שיעורי צמיחה, גרף הכנסות, מאגר משתמשים - יש לא מעט דרכים למדוד הצלחה של אתר באינטרנט, אבל נראה שהדרך הכי פשוטה להבין עד כמה חברה באמת מצליחה היא פשוט לבדוק כמה אנשים החליטו לחקות אותה.
רשימת הסטארט-אפים המבטיחים:
■ ארליסנס דואגת שלא תתדרדרו
■ פאוארמט נותנת לכם אנרגיה
■ FiftyOne מוכרת לכם את אמריקה
■ קלאריזן רוצה להיות הפייסבוק הארגוני
■ קמינריו מאחסנת במהירות הבזק
■ MY THINGS תתאים לכם מודעה ממוקדת
■ אונבו דואגת שלא תגלשו
■ watchdox שומרת על המסמכים
■ NLT חותכת בבשר החי, אבל בזהירות
■ מה קרה ל-10 הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" משנה שעברה?
חברת Fiverr הישראלית, שהקימו מיכה קאופמן ושי וינינגר ב-2009, מציעה זירת מסחר חברתית שמאפשרת לגולשים למכור ולקנות שירותים שונים בעבור חמישה דולרים והחברה גובה עמלה של דולר מכל עסקה. אפשר למצוא שם מעצבים גרפיים, מתרגמי מאמרים ויועצים עסקיים לצד בובות שיגידו את הטקסט שיישלח להם, אדם שישיר שיר עצוב כשהוא חובש כובע של מיקי מאוס ועוד גיגים משעשעים לא פחות.
שלוש שנים אחרי, פייבר היא סיפור הצלחה ובאתר מוצעים לא פחות ממיליון שירותים. לא מעט חברות החליטו לנסות לשכפל את המודל ולהעתיק את העיצוב. ברשת צצו לא מעט אתרים דומים, חלקם דומים מדי, שאפילו גנבו את הסלוגן של החברה "Buy. Sell. Have Fun".
החקיינים
חלק מהחקיינים בחרו שם דומה לאתר שלהם, למשל fourerr, sixerr ו-eighterr ואף קבעו את עלות השירות בהתאם (ב-fourerr משלמים 4 דולרים לעבודה במקום 5 דולרים ב-fiverr וכו'). גם בישראל ניתן למצוא נציגים של התופעה, בהם 20s ו-smalljob ואפילו קבוצת זאפ השיקה לפני שנה אתר דומה בשם gigim.
פייבר לא הצליחה להסיר מהרשת את האתרים המשוכפלים (Clones), שמתרבים כפטריות אחרי הגשם, בדומה לגל אתרי הקופונים שצצו בעקבות הצלחת גרופון.
"בימים ש-eBay קמה", אומר קאופמן, "הזמן שלקח להרים אתרים משוכפלים היה שלוש שנים. כשגרופון קמה זה לקח 3-6 חודשים ובתקופה שלנו בפייבר זה לוקח חודש. הזמן הזה מתקצר. נורא קל להעתיק שירות שמצליח - לוקחים את המתכון ובשבריר מהזמן מעתיקים אותו".
- זה לא מטריד שהעבודה שהשקעתם מועתקת בקלות על-ידי עשרות אתרים?
"זו תופעה שמן הסתם יש בה הרבה דברים לא חוקיים. יש פה מקום להליכים משפטיים ופייבר מטפלת בדברים בדרכה, אבל בשבילי זה רעש רקע. אנחנו לא יושבים מהבוקר עד הערב ורק חושבים על אלה שמעתיקים אותנו. מעבר לכך, החזות של האתר היא רק חלק מאוד קטן ממה שקורה מאחורי הקלעים.
"הידע שיש בפייבר, הטכנולוגיה שנמצאת מתחת לזירת המסחר - את אלה אי אפשר להעתיק. חוץ מזה, עם כל הכבוד לאתרים המעתיקנים, ברגע שאתה מגיע לרף מסוים של גולשים, מאוד קשה לייצר העתק שיגיע לממדים האלה".
מודל עסקי פשוט
הממדים האלה הם ללא ספק מעוררי התפעלות. כ-3,000 שירותים מצטרפים מדי יום לאתר והגודל הוא אחד הפקטורים החשובים בהצלחת החברה. "ידענו שבשביל לייצר מוצר אינטרנטי קלאסי שיעבוד צריך שלושה דברים: קודם כל שהמוצר יהיה Sticky (דביק) ושאנשים יאהבו לבלות בו הרבה זמן, יראו הרבה דפים ויהיו בו מרכיבים חברתיים ומעניינים; דבר שני שהוא יהיה ויראלי באופן עצמאי ובלי הצורך לקנות פרסום ומדיה שיקדמו אותו; ודבר שלישי, שיהיה לו מודל עסקי מאוד פשוט וברור לכולם ושהוא ייכנס לפעולה מהרגע הראשון", אומר קאופמן.
בנוסף לשלושת המרכיבים הללו זכתה החברה לרוח גבית ממקור לא צפוי - המשבר הכלכלי בארה"ב ובאירופה. "העיתונות עסוקה בשיעורי האבטלה הגבוהים, ביכולות עבודה מהבית ובאילו דרכים קריאטיביות אנשים יכולים להשלים הכנסה או להגיע לעצמאות כלכלית. פייבר הגיחה לעולם ופתאום הפכה להיות שחקן לגיטימי שמייצר מקומות עבודה. לא למדינות עולם שלישי כמו במקרה של אאוטסורסינג טיפוסי אלא עבור כל מדינה על הגלובוס. זה משהו שהיה לנו מאוד מאוד חשוב - ליצור מוצר גלובלי שלא מתרכז בשוק מסוים".
