את'ריום / צילום: Shutterstock
לפני כחודש הסתיים רבעון סוער ותנודתי בעולם הקריפטו. אם נסתכל לעומק על המטבעות עצמם, נגלה שמתוך העשירייה הראשונה, חמישה מטבעות סיימו את הרבעון בירידה, וחמישה בעלייה. ההתנהגות הלא אחידה הזו של המטבעות מאפיינת גם את הסגמנטים השונים בענף: הפיננסים המבוזרים, המטא-וורס והמטבעות הישראליים.
במבט מתחילת השנה, התשואה של שוק הקריפטו עדיין שלילית גבוהה. אבל נתחיל בניסיון למפות מה בעצם ייחד את הרבעון השלישי.
● שנה רעה לקריפטו היא שנה ממש גרועה לכורי קריפטו
● אתריום 2.0: העדכון הגדול בתחום הקריפטו הושלם
● אחרי קריסת מטבע הקריפטו טרה לונה: צו מעצר נגד המייסד ובכירים נוספים
קורלציה מעניינת עם השווקים המסורתיים
מתחילת השנה מציגים מטבעות הקריפטו תשואה שלילית עמוקה מאוד. עשרת המטבעות המובילים הציגו תשואה שלילית של 61.3% מתחילת השנה, וזאת בקורלציה לשוק המניות, שגם הוא מציג תשואה שלילית מתחילת השנה.
אבל בספטמבר התרחש דבר מעניין: בעוד שמדדי המניות המובילים הציגו תשואה שלילית, הביטקוין שמר על יציבות יחסית, והקורלציה נחלשה יחסית.
מדוע זה קרה? "זה בעיקר מעורר שאלה לגבי מקור הקורלציה שהייתה", מציין אלי מיזרוח, מנכ"ל סילבר קסטל. "יש שתי תזות לקורלציה. הראשונה היא, שבשנים האחרונות נכנס הרבה כסף מוסדי לתחום הקריפטו, וכאשר החלו הירידות, המוסדיים - כפי שהם מכרו נכסי סיכון רגילים - מכרו גם קריפטו. בגלל הירידות המתמשכות, הרבה מהכסף הנזיל המוסדי יצא כבר, ולא חזר גם בתיקונים שהיו בשווקים במהלך השנה, ולכן הקורלציה נחלשה.
"הסברה השנייה שהולכת ותופסת תאוצה היא שהירידות בביטקוין לא בהכרח קשורות למה שקרה בשווקים, אלא לסייקל הרגיל של הקריפטו, שפשוט הסתנכרן השנה עם הירידות בשווקים. אם התזה הזאת נכונה, נתחיל לראות פיצול בין התנהגות הקריפטו ושוק המניות".
האירועים המרכזיים שהביאו לעליות
אז הביטקוין סיים את הרבעון בדשדוש יחסי, אבל האירוע הגדול של הרבעון היה ללא ספק השדרוג של רשת האתריום לגרסת 2.0, והאתריום הוסיף 24.5% לשוויו ברבעון זה.
שדרוג רשת האתריום היה שלב ראשון מבין כמה שנועדו לאפשר לרשת לעבוד בהיקפים גבוהים יותר, ובעלויות נמוכות יותר. עם זאת, בשלב הזה של השדרוג לא חלה הפחתה של העמלות, ועיקר העלייה בערך המטבע הייתה לפני השידרוג. אחריו דווקא נרשמו מימושים רבים של משקיעים שסברו בטעות שהשדרוג יוביל כעת להפחתת עמלות ולהגדלת מהירות באופן מיידי. אגב, בתחילת החודש השיקה רשת האתריום את השלב השני במהלך - שדרוג שנחאי.
השדרוג של רשת האתריום השפיע גם על מטבעות של פרויקטים שהם שכבה שנייה על גבי הרשת, ובהם המטבע פוליגון (MATIC), שהשלים עלייה של יותר מ-60% ברבעון האחרון. פוליגון הוא פרויקט 2 Layer, שנועד להיות "מכפיל כוח" לבלוקצ'יין האתריום, ולמעשה מאפשר העברות על רשת האתריום בעלויות נמוכות משמעותית מאשר מעבר דרך רשת האתריום המקורית.
