אינטל הימרה על המחשוב הקוונטי - תעשית מחשוב חדשה בתהליכי הבשלה שטרם נכנסה באופן משמעותי לשוק - ורכשה אמש (ב') את הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק (Classiq) ב-2.2 מיליארד דולר. מאחורי המהלך עומדת הכוונה לשלוט על שרשרת הערך של שוק המחשוב הקוונטי - שיטת מחשוב עתידנית ושונה מטכנולוגיית שבבי הסיליקון הוותיקה של אינטל, שעשויה להבשיל רק בעוד מספר שנים.
● מייסדי קלאסיק, אב ובנו, יקבלו כ-200 מיליון דולר מעסקת הענק. וכמה ירוויחו העובדים?
● ראיון | הבכיר מאנבידיה שמסביר איך פיתוח מישראל יפתור את אתגר אבטחת ה-AI
המשקיעים, עם זאת, מגרדים את הראש בניסיון להבין האם בעצם המהלך אינטל קונה את עתידה ומפצה על אובדן שוק המובייל וה-AI בשוק הקוונטי - או שמא מדובר בהימור מסוכן מדי. כעת יורדת מניית אינטל בכ-1% במסחר המוקדם בנאסד"ק, לאחר שאתמול, בטרם היוודע דבר הרכישה, היא עלתה ב-4%.
מהלך מושכל?
על פניו מדובר במהלך מושכל: יותר ויותר חברות גדולות פותחות מחלקות מחשוב קוונטי בניסיון להתכונן לטכנולוגיה שתוכל לייצר מחשוב שיעיל בסדרי גודל אחרים ממה שמחשב-העל החזק ביותר של אנבידיה יודע לייצר כיום.
מוסדות פיננסיים כמו HSBC, וולס פארגו ואפילו בנק ישראל, יצרניות רכב ומנועים כמו ב.מ.וו, רולס רויס ולופטהנזה, חברות תקשורת כמו קומקסט, AT&T, KDDI ו-NTT ובעיקר ענקיות ציוד ביטחוני בעולם - וגם בישראל - כבר הקימו מחלקות למחשוב קוונטי, כשהן מתכוננות למה שקרוי כ"נקודת היתרון הקוונטי" - הרגע שבו המחשוב בתחום יבשיל ויהפוך להיות יעיל ומהיר יותר ממחשב-העל החזק ביותר המבוסס על שבבי סיליקון.
בתעשייה חלוקים בשאלה האם הנקודה הזו תגיע ב-2027 או בכלל ב-2030. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, דיבר כזכור על מסחור מוחלט של התחום רק בעוד כ-15 שנים.
בשלב זה, אינטל היא חברת הביג-טק היחידה שהימרה על רכישה גדולה בתחום הקוונטי. שאר הענקיות, כמו גוגל או מיקרוסופט, רואות את התחום עדיין כמעין הימור ומתנסות בפיתוח פנימי של שבבים ותהליכים מדעיים, אך הדבר עדיין נתפס על-ידן כהתנסות מדעית או כניסוי מסחרי. אחרות - כמו אמזון או מטא - לא ממש משחקות במגרש, ואנבידיה קיבלה החלטה שלא לפתח שבב קוונטי אלא להסתפק במתן האפשרות לבצע סימולציות קוונטיות - באמצעות המעבדים הגרפיים הסטנדרטיים שלה.
המשקיעים על הגדר
אינטל אומנם סבלה מתזרים מזומנים שלילי בין השנים 2022 ועד השנה שעברה והגדילה משמעותית את החוב שהיא נטלה, ואכן, מאז כניסתו של המנכ"ל ליפ-בו טאן במרץ בשנה שעברה בוטלו השקעות עתק במפעלים בגרמניה ובפולין, הוקפאה בניית המפעל בקריית גת, ותזרים המזומנים החופשי חזר להיקפים חיוביים. החוב עצמו קטן בעקבות שורה של מכירת נכסים וחברת שבבים שאינטל רכשה בעבר.
טאן בחר להוציא מהכיס 2.2 מיליארד דולר לטובת חברת תוכנה, בזמן שהחברה רק עתה מלקקת את הפצעים לאחר פיטורי עשרות אלפי עובדים ומהלכי התייעלות. בהתחשב בהיסטוריה הבעייתית של אינטל ברכישת חברות - די לציין רק את רכישת מובילאיי, הבאנה לאבס וגרנולייט הישראליות שהסתיימו במפח-נפש - לא מן הנמנע כי המשקיעים רואים ברכישת קלאסיק כהימור.
