גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוחניות שעשויה לפוצץ את הבועה והקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון: מה קרה השבוע בהייטק

המייסד השקט של מלאנוקס נחשף, איך ההייטק הישראלי מתמודד עם השקל החזק, המחאה של הקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון, והאם פייסבוק משתמשת בהאוסטפארטי הישראלית כדי לאותת לרגולטורים? ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS
ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון / צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

אני הולך לחרוג ממנהגי ולכתוב על חברת WeWork בסיכום שבועי שעוסק בהייטק. בעיניי זאת לא חברת טכנולוגיה והטקסט שאני כותב הופיע באתר תחת מדור שוק ההון. למה בכל זאת יש נסיבות מקלות בעיניי? בגלל הוויכוח הנצחי האם זאת חברת טכנולוגיה, נדל"ן, סטארט-אפ או כל הגדרה אחרת. נגיד, ואני לא יודע מאיפה המצאתי את זה, חברה שמטרתה להגדיל את התודעה הגלובלית (לא באמת המצאתי, זה אשכרה מופיע בתשקיף של ווי וורק).

סיבה נוספת היא העובדה כי יש שם משקיעי הון סיכון, סופטבנק וכו'. הסיבה השלישית היא כי זה באמת מעניין הרבה מקוראי מדור הייטק. והסיבה הרביעית היא כי התשקיף שלהם הוא אחד הדברים המוזרים שנראו בתוך העולם היבש של שוק ההון, ובפרט תשקיפים לפני הנפקות.

העובדה כי המספרים בתשקיף לא בהכרח מסתדרים והמסרים הרוחניים שמופיעים בו מעוררים אי נוחות לגבי התקופה שבה אנחנו נמצאים, היכולת למכור כל סיפור וכל חלום, ועוד לקבל על זה תג שווי מפוצץ. לא בטוח שאני מבין מה זה אומר תודעה גלובלית, אבל אם זה התשקיף הזה יגרום לאנשים לחשוב שוב אם אנחנו נמצאים בבועה ולהתכונן ליום סגריר - נוכל להגיד שווי וורק עשו משהו טוב.

אכתוב קצת על הביצועים, אבל האמת שהתמקדתי באדם נוימן, המייסד הישראלי של החברה, המנכ"ל שלה או איך שהוא מכונה בתשקיף: "מנהיג ייחודי שהוכיח את יכולתו לחבוש במקביל מספר כובעים, של איש חזון, תפעול וחדשן". אני בטוח שיש לו יכולות מנהיגות פנומנליות, אחרת הוא לא היה מצליח לגרום לכל כך הרבה אנשים להאמין בסיפור של החברה.

התשקיף של חברת WeWork, או בשמה הנוכחי The We Company, מתחיל בעמוד שלם, עליו מופיע לוגו החברה והקדשה: "אנו מקדישים את התשקיף לאנרגיה של החברה - גדולה מכל אחד מאיתנו אך בתוך כל אחד מאיתנו". נראה כי התשקיף בעיקר מוקדש לנוימן, שמוזכר בתשקיף לא פחות מ-169 פעמים, רובן בשמו הפרטי. לשם השוואה, מארק צוקרברג אוזכר בתשקיף שפייסבוק פירסמה לפני ההנפקה 113 פעמים, אוון שפיגל מסנאפ אוזכר 70 פעמים, לוגאן גרין מליפט אוזכר 30 פעמים ומיכה קאופמן מפייבר אוזכר 14 פעמים בלבד.

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

עוד כמה דברים הזויים בתשקיף:

- צדיק וטוב לו: נוימן הוא היחיד שקיבל, איך לא, מניות בעלות זכויות הצבעה עודפות (20 קולות למניה). הוא ואשתו התחייבו לתרום לפחות מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, ואם לא - הזכויות שלו יופחתו ל-10 קולות לכל מניה. לא ברור למה צריך לקשור בין שני הדברים. או שאתה משלם את השווי של הזכויות או שלא.

- למד מהטייקונים הישראלים: נוימן שולט כאמור בחברה באמצעות מניות עם זכויות עודפות, וכמו בעל שליטה ישראלי מצוי, הוא מבצע עסקאות בעלי עניין, למשל משכיר נכסים לווי וורק, ולוקח מהחברה הלוואות ואשראי בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הוא אפילו מכר לחברה זכויות על השם We לאחר שהחברה שינתה את שמה בכ-6 מיליון דולר.

