חברת אלקטרה מוצרי צריכה בוחנת שלא להמשיך את השתתפות קרפור במיזם "הסל של המדינה" לחצי שנה נוספת, אף שתנאי המכרז מאפשרים לה להאריך את ההשתתפות. הסיבה היא המחיר שגובה המבצע מתוצאות הרשת.
● צביקה שווימר: "הרבה מהמתחרים רוצים לסכל לנו את הנפקת קרפור בבורסה"
● בלעדי | מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים
● ברקת טען ש"הסל של ישראל" הוריד מחירים בשוק. הנתונים מראים אחרת
"'הסל של המדינה' הביא לקוחות חדשים לרשת, אבל פגע בהכנסות", אמר יו"ר אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר, בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני של 2026.
הדוחות של אלקטרה ממחישים את הדילמה. מיזם "הסל של המדינה", שיצא לדרך באפריל, אומנם הביא לגידול במספר הלקוחות בסניפי קרפור שהשתתפו בו, אך במקביל גרר שחיקה ברווחיות הגולמית. כעת בוחנים בהנהלת החברה אם התנועה הנוספת שהמבצע מייצר מצדיקה את הפגיעה הכלכלית, או שעדיף לסיים את ההשתתפות בתום התקופה הנוכחית.
המיזם שעורר ביקורת
"הסל של המדינה" הוא מהלך שיזם משרד הכלכלה בתחילת השנה, שבמסגרתו נבחרה רשת אחת להתחייב למחיר קבוע ומוזל לסל של 100 מוצרים. בתמורה אמורה הרשת ליהנות מקמפיין פרסום ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליון שקל.
קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה למכרז, והיא זכתה בו. המהלך יצא לדרך כאמור באפריל, בתחילה בכ-50 מסניפי הרשת ובאונליין, כשהרכישה של מוצרי הסל הוגבלה לעד שתי יחידות מכל מוצר.
כבר מראשיתו ספג המיזם ביקורת מצד גורמים בענף. בין היתר נטען כי העובדה שרק רשת אחת התמודדה במכרז פוגעת בהיגיון התחרותי שלו, וכי סל אחיד של 100 מוצרים אינו משקף בהכרח את סל הקניות האמיתי של משפחה.
ביקורת נוספת עסקה בכך שהמחירים המוזלים חלו בתחילה רק בחלק מסניפי קרפור, במגבלת הכמות ובכך שהמדינה משקיעה עשרות מיליוני שקלים בפרסום של רשת פרטית אחת.
ההחלטה של קרפור - שמשנה בימים אלה את הנהלתה לאחר סיום כהונתו של המנכ"ל מיכאל לובושיץ וכניסתה של ענבל הרסון לתפקיד - כנראה לא מגיעה בחלל הריק. המשך הקמפיין כנראה לא צפוי לתת לה את התמורות שהיא ציפתה להן בתחילת הדרך.
מגזר קמעונאות המזון: ירידה בהכנסות
ברבעון השני ירדו הכנסות מגזר קמעונאות המזון של אלקטרה צריכה, שבו מרוכזת פעילות קרפור, ב-2.6% לכ-818 מיליון שקל, לעומת 840 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הנתון הבולט יותר הוא המכירות בחנויות הזהות, שירדו ב-7.2%. באלקטרה מסבירים כי הירידה ברבעון נבעה מירידה במכירות החנויות הזהות, מסניפים שנמכרו ומעיתוי חג הפסח, כאשר פתיחת סניפים חדשים קיזזה חלק מהפגיעה.
במחצית הראשונה של השנה התמונה מתונה יותר. הכנסות מגזר המזון עלו ב-2.4% לכ-1.68 מיליארד שקל, בעיקר בזכות מכירות של סניפים חדשים, בעוד המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2.6%.
הרווחיות של פעילות המזון השתפרה. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם ב-44 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ושיעורו מהמכירות עלה מ-5.1% ל-5.4%.
