גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  תיירות

התנאי הישראלי להחזרת פליי דובאי: הצבת עמדות בידוק ומאבטחים על אדמת דובאי

גורמים במשרד התחבורה מעריכים בפני גלובס כי החזרה של פליי דובאי לארץ תידחה עד שיוסדרו דרישות הסף הביטחוניות שיאפשרו גם את חזרת חברות התעופה הישראליות לדובאי ● על הפרק: הצבת עמדות שיקוף ומאבטחים ישראלים בנמלי התעופה באמירויות ● בשלב זה בדובאי מתנגדים למהלך, ואף נוצר נתק בין המדינות בנושא

בידוק ביטחוני בדובאי / צילום: Reuters, Amr Alfiky
בידוק ביטחוני בדובאי / צילום: Reuters, Amr Alfiky

בתחילת השבוע הייתה אמורה לצאת לאיחוד האמירויות משלחת ישראלית, בראשות שרת התחבורה מירי רגב ובהשתתפות גורמים ביטחוניים שונים. על הפרק, שני דברים: חזרת הטיסות הישראליות לדובאי, ובין היתר הסדרת אמצעי הביטחון הדרושים לכך; וחזרת פליי דובאי לישראל. אלא שבסופו של דבר הוחלט בישראל לא לצאת.

● פליי דובאי מציגה: ככה לא מנהלים משבר
● בצל סערת פליי דובאי: כמה ישראלים טסו לאמירויות בספטמבר?
● "נוהל ויזה": בנתב"ג נערכים לשינוי אבטחה דרמטי

גורמים במשרד התחבורה ובשוק מעידים בפני גלובס על נתק ביחסים בין המדינות סביב הנושא. הם מציינים כי לא היה עניין לנסוע לפגישה, כאשר האמירותים אינם מספקים את הסחורה ולא מתקרבים למינימום של הדרישות הישראליות בכל הנוגע לסידורי האבטחה. בישראל דורשים הצבת מאבטחים על אדמת דובאי, כפי שכבר קורה במדינות רבות, לצד הקמת עמדות שיקוף בשדות התעופה בדובאי לבדיקת כבודת המטוס.

"קיימים פערים ביטחוניים"

ברקע, בחודשים שקדמו לאירוע פליי דובאי, חברות התעופה הישראליות לא טסו לאמירויות בעקבות דרישות ביטחון של השב"כ שלא נענו. בישראל, כך נראה, ציפו שהימצאות מחבל בטיסה שיצאה מהאמירויות תשנה את כללי המשחק ותגמיש את גורמי הממשל המקומיים. ואכן, מיד לאחר האירוע הכריזו הגורמים הרלוונטיים על כך שהם נערכים לחזרה לדובאי, ובמשרד התחבורה אף דאגו להוצאת "טיסות חילוץ" של החברות הישראליות בשבוע שלאחר האירוע.

אלא שעד מהרה התברר כי האירוע יהיה מורכב, ואפילו "טיסות החילוץ" נקטעו לפני שהושלמו, בעקבות מחלוקות ביטחוניות עמוקות. כבר בתחילת "טיסות החילוץ" דרשו בשב"כ להציב עמדות שיקוף בשדות התעופה בדובאי גם לכבודת המטוס, וכשזה לא קרה - הנוסעים טסו לישראל ללא המזוודות.

סוגיה זו כמובן טרם נפתרה, אך יש לציין כי לגלובס נודע כי המחלוקות עמוקות הרבה יותר ומתחילות עוד קודם - כאשר האמירותים אינם מסכימים כרגע שמאבטחים ישראלים יהיו במדינה, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

מצד חברות התעופה הישראליות, אגב, אם בתחילה היה מקום לאופטימיות ולחזרה אפשרית כבר בחודש הבא, כעת נראה כי הסוגיה כמעט ירדה מהפרק עד להודעה חדשה.

סוגיה נוספת שנמצאת כאמור על הפרק היא חזרת פליי דובאי לישראל. מיד לאחר האירוע הודיעה החברה כי לא תשוב לישראל עד 15 באוקטובר ועד אשר תסיים את התחקיר, אך כעת החברה האריכה את אי־החזרה שלה לפחות עד סוף החודש.

ברקע, למרות שהחברה הצהירה שסיימה את התחקיר, נראה כי גורמי הביטחון בישראל הם אלה שעומדים בפני הסירוב, ועל־פי גורמים במשרד התחבורה, "קיימים פערים ביטחוניים".

"אסור לשכוח את האינטרס הכלכלי"

על פניו, שני הסיפורים מתרכזים סביב עניין הביטחון: בישראל רוצים עמדות בידוק בדובאי ובמקביל לוודא שהחזרה של פליי דובאי נעשית בצורה ביטחונית מיטבית. אלא שמתחת לפני השטח, נראה כי בישראל מתחילים לשרטט משוואה - חזרת החברות הישראליות תמורת פליי דובאי. בענף מעריכים בפני גלובס כי זו המשוואה, וגורמים בממשלה לא שוללים שזו נמצאת ברקע השיחות בין הצדדים.

