שעתיים בלבד חלפו מאז שעובדי ארקיע הכריזו על סכסוך עבודה ביום חמישי האחרון, כאשר הטלפונים החלו לרטוט. פושים מאתרי החדשות בישרו על עסקה למכירת חברת התעופה לקבוצת משקיעים בראשות כידן דהרי, ירון אדיב ויריב לרנר. העובדים, שמחזיקים באמצעות תאגיד תו"ת בכ-22% ממניות החברה, גילו כי העסקה כבר נחתמה - מבלי שניהלו איתם שיחה מוקדמת ומבלי שהיו חלק מהמהלך.
"זה אירוע שרואים רק בסרטים", מתאר גורם שהיה מעורב במגעים מטעם העובדים. "ישבנו בדירקטוריון, הרגשנו שמשהו עומד לקרות, ושעתיים אחרי שהכרזנו על סכסוך עבודה, התחילו להגיע הפושים שנחתמה העסקה. אתה לא בא לשותף שלך עם עסקה לשולחן בלי לדבר איתו, זה פשוט לא יכול לקרות".
● יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: הכירו את בעל השליטה החדש בארקיע
● "הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע
מבחינת העובדים, לא מדובר היה רק בהפתעה אלא גם בשבירת כללי המשחק מול שותפים ותיקים. העסקה המקורית הייתה אמורה לשנות באופן דרמטי את מבנה הבעלות בארקיע: משפחת נקש הייתה צפויה לרדת מהחזקה של כ-78% ל-3%, ואילו החזקות העובדים היו צפויות להידלל כמעט לחלוטין. במקום זאת, הוצע להם מנגנון פיצוי עתידי, שהיה תלוי בין היתר בביצועי החברה.
נקודת הרתיחה הגיעה עוד באותו הערב, כאשר נציגי קבוצת הרוכשים הגיעו לישיבת דירקטוריון. מטעם משפחת נקש נכח גם אבי חורמרו, שמילא תפקיד מרכזי במגעים. ברקע, כ-200 עובדי ארקיע התאספו מחוץ לחדר הישיבות, בהם גם טייסים. בתוך החדר התפתח עימות חריף בין נציגי העובדים לבין חורמרו, שכלל גם צעקות ודפיקות על השולחן, ובהמשך גם מול נציגי קבוצת הרוכשים.
העובדים, מבחינתם מחו על כך שהעסקה גובשה בלי שניתנה להם אפשרות להיות חלק מהתהליך, ובמיוחד על המתווה שהיה אמור לדלל כמעט לחלוטין את החזקותיהם בחברה. לפי הגורם, במהלך העימות הוטחה בנציגי הרוכשים ביקורת חריפה על האופן שבו התנהלו מול העובדים. המסר שהועבר להם היה שלא ניתן להיכנס לעסק שבו יש שותפים קיימים מבלי לנהל איתם שיחה מוקדמת.
אחרי שהטונים עלו, האחים נקש החליטו לצאת מהחדר, וישיבת הדירקטוריון הופסקה. נציגי העובדים והרוכשים המיועדים נשארו שם לבד. "העובדים הבינו שהם מחפשים משהו אחר", אומר גורם המעורה בפרטים. "גם אם אפשר היה להגיע להסכמות, כל המהלך הראשוני לא עבר להם בגרון. מעבר לתוכן העסקה, יש גם דרך שבה אנשי עסקים מתנהלים".
בלו בירד, ישראייר והמשקיע החרדי
למרות העימות, העובדים הבינו שאין להם זמן רב. במסגרת ההבנות שהושגו, ניתן להם חלון של שלושה ימים לאתר משקיע חלופי שיוכל להציע מתווה אחר. מבחינתם, לא היה מדובר בהליך רגיל של בחינת הצעות: ארקיע הייתה זקוקה להזרמת כסף מהירה, והאפשרות להיכנס לתקופה ממושכת של חוסר ודאות הייתה מסוכנת במיוחד.
"שעה אחרי ישיבת הדירקטוריון החלו שיחות עם משקיעים אחרים", מספר הגורם מטעם העובדים. "זה נמשך בלופ שלא נגמר עד יום שני בצהריים. לא יצאנו לחפש אנשים מאפס. משקיעים פונים אליך, הם יודעים שיש חלון הזדמנויות, והם צריכים להציג הצעה שתתחרה בעסקה הקיימת".
אחד השמות שנבחנו היה עזרא אונגר, היזם החרדי-אמריקאי, שכבר התעניין בעבר ברכישת ארקיע. גם הפעם התנהל מולו משא-ומתן, אך סוגיית הטיסות בשבת הפכה לאחד המכשולים המרכזיים. אונגר ביקש לקדם מתווה שיביא להפסקת הפעילות בשבת, והעובדים דרשו להבין כיצד יפוצו על אובדן ההכנסות, ומה יקרה אם השינוי יפגע ביציבות החברה.
