גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתוך שנתיים הפכה שטראוס מאחד התאגידים היציבים לארגון שעובר ממשבר למשבר. למה זה קורה?

בכירים ותיקים נטשו אחד אחרי השני, גלי פיטורים פגעו באמון העובדים, מחדל הסלמונלה שחק את הרווחיות, והמניה מתקשה להתאושש ברקע עליות במחירי הקפה, הקקאו והסוכר ● האם מהלכי ארגון מחדש והתייעלות יחזירו את ענקית המזון לצמרת? לא כולם משוכנעים בכך

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר
מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

עד לפני שנים ספורות נחשבה קבוצת שטראוס לאחת החברות היציבות בישראל. מה שהתחיל ברפת קטנה ומחלבה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה, בחצר ביתם שבנהריה בשנת 1939, הפך ברבות השנים לקונצרן מזון ומשקאות בעל עסקים חובקי-עולם, המעסיק 12 אלף עובדים (כ-6,500 בישראל), ושכמחצית מהמכירות שלו מתבצעות מעבר לים.

בשווי 732 מיליון דולר: חברת הביטוח הישראלית שהפכה לבעלת עניין בטבע 
בנק ההשקעות של האיחוד האירופי יזרים דרך לאומי מיליארד שקל לפרויקטים ירוקים בישראל 

במשך יותר מ-80 שנה שבהן היא קיימת, נותרה שטראוס בשליטה ובהובלה משפחתית, ושמרה על הדומיננטיות שלה כחברת המזון השנייה בגודלה בישראל. גם הנהלת החברה שמרה על יציבות - רוב בכירי החברה החזיקו בתפקידם שנים רבות, ושטראוס זכתה לתדמית של חברה "משפחתית" שמטפחת את המנהלים מתוכה.

כך למשל גיורא בר-דעה, שפרש בשלהי 2022 מתפקיד המנכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקיד, שימש לפני כן במשך יותר מ-20 שנה בתפקידי ניהול שונים בשטראוס ובחברת עלית שמוזגה לתוכה.

אלא שבשנים האחרונות משהו לא טוב עובר על ענקית המזון, הנמצאת בשליטה (57%) של האחים עפרה, עירית ועדי שטראוס, ילדיו של מיכאל שטראוס ז"ל (בנם של המייסדים). במהלך התקופה חוותה שטראוס משבר חסר תקדים בעקבות התגלות סלמונלה במפעל השוקולד שלה בנוף הגליל - מה שהוביל לסגירתו לתקופה ממושכת וגרם לחברה להפסדי ענק.

לזה נוספו משבר בעל מאפיינים דומים במפעל יצרנית החומוס סברה בארה"ב, שבה מחזיקה שטראוס 50%; וזינוק במחירי הקפה בעולם, שבתורם פגעו ברווחי החברה. כל אלה באו לידי ביטוי גם במניית שטראוס , שמציגה ביצועי חסר משמעותיים לעומת מדדי הייחוס וחזרה לרמות שבהן נסחרה בשנת 2018.

פועל יוצא נוסף של הקשיים שחווה שטראוס הוא עזיבתם של 10 בכירים את החברה בשנה האחרונה. בין אלה נמנים סמנכ"ל הכספים של שטראוס, ישראל גור זמיר; מנכ"ל שטראוס ישראל, אייל דרור; מנכ"ל חברת הקפה, ציון בלס; סמנכ"לית משאבי אנוש בשטראוס ישראל, אלונה מגור-שוהם; סמנכ"ל השיווק של תחום הקפה בישראל, אלעד רביד; מנכ"ל החברה-הבת בארה"ב (סברה), ג'ואי ברגשטיין; ואחרים - מה שנראה כהתרחקות מהדי.אן.איי המשפחתי שאפיין כאמור את החברה בעבר.

שלא במקרה, גל העזיבות הזה התרחש מאז מינויו למנכ"ל של שי באב"ד, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, שהגיע במטרה להחזיר את נושאת המטוסים של שטראוס למסלול. תחת ניהולו של באב"ד הונהגו בשטראוס שינויים ארגוניים ומהלכי התייעלות שבמסגרתם פוטרו מאות עובדים בארץ, בעיקר במטה החברה.

רק בחודש שעבר הודיעה שטראוס על פיטורי כ-150 עובדים, בעיקר בשכבות הניהוליות - מהלך שצפוי להביא לחיסכון שנתי של כ-50 מיליון שקל. מדובר בסבב שני של פיטורים בתוך קצת יותר משנה.

על רקע זה, מיותר כמעט לציין כי בדירוג "החברות שהכי טוב לעבוד בהן" של גלובס ו-Statista לשנת 2023, צנחה שטראוס מהמקום השלישי למקום ה-22. דירוג מקביל של BDI Code מיקם את שטראוס במשך שנים רבות בצמרת (החברה עצמה התגאתה בהיותה "אחת מ-10 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל"), אך גם שם בשנתיים האחרונות הידרדרה החברה מהמקום השישי ב-2021 למקום ה-22 שנה לאחר מכן. בשנה שעברה כבר צנחה ל-32 בלבד. ועדיין, בשטראוס מתכוונים להמשיך להצמיח מנהלים מתוך החברה.

