אדם שתבע את אתר פאנקו המשווק משקאות אלכוהוליים למכירה מקוונת, בטענה להפרה של חוק הספאם, ישלם 25 אלף שקל לחברה שמבחינת בית המשפט עמדה בתנאי החוק
ביהמ"ש אישר הסכם פשרה בין ימינה בראשות רה"מ נפתלי בנט לבין עו"ד אבישי אסטרין, לפיו המפלגה תשלם לו 3,500 שקל • זאת, מאחר שהמשיך לקבל מסרוני בחירות מהמפלגה למרות שביקש לא לקבלן • מפלגות מוחרגות מחוק הספאם, והתביעה הוגשה בטענה להפרת חוק הגנת הפרטיות • ימינה: ״אנו פועלים לפי החוק. ככל שנופלת תקלה תחת ידינו, איננו מתביישים לתקנה"
בניגוד לרושם שנוצר, חוק הספאם מהווה את אחד החסמים הגדולים להורדת יוקר המחיה, מונע תחרותיות ומגביר את הריכוזיות • כשהכנסת תחזור לפעילות אחרי הבחירות, טוב תעשה אם תבחן מחדש את חוק הספאם ותבצע בו תיקונים עדכניים לטובת כלל הציבור
פרסומות הן האמצעי של בית עסק להסב את תשומת-לב לקוחותיו למוצריו, והחשיבות לקיומו בתקופת הקורונה היא קריטית • אלא שהמדיניות המחמירה שבתי המשפט נוקטים באכיפת ספאם, מאלצת עסקים קטנים להשתמש בפרסום שמציעות ענקיות האינטרנט, והתחרות החופשית נפגעת
במסגרת המאבקים ברחוב החרדי סביב קווי התוכן מתלהט הוויכוח בנושא חוקיותם של קווי "ימות המשיח", שבית המשפט הגדיר כפרסומת וכספאם • "ימות המשיח": פסק דין שגוי, נערער עליו
התביעה הוגשה ב-2016 בטענה כי פרטנר שלחה הודעות פרסומיות ללקוחותיה מבלי שנתנו הסכמתם לכך • ואיך מקדונלדס תרוויח מהפשרה? לשאלת בית המשפט, הוסבר כי פרטנר שיתפה בעבר פעולה עם רשת המזון המהיר וכי "חברי הקבוצה יפיקו תועלת מהשוברים המוצעים וכי אין אפשרות להציע שוברים שלחברה אין שיתופי פעולה עמה"
בהכרעה הקצרה מובהר כי שליחת מסרון במסגרת מתן שירות ללקוח אינה הטרדה ואינה מהווה הפרה של חוק הספאם
סקרים, סרטונים והשמצות נגד מועמדים: בשבועות האחרונים אזרחי ישראל טובעים בסמסים פוליטיים • מבחינת המפלגות מדובר בכלי תעמולה זול ונוח, שחוק הספאם מתיר להשתמש בו • אלא שרבות מההודעות לא מציינות מי שלח אותן, בניגוד לחוק, וככל הנראה עושות שימוש אסור במאגרי מידע • מה אתם יכולים לעשות נגד זה? לא הרבה
צריך לאפשר למי שנפגע מפרסומים ברשת לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק
בפסק הדין קבעו שופטי העליון כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים עפ"י החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם
חוק הספאם נכנס לתוקפו ב-2008, כשכאוס פרסומי הציף את הצרכנים בטלפון הביתי, בתיבת המייל או בסלולרי • החדשות הרעות: מבול הודעות הטקסט הזה אינו ספאם
וואלה שופס לא מחקה את הלקוחה ממאגר מקבלי ההודעות הפרסומיות, למרות שהלקוחה דרשה זאת
לפי הצעת החוק יוקם מאגר ממשלתי של לקוחות שלא מעוניינים לקבל שיחוק שיווקיות, אשר ייצור חומת הגנה על טלפונים של צרכנים • השיטה נהוגה כבר, לפי משרד הכלכלה, באנגליה, ארה"ב, אוסטרליה ועוד
ביהמ"ש העליון נמנע מלהכריע בסוגיה אם הודעת פרסומת בפייסבוק נכנסת לתחולת חוק הספאם אולם הוא שיגר מסר, שלפי במקרים מסוימים יוחל החוק גם על הודעות המתקבלות בפייסבוק • מומחי משפט: "המסר היוצא מביהמ"ש די ברור, והוא: חוק הספאם חל על הודעות בפייסבוק"
ועדת הכלכלה אישרה להרחיב את חוק הספאם ולאסור על פיתוי צרכנים לבצע שיחה חוזרת כדי לקבל מידע • יו"ר הוועדה, ח"כ כבל: "ההצעה תחסום אפשרות של גופים שונים להיכנס לחצר הפרטית שלנו" • יוזם ההצעה, ח"כ מקלב: "היום אי-אפשר להחזיק טלפון בלי לקבל איזה מסר או פרסומת"
תביעות לא מוצדקות עשויות להוביל לכך שהצרכנים הם שיפצו את החברות: כך היה בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד מועדון הבארבי, בטענה ששיגר 24 הודעות פרסומיות שלא כחוק
מעתה, נקודת המוצא תהיה שכאשר צרכן מתנתק מחברה - הרי שגם אינו מעוניין לקבל תוכן פרסומי ממנה, גם כזה שאישר מראש ■ ח"כ אורי מקלב, מיוזמי התיקון לחוק: "ההתקשרות עם חברה כזאת או אחרת היא לא חתונה קתולית"
כך לפי תיקון לחוק הספאם שאושר הבוקר לקריאה שנייה ושלישית ■ ח"כ אורי מקלב: "מי שרוצה להפסיק את העסקה, רוצה גם להפסיק לקבל פרסומות" ■ ח"כ איתן כבל: "ההצעה מבקשת להימנע מהחדירה הזו, שכמוה כחדירה לחצר הפרטית שלנו"
נדחתה בקשה לחייב חברות תקשורת ותשתית, בהן בזק, לחשוף פרטים של אנשים שקיבלו לכאורה דואר ספאם מחברות המפרסמות מוצרים של הפיס
ביהמ"ש: העובדה שהלקוחה הצטרפה למועדון הלקוחות של גולברי אינה מאפשרת לבית העסק לשגר הודעות פרסומיות, כשהלקוחה לא חתמה על מסמך המאשר זאת