אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין
וויקס (Wix) הייתה אחת החברות הציבוריות הראשונות שהודו באתגר הגדול שמציבה הבינה המלאכותית אל פתחן, והייתה זריזה לבצע מהלכים שזכו לפרופיל תקשורתי גבוה: היא החזירה את העובדים לחמישה ימי עבודה בשבוע, הגדירה מחדש את מקצוע המהנדס בחברה כ"מומחה AI", החלה לפתח מודל שפה משלה, הכניסה כלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית ורכשה לפני שנה את Base44, מנוע בניית האתרים והאפליקציות של מאור שלמה, שמאפשר ליצור באמצעות פקודות טקסט פשוטות אתרים שלמים, בקלות רבה יותר מאשר באמצעות שירותים ותיקים יותר כמו וויקס ומתחרותיה.
● "זה סיפור עצוב": חברת ההייטק הוותיקה שאיבדה מעל מיליארד דולר מהשווי בשיא
● מניית השבבים שזינקה בחדות אחרי שפרסמה דוחות חזקים
ההשקעה בחברה של שלמה דרשה תחילה רק 18 מיליון דולר במזומן, שזרמו ברובם לכיסו של שלמה ושמונת עובדיו, אך עם הצלחת החברה נאלצה וויקס להקצות עוד ועוד מניות לשלמה, כשרק אתמול (ד') דיווחה החברה על הזרמת מניות בשווי של 38 מיליון דולר לשלמה.
ירו ליותר מדי כיוונים
אבל יש מי שסבור כי בוויקס ירו ליותר מדי כיוונים, באופן שמסכן את איתנותה הפיננסית של החברה דווקא בתקופה הקשה שאליה היא נכנסת בעיניים פקוחות. וויקס חזרה להפסד ברבעון הראשון של השנה כחלק מחזרה למצב של סטארט-אפ - כלומר השקעה משמעותית במוצר וטכנולוגיה שהיא מאמינה שתחזיק את החברה בעתיד, על חשבון הרווחיות בהווה - לא מצב שחברות ציבוריות אוהבות להיות בו.
העלייה המשמעותית בהשקעות על פיתוח המוצרים העתידיים, בכלל זה עלייה משמעותית בהשקעות ב- Base44, היא לא עניין חדש - ומתקיימת למעשה כבר לפחות שנה. אחרי יציבות יחסית בשיעור ההשקעות ביחס להכנסה המתואמת של כ-47%-48% בשנים 2024 ותחילת 2025, נרשם זינוק משמעותי בשיעור ההוצאות ביחס להכנסות בשנה האחרונה עד כדי 61%. בהתאם לכך, הרווחיות הגולמית, שדווקא הייתה במגמת עלייה קלה בשנים האחרונות ונעה בטווחים שבין 68%-70%, ירדה אל נקודת השפל של 66%.
ההוצאות של וויקס רק הולכות ונערמות - ובחברה מסבירים זאת בפיתוח של מודל שפה שישמש את ממשק עיצוב האתרים "הרמוני" שמבוסס על בינה מלאכותית ובהשקעה מאסיבית ב-Base44.
לכאורה, החברה שהקים מאור שלמה נחשבת ל"מכרה הזהב" של וויקס, עם קצב הכנסות שנתי שעבר בתוך חודשיים מ-100 ל-150 מיליון דולר נכון לאמצע מאי, אך הוצאות הפרסום שלה במנועי החיפוש וברשתות החברתיות - לא כולל הפרסומת בסופרבול - הגיעו ל-90 מיליון דולר ברבעון הראשון. הוצאות הפיתוח של וויקס קפצו בבת-אחת מ-127 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד ל-178 מיליון דולר, והוצאות השיווק כמעט והכפילו את עצמן מ-111 מיליון דולר ל-200 מיליון דולר ברבעון הראשון.
עידן ה-AI מטלטל את הדרך שבה לקוחות וויקס בונים לעצמם אתרים ואפליקציות - לכן קשה לבוא לוויקס בטענות על השקעות העתק ב"הרמוני" וב-Base44. האחרונה פעילה בשוק תחרותי במיוחד - לא רק מול מותגים כמו Lovable ו-Replit, אלא מול קלוד קוד ושורה של מנועי AI.
