחרי הירידה החדה יחסית שרשם אתמול מדד הנאסד"ק בארה"ב, המניות הדואליות יחזרו מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי כולל משמעותי של כ-0.9%. מניות השבבים נובה , טאואר וקמטק יירדו בפתיחה בשיעורים של בין 2.5% ל-4.5%, אלביט מערכות תיחלש בכ-2.5% וטבע תאבד כ-1.5%.

לצד זאת, החוזים העתידיים על וול סטריט קופצים בשיעור של עד 0.9%, לאחר שבוול סטריט ג'ורנל דווח כי הנשיא טראמפ אמר לעוזריו שהוא חותר לסיום המלחמה, גם אם מצרי הורמוז יישארו סגורים. גם העליות שנרשמות הבוקר במחירי הנפט ברובן נמחקו והמסחר בדרך לשינוי מגמה.

הבוקר, בורסות אסיה, אשר רגישות במיוחד למחירי הנפט, נסחרות בעיקר בירידות, על אף שאלו שינו כיוון. בורסת טוקיו יורדת בכ-0.9%, בורסת הונג קונג נחלשת בכ-0.5%, בורסת שנגחאי נסחרת ביציבות ובורסת סיאול, שהציגה ביצועי־יתר מתחילת השנה, מובילה את הירידות ונופלת בכ-3.5%.

אם בתחילת המלחמה, הבורסה בתל אביב בלטה באופטימיות החריגה שלה לעומת וול סטריט, בפתיחת שבוע המסחר נראה שהמגמה התהפכה. בעוד שוול סטריט פתחה את המסחר בעליות, תל אביב סגרה יום נוסף של ירידות חדות, לאחר שביום שישי האחרון רשמה את הביצועים החלשים ביותר שלה מזה שנה. מדד ת"א 35 ירד אתמול בכ-1.9%, בעוד מדד ת"א 90 נפל בכ-2.3%.

החשש מההסלמה באזור, יחד עם חששות לגבי תקציב המדינה ותחזיות הצמיחה שנחתכו השבוע גם על ידי בנק ישראל וגם על־ידי משרד האוצר (ראו הרחבה תחת סעיף 4), מגבירים את הפסימיות לגבי השוק המקומי. בעקבות הירידות אתמול, מדד ת"א 125 כבר רחוק בכ-9% מהשיא האחרון ות"א 90 איבד מעל 13% מהשיא, כך שהוא נמצא רשמית בטריטוריה של תיקון.

את הירידות אתמול הובילו מדדי הבנקים והביטוח, שנפלו בכ-3.8% ובכ-3.7%, בהתאמה. אחרי הירידות היום, מדד הבנקים הוא כעת החלש ביותר מבין המדדים הענפיים מתחילת החודש, עם ירידה של כ-10.6%.

מדדי הביטחוניות והפיננסים בלטו לשלילה גם הם, עם ירידות של כ-3.5% וכ-2.3%, בהתאמה. כלל המדדים הענפיים המרכזיים סיימו את יום המסחר באדום, למעט מדד ת"א־נפט וגז, שנתמך על־ידי עלייה במחירי הנפט בעולם וננעל ללא שינוי.

המומנטום השלילי נמשך גם בשוק החוב: מדדי התל בונד הקונצרניים סיימו את היום בירידות של עד 0.25%, בעוד מדד תל גוב־שקלי 10+ נחלש בכ-0.3%.

מספר מניות בלטו לאחר פרסום דוחות כספיים, ביניהן החברה הביטחונית אר פי אופטיקל , שקפצה בשיעור ד־ספרתי לאחר הדוחות. גם בית זיקוק הנפט הגדול בישראל, בזן , ריכז עניין במהלך המסחר. כתוצאה ממטח משולב מאיראן ומלבנון נפגע מיכל אחסון דלק של החברה בחיפה. עם הדיווחים על הפגיעה מניית בזן צנחה בקרוב ל־5%, אך אחרי שהתבררו ממדי הפגיעה, והחברה דיווחה כי מדובר ב"נזק לא מהותי", וכי כל מתקניה נותרו פעילים, מרבית הירידות נמחקו.