עוד מטבע שבלט ברבעון הוא XRP מבית Ripple Labs, שעלה כ-44%. אלעד נומברג, סמנכ"ל בית ההשקעות פרוקסיביט, מציין כי "החברה נמצאת בהליכי משפט מתקדמים מול ה-SEC (רשות ני"ע בארה"ב), שמנסה להוכיח כי הנפקת XRP היא הנפקת נייר ערך שלא כחוק. בשבועות האחרונים נראתה Ripple כמי שידה על העליונה, בעודה מנהלת הגנה בצורה עיקשת ומנסה לשלול את הטענה ש-XRP עובר את 'מבחן האווי'- המבחן הקובע האם נכס פיננסי הוא נייר ערך או לא. Ripple הגישה בחודש ספטמבר בקשה לפסק דין מקוצר על סמך הראיות שהגישה, ונראה כי המשקיעים מעודדים מסיומו הקרוב של הקרב המשפטי, שהעסיק את החברה כל כך הרבה זמן", אומר נומברג.
ההתערבות של הרגולטור האמריקאי מורגשת יותר ויותר בתחום הקריפטו: "אנו רואים גידול והרחבה באכיפה של הרגולציה בעיקר בארה"ב. ביולי ה-SEC פנתה לבורסות בארה"ב לגבי תשעה טוקנים שנרשמו כמטבעות, וטענה כי הם ני"ע. כתוצאה מכך הבורסות מחקו מיידית את הטוקנים ממסחר, והחברות והבורסות חשופות לתביעות על הנפקה ורישום ני"ע שלא כדין", אומר שי דתיקה, מייסד ומנכ"ל חברת המסחר לנכסים דיגיטליים INX.
"מספר ימים לאחר מכן פנתה ה-SEC לחברת KIK בעניין דומה. גם במקרה זה הטוקן נמחק מהבורסות. באוגוסט פנתה הרשות ל-Voyager, בטענה כי קידמו מכירה של מוצר פיננסי שאינו ני"ע בדרכים של הטעיה של הציבור.
"הפנייה נעשתה לאחר ש-Voyager כבר הכריזו על בקשה לצ'פטר 11 (פשיטת רגל), ובנוסף, ה-SEC החלה להתערב בפעילות של גופים שעוסקים בהלוואות של מוצרי קריפטו (lending/staking), והיא טוענת כי אלו מוצרים הדרושים פיקוח.
"כזו היא למשל התביעה מול BlockFi, בטענה שמוצרי ההלווואות שלה צריכים רישיון, ותביעה והסדר מול קים קרדשיאן, בטענה שזו לא גילתה את התמורה שקיבלה כאשר קידמה מוצרי קריפטו", מציין דתיקה.
הבורסות נהנות מהתנודתיות
בתחום הפיננסים המבוזר, אנו רואים עלייה נאה של שתי הבורסות המבוזרות יוניסוופ (30%) ופנקייק (50%). תחום הפיננסים המבוזר חווה את הטלטלה המשמעותית ביותר מתחילת השנה, עם קריסת טרה וצלזיוס, שהפעילו את אפקט ההדבקה בתחום וגרמו לקריסת גופים נוספים.
"אחד הדברים שאפיינו את הגופים שקרסו היה הריכוזיות בהם. אולי בשל כך, המשקיעים בחרו 'לחזור למקורות', ושמו מבטחם חזרה בבורסות מבוזרות", מציין נומברג.
הרבעון השלישי, שאופיין בתנודתיות, היה טוב מאוד עבור פלטפורמות המסחר בכללותן, המבוזרות והפחות מבוזרות, כפי שהשתקף גם בביצועי המטבע של בייננס. מבין עשרת הגדולים, גם המטבע של בורסת בייננס הוסיף 29.6% לערכו ברבעון השלישי.
