"אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להודיע לך שהמשימה שהטלת עליי לפני כארבע שנים להעביר רפורמת ימין בתקשורת - המשימה הזאת מושלמת בהצלחה" - את המילים האלה נשא שר התקשורת שלמה קרעי ביום חמישי האחרון במליאת הכנסת, עם אישור חוק השידורים החדש המייצר רפורמה בשוק התקשורת.
● בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים
● לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה
תוך זמן קצר הגישו מספר גופים עתירות לבג"ץ נגד החוק, והבוקר (א') הוציא השופט עופר גרוסקופף צו ארעי המקפיא את כניסתן לתוקף של ההוראות המיידיות בחוק - בהן הקלות לבעלי רישיונות זעירים, איסור בלעדיות בתכני ספורט ועוד. המטרה: למנוע קביעת מסמרות ומצב בלתי הפיך אם החוק ייכנס לתוקף. עם זאת, כל ההוראות שצפויות להיכנס לתוקף בהמשך השנה, לא הוקפאו.
השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי "העתירות מעלות טענות כבדות-משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת (שידורים) והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק או בוטלו מכוחו. בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו, והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, אף קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה 'להשיב את הגלגל לאחור'".
עוד על-פי ההחלטה, המשיבים צריכים להגיש תגובה לבקשות למתן צו ביניים עד ליום ראשון הבא.
על כך כתב קרעי בחשבון ה-X שלו כי "לבג"ץ אין סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי". התגובות מהאופוזיציה לא איחרו להגיע.
מה צפוי בבג"ץ
חוק התקשורת, שנועד לייצר שינוי מהותי ועמוק בשוק, קודם על-ידי השר קרעי במהירות, תוך התעלמות מאזהרות הייעוץ המשפטי, ועבר שינויים רבים. לאחר שהשר לא רווה נחת בוועדת הכלכלה, הוקמה ועדה עוקפת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן.
שם, לאחר דיונים מאחורי הקלעים, נערכו שינויים בנוסח החקיקה שהגיעו בהפתעה לחברי הוועדה. הייעוץ המשפטי לממשלה טען כי קידום הצעת החוק לוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ומביא לאי-יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית - אך דבריו נפלו על אוזניים ערלות.
הדיון בבג"ץ צפוי להתקיים בשבוע הבא ולעמוד על מספר בעיות שעלו בעבודת הוועדה. ראשית, הייעוץ המשפטי לכנסת הבהיר כי מכיוון שהצעת החוק לא עברה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, חלה חובה מוגברת על נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ועל גורמי המקצוע הרלוונטיים לפרוס את הסבריהם להסדרים שבהצעת החוק.
לצד זאת, לפי עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, העברת הצעת החוק לוועדה המיוחדת, ואז קבלת החלטות שמוכתבות על-ידי השר, מהוות פגיעה בכנסת ופגם בהליך.
עוד באפריל פנתה אפיק במכתב לדיסטל-אבטריאן והתריעה כי באופן שבו הוועדה מתנהלת, אין אפשרות להציע ריפוי לקשיים הרבים הקיימים בהצעת החוק. בין היתר הכוונה הייתה להאצת דיוני הוועדה, לוויתור מתמיד על נתונים והסברים נדרשים, להיעדר הכרעות ביחס לסוגיות שהתעוררו בדיונים, להימנעות מהצגת נתונים שונים ועוד. באותו החודש הוציא קרעי מכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שבו קרא להדיח את עו"ד אפיק מתפקידה.
עוד היבט מז'ורי שבג"ץ צפוי להתייחס אליו הוא התיקונים לנוסח - שכן חברי האופוזיציה הזהירו מפני פערים בין התיקונים שבוצעו בנוסח המשרד לבין ההערות שנשמעו בוועדה. לחלק מההערות לא ניתנה כל התייחסות, והנסחות אינה כתובה בשפה משפטית מקובלת.
המרוויחים הגדולים
העיקרון המאסדר שאיתו יצא החוק לדרך באופן רשמי היה פתיחת שוק התקשורת לתחרות וחיזוק השוק החופשי. אלא שמאז עברה רפורמת השידורים תהפוכות רבות. כשבוחנים את ההסדרים הסופיים, עולים כמה מרוויחים ברורים - אם כי גם להם יש השגות בנושא.
ראשית, בערוץ 14 נהנים מהטבות משמעותיות במיוחד, ובראשן שימור מעמדו כערוץ זעיר. רף הערוץ הזעיר הועלה מ-80 מיליון שקל ל-2 מיליארד שקל, וכך משתמרים התנאים המקלים שלו - אם כי גם קשת ורשת יהיו באותו מעמד, עד להקמת הרשות החדשה שתחליף את הרגולטורים הקיימים. בתחילת החודש קנסו ברשות השנייה את ערוץ 14 על כך שאינו מגיש את הנתונים הפיננסיים שלו, כולל הכנסותיו. גובה הקנס עמד על 75 אלף שקל בלבד.