לא רק מילקי וממתקים

בישראל מכירים את שטראוס בין היתר כיצרנית של מילקי, שוקולד פרה, קפה טורקי וגם צ'יטוס ותפוצ'יפס. היא מחזיקה בשוק המזון נתח של קרוב ל-10%, כשרק תנובה גדולה יותר, כך על-פי נתוני חברת סטורנקסט.

אבל הפעילות בישראל היא כאמור רק חצי מהסיפור של הקבוצה ואחראית רק לכמחצית מהכנסותיה. בעולם, שטראוס היא חברת הקפה הרביעית בגודלה, בתחום שמגלגל יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה, עם נתח שוק של 2.7%, כך לפי חברת מחקר השווקים Euromonitor.

כמחצית מהכנסות הקבוצה מגיעות מפעילות הקפה, שמרוכזת תחת חברה-בת (שטראוס קפה). השוק העיקרי של חברה זו הוא ברזיל, שמהווה כשני שלישים מהכנסות המגזר. היתרה מגיעה בעיקר ממדינות מזרח אירופה ומישראל. בנוסף, שטראוס גם עוסקת בתחום המטבלים והממרחים בצפון אמריקה באמצעות סברה ופועלת גם בתחום המים המטוהרים בארץ (תמי 4) ובחו"ל, בעיקר בסין.

ה"תקלה" האחרונה מבחינת שטראוס היא זינוק משמעותי במחירי חומרי הגלם של מוצריה. כך, מחיר קפה ירוק מסוג רובוסטה, שמשמש להכנת קפה קלוי וטחון וגדל בעיקר באפריקה ובברזיל, השלים זינוק של 90% בתוך 3 שנים. הסוכר התייקר באותו זמן ב-60%, ומחיר הקקאו הכפיל את עצמו. הסיבה היא בעיקר שינויי מזג אוויר שפגעו ביבולים ובהיצע.

לדברי בכיר בשוק, אחרי שנתיים של עליות במחירי חומרי הגלם, שטראוס ושאר החברות היו בטוחות שהמחירים ירדו ב-2023 בחזרה לנורמליות. אך לאכזבתן המחירים המשיכו לזנק, והם כעת "גבוהים בעד 100% יותר מאשר הממוצע שלהם בעשור הקודם".

לדאבונה של שטראוס, המחירים המשיכו לעלות לאחרונה גם עקב משברי התובלה בתעלת סואץ (בשל מתקפות החות'ים מתימן) ובתעלת פנמה (בעקבות יובש קיצוני וירידת מפלס המים).

בתגובה להתייקרות מחירי חומרי הגלם ועלויות התובלה, מגלגלות יצרניות המזון המקומיות, ושטראוס ביניהן, את העלויות אל הצרכנים - ומעלות את מחירי המוצרים בעשרות אחוזים, אפילו מספר פעמים בשנה. שטראוס עשתה זאת בחודש שעבר בפעם השלישית תוך שנה, כשהודיעה על העלאת מחירים, לעתים בשיעור דו-ספרתי, עבור רבע ממוצריה, ובהם שמן זית, מוצרי שוקולד, קפה, חומוס וחטיפים.

אנליסטית הקמעונאות של לידר שוקי הון, דינה קורשונוב, טוענת כי גם בנטרול העלאות המחירים, "ניכר שינוי בהעדפות צרכניות", דוגמת מעבר למותגים פרטיים זולים יותר "על חשבון הספקים הגדולים", וזה עלול לפגוע בנתח השוק של שטראוס.

ליקויים במפעל בארה"ב

כאמור, העלייה במחיר חומרי הגלם הוא האחרון בסדרת המשברים שפקדו את שטראוס בשנתיים האחרונות. זה התחיל ביצרנית החומוס סברה, שקיבלה מכתב אזהרה מה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) בשל ליקויים במפעלה.

סברה (Sabra) נאלצה לסגור את מפעלה בארה"ב בפברואר 2022 לחצי שנה, לטובת שיפוץ. עקב כך נתח השוק שלה בשוק החומוס האמריקאי צלל בשנת 2022 ל-31% בלבד - לעומת כ-62% בשנה שלפניה, וכיום הוא עומד על 38%.

מכירות המגזר, שהיה אחראי ל-8% מהכנסות הקבוצה, נפלו ב-45% בשנת 2022, וגם כעת הן נמוכות משמעותית מקצב ההכנסות של 2021.

צרה שנייה וכמובן גדולה בהרבה באותה שנה (2022) הייתה פרשת חיידקי הסלמונלה שנמצאו בחודש אפריל במפעל השוקולד בנוף הגליל. שטראוס נאלצה לבצע "ריקול" חסר תקדים למוצריה והשביתה את המפעל לכחצי שנה. המשבר היה כה חריף, עד שעפרה שטראוס, היו"רית ובעלת השליטה, נאלצה להתייצב מול המצלמות ולהתנצל בפני עם ישראל. התוצאה הייתה פגיעה של כ-300 מיליון שקל ברווחי הקבוצה באותה שנה, כאשר הפעילות בארץ הפכה להפסדית.

