בתחילת השבוע הייתה אמורה לצאת לאיחוד האמירויות משלחת ישראלית, בראשות שרת התחבורה מירי רגב ובהשתתפות גורמים ביטחוניים שונים. על הפרק, שני דברים: חזרת הטיסות הישראליות לדובאי, ובין היתר הסדרת אמצעי הביטחון הדרושים לכך; וחזרת פליי דובאי לישראל. אלא שבסופו של דבר הוחלט בישראל לא לצאת.
● בצל סערת פליי דובאי: כמה ישראלים טסו לאמירויות בספטמבר?
● "נוהל ויזה": בנתב"ג נערכים לשינוי אבטחה דרמטי
גורמים במשרד התחבורה ובשוק מעידים בפני גלובס על נתק ביחסים בין המדינות סביב הנושא. הם מציינים כי לא היה עניין לנסוע לפגישה, כאשר האמירותים אינם מספקים את הסחורה ולא מתקרבים למינימום של הדרישות הישראליות בכל הנוגע לסידורי האבטחה. בישראל דורשים הצבת מאבטחים על אדמת דובאי, כפי שכבר קורה במדינות רבות, לצד הקמת עמדות שיקוף בשדות התעופה בדובאי לבדיקת כבודת המטוס.
"קיימים פערים ביטחוניים"
ברקע, בחודשים שקדמו לאירוע פליי דובאי, חברות התעופה הישראליות לא טסו לאמירויות בעקבות דרישות ביטחון של השב"כ שלא נענו. בישראל, כך נראה, ציפו שהימצאות מחבל בטיסה שיצאה מהאמירויות תשנה את כללי המשחק ותגמיש את גורמי הממשל המקומיים. ואכן, מיד לאחר האירוע הכריזו הגורמים הרלוונטיים על כך שהם נערכים לחזרה לדובאי, ובמשרד התחבורה אף דאגו להוצאת "טיסות חילוץ" של החברות הישראליות בשבוע שלאחר האירוע.
אלא שעד מהרה התברר כי האירוע יהיה מורכב, ואפילו "טיסות החילוץ" נקטעו לפני שהושלמו, בעקבות מחלוקות ביטחוניות עמוקות. כבר בתחילת "טיסות החילוץ" דרשו בשב"כ להציב עמדות שיקוף בשדות התעופה בדובאי גם לכבודת המטוס, וכשזה לא קרה - הנוסעים טסו לישראל ללא המזוודות.
סוגיה זו כמובן טרם נפתרה, אך יש לציין כי לגלובס נודע כי המחלוקות עמוקות הרבה יותר ומתחילות עוד קודם - כאשר האמירותים אינם מסכימים כרגע שמאבטחים ישראלים יהיו במדינה, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.
מצד חברות התעופה הישראליות, אגב, אם בתחילה היה מקום לאופטימיות ולחזרה אפשרית כבר בחודש הבא, כעת נראה כי הסוגיה כמעט ירדה מהפרק עד להודעה חדשה.
סוגיה נוספת שנמצאת כאמור על הפרק היא חזרת פליי דובאי לישראל. מיד לאחר האירוע הודיעה החברה כי לא תשוב לישראל עד 15 באוקטובר ועד אשר תסיים את התחקיר, אך כעת החברה האריכה את אי־החזרה שלה לפחות עד סוף החודש.
ברקע, למרות שהחברה הצהירה שסיימה את התחקיר, נראה כי גורמי הביטחון בישראל הם אלה שעומדים בפני הסירוב, ועל־פי גורמים במשרד התחבורה, "קיימים פערים ביטחוניים".
"אסור לשכוח את האינטרס הכלכלי"
על פניו, שני הסיפורים מתרכזים סביב עניין הביטחון: בישראל רוצים עמדות בידוק בדובאי ובמקביל לוודא שהחזרה של פליי דובאי נעשית בצורה ביטחונית מיטבית. אלא שמתחת לפני השטח, נראה כי בישראל מתחילים לשרטט משוואה - חזרת החברות הישראליות תמורת פליי דובאי. בענף מעריכים בפני גלובס כי זו המשוואה, וגורמים בממשלה לא שוללים שזו נמצאת ברקע השיחות בין הצדדים.
"אסור לשכוח את האינטרס הכלכלי", אומר לנו גורם המעורה בפרטים. "פליי דובאי זו חברה ממשלתית, ובסוף הם רוצים שורת רווח". גורם נוסף מעריך בזהירות כי בישראל ישתמשו בחזרת פליי דובאי כמנוף לחץ על חזרת חברות התעופה הישראליות.
אגב, הדברים גם עובדים בכיוון הפוך, ונראה כי האמירותים משתמשים בחזרת החברות הישראליות כמנוף לחץ על חזרת פליי דובאי. בשבוע שעבר, במקביל לסאגת טיסות החילוץ, אמר גורם אמירותי ל-N12 כי "מגדילים את מספר הטיסות תוך כדי פרוטוקול מחמיר. את אותו פרוטוקול אפשר לעשות גם בפליי דובאי". במילים אחרות, באמירויות מזהים את הרצון הישראלי לנצל את המצב ולהחזיר את הטיסות הישראליות, והם ינסו למקסם את העניין ולהביא אותו למשא־ומתן על עמדות הבידוק שישראל דורשות.
בשלב הזה, השאלה הביטחונית כוללת בתוכה גם משמעות כלכלית - איזו מחברות התעופה תרוויח מהעניין? האמירותים, מצידם, לא מוכנים לקבל מציאות שבה החברות הישראליות יחזרו לישראל, ופליי דובאי לא תחזור.
בישראל מעוניינים לדון על כל "החבילה" יחד, ולא יאפשרו לפליי דובאי לחזור ארצה לפני שעניין החזרה של החברות הישראליות מוסדר. יש לציין כי כרגע החברה היחידה שטסה על הקו היא איתיחאד האמירותית, כך שייתכן שדווקא לישראל יש יותר מה להפסיד.
לא רק האמירויות נפגעים מהמצב
מאז ניסיון ההשתלטות על טיסת פליי דובאי לישראל, מעורבים באירוע שורת גופים ישראלים, בהם השב"כ, המוסד, המל"ל (המועצה לביטחון לאומי), משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה ועוד. כך, למעשה, נוצרת מעין סערה מושלמת: המחלוקות על הביטחון, הכלכלה והתעופה מביאות את כל הצדדים להבנה - אם מדינה אחת תחזיר את הטיסות שלה, השנייה עלולה להישאר בלי מנופי לחץ.
במצב הנוכחי, נראה כי כולם מפסידים בסופו של דבר - האמירויות, ישראל וכמובן האזרחים, מאחר שמחירי התעופה רק ילכו ויעלו ככל שההיצע יהיה מצומצם יותר (כעת, כאמור, רק חברת איתיחאד טסה לאמירויות).
ואולי האירוע הזה בכלל נעוץ ב"תורת המשחקים". כמו ב"דילמת האסיר", המדגימה מצב שבו פעולה רציונלית של כל פרט בנפרד מובילה לתוצאה גרועה יותר לשניהם גם יחד - כך גם כאן. הדבר הנכון לשני הצדדים הוא לרדת מהעץ, אך ספק אם מישהו יעשה את זה, עד שהשני יאותת שזו גם כוונתו.
