כשא', מפתחת תוכנה, הגיעה ביום שני שעבר לעבודה בוויקס (Wix) היא לא דמיינה שבסוף היום תמצא את עצמה מחוץ לחברה. זמן קצר לאחר מכן פורסמה בגלובס ידיעה על כוונתה של וויקס לפטר בין 800 ל-1,000 מהעובדים. "ואז התחיל הבלאגן", היא מספרת. "מרגע שהכתבה פורסמה כולם חיכו לראות מי יפוטר, ותהו איך ההנהלה לא אמרה לנו שום דבר. לפני המהלך הזה היה בוויקס גל פיטורים קטן שאף אחד לא ידע עליו ונעשה מאחורי הקלעים - וחשבנו שבזה זה הסתיים. זו הייתה הפתעה".
● "לא צריך הסכמים, מספיקה לו מילה": השיטה של ברק אברמוב
● "פקיסטן מהללת את בכירי חמאס. כשהיא המתווכת מול איראן זה צריך להדיר שינה מעינינו"
● הם עברו לחיות בבונקרים כדי לשרוד את סוף העולם. האיום הגיע מבפנים
ההפתעה התחלפה מהר מאוד בגל זימונים לשימוע. "היו לנו ארבעה ימים של חרדות, וביום חמישי 80% מהמפוטרים הוזמנו לשימוע. המנהל הישיר שלי הודיע לי בזום שגם אני איתם".
תוך זמן קצר נפתחה קבוצת וואטסאפ של מפוטרים, שבה כבר חברים היום מאות מעובדי וויקס. הם מעבירים קישורים למשרות פתוחות, מדברים על התחושות הקשות. "יש שם נשים וגברים שהיו במילואים, ועובדים שכבר עשר שנים בוויקס, מהתותחים של החברה. כולם נרתמים לעזור ומנצלים את כל הקשרים האפשריים".
מי מהם שלא יצליח למצוא עבודה בקרוב ייאלץ להתבסס על דמי האבטלה מביטוח לאומי, והמשמעות היא: צניחה דרמטית בהכנסה ביחס למשכורות הממוצעות בהייטק. כך, אם עובד השתכר עד כה כ-30,000 שקל בברוטו הוא יצטרך להתרגל לחיות עם קצבה של 12,670 (42% משכרו). אם שכרו עמד על 40,000 בחודש הירידה היא לדמי אבטלה של כ-13,769 שקלים בחודש (34% מהשכר).
"יש לי משכנתא ושני ילדים קטנים, ובעלי עובד בלואו־טק ומרוויח פחות ממני", אומרת א'. "אם לא אמצא עבודה מהר זה יטלטל אותנו משמעותית, בקבוצה יש הרבה הירתמות לעזור, גם עובדים שנשארו וגם עובדים שהיו בעבר בוויקס מנצלים את כל הקשרים האפשריים כדי לעזור למפוטרים. אבל האווירה קשה".
על הקושי הכלכלי יכולות לגשר לכאורה בינתיים חבילות הפיצויים, אבל גם שם עולים קשיים. "וויקס הבטיחה שהיא תיתן לכל עובד שבועיים של פיצוי על כל שנה עד תקרה של 9 שנים", טוענת א'. "אלו פיצויים נמוכים מאוד לעומת מה שחברות אחרות שפיטרו נתנו. הם גם לא נותנים יותר מדי ליווי - שתי שיחות תמיכה רגשית".
בוויקס לא הגיבו על הטענות.
"רק הטאלנטים לא מודאגים"
אלפי אנשים פוטרו בתקופה האחרונה משורה של חברות בולטות באחד הגלים הקשים שידע ההייטק הישראלי: וויקס הכריזה על פיטורים של כ-20% מהעובדים; אמדוקס הכריזה כי תפטר כ־10% מכוח־האדם הגלובלי שלה, שיכלול לפי הערכות מאות עובדים בישראל; ענקית התשלומים פייפאל הודיעה כי היא נערכת לפיטורים של עשרות עובדים בארץ; חברת הפינטק הישראלית ראפיד (Rapyd) הודיעה כי היא נערכת לסבב פיטורים נוסף; ולייטריקס הירושלמית, המוכרת בעיקר כמפתחת אפליקציית Facetune, הודיעה על פיטורי 75 עובדים, מהם 55 בישראל.
"בימים של ההודעות על הפיטורים התחושה בשוק הייתה ממש של אבל", מספרת בת שבע משה, יזמת הייטק, שעומדת בראש יוזמה לסיוע למפוטרים למצוא משרות חדשות במסגרת קהילה ברשת, שהקימה עוד בימי הקורונה - המחברת בין עובדים ומעסיקים. "חברה אחרי חברה הודיעה, והייתה הרגשה של סחף. אז העליתי פוסט וביקשתי ממפוטרים וגם ממעסיקים שיפנו אליי. פנו אליי מלא מעסיקים שאמרו: 'אנחנו מגייסים', ומהצד השני מלא עובדים שמחפשים את המשרה הבאה שלהם".
מול המשרות שזורמות אליה משה חשה גם אופטימית. "זה נכון שיש היום הרבה חברות שמפטרות, כיוון שאנחנו בנקודת פיתול בכלכלה, בפרט בהייטק, אבל יש גם הרבה חברות חדשות שמגייסות. האם כל המפוטרים ימצאו עבודה מהר? לא. יש את הסופר־טאלנטים, שהם רגועים וימצאו מהר מקום אחר, אבל יש מסה קריטית של עובדים, שנכנסו עכשיו לשוק שכמה חברות ענק פיטרו לתוכו אלפי אנשים בבת־אחת - והם דואגים מאוד. וזה גם מכניס עובדים בחברות אחרות שלא פוטרו להיסטריה".
לדברי משה, המפוטרים שמדברים איתה יותר מהכול מבולבלים. "מצד אחד הם המומים, כי לא חשבו שיפטרו אותם, ומצד שני כולם ידעו שיהיו פיטורים. זה פרדוקס. אומרים לי 'היה ברור שהולך להיות גל, פשוט לא חשבתי שיהיה כזה גדול'".
זה היה צפוי?
"מי שלא הבין שהולך להיות גל פיטורים - או שלא מבין ביזנס או שטומן את הראש בחול, כי חברות במשק עוברות טלטלה במודל העסקי שלהן, במהות העסקית, לצד הגורמים האקולוגיים כמו שער הדולר־שקל, שהיה רק זרז. הרי זה אירוע שאנחנו מדברים עליו בקהילה שנתיים. מי שלא הבין את זה צריך לשאול את עצמו איפה הוא חי".
פיטורים בגלל AI? לא בטוח
הסיבות שהניעו את גל הפיטורים הנוכחי היו מגוונות. אך בכל ההודעות הוזכרה מהפכת הבינה המלאכותית כאחת הסיבות לקיצוץ או שצויין: "צריך להתאים את עצמנו לעידן החדש".
מנכ"ל ראפיד אריק שטילמן, למשל, כתב לעובדים כי החברה "מבצעת ארגון מחדש כדי להתאים לשינוי יסודי במודל העסקי", והוסיף כי ראפיד פועלת כיום כ"חברה שמונעת על ידי AI". עוד כתב כי שילוב של הבינה המלאכותית במערכות הליבה הארגון מאפשר לה לפעול מהר יותר, בדיוק גבוה יותר וביעילות רבה יותר.
מנכ"ל וויקס אבישי אברהמי הסביר במכתב לעובדים כי התחזקות השקל מול הדולר, בשעה שהכנסות החברה הן בעיקר בדולרים, יצרה "לחץ מבני" על פעילות החברה, אך הוסיף גם כי התפתחות תחום הבינה המלאכותית מחייבת את וויקס להפוך ל"חברה מהירה, רזה ושטוחה יותר".
חברות אחרות שהודיעו על צמצומים בשנה החולפת דיברו אף הן על "התאמה לעידן ה־AI", והמשמעות ברורה: פחות עובדים ויותר הסתמכות על אוטומציה.
האמירות הללו הציתו מחלוקת סוערת: עד כמה באמת אחראי ה־AI לפיטורים בגל האחרון? בקבוצות הוואטסאפ של המפוטרים וברשתות החברתיות ניצת ויכוח בין אלה הטוענים כי הבינה המלאכותית היא רק תירוץ, לבין מי שמאמינים שלא רק שזו הסיבה, אלא שהמהפכה עוד צפויה לצמצם משרות רבות נוספות.
ד', מפתחת שפוטרה מסטארט־אפ קטן לפני כמה חודשים, ומאז לא מצליחה למצוא עבודה, בטוחה שבמקרה שלה מדובר בפיטורים בגלל AI. "עבדתי תקופה בחברת הייטק ופוטרתי בגל גדול. גם בסטארט-אפ השני פוטרתי בשל קיצוצים. בכל פעם דיברו על AI.
"ואכן, כשיצאתי לשוק גיליתי שאין כמעט משרות בתחום שלי בשוק, וכל משרה חדשה שמתפרסמת מוצפת בפניות. לפני שנה היו יותר פרסומים. מפתחים זזים מהתפקיד ולא מחפשים להם תחליף. ההרגשה היא שהבינה המלאכותית החליפה אותנו".
ד"ר ישי מור, ראש התוכנית לבינה מלאכותית וחינוך במכללה האקדמית בית ברל, סבור כי ה-AI בהחלט מייצרת רעידת אדמה במשק. "משבר הג'וניורים הוא רק ההתחלה", הוא אומר. "תחומים שלמים בתעשייה עומדים להימחק, ואחרים צצים במקומם. משרות כניסה נעלמות, בשעה שהביקוש לעובדים מיומנים עולה. יש פחות משרות פיתוח, שירות ושיווק ויותר משרות מוצר.
"אני מזהה פיטורים המוניים בחברות הייטק, לצד עלייה בסטארט־אפים העוסקים בתחומי הבינה המלאכותית והחומרה. לצד זאת יהיו תופעות חדשות, כמו סטארט־אפ של אדם אחד. נדרשים היום כישורים שונים מבעבר והדבר מקשה מאוד על השתלבות ראשונית במשק. זו יכולה להיות הזדמנות אדירה - אך אם לא ניערך נכון, זו תהיה מכה כואבת".
שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק GotFriends, מצטרפת להנחה כי השפעת הבינה המלאכותית תופסת תפקיד משמעותי יותר בגל הזה. "חברות רבות בישראל עוברות שינויים מבניים והטמעת AI הפכה לפרקטיקת חובה כמעט בכל תחום. ההשפעה הישירה שלה היא שמבדילה את הגל הנוכחי מהגלים הקודמים, שהיו בעיקר עקיפים ונבעו מאופטימיזציה, התייעלות או שינויים כלכליים.
"ההערכות הן ש־5%-10% מכוח־האדם בשוק ההייטק עלולים למצוא עצמם ללא עבודה השנה, כולל סניורים ומנהלים, לא רק ג'וניורים, בעיקר המועמדים שלא מצליחים לאמץ את טכנולוגיות ה־AI. חברות הייטק גדולות ונסחרות חוו ירידה בביקושים. גם שכבת מנהלי הפיתוח צריכה להסתגל לדרישות החדשות".
"מתייעלים, זה לא חדש"
אבל לא כולם מסכימים עם התזה. "המנהלים הישירים שלנו אמרו לנו שהפיטורים נובעים מ־AI, אבל לכולם ברור שזה רק תירוץ", אומר אחד ממפוטרי וויקס. "החברה נקלעה לקשיים כלכליים לא נורמליים בגלל שהיא עשתה פידבק לא נכון, וכולנו אכלנו אותה. הם ניסו לטשטש את זה, ניסו לשבת בפאנלים ולמכור לעובדים וגם למשקיעים שהעסקים כרגיל, אבל בסופו של דבר ההנהלה קיבלה החלטות שגויות ואנחנו העובדים, שהקריבו ונתנו מהחיים שלהם - סופגים את התוצאה".
וזה אינו קול שנשמע רק בקרב מפוטרים. גם מנכ"ל אנבידיה לא חושב שהבינה המלאכותית אחראית לצמצום במספר המשרות. "אנשים מדברים על הורדת מספר המשרות - זה שטויות. חברות שוכרות יותר מהנדסים שיפיקו יותר", אמר ג'נסן הואנג בכנס המחשוב קומפיוטקס שבטייוואן השבוע. "חברות מבינות שמפתחי תוכנה מגדילים את הפריון עם AI ושוכרים יותר מהנדסים. יחידת העיבוד הבסיסית לבינה מלאכותית - אסימונים (טוקנים) - היא עניין רווחי ובביקוש גבוה. עם 30 מיליון מתכנתים שמתפרנסים מפיתוח תוכנה, AI מגדיל את התפוקה שלהם מ־3 טריליון דולר ל־9 טריליון, וזה מסביר את העלייה במספר המשרות".
טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של אפולו, סבור כי לא רק ש־AI אינה הגורם לפיטורים, אלא שהבינה המלאכותית תגדיל את מספר המשרות ותעלה שכר. בפוסט שפרסם בבלוג שלו לאחרונה כתב הכלכלן כי ישנן "אפס ראיות לאובדן משרות בגלל AI", תוך שהוא מסתמך על דוח התעסוקה הלאומי של ADP (אחד מדוחות התעסוקה החשובים בארה"ב).
