השחקנים בחדר ההלבשה בתיאטרון חיפה היו נרגשים במיוחד השבוע - ההצגה "הנשים של ג'ייק" היא הראשונה שעלתה לבמה מאז הקורונה • מבקר התיאטרון שלנו היה שם מול הבמה, בלובי ומאחורי הקלעים ושמע מה היו תכניות המגירה של הויברגר: "הייתי בחרדה וכבר התחלתי להתעניין בחקלאות"
ההצגה "סיפור על אהבה וחושך" בתיאטרון החאן לא מצליחה לשקף את העומק שברומן של עמוס עוז
ההצגה "מתאבל ללא קץ" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי היא מפגן של פגיעות ונחמה
הקומדיה "לא משלנו" של תאטרון באר שבע מגחיכה את הפלמ"חניקים האשכנזים
"ג'נטלי" נועד להיות כתב אישום כלפי החברה הישראלית אבל הניסיון לצרף עוד ועוד סעיפים לכתב האישום הופך את ההצגה לטלנובלה של מסכנוּת ואת העלילה למתאמצת • ההיפך ממה שכל מיוזיקל רוצה להיות, אפילו כזה שעוסק בנושא חשוב
בהצגה "מי כמוני" בתיאטרון גשר, המאבק המרתק בין הפסיכיאטריה לתיאטרון ובין הריפוי לשיגעון, מתדרדר למחוזות דידקטיים
הצגת הילדים "מסע בין חלמונים" מפעילה לא רק בובות במעגל סגור, אלא גם דמיון במעגל פתוח
הצגה אסתטית, מלאת השראה ודמיון לגילי בית הספר היסודי
"העולם האחר" מנסה להביא את ז'אנר הדיסטופיה אל במת התיאטרון - זה עובד בצורה מאוד חלקית • ביקורת תיאטרון
"התקווה" בהבימה אומנם לוקה ב"הסברתיות" יתר, אבל היא משוחקת היטב ויודעת לגעת, לקרב ואף לנחם • ביקורת תיאטרון
"סימני דרך" נשמעת מצוין, ומצליחה להגיש את נעמי שמר כדמות אמיתית ולא רק כמיתוס מפוחלץ • ביקורת
אחרי מיחזור המחזות, הגיע שלב מיחזור העיבודים קומפלט - והפעם עם "יעקובי ולידנטל" בקאמרי • ביקורת
"הים הכחול העמוק" היא דרמה בריטית דחוסה ומאופקת, שמשכילה שלא ליפול אל מחוזות המלודרמה הרגשנית ■ ביקורת
להצגה "דונה פלור נשואה לשניים", על פי ספרו ז'ורז' אמאדו, יש את המרכיבים לסחוף, אבל זה לא קורה ■ ביקורת
השוואה בין "מר גרין" של 2002 ל"מר גרין" של 2018, מעידה על כך שאפילו שאנחנו לא תמיד שמים לב לכך תוך כדי תנועה - החברה נעה קדימה, ואותי הפרספקטיבה הזאת מקסימה ■ ביקורת
ההצגה "טרור" בקאמרי ובבימויה של שרה פון שוורצה, מזכירה שדיון פוליטי נוקב וטעון, יכול להית ענייני ולא פופוליסטי ■ ביקורת
גשר ממשיך לחבק את האוונגרד ומגיש את "מקבת, גרסה ללא מילים". הצגה בתנועה, שמגישה את האביר האפל בלי ניואנסים אבל עם המון עוצמה
מילים של חנוך לוין מצופפות את הנפש, מפלחות בה כמו להבים ומותירות אותה חבולה ומדממת משל היה איזה פצע פנימי להתפתל בגינו עד אין קץ ■ ביקורת
במוזיאון תל אביב לאמנות "כמעט הכול נמכר מראש" ■ באופרה סימנו "פלח שוק חדש". בתיאטרון גשר מעלים הצגה במציאות רבודה ■ בבאר שבע השיקו תיאטרון חדש. וזה ממש על קצה המזלג. עולם הילדים חווה בשנים האחרונות מהפכה תרבותית חסרת תקדים, עם כניסת מוסדות האיכות לתמונה ■ ניתוח G
ההצגה "עושה כרצונו", עפ"י סיפורה הטרגי של אסתי וינשטיין ז"ל, יכולה הייתה להפוך להטפה המוקיעה חרדים. במקום זה היא בוחרת לספר סיפור מורכב באנושיות ראויה לציון ■ ביקורת