- ועל אף שאיפות הגלובליזציה, המטבע היחיד באתר הוא הדולר האמריקני והשפה היחידה היא אנגלית. מה לגבי התרחבות למחוזות נוספים?
"פייבר משרתת כיום לקוחות - קונים ומוכרים - בלמעלה מ-200 מדינות. התוכניות שלנו הן להגיע לכל מקום אפשרי - בכל שפה, מטבע ותרבות".
הצמיחה של החברה מתבטאת לא רק בשורה התחתונה אלא גם במצבת כוח האדם. בפייבר מועסקים כ-50 עובדים ולדברי קאופמן, היד עוד נטויה. "אנחנו מחפשים כישרונות בכל תחום אפשרי. החברה הזו היא בית ספר טוב לעובדים שרוצים לעבוד באינטרנט הצרכני (Consumer Web), כי אין בישראל הרבה חברות בתחום הזה, בגודל שלנו".
קאופמן חושב שפייבר היא יותר מאשר חברת אינטרנט טיפוסית. "פייבר באמת משנה לאנשים את החיים ואנשים מבינים שהם יכולים לעשות כסף מהכישרון שלהם. אתה פתאום מוצא סטודנט אמריקני שלקח הלוואה של 70 אלף דולר ומצליח להחזיר אותה דרך העבודה שלו בפייבר. ילדים שמציעים שירותים יחד עם ההורים וכך מתנסים לראשונה בשוק התעסוקה".
הצמיחה של פייבר פתחה לקאופמן ולוינינגר את התיאבון. אמנם חברות אינטרנט ישראליות מתקשות לצמוח לממדים רציניים ונוהרות אל האקזיט, אבל לשניים יש תוכניות לגדול לחברה של מיליארד דולר. "יש לנו חזון מאוד גדול וההוצאה שלו לפועל היא מימוש בדרך של לספר סיפור עם נרטיב שהולך ומתפתח. מה שרואים היום בפייבר זה מבחינתנו הפרק הראשון או השני בספר, שנגמר במקום עם סוף טוב ובניית חברה מאוד גדולה".
"לא סתם דברים בזול"
קאופמן ווינינגר נפגשו לפני 12 שנה, רגע לפני התרסקות בועת הדוט קום. קאופמן עסק בכלל בעריכת דין ווינינגר ניהל סטארט-אפ אינטרנטי. שניהם עבדו באותו בניין ושמרו על קשר, עד שהקימו את פייבר.
"היה לנו רעיון גדול לאתר אבל אז החלטנו ללכת איתו אחורה", נזכר קאופמן, "אמרנו שקודם נקלף ממנו דברים ונסיר את כל הפיצ'רים היותר מתקדמים ומורכבים, שיהיה להם מקום אחר כך, אם המוצר הבסיסי יצליח. זה כמו פייסבוק שהתחיל כשירות פשוט שבו מעלים תמונות של סטודנטים ומצביעים אם הם שווים או לא. היום זו כבר רשת חברתית עם מאסה של פיצ'רים".
מה אפשר לקנות או למכור בחמישה דולרים? לא מעט. "הגולשים משאירים אותנו פעורי פה כל יום", אומר קאופמן. במסגרת הרצון לתגמל את המוכרים החליטה פייבר לאפשר להם לגבות תעריפים גבוהים יותר. "היום 40% מכלל העסקאות בפייבר הן במחירים של יותר מ-5 דולרים", אומר קאופמן.
- לא מדובר בגימיק?
קאופמן: "השירותים בפייבר הם לא בגדר קוריוז בלבד. המספרים והנתונים מראים בדיוק את ההיפך מזה. יש כמות אדירה של עסקים, כולל חברות פורצ'ן 500, שקונות בפייבר על בסיס חודשי בכמויות אדירות. אתה יכול למצוא דברים מאוד צבעוניים, הומוריסטיים שמתאימים בתור מתנה ליום הולדת ולא תקנה אותם 100 פעמים, אבל יש דברים סופר עסקיים וסופר שימושיים כמו עיצוב גרפי, פיתוח לאינטרנט, שירותי פרסום וכתיבת תוכן.
"היתרון הגדול כאן הוא שאתה לא סתם קונה דברים בזול אלא דברים שמותאמים אליך אישית".
בתחנה לבנימינה עמד סטארט-אפ
רוב הסטארט-אפים בישראל ממוקמים בין רמת החייל להרצליה פיתוח, אבל בפייבר בחרו להתמקם בבנימינה. "רצינו להיות נגישים לעובדים מהמרכז ומהצפון באופן שווה. חיפשנו מקום באמצע ובנימינה זה המקום היחיד על קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, שבו התחנה היא במרחק הליכה מהמשרדים", מסביר קאופמן, "הסתכלנו גם על הרצליה פיתוח ופולג אבל אי אפשר ללכת ברגל מתחנת הרכבת ובקיסריה יש מעט תחנות בדרך".
סיבה נוספת לבחירה בלוקיישן הלא שגרתי היא האווירה המיוחדת. "זה נותן לאנשים הרבה מאוד שקט", מספר קאופמן, "יש לנו בניין שהוא כמעט כולו שלנו, עם מרפסת ענקית שמשקיפה לשדות ואנשים באים עם הכלבים שלהם לעבודה. זו אווירה שקשה מאוד לייצר בתל אביב".