בוול סטריט, המסחר ננעל אתמול במגמה מעורבת. מדד הנאסד"ק נפל בכ-0.7%, בהובלת מניות השבבים; מדד ה-S&P 500 נחלש בכ-0.4%; ומדד הדאו ג'ונס מוטסה התעשייה הוסיף לערכו כ-0.1%. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לטפס ומדד הפחד (VIX) נסחר במעל 30 נקודות - שיא של כשנה.

המסחר התנהל על רקע הודעתו של הנשיא טראמפ לפיה "ארה"ב נמצאת בשיחות רציניות עם משטר חדש, ויותר הגיוני, כדי לסיים את הפעולות הקרקעיות שלה באיראן". עם זאת, הוא ציין גם כי אם הן לא יגיעו לעסקה בקרוב, שכוללת את פתיחתו המיידית של מיצרי הורמוז, ארה"ב "תסכם את השהות הנפלאה שלה באיראן, בכך שנפוצץ ונשמיד לחלוטין את כל תחנות ייצור החשמל שלהם, שדות הנפט והאי ח'ארג (ואולי גם את כל מתקני ההתפלה!)".

במקביל, יו"ר הפד ג'רום פאוול הצהיר אתמול בשיחה שהתקיימה באוניברסיטת הרווארד כי הבנק המרכזי לא צריך להגיב בהעלאת ריבית לטלטלה במחירי האנרגיה. הוא ציין כי על אף העלייה הנוכחית במחירי האנרגיה, "נראה שציפיות האינפלציה מעוגנות היטב מעבר לטווח הקצר". בעקבות דבריו, המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפד שיקף ירידה בהסתברות של העלאת ריבית השנה מ-50% ל-5.5%. תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים ירדה בכ-9 נקודות בסיס לרמה של 4.34%, בעוד התשואה לשנתיים ירדה בכ-9 נקודות בסיס לרמה של 3.82%.

במבט על המדדים הענפיים של ה-S&P 500 אתמול, את העליות הוביל מדד הפיננסים, עם עלייה של כ-1.1%. עליות נרשמו גם בסקטורים דפנסיביים כמו תשתיות (0.7%), מוצרי צריכה בסיסיים (0.6%), חומרי גלם (0.4%) ובריאות (0.4%). מנגד, סקטור הטכנולוגיה נחלש בכ-1.5%. בין המניות שבלטו בירידות אתמול בסקטור הטכנולוגיה, ניתן למצוא שמות מרכזיים בתחומי השבבים וה-AI, ביניהם מיקרון , אנבידיה , AMD , ברודקום , פלנטיר ורבים נוספים.

מניית מיקרון בלטה לשלילה במיוחד עם צניחה של כ-10%, והיא משלימה ירידה של כ-30% מאז הדוחות החזקים שפרסמה מוקדם יותר החודש. הירידה באה, בין היתר, על רקע TurboQuant, פיתוח חדש של אלפאבית (גוגל) שלדבריה עשוי להפחית את כמות הזיכרון הדרוש להפעלת מודלים גדולים של AI פי שישה. זאת, בנוסף לחששות הכלליים בשוק ה-AI סביב הוצאות הון והתפתחות של בועה אפשרית. המניה גם הניבה תשואה מרשימה מאוד של כ-260% ב-12 החודשים האחרונים.

ב-CNBC דיווחו כי קרן הסל VanEck Semiconductor ETF, העוקבת אחר מניות שבבים, בדרך לסגור את החודש החלש ביותר שלה מאז דצמבר 2022, אז היא ירדה בסך הכל בכ-10.9%. אתמול היא נפלה בכ-3.1% והשלימה ירידה חודשית של כ-10.8%.

