בנימין נתניהו/  צילום: אלכס קולומויסקי ידיעות-אחרונות
בנימין נתניהו ונוני מוזס / איור: גיל ג'יבלי
שלדון אדלסון / צילום: רויטרס
רון ירון ואבי בן טל / צילומים: אביגיל עוזי וירון ברנר
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
אביב גלעדי / צילום: שלומי יוסף
אבי וייס / צילום: יונתן בלום
גולן יוכפז / צילום: אלון רון
אבי ניר / צילום: רונן אקרמן
אבי צבי / צילום: אודי פורטל
רביב דרוקר / צילום: רמי זרנגר
אילה חסון / צילום: יונתן בלום
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
אילנה דיין / צילום דנה קרן
אלדד קובלנץ וגיל עומר / צילומים: איל יצהר ויצחק הררי
שאול אלוביץ / צילום: יוסי כהן
אילן ישועה / צילום: יונתן בלום
רון אילון / צילום: איל יצהר
טל גרנות ופטריק דלהי / צילומים: רמי זרנגר
אלי עזור / צילומים: יוסי זליגר
עמית סגל / צילומים: אריק סולטן
ח"כ דוד ביטן / צילום: איל יצהר
גיא פלג וגידי וייץ / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2 וצילום מסך
אבי בר / צילום: יוסי צבקר
נדב איל / צילום: שלומי יוסף
עמוס שוקן וגיא רולניק / צילומים: יוסי כהן ויוסי זליגר
יונית לוי ודני קושמרו / צילומים: דור מלכה ותמר מצפי
תמר איש שלום / צילום: גיא כושי ויריב פיין
אראל סגל / צילום: תמר מצפי
ירון דקל / צילום: כפיר זיו
ניר שטרן / צילום: איל יצהר
מולי שגב / צילום: קובי קלמנוביץ'
ליאור שליין / צילום: שלומי יוסף
חיים יבין / צילום: רפי דלויה
נחום ברנע / צילום: עינת לברון
קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר
רזי ברקאי/ צילום: יוסי זליגר
אמנון אברמוביץ' / צילום: יח"צ
קרן נויבך / צילום: איל יצהר
רוני דניאל / צילום: חיים דוד
גיא לרר / צילום: איל יצהר
בן כספית / צילום: תמר מצפי
שרון טייכר וערן זרחוביץ / צילום: שלומי יוסף
ברי בן ציון / צילום: דוד וינוקור
דוד בן בסט / צילומים: יוסי כהן
אדם סינגולדה וירון גלאי / צילומים: כפיר זיו ותמר מצפי
מתן חודורוב / צילום: ענבל מרמרי
קרן מרציאנו / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2
סיון רהב מאיר / צילום: איל יצהר
לוסי אהריש / צילום: תמר מצפי
חיים סלוצקי / צילום: איל יצהר
אדיר מילר / צילומים: אביב חופי
אווה מדז'יבוז' ויפעת בן חי שגב / צילומים: ענבל מרמרי ותמר מצפי
אסף הראל / צילום: גנאדי אוקראין
רני רהב / צילום: יחצ
גיא פינס  / צילום: עדי אורני
שער הדולר / צילומים: איל יצהר, דור מלכה ועינת לברון
ענני תקשורת / צילומים: אבשלום ששוני
ליאור פרידמן / צילום: שלומי יוסף
ניב רסקין / צילום: גיא כושי ויריב פיין
חגי סגל / צילום: שלומי יוסף
אסף ליברמן/ צילום: איל יצהר
גיא זהר / צילום: אלדד רפאלי
אביב לביא / צילום: איל יצהר
ברוך קרא / צילום: רונן פדידה
חיים ריבלין  / צילום: איל יצהר
הפקות המקור / צילומים: רמי זרנגר ואיל יצהר
סימה קדמון / צילום: תמונה פרטית
חנוך דאום / צילום: יח"צ
מוטי לביא ומאיר גל / צילומים: איל יצהר
יורי קגנוביץ' / צילום: איל יצהר
אלון שטרוזמן ואבי ארמוזה / צילומים: איל יצהר ורונן אקרמן
יואב יצחק / צילום: תמר מצפי
רינה מצליח / צילום: דור מלכה
תומר אביטל / צילום: יונתן זינדל
אלעד מן / צילום: שלומי יוסף
תמי מוזס ונדב פלטי / צילומים: תמר מצפי ועינת לברון
כרמלה מנשה / צילום: תמר מצפי
טלי מורנו / צילום: יח"צ
נגה ניר נאמן / צילום: ענבל מרמרי
הילה קורח ואברי גלעד / צילומים: טל גבעוני
אורלי וילנאי וגיא מרוז / צילומים: רמי זרנגר
המפיקים העצמאיים / צילומים: איל יצהר ותמר מצפי
עקיבא נוביק / צילום: ענבל מרמרי
דנה ויס / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2
אור הלר / צילום: איל יצהר
יואב גרוס / צילום: יונתן בלום
באסם גאבר / צילום: איל יצהר
פרנק מלול / צילום: תמר מצפי
אושרת קוטלר / צילום: איציק בירן
אמנון לוי / צילום: אלדד רפאל
מיקי יחימוביץ' / צילום: טל גבעוני
ירון ליכטנשטיין והדס מוזס / צילום: אביב חופי
דידי הררי / צילום: איל יצהר
יואב פרץ ואפרת דרור / צילום: איל יצהר
אביב הורביץ / צילום: יח"צ
רותם דנון / צילום: איל יצהר
ארגון העיתונאים / צילום: שלומי יוסף
ארטימדיה / צילום: איל יצהר
גבי בגס / צילום: יח"צ
בני מנשה / צילום: רפי דלויה
רועי שרון / צילום: רונן פדידה
שיבל כרמי מנסור / צילום: איל יצהר
שרון גל / צילום: דור מלכה
אלאור אזריה / צילום: רויטרס
אלדד קובלנץ וגיל עומר / צילומים: איל יצהר ויצחק הררי
12