"על-פי תחזיות העובדים, המצב הכלכלי לא היה טוב אם ארקיע הייתה מפסיקה לטוס בשבת", אומר הגורם. "היינו גם צריכים לדבר על השאלה איך מפצים את העובדים. מבחינתנו, כל מתווה שיסגור את החברה בשבת היה בעייתי".
גם עמי כהן, מבעלי בלו בירד, הציע להיכנס לתמונה באמצעות קבוצת משקיעים. הצעתו כללה הזרמת 30 מיליון דולר ושמירה על מלוא החזקות העובדים, כ-22%, לצד המשך הפעילות בשבת. אלא שהצעה זו הגיעה בשלב מאוחר יחסית של המהלך, כשהשעון כבר כמעט אזל, והיה צורך להתקדם במהירות.
לדברי הגורם, גם האפשרות הזאת נבחנה, אך לא נותר די זמן להכניס שחקנים חדשים לתהליך ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות. "היינו בזמן אפס. החברה הייתה על המדף במשך שנה וחצי, למה הוא נזכר רק עכשיו?".
לפני כשבועיים פורסם בגלובס כי ישראייר מנהלת מגעים לרכישת ארקיע. גם כעת גיששו בישראייר עם העובדים. עם זאת, מבחינת העובדים הדבר היה כרוך גם בסיכון תעסוקתי משמעותי ובתהליך רגולטורי ממושך. לכן, בסופו של דבר התהליך לא הבשיל להצעה ממשית.
"לא היינו לנו זמן לתהליך רגולטורי ארוך", אומר גורם נוסף המעורה בפרטים, שמדגיש את מצבה של ארקיע: "אם לא הייתה עסקה תוך ימים ספורים, לא היה איך לשלם לעובדים, וגם המשך הפעילות השוטפת הייתה נפגעת".
200 עובדים לחצו מחוץ לחדר
בסופו של דבר, מי שנבחר כמועמד של העובדים היה איש העסקים רונן אלעד. זו לא הייתה היכרות חדשה: אלעד ניסה לרכוש את ארקיע בעבר, ואף קיים פגישות עם משפחת נקש לפני שנים, בין היתר לפני למעלה מעשור. הפעם המגעים הבשילו לעסקה. אלעד הציע מתווה שאיפשר לעובדים להישאר בעלי מניות בחברה, עם החזקה של 15%, לצד זכויות ונציגות במוסדות החברה. עבור העובדים, זו הייתה פשרה משמעותית לעומת ההחזקה המקורית של כ-22%, אך היא הייתה עדיפה מבחינתם על דילולם כמעט לאפס.
"הוא אמר לנו שהוא לא רוצה שנלך לשום מקום", מספר אחד מנציגי העובדים. "הוא רוצה שהעובדים יהיו שותפים שלו. מבחינתנו, חיפשנו מישהו שמאמין בצמיחה של החברה ורואה בעובדים חלק מהדרך הזאת".
המשא-ומתן אומנם גרר מחלוקות וקשיים, אך לדברי הגורם, העובדים הגיעו אליו עם אמון מוקדם באלעד.
אחד הרגעים הזכורים מבחינת העובדים היה דווקא מחוץ לישיבת הדירקטוריון, רגע לפני שהאחים נקש היו צריכים לקבל החלטה על מכירת החברה. כ-200 עובדים עמדו שם מבחוץ, כאשר חלק מהמטרה הייתה גם להפעיל לחץ. לדברי אחד העובדים, "איך האחים נקש יכלו לסרב כשראו את כולנו עם פרצופים זועמים?".
בסופו של דבר, גם משפחת נקש הסכימה להתקדם עם המתווה של אלעד, לאחר שהעובדים הציגו אותו כחלופה המועדפת עליהם. בכך הסתיים מרוץ של שלושה ימים, שבמהלכו נבחנו כמה אפשרויות והשתנה למעשה כיוון העסקה.
מבחינת העובדים, התוצאה היא הישג משמעותי: הם לא הצליחו לשמור על מלוא החזקותיהם, אך מנעו את דילולם כמעט לאפס והצליחו להבטיח לעצמם מקום במבנה הבעלות החדש. במקביל, החברה מקבלת בעל שליטה חדש שאמור להזרים לה הון ולאפשר לה להמשיך לפעול.
אלא שהשאלה הגדולה עודנה פתוחה: האם השותפות החדשה תצליח להוביל את ארקיע לצמיחה, או שהחברה תידרש קודם כול לתהליך הבראה והתייעלות לא פשוט? ההזרמה הכספית הנוכחית עשויה לתת לה מרווח נשימה, אבל היא לא פותרת את האתגרים העסקיים שעומדים בפניה.




