המשקיע והמיליארדר ביל אקמן, כתב אתמול בפוסט שפרסם ברשת X כי השיבוש הנוכחי בשוווקים יצר את אחת מנקודות הכניסה הטובות ביותר להשקעה בחברות איכות. אקמן כתב כי "כמה מהעסקים האיכותיים ביותר בעולם נסחרים במחירים זולים במיוחד. זו אחת ההזדמנויות הטובות ביותר מזה זמן רב לקנות איכות. התעלמו מהדובים".

אקמן סימן באופן ספציפי ענקיות משכנתא אמריקאיות כמו פרדי מאק ופאני מיי כ"זולות לגמרי" (במקור: Stupidly cheap). בעקבות הציוץ שלו, מניות שתי החברות הללו, שנסחרות בשוק מעבר לדלפק (OTC), טסו בכ-47% ובכ-51%, בהתאמה. אקמן הוסיף כי "זו אחת מהמלחמות הכי חד־צדדיות בהיסטוריה, שתסתיים בצורה טובה בעבור ארה"ב והעולם. ולנו יש פוטנציאל לדיבידנד שלום גדול".

דיוויד וגנר, ראש תחום מניות ב-Aptus Capital Advisors, ששוחח אתמול עם CNBC, נקט גם הוא בגישה שורית למדי. וגנר אמר כי הוא "לא מודאג מדי", וכי זינוק פתאומי "יכול לערער את ביטחון המשקיעים ולתדלק חששות מפני אינפלציה, אבל הזעזוע לרוב מתפוגג בעוד שהכלכלה והשווקים מסתגלים". וגנר ציין כי "הנתונים הבסיסיים נותרים מאוד חזקים, ואמר שצמיחת הרווחים השנתית בקרב חברות ה-S&P 500 עומדת משמעותית מעל הממוצע ההיסטורי שלה. "אנשים מנסים להפוך את זה לדאגות סביב צמיחה, וזה לא המצב".

2. שוקי האג"ח

שוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב מתוח: כאמור, התשואה ל־10 שנים נסוגה בחדות לרמה הנמוכה מ־4.4%. זאת, בין היתר, לאחר דבריו של הנשיא טראמפ בנוגע לאיראן ודבריו של יו"ר הפד ג'רום פאוול לגבי ציפיות האינפלציה בארה"ב. עם זאת, בסיכום חודשי, נרשמה עלייה חדה בתשואות.

בתוך כך, התקיימה בבורסה בתל אביב הנפקת אג"ח ממשלתית. הפעם, הביקושים היו נמוכים בהשוואה לפעם הקודמת. בעוד שבהנפקה ב־2 במרץ נרשמו ביקושי שיא (פי 8 מההיצע באג"ח השקלית ל־2035), היום עמד יחס הביקוש על 2.83 בלבד, ומחיר הסגירה היה נמוך בכ־3% לעומת תחילת החודש. ​עם זאת, סמנכ"ל המסחר בבורסה, יניב פגוט, מדגיש את הצד החיובי: "החשש בתקופות כאלה הוא מ'החלקה' - מצב שבו ביקושים נמוכים גוררים ירידות חדות בשוק החוב כולו", מה שלא התרחש.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר והשער היציג נקבע על 3.17 - שיא של כחודשיים, שהושפע בעיקר ממגמת התחזקות הדולר בעולם, שנסחר סביב שיא של 11 חודשים. הבוקר, השקל מתחזק מעט מול הדולר ושערו הרציף עומד על 3.16 שקלים.

אחד הגורמים להתחזקות המטבע האמריקאי הוא מחירי הנפט, שממשיכים לשבור שיאים. נפט מסוג ברנט נמצא כעת בדרך לזינוק החודשי הגדול ביותר שלו אי־פעם, בעוד הוא נסחר כעת במחיר של 114 דולר לחבית. בסך הכל, נפט מסוג ברנט המריא החודש בכ-55%, כאשר השיא החודשי הקודם שלו נרשם בספטמבר 1990, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה.