אלדד קובלנץ וגיל עומר
מנכ"ל ויו"ר מועצת תאגיד השידור הישראלי ("כאן")

שני קברניטי התאגיד שרדו את המתקפות של נתניהו ואת הניסיונות להדיח אותם. עכשיו הם דורשים שיתנו להם לעלות לאוויר, מתוך הבנה ששטח משוחרר לא יוחזר

תאגיד השידור כאן לוגו

נאחזים באוויר

זה קרה בליל קיץ. ב-17 ביולי בשעה 21:30 הגיעה הודעה לקונית דווקא מדוברו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. "סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד נדחים בשנה ורבע לתחילת 2018. שלום וביי", היה פחות או יותר המסר. והמהומה החלה.

ההישאבות מאז אל פרטי הפרטים - הסעיף בחוק הפשרה שהושג בכנסת שקבע שהשידורים יוכלו להתחיל ב-1 בינואר 2017 ואחר כך בוטל ללא שום נימוק, הניסיונות להחיות את רשות השידור במתכונת רזה, העתירות לבג"ץ שחלקן עדיין עומדות - מפריעה לראות את התמונה הגדולה, וזו קשורה קודם כל ליחס החשדני והאובססיבי של ראש הממשלה נתניהו לכל אגפיה של התקשורת הישראלית הוותיקה.

הוא תמיד רטן עליה, סבל ממנה, תיעב אותה, אבל משלב מסוים - שתאגיד השידור הישראלי ("כאן"), שנולד בכלל בממשלתו שלו, היה אחת הסנוניות הראשונות בו - הוא כבר לא מפחד יותר להודות בכך. ובעידן הטראמפיסטי שבו אנחנו חיים גם הנימוקים נשמעים בבירור: "סניף של הברנז'ה" (השרה מירי רגב), "נחטף על ידי שמאלנים" (ח"כ דוד ביטן), "מה אם יביאו את כל שוברים שתיקה" (נתניהו). וכמו בכל דבר שקשור ליחס של נתניהו לתקשורת, אם חופרים עוד יותר עמוק בפחד ובתיעוב, מגיעים בסוף-בסוף אל הדמון הגדול, אחד - נוני מוזס.

המאבק העיקש הזה שהכריז נתניהו על התאגיד הפך אותו ממילת קוד, שבתחילת קיץ 2016 אמרה משהו רק ליודעי ח"ן בברנז'ה, לנושא שפותח את מהדורות החדשות המרכזיות. הוא גם הכניס לאור הזרקורים את שני קברניטי התאגיד, היו"ר גיל עומר, והמנכ"ל אלדד קובלנץ. נכון, גם היום הם עוד לא באוויר, אבל - קבלו את משחק המילים הכי צפוי בעולם - הם עדיין כאן. וצריך להודות שאפילו זה מהווה הישג לא קטן מבחינתם, אחרי שבועות שבהם הדעה הרווחת, שנכתבה גם פה על ידנו, הייתה שגם אם התאגיד יקום לבסוף, השניים הללו ככל הנראה יצטרכו לפנות את מקומם.

וגם הם עברו מהפך. אם בעידן שלפני מתקפת נתניהו עסקו השניים בלהפחית ציפיות, ובלהסביר כמה מאתגר ובלתי אפשרי המועד שנכפה עליהם (אוקטובר 2016), עכשיו הם רק מבקשים ודורשים שיתנו להם לעלות לאוויר, מתוך הבנה ברורה ששטח משוחרר לא יוחזר. בעצם, אם בעידן הקודם עיקר החשש של ראשי התאגיד היה מביקורת של הברנז'ה ואנשי התעשייה בכל הנוגע לרמת ואיכות השידורים, עכשיו החשש העיקרי נוגע לשאלה האם בכלל יהיו שידורים.

וקצת מוזר להגיד זאת, אבל במובן מסוים זה דווקא מקל על חייהם. הרי כמעט כל מי שבוחן את הסיטואציה ההזויה הזאת במבט-על לא יכול שלא לתמוך במאבקם הצודק, ולייחל למען העובדים בשני הצדדים שיפסיקו לשחק בהם ויספקו להם קצת ודאות. וזה מעניק לראשי התאגיד לא פעם הגנה מביקורת נקודתית בעניינים כמו יחס למועמדים לארגון, כשלי מוכנות, התנהלות לא תקינה, טעויות במינוי בכירים ועוד.

המילה האחרונה בסיפור הזה עדיין לא נאמרה, אבל בנקודת הזמן הנוכחית - כשברירת המחדל היא החוק שקובע שהתאגיד יעלה ב-30 באפריל, וכשנתניהו מתחיל לשקוע בתסבוכת של חקירות - נראה שדווקא ידם של עומר וקובלנץ נמצאת על העליונה. הבשורה הטובה ביותר להם וגם לנו תהיה כשהם יתחילו סוף-סוף לשדר ויישפטו רק על סמך מה שמוצג על המסך שלהם, ולא אל מול אוסף של גחמות, נקמות ופחדים קמאיים.

יונתן כיתאין

{0}
{8}
{1}

{2}
{3}

{4}

{5}
{0}

{1}

{2}
{0}

{1}

{2}

תובנה ניהולית

{0}
{1}

{0}

{1}
{0}
{1}

כל הכתבות בגלובס על {7}