ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''
מתווה החל"ת שאושר לאחרונה בכנסת קבע כי בסקטור העסקי רק עובדים שנעדרו לפחות עשרה ימים מעבודתם יזכו לפיצוי חלקי מהמדינה - זאת בשונה מהמגזר הציבורי, שם המדינה פרסה רשת ביטחון נדיבה ומקיפה יותר.
בארגוני המעסיקים זועמים וטוענים כי אלפי עובדים שיקבלו משכורת לקראת סוף השבוע יגלו כי השכר שלהם נחתך בחדות בשל היעדרותם מהעבודה בשבוע הראשון למלחמה. בארגוני המעסיקים מעריכים כי מדובר בלפחות 250 אלף עובדים.
● משרד הכלכלה נגד משרד האוצר: "עסקנות קטנה של אגף התקציבים והשר"
● מאז אישור מתווה החל"ת: כ-10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע
● "הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת
● "לא יהיה לכם כסף לאפיקומן לילדים": המכתב שצפויים לקבל מאות אלפי שכירים
יום לאחר השלמת החקיקה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אותת בפני ארגוני המעסיקים כי הוא נכנס לתמונה. לדבריהם, נתניהו הביע פליאה מהפערים בין המגזרים והבטיח להתערב. אלא שבינתיים המחלוקת נותרה בעינה, ולא נרשמו פריצות דרך או הסכמות לגבי סכום הפיצוי שיועבר לבעלי העסקים והעובדים.
בסוף השבוע התקיימו פגישות בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לבין ראשי המגזר העסקי, בהם דובי אמיתי, שחר תורג'מן ובעלי קבוצת פוקס הראל ויזל. הצדדים ניסו לגבש מתווה שיצמצם את הפער בין המגזרים, לאחר ביקורת חריפה מצד המעסיקים על כך שההסכמות שנחתמו לא כללו מענה מספק לעובדי המגזר הפרטי.
ההצעה של ההסתדרות, התגובה של המעסיקים
במהלך השיחות הציע בר-דוד להקצות כ-150 מיליון שקל מתוך "הקופסה התקציבית" - מנגנון שנולד עוד בתקופת משבר הקורונה במסגרת הסכם השכר למגזר הציבורי עד 2027 - במטרה לממן את הימים הראשונים שבהם עובדים במגזר העסקי נותרו ללא פיצוי. מדובר בתקציב שנועד מלכתחילה לתת מענה למצבים חריגים ולצרכים נקודתיים, בהסכמה בין המדינה להסתדרות.
אלא שבאיגוד לשכות המסחר טוענים כי המהלך אינו מספק. לדבריהם, הצעת ההסתדרות נובעת גם משיקולים תדמיתיים, בניסיון של בר-דוד שלא להצטייר כמי שדאג לעובדי המגזר הציבורי בלבד. "זה פוגע בהסתדרות", אמרו גורמים באיגוד, והוסיפו כי הם מצפים ממשרד האוצר להוסיף כ-100 מיליון שקל נוספים כדי לסגור את הפער שצריך כדי לפצות את העסקים שנפגעו.
לשם השוואה, במבצע "עם כלביא" הוערכה עלות החל"ת לעשרה ימים במגזר העסקי בכ-300 מיליון שקל. הסכום שמציעה כעת ההסתדרות נועד לכסות רק חלק מהפער - בעיקר את הימים הראשונים שבהם המדינה אינה מוכנה לשאת בעלות - אך ללא השתתפות נוספת של האוצר, ספק אם ניתן יהיה להגיע לפתרון כולל.
מבחינת האוצר העניין סגור
בינתיים, באוצר הסכימו לקצר את תקופת הזכאות לחל"ת לעשרה ימים במקום 14 כפי שהוצע תחילה, אך מסרבים לשאת בעלות הימים הראשונים - שהם מוקד המחלוקת המרכזי. המשמעות היא שהפער בין הצדדים נותר בעינו, והמשא-ומתן תקוע.
על רקע זה, הלחץ מצד המגזר העסקי הולך וגובר. באיגוד לשכות המסחר מזהירים כי אם לא יימצא פתרון בימים הקרובים, בכוונתם להפיץ איגרת פומבית נגד השרים וחברי הכנסת שתמכו במתווה הנוכחי. לפי הגורמים, האיגרת צפויה לצאת בתוך כארבעה ימים - מהלך שנועד לייצר לחץ ציבורי ופוליטי על מקבלי ההחלטות.
בכל אופן, גם אם ראש הממשלה מעוניין להתערב במתווה, מרחב הפעולה שלו מוגבל מאוד בשלב הזה. החקיקה כבר אושרה, הכנסת נמצאת בפגרה, ולוחות הזמנים בפועל דוחקים - השכר לעובדים צפוי להיות משולם כבר בימים הקרובים לפי המתווה הקיים. כל שינוי מחייב פתיחה מחודשת של ההחלטה, תהליך חקיקה או לפחות הסדרה תקציבית חלופית - מה שלא ניתן לבצע במהירות בתנאים הנוכחיים.
גם הדיון הבא, שנקבע ל-14 באפריל, לא צפוי בשלב זה לכלול צעדים אופרטיביים. לכן, גם אם יש רצון פוליטי להתערב, עד סוף השבוע מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית מבחינה מעשית.