המהלך האומלל של ה-buyback
אולם המהלך שביצעה וויקס לפני יותר מחודש - כאשר התוצאות הפושרות של הרבעון הראשון כבר היו ברורות לה - מעורר תהיות. וויקס רכשה בחזרה ("buyback") ב-1.6 מיליארד דולר לא פחות מ-31% ממניותיה שהיו בידי משקיעים במחיר מופקע של 92 דולר למניה, בזמן שמניותיה נסחרו במחיר של 81 דולר.
היום, לאחר שתוצאותיה לרבעון הראשון התגלו, מניית וויקס כבר נסחרת במחיר של 55 דולר, אחרי ירידה דרמטית של 27% במסחר אמש (ד'). כלומר, 1.6 מיליארד הדולר הללו שווים כיום פחות ממיליארד דולר בתוך פחות מחודשיים.
המהלך, שהיה אמור לנסוך אמון במשקיעים ולהביא נוספים להצטרף לאמונה של וויקס בצמיחה שלה, הפך בינתיים לאבן-ריחיים משמעותית על המאזן של החברה ובכלל על איתנותה הפיננסית. קופת המזומנים של וויקס צנחו מ-1.04 מיליארד דולר בסוף 2025 ל-495 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון, וזאת עוד בטרם השלימה החברה את רכישת המניות של עצמה.
כדי לממן את ה-buyback נטלה וויקס קו אשראי של חצי מיליארד דולר. ליאור שמש, סמנכ"ל הכספים הוותיק של וויקס, הודה בשיחת המשקיעים שנערכה אמש כי החברה "במצב של חוב נטו" - ולמעשה בתוך שנה עברה וויקס מחברה בעלת קופת מזומנים דשנה ופעילות רווחית לחברה הפסדית ובעלת חוב, כזו שנאלצת להשקיע הון ב-AI ולרכוש מניות במחיר מופקע.
התזרים החפשי התכווץ בחצי ל-75 מיליון דולר, בין השאר דווקא בגלל הצלחת החברה הנרכשת Base44: החברה נאלצה כאמור להקצות לשלמה ולשמונת המפתחים שלו עוד 38 מיליון דולר במניות וויקס, המוגנים מדילול לפי ההערכה, לשלם ריבית על החוב החדש, ולשלם עוד 64 מיליון דולר נוספים על שכר ותשלומים לספקים בשל התחזקות השקל.
המהלך האגרסיבי של רכישת המניות התברר כמהלך אומלל: לא רק שהוא גרר עמו משקיעים נוספים, אלא שמחיר המניה ירד בתוך זמן קצר אל טווחי ה-60 דולר, רק כדי ליפול שוב ל-55 דולר אתמול. וויקס נסחרת כעת בשווי של 3.2 מיליארד דולר בלבד - בסך-הכול מעט יותר מכפול מסך המכירות השנתיות שלה.
השמדת ערך גדולה
שחר כהן, מייסד קרן הגידור לוסיד קפיטל, כינה זאת כ"השמדת ערך" גדולה, כשהוא תוהה מדוע נקטה וויקס מהלך כל-כך קיצוני. "buyback של 30% מהמניות בפרמיה של עשרות אחוזים על מחיר המניה ובבת-אחת, הוא מהלך קיצוני אם התוצאה היא חוב נטו לחברה ושימוש בקו אשראי של 500 מיליון דולר לשם כך, מה גם שמהלך שכזה הוא נדיר ולא מקובל בשוק ההון.
"קשה להבין מדוע החברה לא השתמשה במנגנון buyback מדורג שבו החברה קונה מספר מצומצם של מניות כל תקופה - מהלך שמשרת יותר את בעלי המניות הקיימים ולא את אלה שרוצים לצאת, כשהיא מאפשרת להפסיק אותו אם מתברר שהיא משלמת על כך מחיר משמעותי".
ייתכן כי ההסבר לכך טמון באופטימיות קיצונית: בחברה מאמינים שבעוד מספר רבעונים מחיר המניה יחזור לעצמו ואולי אף יותר מכך, או פשוט מאוד באופטימיות יתר - ניסיון נפל למשוך משקיעים נוספים.