חוץ מזה, יש כמובן את הביצועים: החברה צומחת ב-100% בכל שנה, והציגה במחצית הראשונה של 2019 הכנסות של 1.53 מיליארד דולר. הצמיחה - כתוצאה מההתרחבות הגלובלית וגידול במספר הלקוחות. עם זאת, ההפסד התפעולי של החברה צומח באותו קצב והוא הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר בינואר-יוני 2019. החברה בונה על הבניינים הוותיקים שיהיו רווחיים יותר, לאחר סיום ההשקעות בהם.

בעולם התפרסמו מספר השוואות לחברת IWG (שנקראת גם Regus) הציבורית, מתחרה של ווי וורק. IWG צומחת הרבה יותר לאט (8% בשנה שעברה), אך היום מציגה הכנסות דומות לאלו של ווי וורק, לצד רווחיות טובה יותר. אולם ברוח התקופה, שיעורי הצמיחה קובעים ו-IWG נסחרת בשווי של 4.5 מיליארד דולר בלבד. ווי וורק לשם השוואה, גייסה בסבב הגיוס האחרון לפי שווי של 47 מיליארד דולר. האם הצמיחה המהירה מצדיקה שווי של יותר מפי 10? תשפטו אתם. כך או כך, צריך לשים לב גם שלווי וורק יש התחייבויות של עשרות מיליארדי דולרים והיא בדרך לגייס חוב בהיקף של 6 מיליארד דולר.

לטקסט המלא: מה באמת מתרחש בווי וורק?

לכתבה של קראנץ' בייס שמשווה בין ווי וורק ל-IWG.

איך קשורה האוספארטי הישראלית לרגולציה נגד פייסבוק?

לפני חודשיים נמכרה האוספארטי הישראלית תמורת עשרות מיליוני דולרים (לאחר שגייסה בשנות פעילותה 70 מיליון דולר). השבוע עלתה החברה שוב לכותרות, לאחר פרסום ב"ניו יורק טיימס" לפיו פייסבוק ניהלה מגעים מתקדמים לרכוש את החברה בדצמבר האחרון. הסיבה להפסקת המגעים, כך לפי מקורות שדיברו עם ה"ניו יורק טיימס" היה חשש של פייסבוק מפני רגולציה הקשורה להגבלים עסקיים, בעקבות עוד רכישה של רשת חברתית. ביקורת דומה סופגת פייסבוק על רכישת אינסטגרם (מיליארד דולר) ו-ווטסאפ (19 מיליארד דולר).

פייסבוק רק נהייתה יותר עוצמתית מאז ולא ברור איך רכישה של עשרות מיליוני דולרים יכולה בכלל להיות כל כך מהותית בעבורה. הערכה שלי: פייסבוק משתמשת בסיפור הזה כדי לאותת לרגולטורים ולציבור כי היא מפנימה את הביקורת ונוקטת ברגולציה עצמית. לפרשנות המלאה. עם זאת, תמיד קיימת האופציה כי פייסבוק יודעת עד כמה היא מסוגלת למנף רכישה כזאת.

לפי דבריו שאמר יו"ר ה-FTC, ג'ו סימונס, בראיון ל"בלומברג", נראה כי הרכישות של ענקיות הטכנולוגיה יעמדו בבסיס החקירות שלהן. לדבריו, הרשות מוכנה לפירוק ענקיות הטכנולוגיה על ידי ביטול מיזוגי עבר, אם יהיה בכך צורך. "פירוק זה לא פתרון אידיאלי, אבל אם נהיה חייבים, נעשה את זה", אמר. הוא הוסיף כי הרשות עשויה לבטל את המיזוגים גם אם אישרה את רכישת החברות בזמן אמת.

הוא אמר: "כל חקירה שתבחן את רכישות העבר תתמקד במה היה קורה אם החברות האלו לא היו נרכשות על ידי פייסבוק. נשאלת השאלה מה גרם לאינסטגרם להיות מצליחה כל כך. האם זאת העובדה שהזרע כבר היה שם והיה נובט בכל מקרה, או שהוא נבט כתוצאה מהרכישה על ידי פייסבוק?".