גלובל ריטייל, החברה שמפעילה את קרפור בישראל, רשמה רווח תפעולי לפני הכנסות אחרות של כ-42 מיליון שקל ורווח נקי של כ-8 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון שקל ו-5 מיליון שקל בהתאמה ברבעון המקביל אשתקד.
מגזר הספורט והפנאי: תוצאות חיוביות
מגזר הספורט והפנאי של ענקית הצריכה מספק תוצאות חיוביות. הכנסות המגזר זינקו ברבעון השני ב-31.7% לכ-131 מיליון שקל, לעומת 100 מיליון שקל ברבעון המקביל. באלקטרה מייחסים את הצמיחה בעיקר לגידול במכירות אדידס בקמעונאות, לצד עלייה בפעילות סער בקמעונאות, בסיטונאות ובאונליין.
המכירות בחנויות הזהות במגזר הספורט והפנאי עלו ברבעון ב-26.2%. חלק מהזינוק נובע מבסיס השוואה שהושפע מסגירת חנויות בתקופות הלחימה, אך גם לאחר נטרול הימים שבהם החנויות היו סגורות, נרשמה עלייה של 13.6% במכירות החנויות הזהות. במחצית הראשונה עלו המכירות בחנויות הזהות ב-8.3%, או ב-6.5% לאחר נטרול ימי הסגירה.
השיפור במכירות חלחל גם לשורת הרווח. מגזר הספורט והפנאי עבר מהפסד מגזרי של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח של 11 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. במחצית הראשונה הסתכמו הכנסות המגזר ב-266 מיליון שקל, עלייה של 13.7%, והרווח המגזרי כמעט הוכפל מ-13 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל.
מגזר מוצרי החשמל: תמונה מעורבת
בפעילות מוצרי החשמל התמונה מעורבת. מגזר מוצרי הצריכה החשמליים, שכולל את פעילות היבוא, הייצור והשיווק, רשם ברבעון הכנסות של 246 מיליון שקל, ירידה של 3.9% לעומת 256 מיליון שקל ברבעון המקביל. באלקטרה מציינים כי מספר המזגנים שנמכרו דווקא גדל, אך ירידת מחירים הובילה לירידה בהכנסות.
למרות הירידה במכירות, הרווח המגזרי של פעילות מוצרי הצריכה החשמליים עלה מ-9 מיליון שקל ל-14 מיליון שקל, ושיעור הרווח מהמכירות טיפס מ-3.5% ל-5.5%. החברה מייחסת את השיפור בין היתר לירידה בשערי החליפין ולצמצום הוצאות. במקביל היא מדווחת על גידול משמעותי בצבר ההזמנות לפרויקטים בתחום המיזוג. במחצית, עם זאת, הכנסות המגזר ירדו ב-4.6% ל-479 מיליון שקל, והרווח המגזרי ירד ל-30 מיליון שקל, לעומת 34 מיליון שקל בתקוםה המקבילה אשתקד.
בקמעונאות החשמל, הכוללת בין היתר את מחסני חשמל ושקם אלקטריק, נרשמה צמיחה מתונה יותר. המכירות ברבעון עלו ב-1.7% ל-650 מיליון שקל, והרווח המגזרי גדל מ-23 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל. במחצית עלו ההכנסות ב-6.1% לכ-1.32 מיליארד שקל. אלקטרה מייחסת את השיפור ברווחיות בין היתר לגידול במכירות החנויות הזהות ולעלייה במשקל המוצרים בייבוא ישיר.
בסך-הכול סיימה אלקטרה מוצרי צריכה את הרבעון השני עם הכנסות של כ-1.82 מיליארד שקל, עלייה של 1.7% לעומת התקופה המקבילה. הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות עלה ל-82 מיליון שקל, לעומת 59 מיליון שקל, וה-EBITDA בנטרול IFRS 16 טיפס ל-87 מיליון שקל, לעומת 63 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-30 מיליון שקל.
הדוחות מציגים שיפור של הרווחיות בחלק גדול מפעילויותיה של אלקטרה מוצרי צריכה, שנהנית מהתנופה של אדידס ומקמעונאות החשמל. בקרפור, לעומת זאת, האתגר עדיין קיים.
