עונת הדוחות של הבנקים לרבעון השלישי נפתחה בבנק הבינלאומי , ברביעי האחרון, והתוצאות שלו מסמנות את הכיוון: ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה, שקוזזה בחלקה בצמיחה מהירה באשראי ובהפרשות נמוכות במיוחד להפסדי אשראי.
● המשרות והתנאים: בנק רבולוט בבליץ גיוסים בישראל לקראת הקמת הבנק החדש
ארבעת הבנקים הגדולים - לאומי , הפועלים , מזרחי טפחות ודיסקונט - צפויים לפרסם את דוחותיהם השבוע, ולפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, גם אצלם התמונה תהיה דומה.
לפי התחזית של אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון ואנליסט בנקים וביטוח, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים יסתכם ברבעון בכ-8 מיליארד שקל, לעומת 8.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל ו-8.5 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה - ירידה של כ-8% ושל כ-7%, בהתאמה. גלזר מעריך כי התשואה על ההון תנוע בין 14% ל-14.8% במרבית הבנקים, ותעמוד על כ-12% בדיסקונט.
מה צפוי בכל בנק?
בפועלים (שיפרסם ב-16 בנובמבר) צפויה הירידה החדה ביותר לעומת אשתקד: רווח של כ-2.4 מיליארד שקל, לעומת 2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-12%. גלזר מניח בפועלים את שיעור ההפרשות הגבוה במערכת (0.2%) ותשואה להון של 14.3%.
לאומי (שיפרסם ב-17 בנובמבר) צפוי להמשיך להוביל את המערכת עם רווח של כ-2.6 מיליארד שקל, ירידה של 3% בלבד לעומת הרבעון המקביל, אך ירידה של כ-7% לעומת שיא של 2.8 מיליארד שקל ברבעון השני. התשואה להון צפויה לעמוד על 14.8%.
מזרחי טפחות (שיפרסם ב-17 בנובמבר) צפוי לרשום רווח של כ-1.34 מיליארד שקל, ירידה של כ-10% לעומת אשתקד, ותשואה להון של 14.8%. מזרחי הוא הנהנה העיקרי מאינפלציה, בשל עודף הנכסים צמודי המדד הגבוה במערכת - ולכן גם הבנק שייפגע יותר מכולם ממדדים מתונים.
לפי לידר, המדד הרלוונטי לרבעון השלישי עלה ב-1%, לעומת 1.3% ברבעון השני ו-1.4% ברבעון המקביל. בנוסף, מסוף 2025 הופסקה התרומה לרווחיות שנבעה ממיזוג בנק איגוד, אובדן הכנסות של כ-200 מיליון שקל בשנה (ברוטו).
דיסקונט (שיפרסם ב-18 בנובמבר) צפוי להציג את התשואה להון הנמוכה בקבוצה, כ-12%, ורווח של כ-1.05 מיליארד שקל - ירידה של 8% לעומת אשתקד ושל 13% לעומת הרבעון השני. דיסקונט הוא השני ברגישותו לירידת הריבית אחרי הבינלאומי (1.2 נקודות אחוז מהתשואה להון לכל 1% ריבית).
גלזר אינו צופה הכנסות או הוצאות חד-פעמיות באף בנק ברבעון, אך בדיסקונט נדרשת זהירות: ההסכם למכירת כאל ליוניון השקעות ולהראל השקעות בוטל ב-1 בנובמבר על רקע עמדת הממונה על התחרות, וייתכן שהדבר יקבל ביטוי בדוחות.
האינפלציה נחלשת, הריבית ממשיכה להכביד
לפי גלזר, האינפלציה עדיין תתרום להכנסות המימון יותר מנקודת אחוז לתשואה להון בכל הבנקים, אך פחות מאשר ברבעון הקודם. בהמשך התמונה עשויה להחמיר: מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, וצפוי להכביד כבר על תוצאות הרבעון הרביעי.
בצד הריבית, גלזר מציין כי הצמיחה באשראי, לצד יציבות ביתרות העו"ש, מקטינה את משקלם של פיקדונות העו"ש שאינם נושאים ריבית ביחס לתיק האשראי. המשמעות היא שהפגיעה מהורדת הריבית מתונה יותר מהתרומה שנרשמה כשהריבית החלה לעלות לפני מספר שנים.