לכאורה, משקיעים בחברות הקוונטום הציבוריות - אחד הטרנדים הלוהטים של שוק ההון בשנים האחרונות - היו אמורים לשאוב עידוד מהקפיצה של ענקית טכנולוגיה לשדה הקוונטי. אלא שגם כאן המשקיעים על הגדר: מניית IonQ ירדה בשתי עשיריות האחוז המסחר המאוחר, מניית קוונטיניום ירדה גם היא בפחות מאחוז, וכך גם חברת ריגטי (Rigetti). השוק מתקשה להכיל את הבשורה בשוק המתפתח שהגיע דווקא משחקנית נחותה בשוק.
הקשר הביטחוני
אחד הגורמים שעשויים להסביר את ההימור של אינטל על המחשוב הקוונטי הוא הקשר הולך ומתהדק שלה עם הממשל האמריקאי והפנטגון. מאז שהנשיא דונלד טראמפ הוביל השקעה ממשלתית בחברה והביא חברות אמריקאיות אחרות - כמו אנבידיה - להשקיע בה, נראה כי שאינטל הופכת לנכס לאומי אמריקאי - מפעל שבבים שמשרת את הפנטגון ואת הצמיחה של תעשיית הביטחון הפרטית והציבורית במדינה.
לפני כשנתיים הודיעה ממשלת ארה"ב על מענק בן 3 מיליארד דולר לאינטל להקמת מפעל שבבים ייעודי לתעשיות הביטחוניות. היוזמה של אילון מאסק לבנות את מפעל השבבים הבא של טסלה וספייס אקס בשיתוף אינטל במסגרת מיזם "טרה-פאב" מבטיח כי אינטל תהנה מהזמנות יצור שבבים לחלליות, לוויינים, רכבים אוטונומיים ומערכות רובוטיות.
בהקשר זה, מערכת הביטחון בארה"ב מתקדמת בשני צעדים לפני השוק הפרטי באימוץ טכנולוגיות קוונטיות - כאלה שיאפשרו לה להתגבר על מתקפות סייבר עוצמתיות, לשמור על הצפנה של נכסיה ולבצע סימולציות מורכבות של כלי נשק שניתן לבצע רק במחשבי-על.
אחד היישומים הקוונטיים הדחופים ביותר במערכות הביטחון הוא לאו דווקא מחשבים קוונטיים, אלא חיישנים קוונטיים - שיאפשרו למשל ניווט ללא צורך בהסתמכות על GPS או בתלות על השעונים האטומיים הקיימים. במובן זה, פיתוח חיישנים קוונטיים שמסתמכים על מניפולציה של פוטונים - כפי שעושות למשל חברת QXL הישראלית או Infleqtion האמריקאית - מסמן את הצורך הבהול ביותר במחשוב קוונטי לצרכים הביטחוניים.
סיפור ההצלחה של המוסדיים
עסקת קלאסיק שופכת אור על תופעה כמעט לא מדוברת בהייטק הישראלי: מעורבות הגופים המוסדיים בהשקעות ישירות בה. הפניקס התגלתה כאחת המרוויחות הגדולות, לאחר שהשקיעה בקלאסיק 15 מיליון דולר בסך-הכול, כשהיא מכניסה לכיסה כעת 150 מיליון דולר על השקעה שניתנה בין השנים 2022-2025.
מדובר בסיפור הצלחה מרשים ולא מקרי: הפניקס, לצד מוסדיים כמו מור, הראל ומיטב, מעסיקות מנהלי השקעות שמכירים את קרנות ההון סיכון המקומיות ואת חבורת הצמיחה הישראליות ומשתדלים לנצל הזדמנויות השקעה במקומות שבהן הסיכון נמוך יותר, במיוחד בחברות צומחות שמכניסות כבר כמה מיליוני דולרים.
על-פי דוח IVC, בשנת 2025 הייתה הפניקס למשקיעה השנייה בגודלה בהייטק הישראלי מבין המוסדיים, עם נתח של 18% מכלל השקעות המוסדיים בחברות הייטק ישראליות, בעוד שהראל ראשונה עם 33% מסך ההשקעות. השנה, הפניקס מחזיקה כבר בנתח של 24% מכלל השקעות המוסדיים בהייטק, בעוד שהראל ירדה ל-30%.
לא תמיד מדובר בהשקעות שמספקות תשואה: ההשקעה של הפניקס בקלאסיק החלה בימי בועת ההייטק של 2022 - מוסדיים רבים נכוו בהשקעות בחברות צמיחה ב-2021 וב-2022 בשווי שיא, מה שפגע בתשואות שלהן בשנים שלאחר פרוץ המשבר בתעשייה במחצית השנייה של 2022.
