בנימין נתניהו/  צילום: אלכס קולומויסקי ידיעות-אחרונות
בנימין נתניהו ונוני מוזס / איור: גיל ג'יבלי
שלדון אדלסון / צילום: רויטרס
רון ירון ואבי בן טל / צילומים: אביגיל עוזי וירון ברנר
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
אביב גלעדי / צילום: שלומי יוסף
אבי וייס / צילום: יונתן בלום
גולן יוכפז / צילום: אלון רון
אבי ניר / צילום: רונן אקרמן
אבי צבי / צילום: אודי פורטל
רביב דרוקר / צילום: רמי זרנגר
אילה חסון / צילום: יונתן בלום
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
אילנה דיין / צילום דנה קרן
אלדד קובלנץ וגיל עומר / צילומים: איל יצהר ויצחק הררי
שאול אלוביץ / צילום: יוסי כהן
אילן ישועה / צילום: יונתן בלום
רון אילון / צילום: איל יצהר
טל גרנות ופטריק דלהי / צילומים: רמי זרנגר
אלי עזור / צילומים: יוסי זליגר
עמית סגל / צילומים: אריק סולטן
ח"כ דוד ביטן / צילום: איל יצהר
גיא פלג וגידי וייץ / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2 וצילום מסך
אבי בר / צילום: יוסי צבקר
נדב איל / צילום: שלומי יוסף
עמוס שוקן וגיא רולניק / צילומים: יוסי כהן ויוסי זליגר
יונית לוי ודני קושמרו / צילומים: דור מלכה ותמר מצפי
תמר איש שלום / צילום: גיא כושי ויריב פיין
אראל סגל / צילום: תמר מצפי
ירון דקל / צילום: כפיר זיו
ניר שטרן / צילום: איל יצהר
מולי שגב / צילום: קובי קלמנוביץ'
ליאור שליין / צילום: שלומי יוסף
חיים יבין / צילום: רפי דלויה
נחום ברנע / צילום: עינת לברון
קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר
רזי ברקאי/ צילום: יוסי זליגר
אמנון אברמוביץ' / צילום: יח"צ
קרן נויבך / צילום: איל יצהר
רוני דניאל / צילום: חיים דוד
גיא לרר / צילום: איל יצהר
בן כספית / צילום: תמר מצפי
שרון טייכר וערן זרחוביץ / צילום: שלומי יוסף
ברי בן ציון / צילום: דוד וינוקור
דוד בן בסט / צילומים: יוסי כהן
אדם סינגולדה וירון גלאי / צילומים: כפיר זיו ותמר מצפי
מתן חודורוב / צילום: ענבל מרמרי
קרן מרציאנו / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2
סיון רהב מאיר / צילום: איל יצהר
לוסי אהריש / צילום: תמר מצפי
חיים סלוצקי / צילום: איל יצהר
אדיר מילר / צילומים: אביב חופי
אווה מדז'יבוז' ויפעת בן חי שגב / צילומים: ענבל מרמרי ותמר מצפי
אסף הראל / צילום: גנאדי אוקראין
רני רהב / צילום: יחצ
גיא פינס  / צילום: עדי אורני
שער הדולר / צילומים: איל יצהר, דור מלכה ועינת לברון
ענני תקשורת / צילומים: אבשלום ששוני
ליאור פרידמן / צילום: שלומי יוסף
ניב רסקין / צילום: גיא כושי ויריב פיין
חגי סגל / צילום: שלומי יוסף
אסף ליברמן/ צילום: איל יצהר
גיא זהר / צילום: אלדד רפאלי
אביב לביא / צילום: איל יצהר
ברוך קרא / צילום: רונן פדידה
חיים ריבלין  / צילום: איל יצהר
הפקות המקור / צילומים: רמי זרנגר ואיל יצהר
סימה קדמון / צילום: תמונה פרטית
חנוך דאום / צילום: יח"צ
מוטי לביא ומאיר גל / צילומים: איל יצהר
יורי קגנוביץ' / צילום: איל יצהר
אלון שטרוזמן ואבי ארמוזה / צילומים: איל יצהר ורונן אקרמן
יואב יצחק / צילום: תמר מצפי
רינה מצליח / צילום: דור מלכה
תומר אביטל / צילום: יונתן זינדל
אלעד מן / צילום: שלומי יוסף
תמי מוזס ונדב פלטי / צילומים: תמר מצפי ועינת לברון
כרמלה מנשה / צילום: תמר מצפי
טלי מורנו / צילום: יח"צ
נגה ניר נאמן / צילום: ענבל מרמרי
הילה קורח ואברי גלעד / צילומים: טל גבעוני
אורלי וילנאי וגיא מרוז / צילומים: רמי זרנגר
המפיקים העצמאיים / צילומים: איל יצהר ותמר מצפי
עקיבא נוביק / צילום: ענבל מרמרי
דנה ויס / צילום: אייל בן יעיש - חדשות 2
אור הלר / צילום: איל יצהר
יואב גרוס / צילום: יונתן בלום
באסם גאבר / צילום: איל יצהר
פרנק מלול / צילום: תמר מצפי
אושרת קוטלר / צילום: איציק בירן
אמנון לוי / צילום: אלדד רפאל
מיקי יחימוביץ' / צילום: טל גבעוני
ירון ליכטנשטיין והדס מוזס / צילום: אביב חופי
דידי הררי / צילום: איל יצהר
יואב פרץ ואפרת דרור / צילום: איל יצהר
אביב הורביץ / צילום: יח"צ
רותם דנון / צילום: איל יצהר
ארגון העיתונאים / צילום: שלומי יוסף
ארטימדיה / צילום: איל יצהר
גבי בגס / צילום: יח"צ
בני מנשה / צילום: רפי דלויה
רועי שרון / צילום: רונן פדידה
שיבל כרמי מנסור / צילום: איל יצהר
שרון גל / צילום: דור מלכה
אלאור אזריה / צילום: רויטרס
אסף הראל / צילום: גנאדי אוקראין
49

