באה לתקן
בעיצומה של המחצית השנייה שלה בתפקיד נפרדת דורית סלינגר, המהפכנית הגדולה של שוק הביטוח, החיסכון והפנסיה מן המשענת - נוחה ובטוחה מצד אחד, חלקלקה ומסוכנת מצד שני - של משרד האוצר.
ב-1 בנובמבר 2016 החלה לפעול רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון - רשות עצמאית. סלינגר תכננה, נלחמה, בנתה והובילה את המהלך - אבל בלי שני שרים מכווני-ציבוריות, יאיר לפיד, שמינה אותה, ומשה כחלון, שעודד, תמך וסגר את ההתנגדויות - זה לא היה יכול לקרות.
שאלת השאלות היא האם בשנתיים הבאות, האחרונות שלה בתפקיד, למרות אי הוודאות שבתקופת המעבר, כאשר בחלקה היא ועובדיה עדיין יישבו בקומה 6 בבניין האוצר, על כל המשתמע מכך - תבסס, תשריש ותבטיח גבולות גזרה אמתיים של עצמאות, עוצמה, יציבות למערכת והגנה על טובת הלקוח. או שמא תהפוך הקמת הרשות לעוד מהלך ממשלתי קוסמטי-ארעי-יקר-מיותר, ואחרי שהיא תסיים בהצטיינות את תפקידה - יושיבו בראש הרשות מפקח התואם כמה וכמה מקודמיה.אלה שהיו יותר "המפקח של הביטוח" מאשר "המפקח על הביטוח". ואז - כל היתרונות האפשריים שבמהלך הפיכת האגף לרשות - יתפוגגו.
מיותר אולי לציין, אבל בדיוק לזה מייחלים ומצפים בקוצר רוח כמה וכמה שילובי כוחות עסקיים, שגיבשו השפעה פוליטית, החולמים להשיב לעצמם את עליונותם. כמו למשל כמה מחברות הביטוח וסוכני ביטוח, שצעדו יד ביד לגיוס המוני של לוביסטים, רשמיים ולא רשמיים, במטרה להשפיע על שרים וחברי כנסת להתיש את כוחה ויוזמותיה של סלינגר ולחסל את התיקונים הצרכניים שהובילה ומובילה.
זוהי מלחמה עקובת השמצות, מוקשים ומספר רב מאוד של עתירות לבג"ץ מצד בתי השקעות, חברות ביטוח וסוכני ביטוח נגד המפקחת. הם עשו - ועושים - הכול להכניע אותה. להכפיש אותה בפני השר (כחלון ממשיך לתמוך ולסייע למכלול התיקונים הצרכניים - למרות כל הלחצים), לקצץ תוכניותיה להפחתת דמי ניהול, לחשיפת הרווחיות העצומה והמוסתרת בביטוח, נגד קרן ברירת מחדל, נגד מודל השקעה תלוי גיל, נגד תקנונים אחידים בגמל, נגד זכות העובד לבחירת סוכן, נגד תקנות תפעול ותגמול סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים, נגד הפחתת פרמיות ברכב ובריאות, נגד איחוד חשבונות לא פעילים בפנסיה, פוליסה אחידה בסיעוד, נגד יישום חובות דיווח, כמו למשל דוח חצי שנתי מקוצר לכל חוסכי הפנסיה שיוצג במונחים זהים ובהירים (ברור שמונחים סבוכים ומקצועיים ומשפטים ארוכים וסבוכים מיועדים להתיש להפחיד להעליב ולהרחיק את הלקוח) ועוד ועוד...
היא נטולת סנטימנטים, לא חוששת, לא מתבטלת מול גדולים ובכירים במשק, עושה צעדיה בהקפדה יתרה - ולא חושבת על הג'וב הבא. הקמת הרשות תאפשר לה להשיג את היעד של שמירת אינטרס החוסכים והמבוטחים. זה נותן לה סמכויות שלא היו לה, יאפשר לה דרך מהירה יותר בין תוכניות לביצוע, ישחרר-ינתק אותה מהמסעות הביורוקרטיים והלחצים הפוליטיים והעסקיים ויאפשר לה הגברת חשיפת כשלים צרכניים.
החל מיוני 2017 יתווספו תחומי פיקוח נוספים, כאלה שלא הוסדרו מעולם וגם בעולם הפיקוח עליהם הוחל רק בשנים האחרונות: פיקוח על נותני אשראי, אגודות אשראי, מנפיקי כרטיסי אשראי חדשים (לא בנקים), כמו גם הפיקוח על פלטפורמות התיווך בין לווים למלווים (P2P).
היא מודעת היטב לספקות, לספקנות ולאי השקט ההולך וגדל בתודעה הציבורית בעניין הבטחת הפנסיה. המטרה המוצהרת שלה: רשות שפועלת במטרה להגביר את הוודאות בכל הקשור לחיסכון ארוך הטווח תוך ביסוס והגברת קצב הפחתת דמי הניהול בכלל ולפנסיונרים בפרט, ייצוב קרנות ברירת מחדל, ביסוס מודל פנסיה תלוי גיל. וזה בנוסף לרשימה ארוכה שנותרה על שולחנה, באגף כמו ברשות, בין היתר טיפול בתגמול סוכנים ויועצי ביטוח, הקצאה-חלוקה מחדש של אג"ח מיועדות, ניוד קצבאות ועוד.
ביום שפתחה את הרשות, בתחילת נובמבר, כבר סימנה עוד מטרה ופתחה חזית חדשה: ביקורת חריפה על ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים. במלחמה כמו במלחמה.
ובין לבין: לקדם דיגיטציה בחברות הביטוח, להמשיך לפשט את הדיווחים, לקבוע וליישם מדדי שירות, הגברת הקנסות של תאגידים שאינם עומדים במדד השירות ללקוחותיהם והפסקת המסורת המעוותת, שבה חברות ביטוח מציבות קשיים בלתי סבירים ועושות ככל העולה על רוחן כדי למנוע או לעכב תשלום תביעות.
הרעיון שניסתה סלינגר להוביל במטרה לפשט הליכים, למנוע סחבת ולהביא למיצוי זכויות לקוח בזמן סביר ובמחיר סביר, הוא הקמת מוסד לבוררות חובה בכל הנוגע לתביעות ביטוח. אלא שזה נוטרל על ידי אנשי משרד המשפטים, בגלל מיני, סוגי ואופני תירוצים משפטיים. הפרקליטים במשרד המשפטים אומרים: "בסדר, אבל לא בוררות חובה, אלא בוררות וולונטרית". מובן שאין למשפטנים תשובה לשאלה: האם אתם באמת מאמינים שחברות ביטוח ילכו לבוררות אם היא תהיה וולונטרית? הרי הלקוח יבקש והם יגידו "לא".
אלא שמרגע לרגע, מאירוע לאירוע, מתביעה לתביעה, הולך ומתברר שאין ברירה. שחברות הביטוח עושות הכל כדי לשמור את הכסף לעצמן, למרות שמדובר בכספים של הלקוחות. האם משרד המשפטים יסיר את התנגדותו התמוהה או אולי סלינגר תצטרך למצוא דרך אחרת, סוג אחר של תנאי בוררות, להתדיינות מהירה במחיר סביר בין חברות ביטוח ללקוחותיהן? התשובה: בגיליון של השנה הבאה.
כתבה: סטלה קורין ליבר