מדף חלב של תנובה בסניף שופרסל / צילום: תמונה פרטית
בשבועות האחרונים נחשף הציבור למחסור במוצרי תנובה ובמוצרי יוניליוור במדפים של רשתות המזון, וזאת כחלק מהמאבק המתוקשר שמנהלות הרשתות כנגד חלק מהספקים הבולטים שלהן, הדורשים להעלות את מחירי המוצרים. אותם ספקים, יבואנים ויצרנים של מוצרי מזון וצריכה, מבקשים לגלגל על ציבור הקונים את העלויות שנוספו להם בשנה האחרונה, בין היתר כתוצאה מהתייקרות חומרי גלם, עלויות הובלה ושכר עובדים.
● המאבק על המחיר: הסיבה שאף קמעונאית לא מחרימה את תנובה חוץ משופרסל
● הנתונים שמוכיחים: הישראלים שכחו עד כמה חוב יכול להיות מסוכן | ניתוח
● הכוורת של סמוטריץ' ומה יקרה לחוק חינוך חינם: התוכניות המתגבשות של שר האוצר המיועד | ניתוח
עד כמה אותה דרישה להעלאת מחירים "מוצדקת"? מבדיקת גלובס לדוחות הכספיים של הענף בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 עולה כי נמשכת מגמת השחיקה ברווחי הרשתות וספקיהן הבולטים, אך לא במידה שווה. שיעור הרווח התפעולי מההכנסות של הספקים, שהיה אשתקד כמעט כפול מזה של הרשתות, נחתך הרבה יותר השנה, כך שהוא כמעט נושק לזה של הרשתות.
במילים אחרות, קרב כיפופי הידיים בין הרשתות, שפועלות למנוע התייקרות גורפת של מחירי המוצרים הנמכרים בהן (ובכך למנוע פגיעה במכירות), לבין הספקיות, מורגש יותר בדוחות הכספיים של האחרונות.
עם זאת, צריך לציין כי הספקיות המקומיות עדיין מציגות בדרך־כלל רווחיות נאותה, המתבטאת בשיעור דו־ספרתי מהמכירות בשורת הרווח גולמי, שמאפשר להן להציג רווח תפעולי ורווח נקי בשורה התחתונה.
חיתוך ברווחי הספקיות למרות עלייה בהכנסות
הנתונים המצרפיים העולים מבדיקת גלובס מלמדים כי למרות עלייה מתונה בהכנסות, צנח הרווח התפעולי המצרפי של חמש רשתות המזון הנסחרות בתל אביב (שופרסל , רמי לוי , יוחננוף , ויקטורי וטיב טעם ) בשיעור של 32% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
זאת בזמן שהרווח התפעולי המצרפי של שש ספקיות בולטות של מזון ומוצרי צריכה (שטראוס , דיפלומט , וילי פוד , סנו , נטו מלינדה ובכורי שדה ) נחתך בתקופה זו בשיעור חד בהרבה של 56%, גם כן למרות עלייה בהכנסות.
יש לציין כי הירידה החדה ברווחיות הושפעה מהוצאות חד־פעמיות גדולות שרשמו ברבעון השלישי שופרסל (בגין תוכנית התייעלות צפויה) ושטראוס (בעקבות סגירת מפעל השוקולד בנוף הגליל).
את תשעת החודשים הראשונים של 2022, חתמו הרשתות קמעונאיות עם הכנסות מצרפיות של 22 מיליארד שקל, עלייה מתונה של 3%. הרווח הגולמי של חמש הרשתות שנבדקו נותר דומה, ברמה של 5.7 מיליארד שקל, כששיעורו נשחק קלות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי של חמש החברות צנח כאמור בקרוב לשליש והסתכם ב־792 מיליון שקל (3.6% מהמכירות לעומת 5.4% בתקופה המקבילה).
האירועים המרכזיים שאחראים לירידה ברווחיות התפעולית של רשתות השיווק היו בין היתר תוכנית התייעלות גדולה שעליה הודיעה רשת שופרסל, כמו גם המשך העלייה במחירי השכירויות, מחירי הארנונה וכן עלייה בתעריפי החשמל. בנוסף עלו גם מחירי הדלקים, מה שייקר בין היתר את שירותי ההפצה של הרשתות.
