סוף עידן
אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר והרמטכ"ל בדימוס, חולק את התואר "החייל המעוטר בצה"ל" ביחד עם סרן נחמיה כהן ז"ל, שגם הוא קיבל את עיטור המופת וארבע פעמים את צל"ש הרמטכ"ל. לעומת זאת, נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, נושא לבדו בתואר "איש העסקים המעוטר במשק" ואין מי שמאיים לכבוש את מקומו. בכל הנוגע לגילויי ההערצה, פולחן אישיות, וכתרים שהונחו על ראשו - אין לדנקנר מתחרים.
איש העסקים היחיד בישראל שזכה פעמיים בתואר הנחשק "איש השנה של גלובס" (2002 ו-2009), מתברג שוב בצמרת אנשי השנה, אלא שהפעם לא באופן שהורגל אליו. שנת 2016 היא השנה הגרועה ביותר עבור דנקנר מאז שנכנס ברוח סערה לעולם העסקים.
השנה שמגיעה בימים אלה לסיומה התחילה בטעם רע עבור דנקנר במסעדת פרונטו. בינואר פרסם השף של המסעדה, דיוויד פרנקל, פוסט בחשבון האינסטגרם שלו, שבו התגאה שגירש לקוח שהיה פעם אדם חשוב במשק. הלקוח שגורש בבושת פנים היה לא אחר מאשר דנקנר, שסעד בפרונטו עם משפחתו. על שאירע באותו ערב במסעדה יש חילוקי דעות, אולם דבר אחד ברור: סביר להניח שביקור של דנקנר באותה מסעדה חמש שנים קודם לכן היה מסתיים גם הוא בתמונה בחשבון האינסטגרם של השף, אך לא בפוסט מביך ורברבני, אלא בתמונת סלפי עם הלקוח המפורסם והנערץ. כך חולפת לה תהילת עולם. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
גם החודשים שבאו לאחר מכן לא האירו פנים לדנקנר. באמצע 2016 נחתו עליו שתי מכות קשות, שהוא הרוויח ביושר. ביוני נחתם הסדר החובות האישיים של דנקנר עם הבנקים בהיקף של כחצי מיליארד שקל, שבמסגרתו דנקנר נדרש לפנות את ביתו בהרצליה פיתוח. השמיים של דנקנר קדרו חודש מאוחר יותר כשהשופט חאלד כבוב הרשיע אותו עם איתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי, והוא הפך מנאשם שחפותו עומדת לזכותו כל עוד לא הוכחה אשמתו, לעבריין המורשע בפלילים.
לאורך כל הדיונים במשפט, שנמשך כשנתיים וחצי, הגיע דנקנר לבית המשפט בלוויית לפחות אחד מבני משפחתו הקרובה. אולם מכל הדיונים בלטו בהיעדרם השותפים לשעבר שהתבשמו ממנעמי השליטה באי.די.בי לאורך שנים ארוכות, המנהלים שריפדו את כיסיהם במיליונים, ושאר מלחכי פנכה שהתרפסו והתחנפו בפני בעל המאה. כל אלו נעלמו כלא היו בשעתו הקשה. צחוק הגורל הוא שדנקנר הורשע בהרצת מניות אי.די.בי ב"הנפקת החברים", אך באולם בית המשפט לא נמצא ולו חבר אחד לרפואה (למעט דן טהורי, שהופיע בשלב הטיעונים לעונש). על זה נאמר, חברות שתלויה בדבר - בטלה.
בסוף אוקטובר התקיים שלב הטיעונים לעונש. בתום יום דיונים ארוך ומתיש פנה דנקנר ללבו של השופט כבוב וביקש שימצא את הדרך להמתיק את עונשו "תרשה לי לבקש ממך בעת הזו חמלה, בדמעות כתבתי - לרחמים קראתי". מי שהיה עד לא מכבר "האיש החזק במשק" עמד מאחורי דוכן העדים ומבקש רחמים מבית המשפט לפני שזה יגזור את דינו.
בנקודה הזאת החלק האכזרי במסע הטרגי של דנקנר הגיע לשפל. השפל הזה יתברר כזמני אם בזמן שאני הקטן כותב שורות אלה, השופט כבוב שכותב את גזר דינו, יכריע שדנקנר, שאיבד את השליטה באי.די.בי, את מעמדו, ביתו ואת "חבריו" - יאבד גם את החופש שלו.
הכותב הוא עיתונאי ואנליסט. פרסם השנה את ספרו "גאון ושבר - עלייתה ונפילתה של אי.די.בי"
כתב: יניב רחימי