אסף הראל
מגיש "לילה טוב" בערוץ 10

הנה מה שהיה לאסף הראל לומר לצופים שלו במונולוג סיום העונה הראשונה של "לילה טוב": "אני לא מאמין בטלוויזיה סטרילית, מנותקת, שמדברים בה יפה בעברית צחה, כולם מאופרים ונראים אותו דבר, ואסור להגיד פאק כמו אצל האמריקאים. כל היום אומרים פאק פאק ובטלוויזיה ביפפפפ. זו סתם התחסדות ועושה טלוויזיה מנותקת... אתם לא אומרים אפס? אפשר להגיד שהוא אפס אם הוא אפס".

אסף הראל, אלאור אזריה, לילה טוב עם אסף הראל / צילום: וידאו

צפו

אסף הראל במונולוג בוטה על נתניהו

זה קרה קצת אחרי שחטף שני הליכי הפרה רצופים מהרשות השנייה (הראשון על הקאבר הסאטירי לשיר The Lion Sleeps Tonight עם הפזמון "כי יוני מת, כי יוני מת"; השני על שכינה את נתניהו "יא אפס מוכר אשליות"). "אני מודע לבעייתיות שבלקרוא לאישיות בכירה במילת גנאי", המשיך הראל. "לא אלגנטי - נכון. ברם לגיטימי. בניגוד למילים לא לגיטימיות כמו בוגד, אויב, גיס חמישי - זה משהו שאסור לנו להגיד אחד על השני... המתנחלים, למשל, הם לא האויב של השמאל. והשמאלנים הם לא האויב של הימין. אנחנו בסך הכול חלוקים על הדרך לעתיד טוב יותר. אם רוב המדינה כרגע חושב שהמשך הכיבוש מוביל אותנו לעתיד טוב יותר - עצוב אבל לגיטימי... ננסה לשכנע אותם שהם טועים, שזה לא מוסרי, אולי יום אחד נצליח. אולי בבחירות הבאות, אולי עוד ארבעים שנה...".