האם מהלכי ההתייעלות והקפצת המחירים האחרונים יספיקו כדי להחזיר את שטראוס למסלול? קורשונוב מלידר שוקי הון חוששת שלא. להערכתה, הבעיות שמעיקות על שוק המזון המקומי כיום צפויות גם בהמשך "לתרום ללחצים האינפלציוניים בתחום בארץ ובעולם", כך ש"האינפלציה בתחום המזון לא הולכת לשום מקום בשנת 2024".

זינוק בחוב שלא מתכווץ

בשנת 2023 איבדה מניית שטראוס כ-27% מערכה, בעוד שהמדדים ת"א 35 ות"א 125 עלו בכ-4%. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 8.4 מיליארד שקל, נמוך ב-33% מהשיא שאליו הגיעה בפברואר 2022. מדובר בירידה חדה בהרבה מזו שחוו מניות של חברות אחרות הפועלות בתחום ייצור המזון כמו היינץ, יוניליוור או נסטלה, שירדו אשתקד בשיעור חד ספרתי.

 

צריך לציין כי דוחות שטראוס בשנה האחרונה מציגים שיפור משמעותי: הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2023 יותר מהוכפל לעומת הרבעון המקביל ל-212 מיליון שקל, והרווח הנקי זינק ב-237% והסתכם ב-120 מיליון שקל ברבעון.

אלא שהמשקיעים מבינים שהמספרים היפים לכאורה של השנה החולפת לא רלוונטיים, שכן לא מדובר בצמיחה "אמיתית" אלא בהתאוששות חלקית משנה קשה, בדרך חזרה למצב של טרום מחדל הסלמונלה, שאליו החברה טרם הגיעה.

השאלה החשובה היא מה הלאה. בלידר לא אופטימיים לגבי ההמשך, וכך גם ליאת קדיש, סמנכ"לית וראש תחום מימון תאגידים במידרוג, שם הציבו אופק שלילי לדירוג של שטראוס לפני שנה וחצי. 

מחד ציינה קדיש לחיוב, בדוח מיוני 2023, את הסיכון הנמוך של פעילות החברה בישראל "לאור רמת ביקושים יחסית יציבה למוצרי מזון בסיסיים", ואת מעמדה הדומיננטי בענף "המאופיין בחסמי כניסה משמעותיים ליצרנים... הבאים לידי ביטוי בשוק ריכוזי יחסית".

מאידך היא ציינה לשלילה את הזינוק בחוב נטו של שטראוס ל-2.7 מיליארד שקל בסוף 2022, לעומת 2 מיליארד שקל בשנת 2021, וציינה כי הגידול בחוב "לא צפוי לרדת משמעותית בשנתיים הקרובות".

קדיש חוששת ש"הרווחיות הגולמית צפויה להיחלש למול שנים עברו", וצופה לחברה בעתיד הנראה לעין רווחיות תפעולית של 7.5%-8%. עוד היא מציינת כי הדירוג עלול לרדת אם תהיה "שחיקה מתמשכת ברווחיות החברה".

תמיד יותר רווחית בארץ

אנליסטים ומנהלי קרנות גידור ששוחחו עם גלובס בנושא ציינו כי "תמחור החברה לא אטרקטיבי ביחס לאלטרנטיבות", שכן שטראוס נסחרת במכפיל רווח של 20 (שווי שוק חלקי הרווח השנתי).

מנגד, בבנקי השקעות ג'פריס וברקליס דווקא אופטימים. בברקליס ציינו כי "במבט קדימה, אנו רואים את שטראוס במצב טוב לספק צמיחה בת-קיימא בשורה העליונה, המונעת על-ידי חידושים מתמשכים והשקות מוצרים חדשים".

שטראוס גם רוצה לייצר עוד רגליים לפעילות. כך היא נכנסת לתחום החלב הצמחי במטרה לשלב אותו גם ביוגורטים ומעדנים. בעתיד, אם תחום החלב המתורבת יתפתח, היא תנסה להיכנס גם אליו כדי לייצר מנועי צמיחה חדשים.

המשקיעים יכולים רק לקוות שהמזל הרע של שטראוס יחלוף בטווח הקרוב, ומחירי הקפה יחזרו לרמות של העשור הקודם, מה שיקפיץ את הרווחיות התפעולית של שטראוס חזרה לרמה של 11% מהמכירות, ואולי אף מעבר לכך. נתח השוק של עסקי הקפה שלה בברזיל נמצא בעלייה מתמדת (אך בשאר העולם לא), ועשוי לתרום אף הוא לשיפור.

בנוסף, שטראוס יכולה תמיד לסמוך על ישראל, כאן הרווחיות שלה גבוהה משמעותית מזו של פעילותה בחו"ל. טרם משבר הסלמונלה הציגה החברה רווחיות תפעולית של כ-12% בישראל (ו-21% בתחום הקפה כאן). זאת בהשוואה לרווחיות של 7% בלבד בפעילות הקפה בחו"ל ו-6% בפעילות החומוס של סברה בארה"ב.

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח