לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות • עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה • חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד
בימים בהם הפסקת האש בעזה נשמרת, הצפון שקט והתקפות החות'ים פסקו, נראה כי החזית המצרית מתעוררת לראשונה מאז 1979 • לאחר ההכרזה על תוכנית טראמפ לפינוי עזה, המתיחות בין הצדדים מעלה הילוך, לרבות איומים ב"כיבוש תל אביב" • מומחים טוענים כי האינטרס של שתי המדינות הוא לשמור על השקט, אך מבהירים: במזרח התיכון הכול אפשרי
בשעה שחלק גדול מהדיון בתקציב עוסק כעת בשאלה איפה לקצץ, יש מי שמזהירים מפני גידול בלתי נשלט בהוצאות הביטחון, וחזרה על טעויות מלפני 50 שנה • היועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר: "תפיסת ביטחון זה כמו מצפן - צריך לעשות התאמות, אך הרוב עדיין שריר וקיים" • המשרוקית של גלובס
גורלנו הכלכלי ייקבע בהתנהלות הכלכלית של הממשלה • במאת הימים מאז תחילת המלחמה, הממשלה הוכיחה מנהיגות וכושר החלטה כלכלית נמוכים • אסור "לבזבז את המשבר" - יש לבנות תקציב "בונה שרירים" לצמיחה ולטובת חוסן לאומי-חברתי • יש "אבל" גדול, והוא חוסר הרצון או היכולת של המדינה להתמודד עם האתגר של החברה החרדית
כמי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל (במיל') איתי ברון מכיר מקרוב את סכנות הקונספציה • שורת כשלים שזיהה כשחקר את מחדל מלחמת יום כיפור גרמה לו להבין: הסוד טמון דווקא בריבוי הגישות וההיררכיות • בשיחה עם ערן גפן הוא מסביר איך לתרגם את המסקנה הזאת לעולם העסקי • חצי שעה של השראה
בדיקה של השפעת אותן מלחמות על שוק הבנייה בארץ מעלה תמונה מורכבת ולא אחידה • בעבר, לא רק המלחמה עצמה השפיעה על השוק, אלא גם המצב הכלכלי של המדינה • במלחמה הנוכחית יש שיקולים חדשים
האם הייתה בישראל ממשלה שהוחלפה תוך כדי מלחמה? התשובה שלילית • המשרוקית של גלובס
אזור הדרום הוא אחד המבוקשים ביותר ומרכז כרבע מכלל העסקאות בישראל, וכשישית מהיצע הדירות • טראומת המלחמה עתידה להוריד ביקושים רבים ליישובים באזור זה, ומהירות שיקום השוק תלויה בעיקר בתוצאות המלחמה
ראש המל"ל לשעבר, האלוף (במיל') גיורא איילנד, אמר לגלובס ברקע הלחימה: "הייתה כאן הפתעה ענקית. זו עובדה" • איילנד ציין כי כדי להחזיר את הישראלים שנחטפו צריך "לייצר משבר הומניטרי קשה בעזה"
האם מדינאים וגנרלים אחראים, לטוב ולרע, על ההשתלשלות של מאורעות היסטוריים או שמדובר באוסף הפעולות הכאוטי של אינספור יחידים בשטח • במלאות 50 שנה למלחמת יום כיפור, שתי יצירות ישראליות מציבות לנו אלטרנטיבות בשאלות של ייצוג וזיכרון
מפעל אתא הפך למיתולוגי בזכות האחריות הבלעדית שלו לייצור מדי צה"ל. אלא שהמקום שלו בתודעה צריך להיות שמור דווקא בשל פרשה משפטית אחת, שפילגה את דעת הציבור, איימה לסגור אותו דווקא בימי מלחמת יום כיפור והסתיימה בפסק דין תקדימי • הספר "סיפורי משפט" חוזר כעת למאבק שהסעיר את המדינה בשנות השבעים
ביהמ"ש העליון ידון בשבוע הבא בעתירת התנועה לחופש המידע, גלובס וכלי תקשורת נוספים, לחשוף את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקורונה • אחרי שאזרחי ישראל חיכו 50 שנה כדי לראות את התמלילים שחשפו את מחדל יום כיפור, אסור להשאיר אותם שוב באפלה
העניין והטלטלה הרגשית שעוררה הסדרה "שעת נעילה" הולידו גל של טיולים ברמת הגולן, בעקבות אתרי הקרבות במלחמת יום כיפור • גם בלי קשר לסדרה כדאי לטייל עכשיו בגולן
הרצון ב"שעת נעילה" ("כאן") להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי, הפך את מלחמת יום כיפור המשתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" • בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים
מדוע הציבור אינו מודע לתרומתן של האחיות-נשים למאמץ המלחמתי? אולי כי לרוב הן מסתפקות בחיוך המטופל, במילה טובה ובמקרה הטוב באות המלחמה הנשלח אליהן בדואר בתום המערכה • התגייסות המדיה להעלאת התודעה לפועלן של הנשים בעבר, ואפילו בהווה, חיונית מאוד
הפורטפוליו של פרופ' יהודה חדד • גיל: 64. תפקיד: נשיא המכללה האקדמית להנדסה SCE • "אהוד ברק מצא אותי, העלה אותי על הג'יפ, חזרנו לקחת את החייל שהחבאתי, והתמוטטתי. אושפזתי לחודש בבי"ח והייתי עוד חודשיים בשיקום"
אם שואלים את יצחק בריק, נציב קבילות החיילים, צריך לפחד מהתשובה • מה עושים עם מחלה שתוקפת ארגון שלם? • ומדוע יש לשקול לשלוח את שוטרי ישראל לשיעורי כתיבה תמה? • פרשנות
התנצלותו לחללים אינה כנה. הם כבר מתים. הם לא יכולים לנהור לקלפיות
אלוף (מיל.) יהודה שגב, כיום יו"ר התאחדות התעשיינים: "קודם כל, החייל שייך למשפחתו ולהוריו, בחייו ובמותו" ■ "הכול זה בני אדם. בצבא, בתעשייה, באזרחות, בחיים"
ערוץ 1 מציג עוד ערב שידורים מיוחד במלאת 42 שנה למלחמת יום כיפור