יו"ר נציבות הסחר, ג'ו סימונס / צילום: רויטרס

יש שתי בעיות עם התמקדות ברכישות, אם זה באמת הסיפור:

  1. ענקיות הטכנולוגיה יצרו לעצמן כוח מופרז גם בלי הרכישות - למשל חנויות האפליקציות של גוגל ואפל או שירותי הענן של אמזון, שמאפשרים להן גם להציע את זירת המסחר וגם להתחרות בספקים.
  2. קשה מאוד לבחון את הרכישות האלו. פירוק של אינסטגרם היום יוסיף עוד מתחרה דומיננטי לשוק פרסום האונליין (ואגב, יחשוף מה כוחה של הרשת החברתית פייסבוק לבדה), אך האם אינסטגרם הייתה מסוגלת להתפתח למתחרה חזקה גם בלי פייסבוק? לא בטוח בכלל. האם אפשר לנתח את זה? גם לא בטוח בכלל.

לניתוח המלא.

שני ראיונות חובה: האזהרה של זהר זיסאפל והמייסד השקט של מלאנוקס

פירסמתי השבוע שני ראיונות עם אנשים מעניינים מתעשיית ההייטק - זהר זיסאפל, מי שהקים עם אחיו יהודה את קבוצת רד ממנה יצאו עשרות סטארט-אפים. זיסאפל הוא היום משקיע בולט בתחום האוטומוטיב, ובין השאר השקיע בארגוס שנמכרה ביותר מ-400 מיליון דולר; ומיכאל כגן, אחד ממייסדי מלאנוקס, שמעולם לא התראיין.

זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

שני הראיונות היו שונים - כגן התייחס לעסקת אנבידיה, לדרכים לשמור על חדשנות ולהחלטה שלו להקים סטארט-אפ בגיל 42, כשהיה עם 6 ילדים ועם משרה מבטיחה באינטל. אולם יותר מהכל - מעניין סיפורו האישי. הוא נולד בלנינגרד, לא התקבלו לאוניברסיטה בגלל שם משפחתו היהודי וברח לחודש כדי שלא יגייסו אותו (אסור לפספס את סיפור הבריחה, שכלל נהר וסיפור הזוי לגמרי על כפר שלם שטבע בגלל אוניית וודקה). הראיון עם המייסד השקט של מלאנוקס.

הראיון עם זיסאפל הוקלט לפודקאסט החדש שלנו (רוד שואו) וכעת יש אותו גם בגרסא כתובה. הוא דיבר על תעשיית האוטומוטיב, הזהיר מפני בועה מתפתחת ומפני יותר מדי חברות סייבר, הסביר איך הוא ואחיו הצליחו לשמור על יחסים תקינים כל השנים, סיפר מה התחום הבא אליו הוא לוטש עיניים ואמר שהוא לא בטוח בכלל שצריך לפזר את תעשיית ההייטק ברחבי הארץ.

ה-ICO נכשלו? למה מישהו מופתע

שנה וחצי אחרי שגייסה כ-19 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי (ICO) לציבור, חברת הסטארט-אפ הישראלית Colu (קולו) הודיעה כי היא סוגרת את פרויקט הבלוקצ'יין שלה ומציעה לרכוש בחזרה את המטבעות שהנפיקה, המכונים CLN. קולו גם ציינה בהודעתה כי תתמקד מעתה בפעילות של "מטבעות עירוניים" שאינה מבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'ייןן.

בתוך כך, בדיקה של אתר חדשות הקריפטו האמריקאי TheBlock העלתה כי גיוסי ה-ICO הניבו למשקיעים תשואה שלילית חציונית של 87% במונחים דולריים - והתשואות שלהם ממשיכות לרדת בעקביות.

לדברי לארי סרמק, מנהל המחקר של TheBlock, ניתן להסביר בפשטות את כישלון ה-ICO בחוסר איזון בתמריצים בין מייסדים למשקיעים. בניגוד להון סיכון (VC), המייסדים של חברות הבלוקצ'יין שערכו ICO, גייסו כסף ממשקיעים לא מתוחכמים (רובם קמעוניים) עבור מוצר בשלבים מוקדמים מאוד של פיתוח. משקיעי ה-ICO לא קיבלו כל בעלות על נכסי המיזמים שאת מטבעותיהם רכשו.