"אסור לשכוח את האינטרס הכלכלי", אומר לנו גורם המעורה בפרטים. "פליי דובאי זו חברה ממשלתית, ובסוף הם רוצים שורת רווח". גורם נוסף מעריך בזהירות כי בישראל ישתמשו בחזרת פליי דובאי כמנוף לחץ על חזרת חברות התעופה הישראליות.

אגב, הדברים גם עובדים בכיוון הפוך, ונראה כי האמירותים משתמשים בחזרת החברות הישראליות כמנוף לחץ על חזרת פליי דובאי. בשבוע שעבר, במקביל לסאגת טיסות החילוץ, אמר גורם אמירותי ל-N12 כי "מגדילים את מספר הטיסות תוך כדי פרוטוקול מחמיר. את אותו פרוטוקול אפשר לעשות גם בפליי דובאי". במילים אחרות, באמירויות מזהים את הרצון הישראלי לנצל את המצב ולהחזיר את הטיסות הישראליות, והם ינסו למקסם את העניין ולהביא אותו למשא־ומתן על עמדות הבידוק שישראל דורשות.

בשלב הזה, השאלה הביטחונית כוללת בתוכה גם משמעות כלכלית - איזו מחברות התעופה תרוויח מהעניין? האמירותים, מצידם, לא מוכנים לקבל מציאות שבה החברות הישראליות יחזרו לישראל, ופליי דובאי לא תחזור.

בישראל מעוניינים לדון על כל "החבילה" יחד, ולא יאפשרו לפליי דובאי לחזור ארצה לפני שעניין החזרה של החברות הישראליות מוסדר. יש לציין כי כרגע החברה היחידה שטסה על הקו היא איתיחאד האמירותית, כך שייתכן שדווקא לישראל יש יותר מה להפסיד.

לא רק האמירויות נפגעים מהמצב

מאז ניסיון ההשתלטות על טיסת פליי דובאי לישראל, מעורבים באירוע שורת גופים ישראלים, בהם השב"כ, המוסד, המל"ל (המועצה לביטחון לאומי), משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה ועוד. כך, למעשה, נוצרת מעין סערה מושלמת: המחלוקות על הביטחון, הכלכלה והתעופה מביאות את כל הצדדים להבנה - אם מדינה אחת תחזיר את הטיסות שלה, השנייה עלולה להישאר בלי מנופי לחץ.

במצב הנוכחי, נראה כי כולם מפסידים בסופו של דבר - האמירויות, ישראל וכמובן האזרחים, מאחר שמחירי התעופה רק ילכו ויעלו ככל שההיצע יהיה מצומצם יותר (כעת, כאמור, רק חברת איתיחאד טסה לאמירויות).

ואולי האירוע הזה בכלל נעוץ ב"תורת המשחקים". כמו ב"דילמת האסיר", המדגימה מצב שבו פעולה רציונלית של כל פרט בנפרד מובילה לתוצאה גרועה יותר לשניהם גם יחד - כך גם כאן. הדבר הנכון לשני הצדדים הוא לרדת מהעץ, אך ספק אם מישהו יעשה את זה, עד שהשני יאותת שזו גם כוונתו.

עוד כתבות

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

הזיהום החריג עלה לבזן כמעט חצי מיליארד שקל ביום

המדידה החריגה של פי 3 מהרף המותר בסביבת בתי הזיקוק בחיפה הובילה לפינוי בתי ספר והרחקת תושבים מהאזור ● מה העלה התחקור עד כה וכיצד ישפיע על התוכנית לפינוי המתחם עד 2030?

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

לטובת מערכת הביטחון: משרד האוצר עומד לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה

לאחר דרישת האופוזיציה שהגדלת תקציב הביטחון תבוא על חשבון הכספים הקואליציונים, כעת נראה שמתגבש פתרון אחר ● גורמים במערכת הביטחון אמרו כי מדובר בספין נוסף של האוצר

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בשל ריכוז בנזן חריג: לימודים בוטלו, הציבור מתבקש להתרחק מבזן

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי התגלו בסמוך לבית הזיקוק בזן ריכוזים חריגים של בנזן ● בנזן הוא חומר מסרטן, תוצר של תעשיית הנפט ● הלימודים מבוטלים בשני בתי ספר בקרית אתא ● הציבור מונחה שלא להתקרב למרחק של קילומטר מבזן, ובפרט ילדים ונשים בהריון