נפט מסוג אמריקאי ננעל אתמול, לראשונה מאז יולי 2022, במחיר של מעל 100 דולר לחבית (כ-104 דולר). נפט מסוג אמריקאי זינק במהלך החודש האחרון בכ-53% במרץ והוא בדרך לחודש החזק ביותר שלו מאז מאי 2020.

הבוקר, כאמור, בעקבות הדיווח בוול סטריט על כך שהנשיא טראמפ מכוון לסיום המלחמה באיראן, העליות שנרשמו מוקדם יותר הבוקר נמחקו ברובן, כך שכעת, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 113 דולר לחבית ונפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 102 דולר לחבית.

בשוק הסחורות, גם הזהב מתאושש מעט הבוקר בעקבות הדיווח ונסחר בעלייה של מעל 1%, במחיר של כ-4,560 דולר לאונקיה. עם זאת, הוא עדיין רחוק במעל 20% משיאו האחרון שנרשם בינואר, אז עמד על קרוב ל-5,600 דולר לאונקיה. מחיר הזהב ירד במעל 13% החודש, וכך הוא נמצא בדרך לירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2008. הסיבות המרכזיות לירידה נעוצות במגמת ההתחזקות של הדולר ובהתפוגגות של הציפיות להפחתות ריבית השנה בארה"ב, שכן הזהב הוא נכס שאינו מניב תשואה.

4. מאקרו

בהתאם לציפיות בשוק, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, על רמה של 4%. בבנק ישראל ציינו שמאז מבצע "שאגת הארי" גברה אי־הוודאות הגיאופוליטית, ומאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם. בבנק ישראל מעריכים שבהנחה שהמבצע והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף אפריל, התוצר יצמח השנה ב־3.8% ובשנה הבאה ב־5.5%, לעומת 5.2% ו־4.3% בתחזית הקודמת בהתאמה.

עוד לפני החלטת הריבית, גם במשרד האוצר הורידו את תחזית הצמיחה. עם פרוץ המלחמה, התחזית ל־2026 ירדה מ־5.2% ל־4.8%, בתרחיש של לחימה קצרה, אך התארכות המלחמה מובילה לעדכון נוסף. ההערכה היא שברבעון הראשון הצמיחה תהיה שלילית של 9.5% במונחים שנתיים (האטה של 2.5% במונחים רבעוניים).

התארכות הלחימה מובילה לתרחישי צמיחה שנעים בין 3.3%־3.8% ל-2026 ו־5.3%־6.1% ל-2027. התחזית משתנה, כאשר כל תרחיש לוקח בחשבון מועד אחר לסיום המלחמה מול איראן ומול חיזבאללה בלבנון.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס במסיבת עיתונאים לתחזית האינפלציה ומסר כי כי "בחודשים האחרונים ועד ערב המבצע, האינפלציה ירדה לסביבת מרכז היעד ובפברואר נעמדה על 2%. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדד חודש פברואר לא משקף עדיין את ההתפתחויות הכלכליות, ובפרט את עליית מחירי האנרגיה, ואלו יבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים. בהתאם - העלו החזאים בכחצי אחוז את תחזית האינפלציה השנתית לחודשים הקרובים. כמו כן, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה לפי התחזיות עלו, אך מצויות בסביבת מרכז היעד. מדובר בעלייה נמוכה יחסית למדינות אחרות, בין היתר, על רקע חשיפה נמוכה יותר של האינפלציה בישראל למחירי אנרגיה בעולם".

