כשערן זרחוביץ' מחקה אותך ב"ארץ נהדרת" זה בהחלט יכול להיות ציון דרך נחמד והכרה במעמד הציבורי שלך. כשראש הממשלה מחקה אותך זה כבר באמת סיפור בקנה מידה אחר לגמרי. זה, בקליפת אגוז, מה שקרה לאחרונה לכתב המשפט הוותיק של ערוץ 2, גיא פלג, עיתונאי מוערך ובעל הישגים, שתמלול ההקלטות הלוהט של השנה, אם לא למעלה מכך, הגיע לידיו.
פלג וחדשות 2 מיצו בחוכמה את המקסימום משיחותיהם של שני רבי האמן, נתניהו ומוזס, ובמשך תקופה של כשבוע, אזרחי ישראל - או לפחות עיתונאי ישראל והברנז'ה - התיישבו מדי שמונה בערב מול המהדורה, כשהם מקווים בכל מאודם שגם הערב "נותנים גיא פלג".
התמלילים שחשף פלג, מיותר כמעט לציין, זעזעו את ענף התקשורת. ב"ידיעות אחרונות" נאלצו ערב אחר ערב לפתוח את הליי-אאוט לאחר המהדורה, ולהתמודד - בדרך כלל בכבוד, ולפחות ללא הטעיה עובדתית של הקוראים לגבי ההתפתחויות החדשות - עם המשפטים הבלתי אפשריים שיצאו מפיו של המו"ל שלהם, שנשמע סוחר בהם ובעיתונם, ולמעשה ממוטט עליהם את עולמם המקצועי. אבל בחדשות 2, אפשר להניח, רוו יותר נחת בהקשר הזה דווקא מההשלכות של הפרסומים הללו על מתחריהם בערוץ 10, שהפעם, במשך כשבוע, נותרו מאחור.
רגע לפני שפלג חשף את תמליליו, ציטט עיתונאי "הארץ" גידי וייץ גורם בכיר שהתייחס לאותה פרשה - שרק בדיעבד התברר שהיא קשורה לנתניהו ומוזס - שהציע לו ולקוראים "לעמוד מתחת משקוף בימים הקרובים". וייץ, חתן פרס סוקולוב, ואחד העיתונאים החוקרים הבולטים שעדיין קיימים בתחום הנכחד הזה, התבלט השנה סביב חקירות נתניהו כשהרבה להביא מידע חשוב ובלעדי בעניינן.
נכון שלא ברור עדיין מה יעלה בגורלן של שתי פרשיות נתניהו מבחינת ההיבטים הפליליים שבהן (ובהקשר זה דווקא פרשת נתניהו-מוזס נחשבת לחלשה יותר), אבל זאת הזדמנות טובה להזכיר שפרסומים עיתונאים וחשיפות תקשורתיות לא נמדדים רק בשורה התחתונה שלהם מן הבחינה המשפטית, ושחשוב להציף בדעת הקהל כל מידע בעל ערך על הפוליטיקאים שלנו שיש לו השלכות ציבוריות. פעם, לפחות כך אומרים, היה כאן דבר כזה.