פגיעה באזור בתי הזיקוק ברוסיה / צילום: Reuters

משבר הדיזל פתח חזית חדשה: טראמפ מתייצב נגד אוקראינה ואירופה

הנשיא האמריקאי ביטל את הסנקציות על הדיזל הרוסי, דרש מזלנסקי להפסיק מיד את התקיפות על בתי הזיקוק ומאיים לעצור את אספקת הנשק והמודיעין לקייב ● באירופה שוב חוששים משינוי כיוון בבית הלבן - בעוד שטראמפ מאשים את המלחמה במחירי הדיזל חסרי התקדים

איתי ליפקוביץ', מנכ''ל ומייסד הורייזן / צילום: NEO MEDIA

עם 25 עובדים מקריית מוצקין ו-2 מיליארד שקל של לקוחות. בית ההשקעות שבדרך לאקזיט

איתי ליפקוביץ' מוכר תמורת 40 מיליון שקל את בית ההשקעות הורייזן, שמנהל כ-2 מיליארד שקל ● לאחר שנים של גאות הוא מעריך כי "יהיו גם תקופות פחות טובות, אבל יש לנו עוד הרבה מקום לצמוח", ומסביר מדוע בחר לפעול מקריית מוצקין: "המנגנון שלנו הרבה יותר רזה"

מימין: מייקל וודפורד ורוברט הול. הזוכים בנובל בכלכלה / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הזוכים בנובל בכלכלה: חוקרים אמריקאים שבחנו גורמים לאי יציבות כלכלית

רוברט הול מאוניברסיטת סטנפורד ומייקל וודפורד מאוניברסיטת קולומביה זכו בנובל בעקבות מחקריהם בתחום היסודות המיקרו-כלכליים של יציבות מקרו-כלכלית

רפי סער / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית כפר סבא הוא הבכיר שנעצר הבוקר בחשד לשחיתות

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, נעצר הבוקר יחד עם 16 נוספים בחשד לפרשת שחיתות ציבורית ● עפ"י החשד, בתמורה לכספי שוחד שהועברו בעיקר במזומן, פעלו סער ומנכ"ל החכ"ל, במעורבות אשתו של סער, כדי להיטיב עם המשחדים, והביאו לזכייתם במכרזים ● מעצרם של סער ואשתו הוארך ב-8 ימים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

דיווח: אמזון במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ-7 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה אמזון מנהלת מגעים לרכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית דקארט - כך לפי הוול סטריט ג'ורנל ● דקארט, שגייסה יותר מ-400 מיליון דולר, הוערכה במאי האחרון בשווי של כ-4 מיליארד דולר וניהלה עד לאחרונה מגעים לרכישה עם אנתרופיק שכשלו

רות אליאס, הפניקס פיננסים, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

רות אליאס, הפניקס: "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים"

רות אליאס, משנה למנכ"ל וסגנית היועץ המשפטי של הפניקס פיננסים, תיארה בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס את תחנות הקריירה שהובילו אותה לשילוב בין משפט, עסקים והשקעות ● היא הדגישה את חשיבותם של חישוב מסלול מחדש, חשיבה יצירתית ובניית מערכות יחסים, לצד התאמת אסטרטגיית ההשקעות לשינויים בשוק ומגוון אופני חשיבה ● "בארגון שיש בו ייצוג הולם של נשים וגברים, הרווח הוא לגמרי של הארגון"

מטה יצרנית הרכב BMW במינכן, גרמניה / צילום: ap, Matthias Schrader

ב.מ.וו הציעה לעובדים תוכנית פרישה מרצון - והאתר הפנימי קרס בשל עומס

על רקע צניחה של כ-45% ברווחיה, יצרנית הרכב הגרמנית מציעה תוכנית פרישה מרצון לכ-8,000 עובדים, עם פיצויים שעשויים להגיע לשכר מלא למשך שנתיים ● ההתעניינות הייתה כה גדולה, עד שהאתר שהוקם להצגת תנאי הפרישה קרס זמן קצר לאחר השקתו ● המהלך נועד לחסוך לחברה כמיליארד אירו בהוצאות

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: פרטי

בעקבות חשיפת גלובס: נשיא לשכת רואי החשבון נגד רשמת השותפויות

השבוע נחשף בגלובס כי רשמת השותפויות פנתה לעשרות שותפויות לא רשומות בדרישה להסדיר את הרישום או לעמוד בפני סנקציות ● לשכת רואי החשבון דורשת להקפיא את ההתראות שנשלחו לשותפויות: "לא ניתן לקבל מצב שבו אלפי עסקים נדרשים לפעול בתוך 45 ימים, תחת איום בנקיטת הליכים, ללא שיח מקדים"