"באף חברה לא נטען שהליך הפיטורים מתבצע רק בגלל AI. לכל חברה היו את הסיבות האובייקטיביות שלה", אומרת לימור קדרון, סמנכ"לית HR בחברת איסוף הנתונים ברייט דאטה. "AI הוא מהתחומים המתפתחים בעולם, ובחברות רבות הוא מוביל דווקא גיוסי כוח־אדם. אנחנו למשל מגייסים אפילו יותר בזכות זה, ויש עוד חברות כמונו. הדרישה של העולם הזה הולכת וגדלה. בסוף כל תחום חדש מייצר גם עבודה, הוא לא רק לוקח".
קדרון לא מתרגשת מהמצב. "זה חלק מהגלים שמתרחשים בעולם ההייטק לאורך השנים, יש קשוחים יותר או פחות. התייעלות היא לא משהו חדש, ובתוך התקופה יש גם חברות שמגייסות. זה לא שהמשק נפל. גם החברות שפיטרו עדיין מצליחות ובשלב מסוים יחזרו לגייס.
"כיוון שבבת־אחת יצאו אלפי אנשים לשוק זה יצר לחץ בקרב המפוטרים, שאולי מרגישים שיש תחרות על כל משרה. אבל השוק בישראל מפותח מאוד, גדל כל הזמן, ועדיין חסרים בו אנשים, בעיקר מהנדסים. בעולם ההייטק בישראל היצע העובדים נמוך, מול כמות החברות שיש, ויש פה תחרות על כל ראש, בעיקר על אנשים טובים".
קדרון מספרת כי החברה שלה מגייסת כרגע 120 עובדים בישראל, ומתחילת השבוע הוצפה בפניות. "כשגל הפיטורים התחיל לדלוף בשוק, לפני כשבועיים, פנינו באופן אישי לאנשים שאנחנו מכירים כדי שיחברו אותנו למפוטרים שלהם, לאנשים איכותיים. אנחנו מקבלים גם המון קורות חיים מלינקדאין ומהיכרות. אם אין לי מה להציע, אני מפיצה לעוד מנהלות משאבי אנוש שאני מכירה, כדי שינסו לראות מה יש אצלן".
"אבטלה בין חודש לחצי שנה"
אבל לא לכולם משחק המזל וחיפוש עבודה חדשה יכול לקחת גם חודשים. "זה לא תמיד קורה במהירות, אבל רוב אנשי ההייטק הטובים מוצאים בסופו של דבר את מקומם מחדש", אומרת וקס. "תהליך חיפוש עבודה יכול לקחת בין חודש לבין חצי שנה למועמדים עם שלוש שנות ניסיון ומעלה. מובן שמי שמשלב ניסיון מקצועי עם הבנה של כלי AI נהנה כיום מיתרון משמעותי".
לדבריה, "גם לוותיקים וגם לצעירים יש הזדמנויות, אך השוק הפך סלקטיבי יותר. לוותיקים יש יתרון בניסיון, בהובלה ובהיכרות עם מערכות מורכבות. לצעירים יש יתרון בגמישות, בלמידה מהירה ובאימוץ טכנולוגיות חדשות. מי שמתקשה יותר הם עובדים שנשארו עם סט יכולות שלא התעדכן בשנים האחרונות. מי שמבין איך לבנות אייג'נטים של AI, מי שיודע לקחת יכולות טכנולוגיות ולהטמיע אותן מול לקוחות, הוא המועמד שחברות ירוצו אחריו גם בעידן של טלטלות".
ניסיון ניהולי וטכנולוגי "קלאסי" כבר לא מספיק בשוק החדש להובלת צוות. "כבר לא שמים דגש על שפות התכנות בהן המועמד מנוסה, בודקים עם אילו כלי AI הוא עובד, איך הוא משלב AI בתהליכי הפיתוח, ואיך הוא משתמש בהם כדי להאיץ Delivery ו־Productivity של הצוות", מתארת מנכ"לית חברת ההשמה.
"יכולת לתרגם טכנולוגיה לערך עסקי, ניסיון ב‑Solution Engineering, ניהול Architecture, פתרון בעיות מורכבות ו‑Code Review - כישורים אלו הפכו לגורם מכריע בהחלטות גיוס ומעניקים את הביטחון התעסוקתי הגבוה ביותר".
א' מרגישה את השינוי הזה בשוק היום על בשרה. "למרות שהפיטורים עוד לא סופיים, התחלתי לחפש כבר עבודה ואני אפילו כבר בכמה תהליכים פעילים", היא מספרת. "אני מרגישה שיש חברות שמגייסות ויש הרבה היענות, אבל צריך לשים על זה כוכבית. השוק עובר תפנית והציפיות שיש מאנשים הן שונות בתכלית וגבוהות בהרבה ממה שהיו פעם.
