גן האירועים "מערבה" דורש פיצוי מבני זוג שביטלו את חתונתם בגלל שגויסו למילואים • האם המלחמה שהחלה בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר נחשבת כ"כוח עליון" שמצדיק הפרת החוזה?
משפטנים ואקדמאים מגיבים ליוזמה של שר המשפטים יריב לוין לתקן את חוק החוזים ולבטל את הלכת אפרופים לגבי "חוזים עסקיים" • עו"ד ברק טל: "התיקון לא משנה את המגמה הקיימת" • נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "מסר חשוב לעורכי הדין - לדייק את הניסוחים בחוזים"
שר המשפטים יריב לוין מפרסם הצעת חוק דרמטית שתבטל את הלכת אפרופים לגבי חוזים עסקיים • מהי הלכת אפרופים, אילו חוזים נכללים בשינוי, ואיך קשורה הרפורמה המשפטית • גלובס עושה סדר
בפסק דין חדש קבע השופט עופר גרוסקופף כי בתי המשפט לא יסכימו להכשיר חוזים שנועדו להונות את הרשויות ולהתחמק מתשלומי מס • "לא ניתן להכשיר את אי־החוקיות הקשה שבה נגועה ההתקשרות מלכתחילה על דרך של 'העלמת' החוזה הפסול"
היוזמה של שר המשפטים יריב לוין לתקן את חוק החוזים ולבטל את הלכת אפרופים גוררת לא מעט תגובות מצד עורכי דין ומשפטנים בכירים • פרופ' מיגל דויטש טוען כי "הניסיון לחוקק שוב בעניין הלכת אפרופים יהיה אנכרוניסטי" • מנגד, עו"ד יוסי בנקל מברך על היוזמה: "אפרופים היא הלכה רעה שגרמה נזק לוודאות המשפטית בחיי המסחר והכלכלה"
השר יריב לוין מוביל מהלך לביטול "הלכת אפרופים" השנויה במחלוקת שעומדת במרכז דיני החוזים בישראל • בהודעה של משרד המשפטים הקוראת לציבור להביע את עמדתו בנושא, נכתב כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי
בית המשפט קבע: ביטול חוזה בגין עושק אפשרי רק כשמתקיימות כל יסודות עילת העושק
בית המשפט דחה תביעה שהגישה אישה נגד בעלת דירה שסירבה להשכיר לה אותה בשל נטייתה המינית, וקבע כי אין עילה חוקית לפיצוי עפ"י חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים • עם זאת, נקבע כי ניתן יהיה לקבל פיצוי לפי חוק החוזים כאשר בעל דירה מסרב להשכיר את דירתו הפרטית משיקולים מפלים
בית המשפט העליון קבע כי הסכם המתנה הפיקטיבי התבטל, אולם הסכם המכר האמיתי שעמד מאחוריו נותר תקף
הלקוח רכש דירה בפרויקט שבו המתווך הראה לו דירה אחרת • האם עליו לשלם דמי תיווך? מכורח הנסיבות, בית המשפט החליט כי הרוכש ישלם למתווך פיצוי מכוח חוק החוזים
הקריאה לתיקון חקיקה רטרואקטיבי של חוק החוזים כדי לבטל או לדחות חוזים בטענה כי הקורונה היא "כוח עליון" - היא קריאה לביצוע אקט בלתי חוקתי
כלל ידוע הוא שבישראל גם מלחמה היא בבחינת הצפוי בחוזים עסקיים, ולפיכך כל אירוע, קיצוני ככל שיהיה, לא יביא להתרת החוזים; אך עיון מעמיק בדיני סיכול החוזים מגלה כי שמועה זו נוטה להפרזות ואי-דיוקים • עם זאת, הפתרון למשבר אינו מצוי בדיני החוזים הרגילים או בבתי המשפט
אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות • איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים?
חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים בשל המגפה ומצפה כי יוכל לבטלם או לדחותם בטענה ל"כוח עליון". אלא שלפי הדין הקיים, הקורונה אינה כוח עליון • נדרש תיקון חקיקה
חברת "ביבי כבישים ועפר" הגישה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין של ביהמ"ש העליון שהכריע לרעתה בסכסוך על עשרות מיליוני שקלים עם רכבת ישראל. לטענתה, מדובר בפסק-דין המהווה "שינוי דרמטי" • בכתבה שפורסמה ב"גלובס" מוקדם יותר השבוע טענו משפטנים בכירים אחרת
השמועות על מותה של הלכת אפרופים של בית המשפט העליון היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי • גם הוויכוח הזה, שהיה אמור להיות ענייני ומקצועי, גלש במהרה לוויכוח ימין–שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית
דבר בפסק דין הרכבת אינו מערער ולא בא לערער את הלכת אפרופים, כאשר לשון החוזה ברורה, ומדובר בחוזה עסקי, יש לתת ללשון החוזה מעמד מכריע • עו"ד שחר בן מאיר מגיב לטורו של גיל ברינגר
האם החלטתו של מנדלבליט לאפשר את המשך כהונת נתניהו היא עמדה קבילה מבחינה משפטית, ומדוע יש המכנים אותה "מנדט לאנרכיה" • ומה קרה באולם בית המשפט של השופטים שטיין וגרוסקופף שעומד לשנות באופן דרמטי את עולם החוזים המוכר לנו • דעה
האם יש להורות על אכיפת הסכם מכר חרף טעות משותפת בדבר אופי הזכויות בנכס? ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק שלא
"קניית" אי-תחרות, "נוהל הנהלים" וסעיף המאפשר לנייד את העובד; הכול על האותיות הקטנות של חוזה העבודה