דירקטוריון ארקיע אישר את הצעת הרכישה של איש העסקים רונן אלעד והחתימה צפויה לקרות עוד הערב. זאת, תאגיד העובדים של ארקיע הודיע כי הוא תומך בעסקה. בתאגיד ציינו כי במסגרת העסקה אלעד יזרים עשרות מיליוני דולרים ויהפוך לבעל השליטה. במסגרת ההסכמות עימו, מניות העובדים ידוללו מ־22% ל־15%, ויובטחו להם שני דירקטורים ומשקיף נוסף בדירקטוריון.
בדבריהם, העובדים אף העבירו ביקורת מרומזת על כל הנעשה בחודשים האחרונים בחברה. "היו מי שסברו שניתן יהיה לכפות על העובדים שותף או מתווה שאינם מקובלים עליהם. המציאות הוכיחה אחרת. העובדים, באמצעות תאגיד העובדים ובגיבוי ההסתדרות, עמדו על זכותם להיות חלק בלתי נפרד מכל החלטה הנוגעת לעתיד החברה".
עבור רבים בציבור הישראלי, אלעד הוא איש עסקים שאינו מוכר במיוחד, למרות שבמשך שנים הוא פועל מאחורי הקלעים של עסקאות משמעותיות במשק. אלעד, שמעדיף להתרחק מאור הזרקורים, צבר לאורך השנים ניסיון ברכישת חברות, הבראתן, השבחתן והכנסת שותפים אסטרטגיים. כעת, עם הכניסה לארקיע, הוא מגיע לאחד הענפים המורכבים והתחרותיים במשק הישראלי.
אלעד אינו מגיע לעולם העסקי מרקע פיננסי קלאסי. בעברו הוא שירת בשייטת 13, שם הגיע לדרגת רב־סרן. לאחר השירות הצבאי החל לפעול בעולם העסקים, ובמהלך השנים הפך למשקיע סדרתי, באמצעות חברת אלעד החזקות שבבעלותו.
אחד המהלכים הראשונים שבאמצעותם התפרסם היה רכישת קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה בשנת 2005. אלעד החזיק בקבוצה במשך ארבע שנים, ובהמשך המשיך לפעול בתחומים מגוונים, הרחק מעולם הספורט. בין החברות שבהן החזיק לאורך השנים נמצאת גם רשת שילב, לצד השקעות בתעשייה, תשתיות ופעילות מסחרית. הוא היה שותף גם להקמת רשת מוצרי הבית ג'מבו ביוון.
משלב פילנתרופיה ועסקים
אחת ההשקעות המרכזיות של אלעד בשנים האחרונות היא סינרג'י כבלים, יצרנית כבלי החשמל משדרות. את סינרג'י הוא רכש ב־2021 מקרן פורטיסימו, לאחר שנים של קשיים עסקיים, לפי שווי של כ־15 מיליון שקל.
מאז הרכישה הוביל אלעד תהליכי התייעלות והתרחבות, שהגדילו את הכנסות החברה ואת רווחיה. בהמשך הכניס לחברה את קרן מנור אוורגרין, שהשקיעה בה 80 מיליון שקל תמורת 35% מהמניות. במסגרת המהלך מוזגה לתוכה גם יונירום, ספקית מערכות אל־פסק וציוד לחוות שרתים.
מי שעבדו איתו לאורך השנים מתארים איש עסקים שאינו מסתפק בניהול מרחוק. שותפו בסינרג'י, אבי אורטל, סיפר לגלובס כי אלעד לומד את החברה לפרטים, מכיר את קווי הייצור ונמצא בעסק עצמו. גם יו"ר ועד העובדים בסינרג'י, ניסים פרץ, העיד על שינוי ביחס לעובדים מאז כניסתו של אלעד לחברה.
לצד הפעילות העסקית, אלעד מעורב בשנים האחרונות גם בפעילות פילנתרופית, ובפרט בסיוע ליישוב מטולה, שנפגע קשות במהלך המלחמה האחרונה.
הקשר החל לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, בעקבות ביקור של אשתו ביישוב במסגרת קבוצת מתנדבים. מאז, לפי ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, אלעד מסייע ליישוב באופן שוטף, בין היתר באמצעות תרומות כספיות, סיוע בהקמת החברה הכלכלית המקומית ותמיכה בהקמת מרכז חוסן.