יש פה משהו שלא ידענו לפני שנה וחצי, כשכל הדבר הזה התחיל? האם לא ידענו שהמשקיעים לא מקבלים זכויות במיזמים? אפשר לכתוב פוסט שלם רק על השיגעון שהיה פה סביב הביטקוין וה-ICO וחוסר האחריות (גם) של אמצעי התקשורת, בארץ ובעולם (גם אתרי החדשות הטובים ביותר).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • בשנת 2014 רכשה חברת פאלו אלטו את חברת סייברה הישראלית. כעת בית המשפט קבע בפסק דין חריג כי נתנאל דוידי ואורי אלטר, שניים ממייסדי סייברה, עשקו את המייסד השלישי משה בן אבו ויפצו אותו בעשרות מיליוני שקלים. החלטת בית המשפט התקבלה למרות שבן אבו שחתם על שני מסמכי ויתור על מניותיו (25% מהחברה!). מתן ברניר עם הפרטים של פסק הדין המעניין. לכתבה המלאה.
  • אורי אלטר  / צילום: אפרת קופר
  • תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שתי מגמות: מצד אחד יותר הון זורם אליה בגלל הריבית הנמוכה (לכל ההייטק העולמי), ומצד שני השקל החזק מקשה על החברות להתפתח. "אין ספק שאם המגמות האלה יימשכו, זה יגרום ללחץ מאוד גדול בהייטק המקומי". כתבה חשובה של יסמין יבלונקו.
  • ורק לטכניון לא נשאר: איך יזמי קורינדוס, שעוסקת ברובוטיקה רפואית, נותרו מחוץ לחגיגה אחרי מכירה ב-1.1 מיליארד דולר. לידיעה המלאה.
  • תחקיר מגזין WIRED: כך הובילו מחאות עובדי גוגל למשבר אמון עם ההנהלה. לידיעה המלאה.
  • מפגינים יהודים בניו יורק נגד אמזון: "משתפת פעולה עם מכונת הגירוש של טראמפ". לידיעה המלאה.
  • לראשונה: משרד הביטחון מקים מרכז חדשנות שיתמוך בסטארט-אפים. לידיעה המלאה.
  • גם אחרי שורה של תחקירים: הספקית הסינית של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכה לנצל עובדים. לידיעה המלאה.
  • הסטודנטים בשנקר ובבינתחומי מציגים: כך פותרים בעיות יומיומיות באמצעות טכנולוגיה וחדשנות. לכתבה המלאה.
  • טסים לארה"ב? ייתכן שתצטרכו להשאיר את מחשב המקבוק פרו בבית. לידיעה המלאה.

ומה בתעשייה:

אקזיט:

  • חברת LPA הגרמנית, המפתחת טכנולוגיות עבור שוק ההון ומוסדות פיננסיים, רכשה את המתחרה הישראלית מודליטי טכנולוגיות, כך הודיעה החברה. סכום הרכישה לא פורסם, אך לפי גורמים המקורבים לחברה הוא נע בין 20 ל-30 מיליון דולר. העסקה כוללת רכיב מזומן קטן נוסף שמותנה בהצלחה של עמידה באבני דרך. מודליטי הוקמה בשנת 2000, על ידי איל ליבוביץ', אשר מכהן כמנכ"ל מודליטי, יחד עם עדו פרידלין ואבי בן משה, שניהם אינם פעילים בחברה כיום. מודליטי גייסה כ-5 מיליון דולר מכללטק, זרוע ההשקעות הישראלית של Acess Industries, מפועלים שוקי הון ומראובן בן-מנחם, שהשקיע גם כנציג כללטק וגם כמשקיע עצמאי. לידיעה המלאה.

גיוס הון:

חברת SofWave Medical המפתחת מכשור רפואי לתעשיית האסתטיקה, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 8.4 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי אריאל סברדליק (סמנכ"ל הטכנולוגיות) ואסף גלשטיין. את הסבב הובילו קרן XT Hi-Tech, קרן ההשקעות בהייטק של קבוצת האחים עופר, יחד עם ד"ר שמעון אקהויז. בסבב השתתפו משקיעים נוספים, ישראליים ואמריקאים. הטכנולוגיה של החברה נקראת אולטרה סאונד פרקציונלי. המכשיר מפיק גלי על-קול בתדירות גבוהה, המייצרים אנרגיה שחודרת לרקמת העור. על פי מחקרים שערכה החברה, האנרגיה היו מעודדת חידוש קולגן ויצור אלסטין אשר גורמים למיצוק ומראה צעיר יותר של העור. לידיעה המלאה.

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפגיעת כטב"ם במטולה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"הבורסה בת"א אטרקטיבית": מנהל ההשקעות שבעד קמעונאות וביטחון

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

רשות המסים מגבירה את האכיפה על משכירי דירות שהקפיצו את המחירים למפונים במאות אחוזים

השכירויות שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל