קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock
ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית צפויה לסיים את עבודתה בימים הקרובים, ומסקנותיה צפויות להתפרסם בעוד כמה שבועות. בכך יושלם תהליך של כתשעה חודשים, שהתקיים על רקע מאבק סוער בין הקופה לבין משרד הבריאות.
● מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?
● המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות
עדיין לא ידוע מה יהיו מסקנות הוועדה, שמונתה על-ידי משרד הבריאות, אך פועלת באופן עצמאי ממנו. הוועדה מונתה על רקע טענות של משרד הבריאות כי דירקטוריון הקופה, בראשות יוחנן לוקר, מתערב בהחלטות המנכ"לים באופן שהוביל לעזיבה של מספר מנכ"לים בקופה במהלך כהונתו של לוקר כיו"ר, וכן לקושי לגייס מנכ"לים מובילים לתפקיד, באופן שפוגע בקופה ומערער את יציבותה. לוקר הכחיש את הדברים.
בעבר פרסם משרד הבריאות הנחיות למצב שהיה רוצה לראות בכללית, וייתכן כי חלק מן ההנחיות הללו יומלצו גם על-ידי הוועדה. המשרד דרש למשל כי משרתו של יו"ר הדירקטוריון תקוצץ ל־75% משרה; שכל פגישה של יו"ר או חברי דירקטוריון עם בעלי תפקידים בקופה תחייב תיאום ואישור מראש של המנכ"ל, ואיסור מוחלט על היו"ר והדירקטוריון לתת הוראות ישירות לעובדים; איסור אצילת סמכויות מהדירקטוריון ליו"ר או למנכ"ל ואיסור על איחוד התפקידים; דרישה כי מינויים לתפקידים בכירים - מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, יועץ משפטי ומבקר פנימי - יחייבו אישור מליאת הדירקטוריו; היועץ המשפטי והמבקר הפנימי יהיו כפופים הן למנכ"ל והן ליו"ר הדירקטוריון, בהתאם לחלוקת הסמכויות שבחוק.
הדרישות הללו הוצגו לכללית בספטמבר, בתקופה בה ועדת הבדיקה הייתה בהקפאה. משלא נענו, חידש שר הבריאות חיים כץ מהליכוד את פעילות ועדת הבדיקה.
אם הוועדה תמליץ על שינויים שאינם מספקים את משרד הבריאות, או אם היא תמליץ על שינויים שלא יבוצעו, למשרד יש עדיין כמה קלפים אותם יוכל לשלוף, ביניהם התניית תקציבים לקופה או אפילו מינוי מנהל מורשה לקופה. דירקטוריון הכללית מתנגד כמובן נחרצות לאפשרויות הללו.
חילוקי דעות לגבי תפקוד ורטהיים
המתח בין משרד הבריאות לדירקטוריון הכללית החל ביוני האחרון, כאשר מנכ"ל הקופה אלי כהן עזב את תפקידו. מאז, במקביל למהלומות בין משרד הבריאות ליו"ר הקופה, נבחר גם מנכ"ל חדש לכללית, ד"ר איתן וירטהיים.
גורמים ממערכת הבריאות אמרו היום (ה') לגלובס כי "ד"ר איתן וירטהיים מונה כמינוי פשרה בין משרד הבריאות לבין לוקר, מינוי שהוא רופא, ויש לו יכולות מוכחות בניהול ובעבודה עם כל הגורמים במערכת".
אולם לגבי התפקוד של וירטהיים מאז מינוי, ישנם חילוקי דעות. גורמים במערכת סיפרו לגלובס כי נראה כי למרות שלוקר יודע שכל העיניים עליו, ושמשרד הבריאות בוחן כמה חופש הוא נותן למנכ"ל - הוא לא חרג מדרכו, וגם וירטהיים לא מצליח להתנהל כמנכ"ל של ממש.
לעומת זאת, גורמים המקורבים לכללית אמרו לגלובס כי טענות אלה הן"קשקוש", וכי למרות שוירטהיים נמצא בתפקיד רק כ-100 ימים, הוא העמיד חזון פורץ דרך ובנה אסטרטגיה ששניהם אושרו במלואם על-ידי הדירקטוריון, קיים מועצות מנהלים עם כל הגורמים בקופה באופן חופשי לגמרי, החל במינוי סמנכ"לים, מינה דוברת המזוהה איתו ואף יצא כבר בקמפיין פרסומי חדש.