פגיעה של 300 מיליון שקל ברווח של שטראוס
באשר לדוחות הכספיים של ספקיות המזון ומוצרי הצריכה הנסחרות בבורסה, הן רשמו אומנם עלייה של 6% בהכנסותיהן (בישראל בלבד) ל־10.2 מיליארד שקל, אך הרווח הגולמי שלהן ירד ב־14% ל־2.35 מיליארד שקל, ואילו הרווח התפעולי שלהן צלל כאמור ביותר מחצי ל־400 מיליון שקל "בלבד" (3.9% מהמכירות לעומת 9.5% בתקופה המקבילה אשתקד).
בנתוני הספקיות ניכרת ההשפעה של סגירת מפעל הממתקים של שטראוס בצפון הארץ באפריל השנה, בעקבות זיהום סלמונלה בקו ייצור השוקולד, שהוביל לריקול הגדול בתולדות שוק המזון המקומי. מתחילת השנה נרשמה פגיעה של מאות מיליוני שקלים במכירות ענקית המזון שמובילה עפרה שטראוס, והיא העריכה בתום הרבעון השלישי כי הפגיעה ברווח הנקי השנתי שלה תעמוד על כ־300 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה שטראוס הפסד תפעולי של 36 מיליון שקל מפעילותה בישראל, למול רווח של 350 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שטראוס אינה היחידה שרשמה הרעה בתוצאותיה. גם יצרנית ויבואנית מוצרי הטואלטיקה סנו, שבשליטת משפחת לנדסברג, ספגה פגיעה קשה ברווחיות שלה. למרות שהכנסותיה עלו מעט בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח התפעולי נחתך ב־38% ל־138 מיליון שקל. סנו ציינה כי בין הגורמים לשחיקה ברווחיות היו התייקרות חומרי הגלם והתשומות, כמו גם עלויות הפרסום, השכר וההפצה.
יבואנית מוצרי המזון והטואלטיקה דיפלומט, ששמה נכרך במהלך השנה בחלק מהמחאות החברתיות בשל ייקור טונה סטארקיסט שהיא מייבאת, התריעה בדוחות כי היא בדרך לייקר את מוצריה. לדבריה, היא תצטרך "להעביר התייקרויות ללקוחותיה", כדי להימנע מ"השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות".
דיפלומט רשמה עלייה של 9.1% בהכנסות הפעילות בישראל, שיעור הרווח הגולמי נשמר על 22%, בדומה לתקופה המקבילה ב־2021, והרווח התפעולי נותר על 61 מיליון שקל, כך ששיעורו מהכנסות החברה נשחק מ־5.1% בשלושת הרבעונים הראשונים אתשקד ל־4.7% השנה.
רמי לוי נפגעה מעט ומנייתה עלתה הכי הרבה
בקרב הקמעונאיות, רמי לוי רשמה פגיעה מועטה יחסית לרשתות הגדולות האחרות בשיעור הרווח התפעולי, שמתחילת השנה עמד על 4.5%, לעומת 4.7% בתקופה המקבילה אשתקד. זאת לאחר שהכנסות הרשת צמחו בשיעור חד יחסית של 11% ל־5.35 מיליארד שקל בינואר־ספטמבר. הרווח התפעולי נשחק בין היתר בשל עלייה בהוצאות המכירה והשיווק, שנבעה בין היתר מהתייקרויות בהוצאות שכר, דמי שכירות ודמי ניהול של הסניפים וגם הוצאות פחת ואחזקה.
שופרסל, הרשת הגדולה בישראל, סיכמה רבעון שלישי של דשדוש בתוצאות, תוך רישום הוצאה חד־פעמית גדולה של 200 מיליון שקל בגין תוכניות התייעלות שבכוונתה ליישם, הכוללות צמצום במצבת כוח־האדם וסגירת עשרות סניפים.
את תשעת החודשים הראשונים של השנה מסכמת שופרסל עם שחיקה של 1.2% בהכנסות ל־11 מיליארד שקל, כאשר הרווח התפעולי של הרשת צלל, בשל עלות יישום תוכנית ההתייעלות ל־1.8% מההכנסות מול 5.1% מהן בתקופה המקבילה אשתקד.