ככה פשוט ובגובה העיניים, בלי מסכות, כפל לשון או פאנץ'-ליין מתוחכם שיקל את תהליך העיכול הטלוויזיוני, הראל ממקם את עצמו פוליטית, שם את עצמו נטו מול המצלמה, והתוצאה היא התוכנית הכי כנה על המסך כיום. זו גם תפישת עולמו שהופכת אותו, בימים שבהם אין אופוזיציה בישראל, לדובר הכי רהוט ומנומק של השמאל הישראלי. אבל עוד קודם הוא זיהה את יחסי הכוחות במפת התקשורת שהשתנו מקצה אל קצה, מאז הגלגול הראשון של הלייט-נייט שלו לפני למעלה מעשור, אי-שם ב-2004 של רוחמה אברהם-בלילא.

אלה הרשתות החברתיות שהפכו את השיח לאוטוסטרדה דו-סטרית ולפומבי 24/7; זה הפוליטיקלי קורקט שהלך לעולמו; זו האמינות של כלי התקשורת המרכזיים שנמצאת בדעיכה מתמדת; זה הדור הצעיר שלא קורא עיתונים ולא רואה חדשות - ואלה הן תוכניות הבידור שתופסות את מקומן של מהדורות החדשות כמקום שבו מתעדכנים באירועי היום. אם בעבר נהגו לחבוט במהדורות החדשות על שהן עוברות תהליך של בידוריזציה, הרי שבעשור האחרון תוכניות הבידור והמגישים שלהן תופסים את המקום של מגישי החדשות המסורתיים כמנווטים את דעת הקהל.

ה"דיילי שואו" של ג'ון סטיוארט, שנבחר ב-2010 לאיש המשפיע בארצות הברית, הייתה החלוצה שהובילה את המהלך עם תוכנית בידור אקטיביסטית מבחינה פוליטית, ומאז המגמה רק מתרחבת, בין אם זה טרוור נואה, ג'ון אוליבר, ביל מאהר או סטיבן קולבר - אצל כולם תתעדכנו בחדשות היום, אבל תעשו זאת מבעד לעיניים שלהם. הם ימסגרו את המידע ויגישו אותו בקונטקסט שאין לטעות בו. ניו ג'ורנליזם שהפך לניו בידוריזם.

הראל, איש תוכן רב-הישגים, זיהה לאן נושבת הרוח, והלך הפעם על כל הקופה: "לילה טוב" היא הגרסה הכי אקטיביסטית בארץ לבידור שהוא בעצם מהדורת חדשות בתחפושת, עם כתיבה חדה ועמדה בלתי מתפשרת. הראל, בסגנונו הכאילו אגבי, לא ממצמץ: לא מהמצדדים באלאור אזריה, לא ממפעל הפיס ותקציבי הפרסום שלו, לא מהיועץ המשפטי לממשלה, לא מראשי הימין וגם לא מראשי המחנה שלו, לפיד והרצוג.

שאלת המפתח היא עד כמה הראל משפיע על השיח התקשורתי-פוליטי בישראל. מצד אחד, במונחי רייטינג התוכנית שלו זניחה מינוס. מצד שני, איפה הפיפל מיטר ואיפה עשרות אלפי הדיונים, השיתופים והצפיות ברשתות החברתיות ובאתרים המרכזיים. מגרש המשחקים התקשורתי השתנה, וזה רק עניין של זמן עד שגם המספרים הללו יתיישרו בהתאם אליו. השאלה היא רק האם הפעם תהיה לערוץ 10 הסבלנות לחכות.

רון שוורץ

{0}
{8}
{1}

{2}
{3}

{4}

{5}
{0}

{1}

{2}
{0}

{1}

{2}

תובנה ניהולית

{0}
{1}

{0}

{1}
{0}
{1}

כל הכתבות בגלובס על {7}