אזולאי אף כינה אותו "אראלה ממפעל הפיס" של מטולה, וסיפר כי אלעד מגיע ליישוב באופן קבוע ומסייע בקידום תוכניות עתידיות בתחומי התיירות, האטרקציות והעסקים.
פועלת בסביבה רגישה
אלעד, נשוי ואב לארבעה, מתגורר בסביון ונחשב לאדם שאינו מרבה להתראיין. מי שמכירים אותו מתארים איש עבודה חרוץ, שמקפיד להכיר לעומק את החברות שבהן הוא משקיע ומעדיף לפעול בשקט.
הכניסה לארקיע עשויה להיות אחת ההשקעות הבולטות בקריירה העסקית שלו. בניגוד לחברות תעשייה ותשתיות, חברת תעופה פועלת בסביבה רגישה במיוחד לתנודות במחירי הדלק, למצב הביטחוני, לתחרות הבינלאומית ולרגולציה. גם אחרי שנים שבהן ארקיע התמודדה עם אתגרים עסקיים, היא נותרה שחקנית משמעותית בשוק התעופה הישראלי.
עבור אלעד, מדובר כעת במבחן מסוג אחר: האם שיטות העבודה שהפעיל בתעשייה ובחברות אחרות יצליחו גם בענף התעופה, שבו נדרשים לא רק הון וסבלנות, אלא גם יכולת להתמודד עם תנודתיות חריגה ולנהל פעילות מורכבת לאורך זמן.
ההתנגדות לעסקה הקודמת
הדרך לעסקה הנוכחית הייתה רצופה תהפוכות. האחים רפי, ג'ו ואבי נקש, המחזיקים בשליטה בארקיע זה כשני עשורים, החליטו למכור את החברה לאחר תקופה ממושכת של קשיים עסקיים והפסדים. לצורך כך מונה אבי חורמרו, מנכ"ל קבוצת נקש, להוביל את הליך המכירה. בין השמות שעלו ניתן היה גם למצוא את חברת ישראייר.
בסופו של דבר, בסוף השבוע שעבר נחתם הסכם למכירת השליטה בארקיע לקבוצה שכללה את כידן דהרי וירון אדיב, בעלי קבוצת ישפרו־תנופורט, עינב אדיב־ברר ויריב לרנר. לפי המתווה שפורסם, הקבוצה התחייבה להזרים 30 מיליון דולר לחברה, כאשר גם האחים נקש והמדינה היו אמורים להשתתף בהזרמת ההון. בסך־הכול דובר על הזרמה של כ־45 מיליון דולר.
במסגרת ההסכם תוכנן כי האחים נקש יישארו עם 3% ממניות החברה, ואילו העובדים, המחזיקים באמצעות תאגיד תו"ת בכ־22% ממניות ארקיע, יאבדו את החזקותיהם במתכונת הנוכחית ויקבלו מנגנון פיצוי חלופי.
אלא שהעסקה נתקלה בהתנגדות חריפה מצד העובדים. מבחינתם, המתווה שהוצע לא רק משנה את מבנה הבעלות בחברה, אלא גם פוגע במעמדם וביכולת שלהם להשפיע על עתידה. לאחר משא־ומתן לילי עם קבוצת הרוכשים, קיבלו העובדים ארכה של שלושה ימים כדי לאתר משקיע חלופי שיהיה מוכן להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים ולהציע תנאים שלא יפחתו מהעסקה שנחתמה.
אחד השמות המרכזיים שעלו במסגרת המאמצים היה היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שכבר ניסה בעבר לרכוש את ארקיע. אונגר ניהל בעבר מגעים עם האחים נקש ואף בחן את החברה, אולם המהלך לא יצא לפועל, בין היתר על רקע דרישתו להפסיק את פעילות החברה בשבת - שהעובדים הביעו כלפיה התנגדות.
במגעים המחודשים הציג אונגר הצעה שכללה גם התייחסות למעמד העובדים בחברה, לרבות אפשרות להשאיר בידיהם חלק מהמניות, נציגות בדירקטוריון והגנות תעסוקתיות. עם זאת, גם הפעם נותרה סוגיית הפעילות בשבת אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות.
שם נוסף שעלה הוא עמי כהן, מבעלי קבוצת קווי חופשה המחזיקה בחברות התעופה בלו בירד ו־TUS ובחברת התיירות הדקה ה־90.




