הנגיד פירט גם את חלק מהשפעות המלחמה על הפעילות הכלכלית. "הלחימה מול איראן ולבנון והפגיעה בעורף פוגעות בפעילות הכלכלית. בצד הביקוש, נרשמת ירידה בכרטיסי אשראי ובתיירות, ובצד ההיצע נרשמת פגיעה בהיצע עבודה, עקב היעדרויות עובדים ושיבושים בשרשראות האספקה. הירידה באשראי הייתה חדה עם פרוץ המלחמה, ודומה ל'עם כלביא', אך הפעם ההתאוששות איטית יותר, על רקע התארכות המלחמה. סקר הבזק של הלמ"ס הצביע על גורמי פגיעה דומים לעם כלביא, כשמרבית העסקים מציינים שהפגיעה בפעילות נובעת במידה רבה מסגירת מוסדות לימוד ומהיעדרות עובדים. שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת היצע העבודה המשיכה להיות הדומיננטית במשק".

לגבי תקציב המדינה, הנגיד מסר כי "הממשלה העלתה את יעד הגירעון בגלל ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב־32 מיליארד שקל ורזרבה נוספת של 13 מיליארד שקל למקרה התארכות הלחימה", אמר ירון. "בהינתן רמת גירעון מעל 5% ויחס חוב תוצר מעל 70%, רצוי היה להימנע מאישור צעדים מגדילי גירעון כגון תקציבים קואליציוניים והפחתת מסים. אולם, בהינתן התקציב שאושר ועל מנת לחזק אמינות פיסקלית, חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה תשמש אך ורק למטרות שלשמן הוגדרה ולא תוסת למטרות אחרות. ככל שהלחימה תמשך וצורכי הביטחון יעלו מעבר לרזרבה, יהיה צורך לעשות התאמות בתקציב 2026 וראוי שאלו יתרכזו בסעיפים שאינם תומכי צמיחה".

בראיון לגלובס, הנגיד התייחס לתקציב 2026 ולגירעון התופח, וציין כי על אף שככלל, הבנק המרכזי הצליח להשפיע על המדיניות הפיסקאלית לאחרונה, במקרה של התקציב הנוכחי, זה קרה במידה פחותה. "בנקודה האחרונה, שבה היו הרבה מאוד שינויים בזמן קצר - שם פחות השפענו על ההתאמות האחרונות שהיו", הודה הנגיד. "בפרספקטיבה ארוכת־זמן של השנתיים וחצי הללו, לא רק ששמרנו על המבנה ועל המסגרת, אלא גם השפענו על פרטים בתוך המסגרת. האם זה אומר שאין לנו הסתייגויות? הן ישנן. בסוף, אנחנו יועצים כלכליים של הממשלה והם מקבלי ההחלטות. אנחנו מקבלים החלטות באופן עצמאי במדיניות המוניטרית, שמתכללת גם את הנתונים הפיסקליים, בין כלל הפרמטרים הכוללים של הכלכלה".

5. תחזית

בסוף השבוע שעבר, ירד מדד S&P 500 מתחת לממוצע הנע ב־200 הימים האחרונים. במשך שנים, ירידה כזו נחשבה לאיתות לשוק דובי מתקרב (ירידה של יותר מ־20% מהשיא). אלא שכעת, טוענים באתר הכלכלי מרקטוואץ', הכללים השתנו. מארק הלברט, אנליסט ועיתונאי במרקטוואץ', טוען כי עלייתן של תעודות הסל שיבשה את יעילות האסטרטגיה הזו. "זה הפסיק לעבוד בתחילת שנות ה־90", הוא כתב. והסיבה: הרבה יותר קל וזול לעקוב אחרי האסטרטגיה הזו. "שום אינדיקטור לא עובד לנצח. ומחזור החיים שלו מתקצר ככל שהוא הופך לפופולרי יותר".

הלברט מצטט מחקר שבחן כ־100 אסטרטגיות השקעה ומצא כי הביצועים שלהן צנחו בכמעט 60% בממוצע לאחר שפורסמו בכתבי עת מדעיים. "עצם הפרסום הורס את יכולת הניבוי". לכן, מסכם הלברט, "העובדה שמדד S&P 500 ירד מתחת לממוצע הנע ל־200 יום לא מבשרת דבר לגבי העתיד".