גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר

תמונת מצב עגומה של הפיקוח על בתי הספר האחראים על קיומו וקידומו של החינוך בישראל: בשנת הלימודים 2015-2016 פעלו במשרד החינוך 230 מפקחים בבתי הספר ברחבי הארץ - יחס של מפקח אחד לכל 25 בתי ספר במחוזות חיפה, מרכז, תל-אביב, ירושלים; ומפקח אחד לכל 20 בתי ספר במחוזות צפון ודרום. המשמעות: מצב של עומס יתר של המפקחים. לפי הדוח, כ-76% מהמפקחים שענו על שאלון מבקר המדינה טוענים כי היקף העבודה המוטל עליהם אינו מתאים להיקף משרתם; כ-30% מהם ציינו שריבוי המשימות שמוטלות עליהם הוא אחד הקשיים העיקריים בעבודתם; ו-44% ציינו שריבוי המשימות המינהליות והמחסור בשירותי משרד ובסיוע מינהלי מקשים עליהם את ביצוע עבודתם. נתון נוסף שלוכד את תשומת הלב הוא כי 80% מהמפקחים שענו ציינו כי הם נדרשים למלא - מלבד תפקידם כמפקחים - תפקידים נוספים במחוז, למשל תפקידי תיאום בחינוך המיוחד ותפקידי ריכוז תחומים ייעודיים במחוז.

עוד עולה מהדוח כי לא הוסדרו תחומי האחריות והסמכות של המפקחים וממשקי העבודה בינם לבין הרשויות המקומיות ורשתות החינוך, ולא נקבעו שיטות עבודה מובנות וסדורות לביצוע הפיקוח בבתי הספר, שיבטיחו פיקוח מינימלי הכרחי ותיעוד על בסיס אחיד, בד בבד עם מתן עצמאות ושיקול דעת למפקחים.

את הממצאים מעלה מבקר המדינה בפרק הביקורת שערך על הכשלים של משרד החינוך בפיקוח על בתי הספר. "במצב הדברים האמור, למרות כישוריהם של המפקחים ומחויבותם הרבה לביצוע התפקיד, משימות הפיקוח בבתי הספר אינן מבוצעות במלואן ובאופן מיטבי, ומשאבי המשרד אינם מנוצלים ביעילות", כותב המבקר בדוח.

העומס, עליו הצביע המבקר כבר בדוחות משנת 1984 ו-1994, טמון גם ב"מפתח התקינה" של המפקחים. מפתח תקינה אמור לשקף את מלוא המשימות המעודכנות, לרבות משימות שנוספו למפקח או הועברו לאחריות גורמים אחרים, אולם מאז קבע משרד החינוך את מפתח התקינה חלפו כשמונה שנים שבהן חלו תמורות במשימות שבאחריות המפקח. בנוסף, הגדלת מספר המפקחים פיגרה אחר הגידול בבתי הספר - מ-16 בתי ספר למפקח בשנת 1983 ל-23 בתי ספר בשנת 2016 (גידול של 44%). המבקר מצא כי קביעת מפתח התקינה אינה מתחשבת בשיקולים כגון מספר הרשויות המקומיות מולן על המפקח לקיים ממשק, מספר המורים בבית הספר ומאפייניו העירוניים והדמוגרפיים (ילדי זרים; קולט עלייה), או כפיפותם המקצועית הכפולה של המפקחים בחינוך הממלכתי-דתי (למינהל החינוך הדתי ולמינהל הפדגוגי).

ומי הכי סובל? ילדי החינוך המיוחד שעבורם כלל לא נקבע מפתח תקינה, על אף שמספרם גדל ועל אף שהפיקוח במוסדות חינוך אלה כולל את כל קשת הגילאים (3-21); את כל סוגי הלקויות; את הילדים המשולבים בכיתות רגילות ואת כיתות החנ"מ בבתי ספר רגילים.

עוד נמצא טשטוש בחלוקת הסמכות בתחום הפיקוח. האחריות למתן שירותי חינוך משותפת למשרד החינוך ולרשויות המקומיות, והאחרונות קיבלו בעשורים האחרונים חיזוק משמעותי להתערבות בפדגוגיה, בניהול בתי הספר ובמימונם. ואולם, החקיקה לא השתנתה בהתאם, ונוצר כר פורה לפרשנות בשאלת גבולות התפקידים.

דוח מבקר המדינה - כל הכשלים: 

■ ליקויים בגיבוש הסכם הגז הטבעי בין חב' החשמל לתמר גרמו לעלויות עודפות - 3 מיליארד ד'

■ הצהרות על עבודה של 24 שעות ביממה במערך הכשרות

■ חדרי ניתוח: עבודה לא יעילה באופן מכוון

■ קופות החולים: היעדר מעקב אחר צריכת תרופות, שימוש חוזר בציוד

■ מלונאות: מה מעכב את הוזלת המחירים בבית המלון?

■ המשטרה: פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר

■ 110 מ' ש' יועדו לפריפריה, מי קיבל את רוב הכסף?

■ קבורה אזרחית: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"

■ רמ"י מתעלמת משימוש מסחרי שנעשה בקרקע ציבורית

■ 20 אלף עמותות לא משלמות אגרה שנתית

■ משהב"ט מעסיק אלפי יועצים חיצוניים במיליוני שקלים - בלי מכרז

■ חקלאות: הציבור ממשיך להיות חשוף לחומרי הדברה

■ מה עשתה קרן "מעגלים" עם תקציב של 60 מ' ש'?

■ משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי

■ אגף התכנון בצה"ל הטעה את הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל