היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen
בייעוץ המשפטי לממשלה הגיבו לעתירות נגד סגירת גלי צה"ל לקראת הדיון בבג"ץ, וקבעו כי החלטת הממשלה לסגור את התחנה ולהפסיק את שידוריה עד חודש מרץ לוקה בפגמים יסודיים - ודינה להתבטל.
● חזרה בה: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת
● התייקרות חבילות הספורט של צ'רלטון מגיעה גם ל-yes
לפי עמדת הייעוץ, אף שבשנת 2022 נקבע בחוות-דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין כי עקרונית ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה - הרי שהמציאות מאז השתנתה מהותית. לדברי היועצת גלי בהרב-מיארה, אחת מהנחות היסוד שנשענו עליהן בעבר הייתה קיומו של שידור ציבורי מתפקד ויציב. כיום, כך נטען, גם תאגיד השידור הציבורי נתון לאיומים של סגירה ולפגיעה במועצתו.
"החלטת הממשלה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש. החלטת הממשלה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ו'לצינון' כלי תקשורת חופשית", כך נכתב בהודעה לתקשורת.
החשש הוא שסגירת כלי תקשורת בשל תכניו עלולה ליצור אפקט מצנן על כלל התקשורת החופשית, ושקבלת החלטה כזו חודשים ספורים לפני מערכת בחירות עשויה להביא לפגיעה קשה בחופש הביטוי.
נזכיר כי שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט על סגירת גלי צה"ל בעקבות המלצות ועדת זליקוביץ' שמינה. הוועדה הציגה בפניו שתי אפשרויות: סגירת התחנה לחלוטין או סגירת מחלקת החדשות של גלי צה"ל - "הבית של החיילים".
בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות שונות לבג"ץ. לאחר שבמערכת התחנה נמסרה הודעה על הקפאת חוזים חדשים של אזרחי צה"ל, הוציא בג"ץ צו על-תנאי המקפיא את סגירת גלי צה"ל עד לקיום הדיון שנקבע ל-28 בינואר. עובדי צה"ל וההסתדרות הביעו כבר את תמיכתם בגלי צה"ל והודיעו כי יפעלו למניעת סגירת התחנה.
חשיבות ציבורית עליונה
לפי עמדת הייעוץ המשפטי, סגירת גוף תקשורת מרכזי מחייבת חקיקה ראשית, שכן מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה ובהחלטה שמשנה את פני שוק התקשורת בישראל.
עוד נטען כי סגירת התחנה אינה מנותקת ממהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועצת מחלישים את התקשורת החופשית, ובהם חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי והחשש לפגיעה רחבה בחופש הביטוי.
מעבר לכך, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת ועדת זליקוביץ' עצמה - הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של גלי צה"ל. לדבריה, בהרכב הוועדה נכללו חברים בעלי זיקה פוליטית למפלגת השלטון, בעוד שגורמי מקצוע בכירים, בהם עיתונאים ונציגים צבאיים רלוונטיים, נעדרו ממנה.
"לא הובהרו השיקולים של שר הביטחון בבחירת חבריה ובגיבוש הרכבה", נכתב במכתב. יתרה מכך, "הוועדה הסתמכה על נתונים אשר מהימנות חלקם מוטלת בספק ממשי; ישנו חשש כבד כי הוועדה שקלה שיקולים לא רלוונטיים ובמרכזים 'הגוון הפוליטי' של תוכן השידורים בתחנה, כפי שעולה במישרין גם מחלק מן השאלות שהפנתה לדוברים השונים; הוועדה ייחסה משקל שולי, אם בכלל, לנתונים חיוניים ומהימנים שעמוד לפניה", נכתב.
בחוות-הדעת מוזכרת גם ועדת זמיר שפעלה בשנת 2023, בראשות הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר, אשר קבעה כי אין לסגור את גלי צה"ל, וכי יש לשמור על אופיה הצבאי-ממלכתי של התחנה. ועדה זו אף הציגה שורה של תיקונים ותהליכי עבודה, מעין "ספר עבודה", שמפקד התחנה הנוכחי, טל לב רם, פועל לקידומם.
לפי היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה לא בחנה ברצינות חלופות מידתיות יותר בטרם קיבלה את ההחלטה הדרמטית על סגירת התחנה.