"אנשים שמגישים מועמדות לתפקידים צריכים לשבת וללמוד באופן יזום כדי שיהיו מסוגלים באמת לעבור את תהליכי המיון לתפקידים האלה, כולל בחינת היכולת שלהם בשדה ה-AI. גם אם אתה מגיע עם ניסיון מוכח בחברה מעולה, זה לא תמיד זה פשוט לעבור את הליכי הגיוס החדשים".
שנת שיא באקזיטים
השבוע, בעיתוי מעניין, לצד הודעות הפיטורים הנערמות בהייטק, פרסמה רשות החדשנות את הדוח השנתי שלה על "מצב ההייטק 2026". הדוח אומנם מתייחס לניתוח הנתונים מ-2025, אך מתוכו מצטיירת תמונה כללית אופטימית בהרבה מהתחושות שמסתובבות בחודש האחרון בתעשייה.
הנתונים משקפים התאוששות וחזרה לתוואי צמיחה בענף, לאחר שנתיים של האטה בהייטק הישראלי. לפי הדוח, למרות סביבה ביטחונית וכלכלית מורכבת, המשיך הענף להוות את "קטר הצמיחה" המרכזי של המשק הישראלי. תוצר ההייטק רשם צמיחה מרשימה של כ-8.2%, הגיע לשיא של 58% מהייצוא ותרם לכ-50% מהצמיחה של המשק כולו.
המדדים הללו מצטרפים לעלייה ב-2025 בגיוסי ההון של חברות הייטק ישראליות - בכ-30% בהשוואה לשנת 2024, לגידול במספר חברות ההייטק החדשות מכ-750 לכ-775 ולשנת שיא באקזיטים עם שווי כולל של 84 מיליארד דולר במיזוגים, ברכישות ובהנפקות.
במקביל, האקוסיסטם המקומי המשיך לצמוח עם כניסתן של חברות בין-לאומיות נוספות לישראל, והמשך עלייה בהיקף החברות הזרות הנרכשות על ידי חברות הייטק ישראליות בצמיחה (81 רכישות בשנת 2025).
ההתאוששות היתה לא רק כמותית, אלא גם שיקפה שינוי במנועי הצמיחה של ההייטק הישראלי. בעוד שבשנות השיא של ההייטק (2021-2022), ענף פיתוח התוכנה ושירותי ההייטק הוביל את הצמיחה, שנת 2025 התאפיינה בצמיחה מחודשת של ענפי החומרה.
לאחר שנתיים של האטה בצמיחת תוצר ההייטק כולו בשנים 2023-2024, בשנה האחרונה אותן חברות חומרה הובילו את הצמיחה, עם תוצר שצמח בכ-16 מיליארד שקלים (20.7%) - זינוק דרמטי בהשוואה לשנים קודמות. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בתמהיל המועסקים, עם גידול של כ-8.9% בעובדים בענפי החומרה, בעוד שבשירותי התוכנה נרשמה התייצבות.
איך הנתונים הללו מסתדרים עם גל הפיטורים? וקס סבורה ש"אין באמת סתירה". לדבריה, "ההייטק הישראלי אכן נמצא במגמת התאוששות וצמיחה: תוצר ההייטק צמח, גיוסי ההון זינקו והיצוא הגיע לשיא. נפתחים עשרות סטארט־אפים חדשים בזכות מהפכת ה-AI שאנחנו מגייסים אליהם. רבים מהם עדיין מתחת לרדאר.
"במקביל, אנחנו רואים גל פיטורים שנובע פחות ממשבר ויותר משינוי מבני. חברות בוחנות מחדש אילו תפקידים הן צריכות בעידן ה־AI מייעלות צוותים ומחפשות עובדים שמייצרים יותר ערך עם פחות משאבים. ואם לא חסרות לנו צרות, יש גם מקרים בהם שער הדולר גורם לחברות הגלובליות לשקול העברת פעילות למדינות זולות יותר".
גם דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מרגיע. "פיטורים הם תמיד אירוע קשה מאוד עבור העובדים שנפגעים מהם, ואין להקל בכך ראש. עם זאת, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה: לצד החברות שמבצעות התאמות ומצמצמות כוח־אדם, יש כיום גם חברות רבות שממשיכות לגייס עובדים ולהרחיב פעילות", הוא אומר. "השינויים המהירים בשער הדולר והטמעת הבינה המלאכותית יוצרים תקופת מעבר מטלטלת - שמחייבת חברות להתאים את עצמן למציאות החדשה".