שנית, הערוצים המסחריים, בעיקר קשת ורשת, יקבלו הקלות כמו הסרת המגבלות על זמן הפרסום במהדורה המרכזית, ביטול ההפרדה המבנית בין חברת-האם לחברת החדשות (שינוי משמעותי שבמועצת העיתונות מזהירים מפניו, שכן עצמאות החדשות עלולה להיפגע), ביטול האיסורים על הבעלויות הצולבות ושמירת האפיקים בשנים הקרובות.
שלישית, תחת החקיקה החדשה יוכלו ספקיות התוכן כמו הוט, yes, פרטנר וסלקום להקים ערוצים ולמכור זמן פרסום, בניגוד למצב כיום. בשוק קטן וצפוף, המפסידים יהיו הערוצים קשת ורשת, שכבר כעת מתמודדים עם תחרות קשה מצד הדיגיטל.
מרוויח משמעותי נוסף הוא פטריק דרהי, הן בזכות ההטבות להוט והן משום שהחוק מאפשר לו לרכוש כלי תקשורת נוסף בישראל. יתרה מכך, בחוק החדש נקבע כי גוף שמשדר ב-OTT (על גבי אינטרנט) יוכל לשדר גם בכבלים ולוויין מבלי לשלם כמו בעלי רישיון, כלומר קשת ורשת.
בדברי ההסבר לתיקון הזה אפילו לא הוסתרה הסיבה, ושמו של ערוץ i24NEWS (שבבעלות דרהי) עלה במפורש. החוק החדש מאפשר למעשה לערוץ i24NEWS לעלות לשידור בכל הפלטפורמות ולהגיע לכלל בתי האב בישראל.
יש לציין כי הערוצים המסחריים סופגים מהלומה לגבי חובת ההעברה: אם עד כה היה עליהם להעביר בחינם את השידורים החיים, כעת עליהם להעביר גם את ה-Catch-Up למשך שעה וחצי אחורה. בנוסף, חובת הפקת המקור תחול על כל השחקנים בצורה שווה - עבור הערוצים המסחריים היא ירדה מ-15% ל-6.5%, בעוד שלספקי הטלוויזיה החובה היא עלתה מ-4% ל-6.5%.
עתיד שידורי הספורט
אחת הבשורות הצרכניות המרכזיות נוגעת לשוק הספורט. בחבילות הבסיס של ספורט 5 ו-One, היו מקבלים שני ערוצים כחלק מדמי המנוי הבסיסיים של הוט, yes, סלקום ופרטנר ללא תוספת תשלום. ערוצי פרימיום היו דורשים תשלום נוסף. לפני שנתיים מועצת הכבלים והלוויין ביטלה את החובה הפורמלית לשים ספורט בבסיס, אבל יצרה רשימת "אירועים מוכרזים" וקבעהכי חובה לשדר אותם בערוצים פתוחים ללא תשלום נוסף.
קרעי רוצה לבטל לחלוטין את הרגולציה בספורט, כשהחשיבה הייתה שאם הוט ו-yes לא יחויבו לספק ספורט בחבילת הבסיס, הן יוכלו להוזיל את חבילת הבסיס לכלל הציבור, ורק מי שבאמת רוצה ספורט ישלם עליו בנפרד.
עם זאת, בשוק מסבירים לגלובס כי הספקיות לא יורידו מחירים, כפי שהן לא הורידו עם יציאת תכני HBO Max מחבילות הבסיס שלהן. למעשה, בשוק סבורים כי המהלך אף עלול לייקר את שידורי הספורט, בנימוק שעם ביטול החובה הרגולטורית, "איש הישר בעיניו יעשה".
אין יותר חובה שאירועים גדולים (כמו המונדיאל) יהיו בחינם, ויהיה ניתן לגבות על כך תשלום. יותר מכך, פלטפורמות בינלאומיות יוכלו להיכנס לשוק הישראלי, לקנות זכויות מונדיאל ולדרוש תשלום מהישראלים - כשהחוק לא מתייחס כלל לספקיות הבינלאומיות, בגלל בקשת הממשל האמריקאי.
עוד נקבע בחקיקה כי אירוע ספורט בעל חשיבות ציבורית (כמו משחקי נבחרת ישראל) מותר לשדר בתשלום רק אם הוא משודר במקביל בערוץ פתוח (כמו קשת ורשת). עם זאת, אם הערוצים הפתוחים לא ירצו לקנות את אירוע הספורט, לגוף שמחזיק בזכויות אסור לשדר אותו בכלל - אפילו לא בחינם.
במשרד התקשורת אומרים בתגובה כי בחקיקה החדשה "נקבע איסור על גביית תשלום בעד אספקת תוכני צפייה ושמע של אירועי ספורט שיוגדרו כבעלי חשיבות ציבורית. החוק מטיל חובה להנגיש אירועים אלה לכלל הציבור ללא עלות, וחובה זו נותרה על כנה גם לאחר הסרת פרק היישומון".