המס המיוחד, הוצאה קבועה של כ-3 מיליארד שקל בכלל הבנקים במהלך השנה, ימשיך להכביד על התוצאות. בלידר מעריכים כי, כמו אשתקד, הבנקים יפרישו מטעמי שמרנות מס מעט גבוה יותר בשלושת הרבעונים הראשונים וסכום נמוך יותר ברבעון הרביעי. לגבי הירידות בשוק האג"ח, גלזר מעריך כי עיקר הפגיעה תירשם בהון ולא ברווח.
הבינלאומי: מתחת לתחזיות של לידר
הבינלאומי, בשליטת צדיק בינו ובניהולו של המנכ"ל אלי כהן, רשם ברבעון רווח נקי של 508 מיליון שקל, ירידה של 13% לעומת 581 מיליון שקל ברבעון המקביל. התחזית של גלזר עמדה על 533 מיליון שקל, כך שהבנק החטיא אותה בכ-5%. התשואה להון עמדה על 13.8%, לעומת 14% בתחזית ו-16.2% ברבעון המקביל.
בנטרול המס המיוחד שהוטל על הבנקים עמדה התשואה על 16.9% - כלומר, המס גרע מהבינלאומי כשלוש נקודות אחוז מהתשואה להון. מניית הבינלאומי ירדה לאחר פרסום הדוחות וסיכמה את השבוע שעבר בירידה של 4%.
הבינלאומי יחלק דיבידנד של כ-254 מיליון שקל, כמחצית מהרווח ברבעון.
הירידה ברווח הנקי אינה מפתיעה. במחקר של לידר הבינלאומי מוצג כבנק הרגיש ביותר במערכת לירידת ריבית: לפי ההערכה, הורדה של 1% בריבית בנק ישראל גורעת ממנו כ-1.8% מהתשואה להון, פי שניים ויותר מאשר בלאומי (0.9%), בפועלים ובמזרחי (0.8% כל אחד). בנק ישראל הוריד את הריבית בתחילת ספטמבר ל-3.25%, והריבית ברבעון השלישי נמוכה בכ-1% מזו של הרבעון המקביל.
בבינלאומי מסבירים כי הירידה ברווח המימוני נבעה מהשפעת המדד ומשחיקה במרווח מפעילות הפיקדונות. זו נבעה מירידת הריבית בשקל ובדולר, מהתחרות על הריביות לפיקדונות ומשינוי בתמהיל: גידול בפיקדונות של עסקים גדולים, המחייבים ריבית גבוהה יותר, לצד ירידה בפיקדונות הקמעונאיים.
את הירידה קיזזה צמיחה חדה באשראי לציבור - 22% בתוך שנה ו-5% ביחס לסוף הרבעון השני. תיק נכסי הלקוחות של הבנק גדל בכ-17% והסתכם בכ-1.26 טריליון שקל.
ההפתעה החיובית: הפסדי האשראי
הסעיף שבו הבינלאומי הפתיע לטובה הוא הפסדי האשראי. במקום הוצאה, רשם הבנק הכנסה של 9 מיליון שקל, לעומת הוצאה של 17 מיליון שקל ברבעון המקביל. לפי הבנק, ההכנסה נובעת בין היתר מהפרשה קבוצתית שמרנית שנרשמה בשנה שעברה על רקע אי הוודאות הגאופוליטית.
גלזר הניח בבינלאומי שיעור הוצאה של 0.05%, וביתר הבנקים שיעורים של 0.1%-0.2% - הגבוה שבהם בפועלים.
ההפרשות להפסדי אשראי ממשיכות להיות "הנעלם הגדול", כתב גלזר, ולהערכתו לא תירשם ברבעון עלייה משמעותית בהן. "אנו מאמינים כי הסיכונים במערכת ממשיכים לגדול, אולם בשלב זה נראה שכולם, כולל בנק ישראל, מרגישים בטוחים מאד לגבי תיקי האשראי הבנקאיים", הוסיף. אם הבינלאומי מעיד על המגמה, ייתכן שגם בבנקים האחרים ההפרשות יהיו נמוכות מהתחזית וירככו את הירידה ברווח.