סדין אדום עבור לוקר
הרקע להקמת ועדת הבדיקה נטוע ביוני האחרון. אחרי פרישתו של כהן, החלו חילופי מכתבים חריפים בין הנהלת משרד הבריאות לדירקטוריון הכללית, לאחריהם כינס משרד הבריאות לראשונה את ועדת הבדיקה, ואילו דירקטורין כללית טען כי היא אינה חוקית, משום שלכללית לא ניתנה שהות לפתור את הליקויים בעצמה.
מאז הוועדה הזו הפכה לסדין אדום עבור לוקר. דירקטוריון הכללית בראשות לוקר עתר לבג"ץ נגד הוועדה ומינה ועדת בדיקה פנימית בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, כחלופה לוועדה של הכללית, במטרה לשכנע כי פעילותה של הוועדה של משרד הבריאות מיותרת. ההליך לא הסתיים, אך בינתיים בג"ץ לא השתכנע לעצור את פעילות הוועדה. עבודתו של דנציגם מוערכת במאות אלפי שקלים רבים.
ועד עובדי הכללית נעמד לצד לוקר ופתח בשביתה למשך מספר שעות נגד הוועדה, בטענה כי מטרתה היא לאפשר למשרד הבריאות להשתלט על הכללית, אולי לשם מינויים פוליטיים.
בינתיים התחלף שר הבריאות דאז, אוריאל בוסו מש"ס, בשר חיים כץ, תחילה כמינוי זמני ואז כמינוי קבוע. כץ פעל תחילה לפייס בין הכללית לבין הנהלת משרדו החדש, ולכן הקפיא זמנית את עבודת ועדת הבדיקה, אך בסופו של דבר נעמד לצד מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, דרש את הדרישות שהצגנו לעיל, וכאשר אלה לא נענו תוך כמה שבועות, איפשר כאמור את חידוש עבודה הוועדה. כעת הוועדה משלימה את עבודתה.
משרד הבריאות קיווה שימונה לתפקיד מנכ"ל מאוד חזק מול לוקר - כמו יצחק קרייס, מנכ"ל שיבא, או רוני גמזו, בעבר מנכ"ל איכילוב ומשרד הבריאות. לא ברור האם המנהלים הללו היו רוצים להתמנות לתפקיד הזה, אך בכל מקרה, בפועל זה לא קרה.
לוקר: הופעל עליי לחץ
לוקר טען בעדותו בוועדה לבחינת התנהלות הכללית כי בפגישה עם שר הבריאות הופעל עליו לחץ למנות לתפקיד את ד"ר אורלי ויינשטיין, בעבר ראש תחום בתי החולים בכללית והיום מנהלת בית חולים שיבא נגב, כאשר לדבריו הוצעו לו שלוש האפשרויות - קרייס, גמזו או ויינשטיין, והיה ברור כי ויינשטיין היא המינוי הריאלי היחיד מבין השלושה. לדבריו, נאמר לו כי אם יסכים למינוי, הוועדה תבוטל, ותפקידו לא ייפגע.
גורמים במערכת מאשרים כי הייתה פגישה כזו שבה הציע משרד הבריאות מועמדים שונים, ונעשה ניסיון למצוא פשרה, אך הם התרשמו כי הטון לא היה מאיים כפי שמציג זאת לוקר.
המועמדת המועדפת על לוקר הייתה אורנית בר טל, סמנכ"ל משאבי אנוש בקופה, שמונתה גם לממלאת-מקום מנכ"ל הכללית עד לבחירה בוירטהיים. משרד הבריאות אמר אז באופן מפורש כי לדעתו בר טל חסרה את הניסיון הניהולי הספציפי הדרוש לתפקיד. לבסוף כאמור מונה וירטהיים - מנכ"ל המוערך גם על-ידי הנהלת משרד הבריאות, אם כי עלה החשש כי הוא עדיין ישמש ככינור שני ללוקר.
הקדנציה הנוכחית של לוקר בתפקיד צפויה להסתיים ב-2028, ובינתיים נראה כי לא משנה מה יהיו החלטות הוועדה - המאבק בינו לבין משרד הבריאות יימשך.