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

עם זינוק של 450% מהשפל ותרופה חדשה לסכיזופרניה: טבע ממציאה את עצמה מחדש

עשור לאחר המשבר של טבע שהדיח את החברה ממעמדה כ"מניית העם" הישראלית, ענקית התרופות השלימה קאמבק ● מאחורי הזינוק עומדת תרופה חדשה שיוצאת לשוק ותרופות נוספות בתכנון ● שווי השוק של טבע בניו יורק עומד היום על 47.9 מיליארד דולר - ובכך היא חזרה להיות החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה המקומית

יפעת אורון, מנכ''לית בלקסטון ישראל, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל: "אנחנו לא בבועת AI"

"אם מסתכלים על הדאטה סנטרים בעולם, שיעור השטחים הפנויים בהם הוא פחות מ־1% - ויש צורך בהשקעות הון אדירות", כך אמרה יפעת אורון, שותפה בכירה בבלקסטון ומנהלת הפעילות של החברה בישראל, בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס ● "אנחנו לא רק משקיעים, אלא עובדים קשה מאוד ומנסים לייצר סינרגיה בין כל החברות שאנחנו משקיעים בהן"

רינת אשכנזי, ריקי בש ואפרת קימלמן, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

וול סטריט או תל אביב, מניות או מדדים? בכירות בשוק מנתחות איך לבחור איפה להשקיע

כיצד בוחרים את אפיק ההשקעה הנכון? פאנל מיוחד בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס עם ריקי בש, ראש ענף ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות ואפרת קימלמן, אנליסטית ומרצה לחדשנות, עסק בשאלה ● "הדלק של השוק הוא התנופה של ההשקעות ב־AI"

שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף / צילום: ap, Vahid Salemi

הבכיר האיראני שאזר אומץ לתקוף את משמרות המהפכה

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו לא מסתפקת בתוצרת הביטחונית הרבה שרכשה מישראל ומתכוונת לחזק את הטנקים שלה בצריחים מתוצרת אלביט, איראן גועשת בעקבות דברי שר החוץ לשעבר שקרא להעדיף דיפלומטיה על פני תוקפנות, ובמקביל היא מאשימה את ארה"ב בהברחות נפט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בתל אביב: ת"א 35 ללא שינוי, הבנייה והנדל"ן הובילו את העליות; בזן איבדה כמעט חצי מיליארד שקל

יום מסחר תנודתי בתל אביב הסתיים במגמה מעורבת: ת"א 90 הוסיף 0.2%, בעוד ת"א 35 דרך במקום ● מדד הבנייה התבלט בירוק; סקטור התקשורת רשם ירידות ● בזן צללה ואיבדה כ-469 מיליון שקל משוויה ברקע הדיווח על דליפת בנזן; תדהר הודיעה על ארגון מחדש ופיטורים ● טבע ריכזה עניין לאחר קבלת אישור ה-FDA לתרופה לסכיזופרניה ● אלקו תזרים 95 מיליון שקל לאלקטרה נדל"ן - המניה זינקה

כנס משקיעות הדור הבא: כלים מעשיים ואסטרטגיה פיננסית

הכנס, בשיתוף הפניקס ובנק לאומי, עוסק בבניית הון פיננסי ומקצועי וקבלת החלטות בעולם השקעות משתנה ● הכנס יתמקד בסיפורי קריירה מעוררי השראה, במצב השוק וכמובן בסוגיות עומק שונות הקשורות בהשקעות

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

הדרישה החריגה שהפילה את עסקת ה-6 מיליארד דולר של דקארט הישראלית

לגלובס נודע כי לאחר חשיפת המו"מ עם ענקית ה-AI דרשה אנתרופיק להעביר את כל מאה עובדי דקארט לארה"ב ולסגור את פעילותה בישראל - מה שהוביל לפיצוץ המגעים ● כעת, הסטארט-אפ של יוצאי 8200 בדרך לאקזיט ענק של 7 מיליארד דולר עם ענקית הענן אמזון

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

רכישה עשירית בישראל: סיילספורס רוכשת את חברת הבינה המלאכותית Loops

ענקית התוכנה האמריקאית הודיעה על רכישת החברה הישראלית, שגייסה מאז הקמתה כ-14 מיליון דולר • סכום העסקה לא פורסם, אך לפי הערכות הוא עומד על עשרות מיליוני דולרים

תוספת מרפסות. נדרש רוב של 75% מבעלי הדירות בבניין / אילוסטרציה: תמר מצפי

השכנים בנו מרפסות ויצטרכו להרוס אותן: הלקח מפסק דין של המחוזי

המפקחת על המקרקעין הורתה להרוס מרפסות שבנייתן הושלמה, לאחר שהתברר כי הן נבנו לפני שניתן היתר בנייה וללא הסכמה של השכנים ● ערעור שהגישו הנתבעים נדחה גם הוא ● השופטים: יש להוכיח הסכמה של השכנים