על רקע זה נציין כי בייננס, אחת מהבורסות המובילות בעולם, הודיעה בתחילת ספטמבר כי היא מפסיקה לתמוך בתוך זירות המסחר שלה במטבעות היציבים המובילים USDP ,USDC ו-TUSD, ולמעשה, את המטבעות הללו שלקוחות השאירו אצלה למסחר, היא המירה למטבע יציב שלה - BUSD.
בישראל: הגופים החלו לקבל רישיונות
שני הדברים המעניינים ביותר ביחס לחמש המנפיקות הישראליות הם ההתאוששות ברבעון של המטבע של צלזיוס, והיציאה מהמדד של בנקור.
צלזיוס נמצאת בהליך פשיטת רגל וארגון חוב, שבמסגרתו היא גם משחררת כספים שהפקידה כביטחונות מפלטפורמות שונות, ואלו יופנו לארגון החוב. מנכ"ל צלזיוס, אלכס מישנסקי, התפטר מתפקידו בתחילת הרבעון, כאשר בהליך הסדר החוב החלו להישמע יותר ויותר טענות על כך שהחברה למעשה הייתה חדלת פירעון זמן ניכר לפני שהודיעה על הקפאת כספי המשקיעים.
בנקור, פרויקט קריפטו שבנה מנגנון מבוזר להמרת מטבעות מהירה ולמתן אפשרות למשקיעים לתפקד כעושי שוק אוטומטיים ולספק נזילות לשוק תמורת ריבית, נפגע ביחד עם כל תחום הפיננסים המבוזר מהתנודתיות החזקה בשווקים.
נוסף על כך, בשוק המקומי, לדברי חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות פרוקסיביט, "המהלך המשמעותי של הרבעון הגיע דווקא מצידה של רשות שוק ההון, שהחלה להעניק רישיונות קבועים לגופים פיננסיים בתחום הקריפטו, ובכך העלתה את אסדרת הקריפטו בארץ שלב. מדובר בצעד מבורך, שבוודאות יגביר את הביטחון ואת רמת הוודאות של המשקיעים בישראל".
שני גופים קיבלו עד כה רשיון: חברת HBH, שבונה תשתיות למסחר בקריפטו עבור הבנקים והגופים המוסדיים, וברוקר הקריפטו הוותיק ביטס אוף גולד. הרשות פרסמה גם חוזר מקיף על ניהול סיכונים בנכסים פיננסיים כגון קריפטו, ובו דרישות מפורטות לניהול המשמורת של כספי הלקוחות. "זה שם את התעשייה במקום שהיא לא הייתה בו מעולם, יש לה מסגרת ברורה איך צריך להתנהל, זה עידן חדש", ציין יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ביטס אוף גולד, עם קבלת הרישיון.
בתוכנית האסטרטגית של הבורסה בת"א: סחר בקריפטו | עוד זוית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה השבוע את התוכנית האסטרטגית שלה לחמש השנים הקרובות, שאחד הנדבכים העיקריים בה הוא הקמת פלטפורמת מסחר לקריפטו ונכסים דיגיטליים, מבוססת בלוקצ'יין. הבורסה פועלת ליצירת תשתית בלוקצ'יין שתאפשר טוקניזציה של נכסים דיגיטליים מסוגים שונים וחוזים חכמים.
דרך ההקמה טרם הוחלטה, וייבחנו מספר כיווני פעולה פוטנציאליים, כולל הסבת תשתיות קיימות לטכנולוגיות חדשניות, וכן הקמת פלטפורמות ייעודיות על בסיס הטכנולוגיות החדשניות. הפלטפורמה תותאם למספר סוגי נכסים שיתווספו אליה בהדרגה, בהם טוקנים, מטבעות קריפטו, NFT ואג"ח דיגיטליות.
נציין כי הבורסה והחשב הכללי כבר החלו בניסוי להנפקת אג"ח מדינה מבוססות קריפטו. לדברי הבורסה, האתגר העיקרי בתחום זה הוא חוסר הבהירות הרגולטורי. עם זאת, בורסות מובילות בעולם כבר החלו בהקמת פלטפורמות בלוקצ'יין למסחר בניירות ערך דיגיטליים, וכעת גם הבורסה של תל אביב מכניסה זאת לתוכניות האסטרטגיות שלה.