מאז תחילת אוקטובר פוטרו קרוב ל־2,000 עובדים בחברות ישראליות - מסטארט־אפ, דרך חברות הייטק צומחות בארץ ובחו"ל - ובעיקר בחברות הבורסאיות, שם נערכו גלי הקיצוצים הכבדים ביותר.
נייס פיטרה, כפי שנחשף בגלובס, 500 עובדים מתוך מטרה "לתת מענה ללקוחות המטמיעים פתרונות בינה מלאכותית ללקוח שלהם". סלברייט יוצאת לסבב פיטורים של כמה עשרות עובדים ומנמקת זאת בכוונה "לפשט את המבנה הראשוני ולהפנות את ההשקעה למוצרים חדשים וליכולות מבוססות בינה מלאכותית" וחברת הפינטק איטורו, גם כן כפי שנחשף בגלובס השבוע, מתכוונת לפטר עשרות עובדים בישראל, גל שני של פיטורים בתוך שנה.
● יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בגיוס ענק
● החוקר שחוזה: כך ייראה שבוע העבודה בעידן ה-AI
● "יש לנו יותר מדי עובדים": איך מודיעים ל-2,500 אנשים שהם מפוטרים?
חברת הסייבר הפרטית אקסוניוס, שהייתה בעבר על המסלול להנפקה וכבר מייצרת הכנסות שנתיות של יותר מ־200 מיליון דולר, פיטרה 66 עובדים - רובם בישראל - כחלק מ"שינויים בצוות הפיתוח וכחלק מהמעבר לשיטות עבודה חדשות ומבוססות AI".
לא רק בגלל AI
חברת חיישני הדרך אינוויז מראש העין לא נימקה את הסיבה לפיטורי 20% מהעובדים, אך החברה פספסה את התחזיות ומהמרת כיום על תחום עסקי חדש - שוק הרחפנים. הפיטורים בסולאראדג', שגם הם לא נומקו, מיוחסים לניסיונות ההתאוששות של החברה לאחר ירידה בביקושים ולקראת כניסה לשוק חוות השרתים וצמיחת השוק האמריקאי בעקבות ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע.
לא רק חברות הייטק מפטרות והמגמה זולגת למגזר העסקי. בישראכרט מצמצמים 320 עד 370 משרות באמצעות תוכנית פרישה מרצון שתצא לפועל בשנה הבאה ותגיע לכ־18% מכוח האדם של החברה. בחברה מנמקים זאת כ"שיפור משמעותי ביעילות וברווחיות", במטרה "להביא לחיסכון שנתי בהוצאות של כ־100 מיליון שקל כבר מהשנה הבאה".

עשירית משרה לכל דורש
גל הפיטורים מעיד על מגמה הולכת ומחריפה של מצוקה לא רק בקרב עובדי ההייטק, אלא גם בקרב אקדמאים ומנהלים בכלל. על פי דוח של שירות התעסוקה שפורסם השבוע, מספר דורשי העבודה נותר אמנם ללא שינוי בין החודשים ספטמבר ואוקטובר השנה, אך עבור כמה מהמגזרים חלה הרעה משמעותית.
בעוד בעלי מלאכה או עובדי תעשיה ובינוי נהנו בחודש ספטמבר מ־3.4 משרות פנויות על כל דורש עבודה (הכפלה בתוך שנתיים) - בעלי מקצועות חופשיים ואקדמאיים מוצאים עצמם מתחרים על אותה המשרה. על כל דורש עבודה יש 0.7 משרות בלבד, בעוד שעל כל מחפש עבודה בתחום הניהול קיימת עשירית משרה בלבד. סך הכול נרשמו בספטמבר כמעט 170 אלף דורשי עבודה שמתחרים על 148 אלף משרות פנויות - 88 משרות פנויות לכל 100 דורשי עבודה.
חוסר במשרות פנויות
באותה התקופה חלה הרעה משמעותית גם במצבם של עובדי ההייטק: בין ספטמבר 2023 לספטמבר האחרון ירד מספר המשרות הפנויות בתחום מ־135 לכל 100 דורשי עבודה ל־95 בלבד, כלומר היחס עבר להיות שלילי. על פי שירות התעסוקה, נדרשת תוספת של 565 משרות פנויות כדי לשוב ליחס שווה בין מספר המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה, אולם הפער בין דורשי העבודה למשרות פנויות צפוי דווקא להתרחב ל־1,900 בתוך שנה.
אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, מסביר את הקשר שעומד מאחורי הירידה הדרמטית במספר המשרות הטכנולוגיות והניהוליות ביחס לביקוש האדיר להן. "חברות מפטרות מסיבות שונות, אבל יש להן מכנה משותף אחד והיא השטחת הפירמידה הניהולית כלפי מטה ובפרט את דרג מנהלי הביניים", הוא מסביר בשיחה עם גלובס. "התקדמות הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה מנוהלות ועובדות חברות, ומנהלים נדרשים בבת אחת להפשיל שרוולים ולפתח קוד בעצמם או להשתמש בכלים טכנולוגיים, שעד כה היו שמורים רק למפתחי תוכנה או מהנדסים".
לדבריו, "מנהלי מוצר, ראשי חטיבות, אפילו אני כמנכ"ל - כולם הופכים לעובדים מהשורה כביכול שמסוגלים מהמקלדת שלהם לפתח ולהשיק מוצרים חדשים או לשפר אותם תוך כדי תנועה. מנהלים שלא מבינים את זה או מתקשים להסתגל - מוצאים את עצמם בחוץ. חברות, חטיבות ומחלקות עוברות השטחה ארגונית, ובמובנים מסוימים ארגונים, דווקא משתפרים כשכל אחד - גם אנשי הנהלה, מוצר או שיווק - יכולים לפתח תוכנה בעצמם".
תהליך נוסף שמציין סולומון קשור לאפקט השיורי של הפיטורים. מנהלים מודעים לכך שמצבת כוח האדם שלהם תעלה אל מעבר למספר המפוטרים: "מי שמפטר 15% מהעובדים, יודע שתוך כדי עוד 5%־8% נוספים יעזבו מרצון".
הפיטורים בישראל, בדגש על ענף ההייטק, לא נעשים בחלל ריק. גם בארה"ב הם נערכים ביתר שאת לאחר ש־200 אלף משרות קוצצו מהענף במהלך 2026, דבר שמעלה חשש מהיעלמות של 1.6 מיליון משרות בתעשייה סך הכול גם במעגלי התעסוקה המקיפים את ענף הטכנולוגיה.



















